טיילנו בצפון איטליה לפני 5 שנים ומאוד נהנו.. 

היום די התלבטנו מה לעשות... האמת אחרי חמישה לילות במקום הזה, נראה לי שקצת מיצינו ואולי היה אפשר לעבור הלאה. מסקנה לפעם הבאה

החלטנו בסוף לצאת לכיוון VAL DI FASSA שראינו בדרך הלוך שיש שם הרבה מה לעשות. 

יש שני רכבלים שעולים ממנו להר שעליו יש פעילויות לילדים. 

אחד רכבל כסאות (לא רלוונטי לנו) והשני רכבל רגיל. 

הכיוון – אומגת כסאות שקראתי עליה לפני ושמתי לנו כאופציה לבילוי. 

שימו לב, שמכוונים לכיוון האטרקציה שנקראת -

FLY-LINE CATINACCIO ROSENGARTEN‏ הוויז מכוון אתכם לעליה בהר עם הרכב. למעשה צריך לנווט לנקודה שנקראת :

Catinaccio‏ funivie ב-VIGO DI FASSA. ואז מגיעים לרכבל ממנו עולים להר. 

העלייה ברכבל שוב לא זולה (אם זכור לי טוב 17 יורו למבוגר וחצי מזה לילד). 

למעלה יש מגרש משחקים לקטנטנים (בתשלום) מסעדות ובית קפה, ואת האטרקציה של האומגת כיסאות שעולה 55 יורו לחמש כניסות למבוגר, כולל עלות של רכבל כסאות נוסף שמחזיר אתכם למעלה.

מסקנות –

1.העלייה לילדים מעל משקל של 20 קילו, והם שוקלים בכניסה. אפשר לבחור להתחבר לילד או לתת לו לגלוש לבד.

2.אומגת הכסאות אטרקציה חמודה לילדים, לטעמי עד גיל 8. או תלוי אם הילדים שלכם חוו אטרקציות יותר אקסטרימיות… למשל הבנות שלי בנות 9 ועלו כבר על רכבות ומגלשות הרים, אמרו שזה היה קצת לתינוקות. זאת אומרת זה נחמד, אבל לא הייתי באה במיוחד לכאן.

3.זה די יקר. בילוי לא ארוך עלה לנו כ-100 יורו (כולל העלייה להר והאומגה עצמה).

4.אפשר לתת לילדים לגלוש לבד, יש אדם שיושיב אותם למטה על הרכבל כסאות בדיוק איפה שהאומגה מסתיימת והם יחזרו לנקודת התחלה. אין מה לחשוש. 

כשסיימנו את הגלישה אכלנו במסעדה נחמדה במקום והזדרזו לחזור – היום משודר גמר המונדיאל וכולנו נרגשים

בדרך חזור עצרנו  במעבר fedaia לאכול גלידה (בהזדמנות זו אציין בזהירות שאגם פדאייה זה סתם אגם מלאכותי שנוצר על ידי סכר ואין מה לבוא לפה במיוחד לראות...)

אז נמשיך ?

יום 10- יום שבת

מראש, ניסיתי להתאים את מקומות הלינה כך שבשבת נוכל לטייל לנו ברגל באיזור.

מקום הלינה הנוכחי בכפר SOTOGGUDA למרגלות המרמולדה, משופע בטבע ואיזורים שאפשר לשוטט בהם בכייף.

המקום היפה ביותר באיזור הוא ערוץ הקניון הטבעי בין שני מצוקים, אשר בו מסלול נגיש לעגלות ולהליכה רגועה עם ילדים. אורך המסלול הוא כ-2 קמ כאשר יש רכבת קטנה שנוסעת ומחזירה אל נקודת ההתחלה. אנחנו קנינו את הכרטיסים מראש לרכבת (לא זול, 4 יורו למבוגר ו-2.5 לילד לנסיעה ממש קצרה). 

ההליכה בתוך הערוץ היא נעימה ממש, בתוך טבע פראי ועוצר נשימה. המקום מוצל ונעים, מים זורמים בכל מקום, ממש כייף ומומלץ עם ילדים קטנים. בסוף המסלול מגיעים לנקודת העלייה למרמולדה, הרכבל בMALGA CIAPELA למי שרוצה לשלב את שניהם באותו יום.

אכלנו בחדר את ארוחת הצהריים ויצאנו לעוד טיול אחהצ לאורך הנחל מתחת למלון. הילדים בנו סכר מאבנים ואנחנו נחנו ונהננו לצפות בהם.

מצרפת כמה תמונות מהמסלול שאליו בעלי חזר אליו גם למחרת עם הבן הצעיר לטיול אופניים. הכניסה לאתר חינם למחזיקי כרטיס המרמולדה.

התמונות מדברות בעד עצמן – רואים שהיה לכם כיף. 

כל הכבוד. 

קמנו לבוקר קצת מבולבל…אחת מחסרונות הקבוצה הגדולה, היא לפעמים חוסר הסכמה על פעילות משותפת לכולם. תוסיפו לזה ששכרנו שני רכבים רגילים במקום רכבים יותר גדולים, זה עוד קצת מסבך את העניין.

נתחיל מזה שיום שישי, אז היינו צריכים להתארגן על קניות ובישולים לשבת.

אחכ נעבור לזה שאח אחד שלי רצה לצאת לטרק קצר בטבע וחיפש לעצמו פרטנר.

אנחנו שקמנו מוקדם ורצינו כבר לזוז, והאחרים עוד היו במיטות… 

בקיצור, יום כזה שלא מתניע. 

יצאנו לדרך והחלטנו לקבוע במרחצאות בקנזיי (DOLAONDES). 

עם התקדמות הנסיעה, ראינו שהשמש זורחת והחלטנו שחבל לבזבז בוקר כזה יפה ואנחנו רוצים לנצל את היום להרחיק טיפה יותר לכיוון אורטיזיי ולעלות ל-PANARAIDA. 

בקיצור בסוף התפצלה כל הקבוצה…ואנחנו עלינו והרחקנו יותר (האחים יצאו לטרק וההורים לקפה שיטוט בקנזיי וקניות לשבת כולל חלה  כשרה ב-9!!!! אירו, פשוט לא ייאמן). 

העליה לכיוון SELVA היתה לא קלה בעליל, שעה של פיתולים מקנזיי ובסהכ שעה וחצי מהדירה שלנו. אבל בסוף הגענו לאתר. יצאנו לסיבוב שהוא מעגלי כ-3 קמ, אמור להיות נגיש לעגלות (בפועל חלקים ממנו קשים מאוד לדחיפת עגלה) ואמורים להיות בו משחקי מים לאורך הדרך.

מה אני אגיד לכם?? נחמד ולא יותר. לא ממליצה להגיע לכאן במיוחד. הילדים התאכזבו וצחקנו על הפעילות הזאת כמעפנית ביותר שהיתה לנו כל הטיול. 

לא הפסקנו לצחוק בין התיאורים שהיו במפה שקיבלנו למה שמצאנו במסלול בפועל.

מה שכן, הנופים מדהימים (זו מעין רמה גדולה וירוקה מאוד) והיה טיול נחמד ושמשי בטבע. והרווח הגדול היה המעבר בPASSO SELLA עם הנוף עוצר הנשימה.

משם, כדי לפצות את הילדים, המשכנו בכל זאת לבריכה בקנזיי, לשכשוך  וגלישה במגלשת האקסטרים במקום. הילדים נהנו, אנחנו צחקנו מזה שכולם כולל הגברים לובשים שם כובעי ים, ובילינו ממש עד הערב…

העלות היתה כ-50 אירו למשפחה כולל שלושה כובעי ים ב-3 יורו לאחד.

משם יצאנו חזרה לכיוון הדירה לשבת, מזל שאמא ואבא פינקו ובישלו הכל וחיכתה לנו ארוחת שבת בנוסח ישראלי כולל מרק, שניצלים , אורז וסלטים תוצרת בית… וכן, גם חלת המיליון. 

היה יום עמוס לעייפה מלא בחוויות

חייבת גם!!!

האיזור שאנו נמצאים בו הוא למרגלות הפסגה הגבוהה בדולומיטים הלא היא המרמולדה. מכיון שחיכיתי למצוא יום עם מעט עננים ומזג אוויר נאה (מה שלא קורה כל יום) הבוקר החלטנו בעצה אחת עם אפליקציית ACCUWEATHER לעלות לפסגה. (ניתן לבדוק אחוזי עננות באפליקציה וגם מזג אוויר מדויק לפי שעה ואפשר להסתמך על זה).

התלבשנו במיטב מחלוציתנו (לא הבאנו מספיק בגדים חמים...) השארנו את הקטני עם ההורים כי זה לא בשבילו ויצאנו לדרך.

הרכבל שעולה לפסגה יוצא מנקודה המרוחקת שתי דקות נסיעה מהמלון.

העליה בו מאוד יקרה. 30 יורו למבוגר , 15 לילד. היתה לנו הנחה מזערית עם כרטיס שקיבלנו במלון (מרמולדה קארד). 

בכלל, תהינו לאורך כל הטיול למה הרכבלים כל כך יקרים.. ולא מצאנו תשובה.

בכל אופן העליה ברכבל עמידה מטיסה אותך די מהר לנקודה הראשונה, כבר שם מרגישים את הקור העז. ומשם מחליפים עוד תחנה לנקודה הגבוה – 3300 מטר גובה.

הנוף שנגלה מלמעלה עוצמתי ברמות, מרגישים על גג העולם. ואני בכלל, מקומות גבוהים פותחים לי את הצ’אקרות, אני ממש אוהבת את זה.

הילדים ההרפתקנים שלי לא ויתרו על יציאה לשלג, וניסיון מסע אל עבר הפסגה (לא באמת, יש שם מטפסים מקצועיים שיוצאים עם ציוד מתחנת הרכבל לנקודה הגבוהה ביותר). קנינו לנו שוקו חם במכונה שיש שם להתחמם טיפה, ואחכ ירדנו לקומה האמצעית. יש מוזיאון של מלחמת העולם, די מעניין האמת – לחשוב שבמקום עם תנאי שטח כה קיצוניים וקור כה עז (בינואר!) נלחמו פה, זה לא נתפס. קראתי אחכ על המלחמה ועל הזווית של איטליה בנושא, היה מעניין. 

בתחנת הביניים של הרכבל יש גם מסעדה קטנה שאפשר לנשנש משהו וחנות מזכרות (לא ויתרנו על קניית כדור שלג לבת שלנו לאוסף שלה).

משם התחלנו חזרה לרדת. סהכ בילינו באתר לדעתי כשעתיים. 

למרגלות האתר בכפר הסמוך יש אתר קמפינג עם מסלולי הליכה שיוצאים ממנו, יצאנו אליו ברגל. הילדים שיחקו שם בטבע, קצת טיילנו שתינו קפה ונהנינו מהשקט והשלווה ומזג האוויר הנעים שהתמזל לנו היום.

אחהצ היינו רעבים אבל לא מצאנו שום דבר פתוח… בסוף יצאנו לסופר קרוב והכנו ארוחת ערב מפנקת בדירה- רביולי עם שמנת ופטריות, תפוחי אדמה פוטטוס, סלט גדול, ועוד כל מיני… הילדים נהנו וגם אנחנו. 

הסתיים לו עוד יום מוצלח

בקשר לנסיעות, אכן היו הרבה כאלה וגם מפותלות, אבל לשמחתי הקטנטן שלנו שהוא לב הבית אפשר את זה, היה שמח ומתעניין, ובזכותו עברנו את הנסיעות לאט ובכייף.

אחת המסקנות לפעם הבאה לבדוק שמתמקמים באיזור כזה במיקום שמאפשר גישה נוחה לאתרים ואולי עדיף יותר מרכזי. 

תכף ממשיכה...

כל מה שטל אמרה.

התרגשתי .

מכיוון שגם אני בתחום ההפקות של טיולים בין דוריים אני מכירה את האתגרים, אבל בדיעה שזה לגמרי שווה את זה .

שמחה שהצלחתם להתגבר על כל הקשיים ( העגלה, בהחלט פשלה ) ולהנות מהטוב , שמחה שחזרת לשתף ומאחלת לכם רק בריאות טובה , טיולים וחיוכים.

עדי 

התרגשתי מאוד לקרוא. מאחלת לכם המון בריאות ושתמשיכו לחגוג את החיים .

איזה יופי של טיול . החיוכים של הילדים אומרים הכל 

עוקבת בהנאה.

טל

לאחר שינה טובה, קמים עם כוחות מחודשים, השמש יצאה קצת, וחזר לי המצב רוח. שהסכלתי מהמרפסת, הנוף שבה את ליבי . מאחורי המלון מפכפך לו נחל קטן ולצידו מסלול מונגש לטיולים בטבע. 

קפצתי ללשכת תיירות סמוכה והיא אמרה לי שהיו כמה ימים גשומים ומעכשיו אמור להיות מזג אוויר טוב מה שממש שימח אותי. 

אנחנו מתעוררים ליום חדש, ומחליטים היום ליסוע קרוב ורגוע לטיול באיזור אגם ALLEGHE. לא הצלחנו לצאת כל המשפחה ביחד, ולכן המקדימים טיילו סביב האגם והמאחרים הצטרפו עם העליה לרכבל לאיזור שנקרא PIANNI DI PEZZE. 

סביב האגם אפשר לטייל בכייף עם העגלה, גלידריות מסביב וגם מסעדות. 

אחרי טיול קצר עלינו למעלה עם הרכבל. שם יש מרחבי דשא אינסופיים, מסעדה קפה (כמובן), בריכת שכשוך קטנה לילדים, ופארק חבלים מקסים.

הצטיידנו במצרכים ועשינו פיקניק קטן, והמשכנו לכיוון הפארק חבלים. 

בהתחלה חששתי קצת כי אני לא עליתי איתם וההדרכה היתה ממש ארוכה, אך הילדים האלופים הבינו את הקטע, וממש נהנו. בילינו שם כשעתיים והם עשו מספר מסלולים. בינתיים המבוגרים שיחקו עם הקטנטן במרחבי הטבע האינסופיים ואחכ גם אכלו במסעדה הסמוכה שהגישה מנות ממש טובות. 

היה יום מוצלח וכיפי ביותר. מתחילים לחזור לעבר הדירה אחהצ… מקלחות ועוד משחק מונדיאל. 

היום הסתיים לו החלק הראשון של הטיול שלנו, ואנו נפרדים מאחי ואשתו המתוקים אשר חוזרים לאנגליה… ואנחנו עולים צפונה לדולומיטים. השהות באיזור גארדה עשתה לנו חשק לעוד… ובכיף היינו נשארים עוד כמה ימים. אורזים את הפקלאות (אחרי כמעט שבוע בדירה, זה היה נראה כאילו המובילים צריכים תכף להגיע...) וב10:00 בבוקר מפנים את החדרים (הכי מוקדם שלנו עד היום ). 

נשיקות וחיבוקים לדודים החמודים, כבר מתגעגעים.. ויוצאים לדרך.

יש לנו נסיעה של שלוש שעות עד למקום הלינה הבא. בחרנו לעשות עצירה לאחר כשעה וחצי באיזור פרדאצו- LATEMAR – לטעימה ראשונה מהדולומיטים – מגלשות הרים.

יצאנו לדרך, ולאט לאט מזג האוויר מתחלף, הטמפרטורה מתקררת, ומתחילים להיגלות לפנינו ההרים המדהימים של הצפון...עם העצירה בחניון שליד הרכבל מוציאים מהתיק לראשונה סווטשרטים, אין ספק שקריר פה. 

קונים כרטיסים לרכבל (לא זול במיוחד, 17 אירו למבוגר, 8.5 לילד מעל גיל 8, זה כולל נסיעה אחת במגלשות) ועולים למעלה. 

בתחנה למעלה, יש בית קפה ומסעדה, נוף מדהים מגרשי משחקים לקטנטנים ומגלשות הרים כיפיות. אחלה מקום לעצירה.

הילדים עושים שני סיבובים, שותים קפה, הקטנציק משחק במגרש החול ואנחנו יוצאים שוב לדרך.

מתחילים לעלות בעליות להרים, הסיבובים מתפתלים וכך גם הקיבה שלי. לא קל בכלל, בעיקר שאני מסתכלת בוויז ורואה עוד כמה סיבובים צפויים.

לקראת ערב אנחנו מגיעים עייפים ודי מותשים מהנסיעה למלון באיזור ROCCA PIETORE, למרגלות המרמולדה, במזרח הדולומיטים. 

מלון דירות חמוד בסגנון אלפיני שנקרא SOL E NEF. המלון מאוד נקי, מעוצב יפה, עם מארחים נחמדים מאוד. לקנו שתי דירות בכל דירה חדר שינה ובסלון מיטה נפתחת לעוד שניים. העלות כ-700 יורו ל-6 לילות. המיטה הנפתחת היא לא משהו שמבוגר מסוגל לישון עליו בנוחות.. לילדים זה לא הפריע. היו מצעים לבנים וצחים, והחליפו לנו בשמחה מגבות שביקשנו (לא אופייני...). כביסה עלתה 10 יורו למכונה כולל ייבוש. הנוף מהמרפסת – חלום.

הדירות קצת קטנות ולזוג +2 או זוג +3 בדירה די צפוף, יש לקחת בחשבון. הכפר יחסית מבודד ולא שוקק חיים כמו עיירות אחרות שראינו בדרך. 

עם ההגעה מקבל אותנו גשם זלעפות, ביחד עם הנסיעה הסיוטית לכאן והדירות הקטנטנות , קצת קיבלתי תחושת מועקה (הגענו לכאן מדירה מאוד מרווחת, עם מרחבים בחוץ…). ישבנו לאכול בפיצריה הסמוכה למלון ואחכ הלכנו לפרוק את הציוד. הלכתי לישון קצת מבואסת על המיקום כי חששתי איך נסע מכאן כל יום לעשות דברים , והגשם לא הוסיף לזה הרבה. צריך להתרגל מחדש…  

כבר ממשיכה...

נראה בהחלט טיול מהנה! כל הכבוד על הטיול עם המשפחה המורחבת שהוא כמובן גם כיפי אך בודאי גם מאתגר לעיתים…

ממשיכה לעקוב בעניין

היום קמנו מלאי אנרגיה ומרץ לבילוי ב-גארדלנד!

הייתי צריכה כמה ימים כדי להתכונן לזה נפשית . כרטיסים נרכשו ב-32 יורו דרך אתר באינטרנט בשם TIQETS. הפארק נפתח ב-10:00. התורים מייד מתמלאים והמעלות עולות...

מכיון שיש לנו לקטנצ’יק תעודת נכה, ניתן בכניסה לפנות למשרד שנותן פטור מתור לכל המשפחה – אבל – רק למתקנים שהילד הנכה עצמו יכול לעלות עליהם. בשבילנו זה היה לא רלוונטי. את השעות הראשונות הקדשנו יותר בשבילו ועלינו על רכבות של תינוקות ודברים רגועים. לקראת צהריים ההורים המקסימים שלי באו לאסוף את הקטנטן והתפנינו לחרוש את הפארק עם הגדולים יותר. 

רבות נכתב על הפארק הזה, המסקנה העיקרית שלי היא – תבואו אחהצ. יש כרטיסים ב-20 יורו משעה 1800 עד 2300 בלילה. לדעתי זה הרבה יותר טוב, פחות חם, פחות תורים והרבה יותר זול. 

יצאנו מהפארק בסביבות 1900 כבר היינו מותשים ודי מיצינו (ההורים.. הילדים יכולים להיות שם בלי סוף...). 

ביקשנו מהמשפחה לשמור לנו על הילדים ויצאנו ההורים לבילוי זוגי במרחצאות התרמיים בCOLA.  המרחצאות 5 דקות מהחווה, עולה 20 יורו כניסה לאחר השעה 1500. בילוי זוגי מושלם, נהנינו מאוד… פתוח עד 2300 בלילה. (בדיעבד הצטערנו שלא הלכנו במוצש, כי פתוח עד 01:00 בלילה). 

*מוסיפה – חברה סיפרה לי שהמסעדה האיטלקית שנמצאת ממש ממול לכניסה היא אחת הטובות שהיא אכלה בה באיטליה. אנחנו לא ניסינו ,אבל שווה בדיקה.

אנחנו משפחה שומרת שבת ולכן את השבת בילינו בנעימים בחווה / דירה. טיילנו בכרמים מסביב, הילדים שיחקו בבריכה. היה מטבח מאוד מאובזר, הבאנו מהארץ קצת דברים (קמח לחלות, שניצלים...) והרבה בישלנו במקום. היתה שבת מדהימה מבחינה קולינרית עד רמת המטבוחה. יש תנור, אז יכולנו לאפות. השארנו אותו דולק כל השבת כדי לחמם את האוכל. 

אחהצ חגגנו לבני יומולדת באיטליה עם כל המשפחה, כמו שהבטחנו לו – הוא היה מאושר. 

השבת יוצאת מאוחר מאוד (בסביבות עשר בלילה). במוצש הבנים יצאו לשתות בירה והבנות והילדים נשארו בבית. היתה אחלה שבת.

יום רביעי – יום ראשון

לאורחי החדרים בחווה מגיעה ארוחת בוקר. הארוחה מדוייקת מאוד, כוללת פירות טריים חתוכים, קפה מעולה, מאפים תוצרת בית, ביצים, יוגורט, מיצים. אנחנו משכימי הקום זכינו להינות מארוחת בוקר לקול ציוץ הציפורים אל מול הבריכה, עד שיתר החבורה קמים… אלו היו שעות הזוגיות שלנו שבהן היינו שוב זוג + ילד היה נחמד. 

בסביבות 1030 יתר החבורה היתה מוכנה לתזוזה, הפעם לכיוון דסנזנו לטיול בטיילת שעל החוף ושיט בסירה.

שכרנו סירה ל-7 באחד המקומות על החוף, עלות 70 יורו לשעה. לדעתי, צריך היה לקחת לשעתיים כי שעה זה ממש מעט.. הילדים היו מאושרים, עצרנו באמצע האגם וחלקנו קפצו למים… השעה חלפה מהר והמשכנו חזרה לחוף. הנאה מובטחת.

הטיילת בדסנזנו מקסימה ומאוד תיירותית. ישבנו לאכול צהריים באחת המסעדות (מסעדה יפנית בסגנון הכל כלול, משלמים 11 יורו לבן אדם ואפשר להזמין מה שרוצים מהתפריט. אבל – אם מזמינים מנות סתם ולא אוכלים אותם מקבלים קנס… ראו הוזהרתם.) הסושי היה טעים מאוד. וגם יתר המנות, שהיו קטנטנות אבל מדוייקות. מומלץ. המסעדה נקראת  KIYOME .

לאחר הארוחה החלטנו לסוע לטייל בסירמיונה. עיירה מאוד מאוד מתויירת ועמוסה, בכניסה למדרחוב קיבל את פנינו דוכן מיצים ופירות מרענן, צילמנו את המצודה, שתינו קפה ועייפים אך מרוצים חזרנו לדירתנו המקסימה לטבילה נוספת בבריכה, שעד כה הוכיחה את עצמה כאטרקציה המרכזית בטיול. 

יצא לנו לטייל גם בתקופת המונדיאל, אז כמעט כל יום הסתיים בצפייה משותפת במשחק בדירה או באחד הפאבים בעיירה. כיף!

כמשפחה, אפשר להגיד עלינו שאנחנו מטיילים איטיים. כאלה שלא מחפשים להספיק הרבה, לא רצים, אוהבים לעצור, לשתות קפה, להתבונן… באנו לנוח  ולאגור כוחות ולא להתיש את עצמנו. צריך גם לזכור שאנחנו מרובי משתתפים (12 איש בשיא) ולוקח זמן להניע קבוצה כזו.

המיטב שלנו היה לצאת באיזור 10:30 בבוקר לאחר ארוחת בוקר טובה. לפעמים זה גם היה אחרי, ואז חלקנו התבאסנו על האיטיות. 

בקיצור, יום שישי בבוקר, התעוררנו, אכלנו והחלטנו לצאת לכיוון מלצ’סינה והרכבל במונטה באלדו. מזג האוויר היה מושלם והאיר לנו פנים.

התורים כשהגענו היו בלתי נתפסים (3 שעות). לאחר שיחה עם האחראים במקום, ובשל תעודת נכה שיש לנו לקטנצ’יק נתנו לנו פתור מהתור וגם הנחה למבוגר אחד. 

ההורים שלי ואחיי ויתרו על העלייה והלכו לטייל במלצז’ינה. אנחנו עלינו למעלה. 

העלויות די גבוהות (22 יורו למבוגר ו-11 נדמה לי לילד מעל 1.20). 

הנופים מלמעלה באמת מדהימים, אבל חייבת לסייג – אם אתם ממשיכים לדולומיטים, אפשר לדעתי לוותר. תראו עוד הרבה נופים והרבה רכבלים.

טיילנו קצת למעלה, אכלנו במסעדה (מתויירת… אבל נוף מושלם) והתחלנו לרדת. כדאי להביא גם בשיא הקיץ משהו ארוך ללבוש. 

משם המשכנו בנסיעה איטית על הכביש המדהים למזרח האגם חזרה למלון, קצת בריכה, והתארגנות לשבת…

אחהצ יצאנו לטייל על המזח בלזיסה ולאכול גלידה טעימה…