כל הכבוד!

גם אני השתחלתי ליציע המאחרים וקראתי בעניין, מתח, הפתעה והרבה הערכה את המסע הסקוטי שלכם.

נהניתי מאד.
אין ספק שמשהו נכון קורה במשפחה שלכם 
תודה לך על ההשקעה האדירה בשיתוף הזה!

יעל

אני מניחה שכמו כמעט כל דבר בחיים, גם הטלפון הנייד הוא עניין של בחירה. וכמו כל בחירה יש לה יתרונות וחסרונות. עבורנו כרגע היתרונות עולים על החסרונות. כנראה שזה ישתנה מתישהו בעתיד, אבל בינתיים זה מה שמתאים לנו, למרות החסרונות הברורים.

גם אני מחסידי סקוטלנד

ורואה שיש צורך לחזור להשלמות.

קצת מקנאת במשפחה עם הסיליפון.

ב 2018 זה נראה חלום רחוק.

פנינית, תודה. את צודקת שגם בארץ אוכלים, אבל לפעמים במקום לא מוכר ההוצאות גדלות, ובכל מקרה אני כן רציתי לציין זאת כדי לומר שניתן לאכול בכיף גם בלי הוצאות גדולות על מסעדות [אצלנו זה מסיבות טכניות ולא עקרוניות]. 

סמדרולה, תודה. ושוב תודה על הבתים המצוינים שמצאנו בעקבותיכם. את צודקת שיש אפשרות להחלפת בתים, ניסינו מספר שנים למצוא אבל אנחנו גרים במקום כל כך לא אטרקטיבי, והחופשות שלנו כל כך לא בזמנים שאנשים אחרים רוצים, כך שהאפשרות הזו לא הצליחה להתממש לצערי. מטמון כמובן יש לנו, אבל אופציית הקמפינג כרגע בהשעייה בגלל תינוק שיודע לפתוח רוכסן של אוהל...מחכים שיהיה בטיחותי יותר מהבחינה הזו. 

eden אכן טבע בחינם אבל לא רק הטבע, גם חלק ניכר מהמוזיאונים והארועים באנגליה ושכנותיה לאי הם בחינם או במחיר סמלי, וגם את זה כמעט אין בארץ וזה ממש מצער. 

mimi אני שמחה שאני תורמת לתחושת הנורמליות שלך. אני חושבת שאצל כולם יש אתגרים, רק לא תמיד נוח לכתוב עליהם. וזה בסדר, גם אני בעבר לא כתבתי, הפעם הרשו לי…

אלון, שמחה שנהנית. שווה להשקיע כשיש אנשים שטורחים לכתוב פידבק. 

adivelednizki לפעמים גם לי לא ברור איך הכל נכנס בחיים, אבל העולם מעניין, והחיים מעניינים, אז מה שאני מצליחה להכניס, אני עושה…

וקובנט גארדן לגמרי, כולנו אוהבים. יש גם מימד מוכר בחזרה לשם כל פעם. 

אורנה, תודה. 

מיקהמיקה שמחה שהיה לך מעניין לקרוא. אני מודה שעדיין מפנטזת על הבית על האגם שלך בסקוטלנד, אולי פעם…

yona שמחה שנהנית ותמיד שמחה לגלות עוד מחובבי האי הבריטי. 

אוליב,

תודה על השיתוף, הרגשתי שהשנה מאד נפתחת וחלקת איתנו, מעבר למידע על האתרים והמסלולים, גם פכים מחיי המשפחה שלך ותובנות. התובנות בסוף הסיפור שלך מאד הרשימו אותי ואני מצדיעה בפניך על התהליך שכולכם עברתם בנסיעה הזו.

וכולל התובנות והמסקנות - שזה כנראה הכי חשוב. 

מלבד זה שהצטערתי לשמוע על התקלות שהיו , המחלה והגבס (מקווה שהשלישי כבר בסדר עם היד)  נהניתי מאוד מאוד לטייל איתכם ונראה לי שלא נתתם לזה לקלקל לכם את הטיול המוצלח , למרות כל שינוי התוכניות וכו'.

ו... חשבתי שזו רק אני שחזרתי לקובאנט גרדן , גם בלונדון למתקדמים , למרות שזה ממש לונדון למתחילים... אבל כנראה שיש באמת משהו באווירה שם שבאמת כיף לחזור על אף שזה ככ תיירותי. 

אלעד - לא תגלה לנו לאן טיילתם הקיץ ?

מזדהה עם חלק מהמסקנות שלך.

ולגבי ענייני התמחור, גם דיברנו על כמה העלויות בארץ לא הגיוניות..

אנחנו שילמנו על הבית המדהים על האגם בסביבות 600 שח ללילה. על שאר הבתים בין 400-500 שח. 

ובכלל גם לנו הטיול יצא במחיר סביר כי הטבע בחינם, הלינות במחיר סביר, הטיסות לא היו יקרות ובישלנו בבתים. 

התענגתי על כתיבתך על סקוטלנד והסיפורים המשפחתיים.

התמלול של שיחות הילדים מרתק.

אני תמיד מצטערת שאני שוכחת לתעד ואח”כ הם גדלים.

הזדהיתי עם חלק מהמסקנות בסוף הסיפור.

במהלך השנה, כל אחד אוכל בזמן אחר ובהרכב אחר.

אפילו בשבתות, הילדים כבר בגיל שלא כולם  נמצאים ביחד בכל שבת.

בחופשה משפחתית אנו אוכלים בכל ערב ארוחה ביחד בדירה ויש אווירה רגועה.

השנה הצלחתי ממש להתנתק מהעבודה, ולא היה צורך שאצטרך לענות למיילים או לטפל בדברים.
לגבי עלויות החופשה בישראל, לצערי המצב לא משתפר.

במשך שנים ארוכות עבדתי בחברה שבה היה סבסוד לחופשת קיץ וגם כרטיסי מנוי למוזיאוני אומנות ומוזיאוני מדע לשימוש העובדים ובני משפחותיהם.
בשנים האחרונות אנו משלמים בעצמנו על החופשות ועל הכניסות לאתרים.

אני תמיד מחפשת מבצעים של 1+1 ,
עושים מדי כמה שנים מנוי “מטמון” של רשות הטבע והגנים.
מחפשת את הצימרים הכי זולים או אכסניות נוער – אך עדין למשפחה שלנו (8 נפשות) זו עלות לא זניחה.
יש אפשרות להחליף דירות עם משפחות שגרות בצפון/בדרום הארץ. 
מכירה כמה משפחות שעשו זאת.

ברכות לשנה טובה ומתוקה!

סמדר
 

[עוד יהיה קמפינג, אבל כרגע אנחנו משפחתית לא בשלב הזה]

וזה ממש מצער אותי, וזה גם ממש חבל. 

גם אני מוצאת את עצמי בדרך כלל אחרי כל טיול עם מחשבות ומסקנות משפחתיות.

הערה קטנונית לגבי העלויות- אישית אני לא מתחשבת בעלויות האוכל כ"עלות הטיול" אם לא היו הוצאות דרמטיות של מסעדות. גם אם נשארים בארץ אוכלים...

תודה על הסיפור שהבאת לכאן ועל ההשקעה. 

היה מאוד מעניין לעקוב תוך כדי וגם לקרוא את תובנות הסיום. 

ככלל, אנחנו מאמינים גדולים בשביל הזהב וזה נכון גם בנוגע לטכנולוגיה. הבעייה עם השביל הזה שלעיתים הוא חמקמק אבל אנחנו מוצאים ערך גם בחיפוש אחריו. מכל מקום, אני מאוד מעריך ומוקיר אנשים שהתובנות האלה עליהן סיפרת – מעסיקים אותם וגם לא נשארים בגדר תאוריות בלבד. 

אז נמתין בסבלנות לטיול הבא 

שמוליק

אז קודם כל, איזור הנוחות. 

כולנו יצאנו מאיזור הנוחות שלנו. 

בן הזוג נאלץ להתמודד עם שינוי יומיומי בתכניות, בתור בריטי עם אופי בריטי זה לא תמיד קל. 

אני, לראשונה בכל הטיולים המשפחתיים שלנו, ויתרתי על הטבע ועל המסלולים – בתור מי שבאה ממשפחה מטיילת שטח הארד קור, זה לא היה לי קל. 

הבכור ויתר על תחרות שנתית גדולה בתחביבו. הוא בהחלט התלבט, ושמחתי מאד כשהכריע לטובת המשפחה [היה לו איפה להשאר אם היה מחליט להשאר, הוא ידע שזה גם לגיטימי מבחינתנו]. 

השניה ויתרה על הקייטנה שבה השתתפו כל חברותיה, וגם זה לא היה לה קל. 

כולם החליפו חדרים, ושותפים לחדרים. הם התחלקו בספרים ובמשחקים. הם רבו הרבה, ואז רבו פחות, ובסיום הטיול כמעט ולא היו מריבות. הם למדו זה את המרחב של זה כמו שלא קורה בבית. 

אז כן, זה היה מאתגר במובן מסוים ובמיוחד כשאני לא הרגשתי טוב, אבל מגבש בהחלט וטוב באופן כללי. 

שנית, אנחנו והטכנולוגיה. 

זה לא שהתכוונו להתנתק מהטכנולוגיה לגמרי. כן הכנו MP עם שירים שכולם אוהבים, וברור שלקחנו את הלפטופ שלי לתכנוני היום הבא ולתגובות למיילים דחופים. אבל הMP נשכח ברכב בחניה בנתב”ג, הטלפונים שלנו לא חכמים [מבחירה, על יתרונותיה וחסרונותיה] והלפטופ שלי הוא לא לילדים…

בפועל, במשך ששה עשר יום, גם הילדים וגם אנחנו לא היינו מחוברים לכלום במהלך היום, ועל הלפטופ לזמן קצר רק אנחנו ואחרי שהם הלכו לישון. זה אומר שכשרצינו לשמוע מוזיקה, היינו צריכים לשיר בעצמנו. וכשרצינו למצוא את הדרך, הסתכלנו במפה [וגם עזרנו לשניה ולשלישי ללמוד להתמצא במפה]. זה אומר שאכלנו ארוחות בוקר, צהריים וערב יחד, בלי שום הפרעה, בלי וטסאפ כי אין לנו, בלי שאף אחד יתקשר למקרה חירום כי ידעו שאנו לא בארץ, זמן איכות רק אנחנו, לגמרי רק אנחנו. לא היה לנו דבר כזה המון המון זמן. 

בהדרגה הם רבו פחות ושוחחו יותר. בהדרגה הם התמקמו על הנוחויות הקטנות שלהם בטיול והכירו גם את של האחרים. בהדרגה הם נפתחו. הבכור, שמוכן להיות עם הראש במחשב כל היום, התחיל פתאום להעיר הערות על הנוף. השניה שהיא חיה חברתית וכל היום שלה סובב סביב חברות, התחילה לדון עם האחים שלה על עניינים ברומו של עולם. 

זה אומר שאין סרטונים להעסיק מישהו, זה אנחנו והם, שיחקנו הרבה, דיברנו הרבה, יצרנו הרבה [בנסיעות ובטיסות], הם קראו ודנו על הספרים שהם קראו, שיחקו שחמט, פתרו סודוקו, התחלקו במי מצליח להעסיק את הקטן הכי הרבה זמן...

אחרי שבועיים, פתאום הבכור אומר לי אמא, כבר שבועיים לא הייתי אפילו במייל. זה מפריע לך? שאלתי אותו. לא, עד עכשיו בכלל שכחתי מזה, הוא אמר, עכשיו כשאני מודע לזה פתאום זה מפריע לי, אבל עד עכשיו לא חשבתי על זה. ואני חשבתי לעצמי כן, משהו נכון קרה פה. 

וגם אנחנו ההורים, שיושבים כל מוצ”ש לתאם יומנים, מי מוציא את מי מתי ומי אוסף, מי עובד ערב באיזה יום ומי בבית, מתי משחילים את הקניות ומתי חמש דקות לעצמנו, פתאום היה לנו זמן בשפע, פתאום פעמיים מוצ”ש ולא היינו צריכים לתאם יומנים. הטלפון חזר למקום הראוי לו – לא באוזן שלנו. 

[אני לא אומרת כאן שום דבר נגד טכנולוגיה, כן? אנחנו צרכנים כבדים שלה כמו כולנו, רק מתארת מה שקרה לנו כשהתנתקנו קצת]. 

אני מניחה שבעוד לא הרבה שנים גם בכיסים שלנו יהיו טלפונים חכמים, וזה יקרה כשחסרונות הסיליפון יעלו על יתרונותיו, וזה בבירור מתקרב. אבל בינתיים הניתוק הזה עשה אצלנו דברים טובים, ממש טובים. 

שלישית, הטוב בכל דבר. 

טסנו לסקוטלנד ותכננו טיול שחציו מסלולי טבע קלילים וחמודים וחציו אתרים ושאר עניינים. בפועל, שום מסלול טבע לא היה לנו. ועדיין היה טיול מגבש, מהנה, אפילו לי ובודאי לאחרים שהם פחות הארד-קור טיולים ממני. למדנו שוב לשנות נקודת מבט. זה עשה לנו טוב. 

רביעית, אנחנו גדלים ומשתנים. 

המסקנה העיקרית מטיול בהרכב דומה שעשינו בשנים האחרונות היתה – כמה שפחות מקומות לינה. 

ובכן, לא בדיוק עמדנו במסקנה הזו. שישה מקומות לינה בשישה עשר ימים זה לא מעט בעיני. 

וזה לא הפריע לנו. לאף ילד זה לא הפריע, האריזות לא היו קשות כי שמרנו על סדר, הקטן בכלל הסתגל בלי בעיה כל פעם למקום אחר. 

מסתבר שמה שהפריע לנו לפני שנתיים-שלוש כבר לא מפריע לנו עכשיו, וכנראה שזה ימשיך להשתנות. 

אז זה לא שלא צריך להסיק מסקנות, אבל לעצמי אני לומדת שמותר גם להיות גמישים עם המסקנות...ולא לתת להן להפחיד אותנו אם המציאות לא מאפשרת להצמד אליהן. 

חזרנו לשגרה [כן, אנחנו מההורים שאין להם שום חופש באוגוסט, וגם לא בשום חג ככה שספטמבר לא ממש מעודד] וטוב לנו להיות בבית. חזרנו עם אויר, חזרנו גדולים יותר, רגועים יותר. אספנו משהו בדרך. 

[אחשוב עוד קצת, אולי יש לי עוד כמה מסקנות קטנות ששכחתי לכתוב...]

סקוטלנד נהדרת והאנשים חביבים ומסבירי פנים. גם מה שלכאורה הפסדנו, באמת לא הפסדנו. ותמיד אפשר לחזור שוב [לוויילס חזרנו 4 פעמים, עושה רושם שסקוטלנד עומדת בתור שוב]. 

והנה אחד השירים שאני מאד מזדהה איתם [שהיו על הMP שנשכח בארץ ולכן לא שמענו אותו בדרך...]

כפי שכתבתי בהתחלה אני ממש בתחום, אז אני יודעת לא רק שהיה לנו מזל, אלא גם בדיוק איזה סוגי ניתוחים נחסכו לנו, ממש לרמת הפרטים הקטנים…

לגבי טלפונים – לא, יש לנו סיליפון. כלומר, טלפונים טפשים. מלבד העובדה שאין בהם חיבור לרשת, גם המכשירים עצמם ישנים והמצלמה בהם לא שמישה לחלוטין [גום כשהיתה שמישה, לא היה ניתן להוריד תמונות לרשת בכל מקרה]. 

למקרה שאתה תוהה – כן, זה עניין של בחירה. כן, זה ממש חריג, אנחנו היחידים בכל סביבתנו [כל המשפחה משני הצדדים וכל הקולגות] שאין לנו טלפון חכם. וכן, אנשים חושבים שזה ממש טפשי. ועדיין כרגע מבחינתנו היתרונות בכך עולים על החסרונות, ולכן טרם רכשנו טלפון חכם. [מניחה שזה ישתנה בעתיד מתישהו, בינתיים כך טוב לנו]. 

אין ספק שהחסרונות נעשים ברורים יותר בטיול – כשאין ווייז, כשהמצלמה מתה, כשאין מידע בזמן אמת. ועדיין זה היה שווה לנו [וזה חלק מהמסקנות שעדיין לא כתבתי פה]. 

מוזיאון חיל האויר הבריטי נמצא בZONE 4. 

תחנת הטיוב הקרובה אליו היא תחנת קולינדייל colindale על הnorthern line לכיוון Edgware [שימו לב לא להתבלבל ולא לרדת בתחנת Hendon central].

Northern line זה הקו השחור על המפה של הטיוב. הוא עובר בקינגס קרוס שהיא תחנה מרכזית יחסית [וכמובן בעוד תחנות]. זה בערך חצי שעה נסיעה מקינגס קרוס. 

מתחנת קולינדייל ניתן לקחת אוטובוס שעוצר ממש ליד פתח המוזיאון, או ללכת עשר דקות ברגל [אנחנו הלכנו]. 

אוסיף לגבי הטיוב שיש שני קוים שחורים של הNorthern line והם נפגשים בתחנת Camden town. מי שמגיע מהסעיף של הקו השחור שבכיוון high barnet יכול להחליף טיוב בתחנת קמדן טאון לסעיף השני של הקו השחור לכיוון Edgware. 

אוסיף שיש במוזיאון גם סימולטור טיסה, אנחנו לא ניסינו כי הקטנים לא רצו והגדולים זכרו את הפעם הקודמת ולא הרגישו צורך לנסות שוב. אבל בפעם הקודמת זו היתה ממש חוויה בשבילם. 

באופן כללי הרבה פעמים כשאנחנו מטיילים אנחנו מחפשים מקומות פחות מרכזיים, ובדרך כלל מוצאים מציאות ככה. 

לגבי מחירים - יש ארבעה דברים עיקריים שמוזילים את הטיולים שלנו באופן יחסי

א. אוכל - אנחנו באופן גורף לא אוכלים בחוץ, מסיבות של אלרגיה חמורה למזון. זה הרבה יותר זול בלי סעיף מסעדות

ב. שופינג – אנחנו לא עושים, או יותר נכון נדיר שעושים, אני לא אוהבת שופינג אז הילדים לא ממש מכירים את המושג, בדרך כלל קונים רק אם צריכים משהו

ג. לינות – כמו שאפשר לראות הבית שלנו בלונדון ממש לא במיקום מרכזי, מבחינתנו זמן ועלויות הנסיעות שוים את ההוזלה המשמעותית במחיר הלינה.

ד. אטרקציות - אני לא אוהבת פארקים וגם חלק מהילדים לא, כך שהם יורדים מהפרק. אטרקציות בתשלום יהיו בדרך כלל טירות ומוזיאונים, ובאנגליה חלק ניכר מהאתרים האלו הם בחינם או בתשלום סמלי. אנחנו אוהבים מאד ללכת בטבע [למרות שהפעם זה לא ממש קרה] והטבע, בדרך כלל, בחינם. 

זה ממש עניין של סגנון משפחתי, זה לא שאנחנו נמנעים ממסעדות או מאתרים בגלל העלות אלא פשוט שההעדפות שלנו גורמות לסעיפים האלו להיות פחות משמעותיים בתקציב. 

אני כן מפרטת את העלויות רק כדי להראות למי שאין לו אפשרות - שאפשר גם בתקציב נמוך יותר [אם האפשרות היא או חו”ל בלי שופינג נגיד, או לא חו”ל בכלל, אז יש אפשרות...]

זקני הפורום זוכרים את הסיפור של הבת של ליאור ששברה את היד בסלובקיה וחזרה לארץ באמצע הטיול.

בשנה הקודמת, כשטיילנו בלונדון, הבן הקטן שלנו נפל מאופניים. למרבה המזל זה הסתיים רק בשיפשופים.

את לא מצלמת גם בטלפון שלך?

רשמתי לי לפעם הבאה בלונדון את מוזיאון חיל האוויר (הוא מחוץ לזון 2, נכון?)

תודה על הסיפור ועל כל הפירוט. 

(הטיולים שלנו יוצאים יקרים פי כמה משלכם)

טיסה מלוטון, הזמנו מונית בעלות 40 פאונד. הטיסה יצאה בסך הכל בזמן, האנגלים נותנים פריוריטי למשפחות עם ילדים למרות שלא הזמנו ספידי בורדינג – זה היה בהחלט נחמד. הילדים התנהגו בסך הכל נחמד ונחתנו בארץ בשעות הערב. 

הרכב חיכה לנו בחניה לטווח ארוך, כמה טוב לחזור הביתה גם אם ריח מאובק משהו שורר בחדרים…

אז לפני שאני כותבת מסקנות, ויש כמה וכמה, קצת מנהלות לסיכום לטובת הבאים אחרי:

עלויות.

[העלויות שלנו היו כולן בפאונדים, אבל תרגמתי אותן כאן לשקלים לפי שער של 4.8 שהיה בעת ההזמנה]

טיול בלונדון/סקוטלנד/האי הבריטי לא חייב להיות יקר. 

טיסות הוזמנו בשעה הראשונה של פתיחת הסייל של איזיג’ט. הזמנתי 3 טיסות – מישראל למנצ’סטר, אחרי כמעט שבועיים מאדינבורו ללונדון, ולבסוף מלונדון לישראל. 

עלות הטיסות סך הכל, לשישה אנשים+תינוק+3 מזוודות בהלוך ושתיים בחזור, 6508 ש”ח. 

[אם יש מעוניינים אני יכולה לפרט ספציפית לגבי כל טיסה]. 

לינות הוזמנו עוד לפני הטיסות, מתוך היכרות עם השוק הבריטי והקושי למצוא לינה ל8 אנשים [כי עד הרגע האחרון לא ידענו אם נהיה 7 או 8]. 

מפרטת את העלויות שלנו לפי הסדר, הכל לשבעה [שישה ותינוק]

לילה אחד בפרמייר אין מנצ’סטר -שני חדרים של ארבעה, הוזמנו דרך בוקינג – 130 פאונד [לדעתי יקר ולא היה שווה את התמורה]

שלושה לילות בKenmore – סך הכל 314 פאונד[כ105 פאונד ללילה, שזה בערך 500 ש”ח ללילה לכולנו]

שני לילות בבית באדינבורו – 375 פאונד [יקר, אבל יחסית למיקום האטרקטיבי ובכלל שווה לגמרי את התמורה]

4 לילות בBenderloch – 470 פאונד, שזה בערך  565 ש”ח ללילה

לילה אחד בפרמייר אין שדה התעופה אדינבורו – שני חדרים של ארבעה, 106 פאונד לכולנו

5 לילות בבית בלונדון – 748 פאונד, שזה בערך 690 ש”ח ללילה [מה שהגיוני בלונדון באמצע יולי]

רכב – 98 פאונד ליום כולל שני נהגים, כל הביטוחים וביטוח ביטול השתתפות עצמית[בערך 470 ש”ח ליום] למשך עשרה ימים. הדלק היה יקר יחסית ועלה לנו 400 פאונד בערך – רכב דיזל והסולר יקר יותר מאשר דלק רגיל. 

בלונדון לא שכרנו רכב, עלויות הנסיעה עוד כמה עשרות פאונדים לא יודעת בדיוק כמה כי כבר היה לנו כסף על האויסטרים שלנו. 

מוניות לשדות התעופה ולמלון, בסך הכל 150 פאונד לארבע נסיעות. 

כניסות לאתרים:

בסקוטלנד עשינו את האקספלורר פאס שמבחינתנו השתלם עם כניסה לשני אתרים, בפועל השתמשנו בו לארבעה אתרים כך שעלותו בהחלט השתלמה. 84 פאונד לכולנו

משחקי ההיילנדס – 10 פאונד

המוזיאון הפתוח – 10 פאונד [תרומה]

שיט – 260 פאונד

רכיבה על סוסים – 130 פאונד

גולדן הינד – 25 פאונד

שאר האתרים אם אני זוכרת נכון הכניסה היתה חינם לחלוטין

חניה במרבית המקומות חינם, בטירת אדינבורו החניה עם מדחן, לא זוכרת כמה זה עלה [כמה פאונדים בודדים]

אוכל – כאמור אנו לא אוכלים בחוץ בכלל, כל הקניות שלנו הן מצרכי בסיס ואנו מבשלים לעצמנו. בסך הכל כלל קניות האוכל שלנו לכל התקופה [16 יום] עלו כ300 פאונד [שזה בערך 1500 ש”ח]. אבל אנחנו לא מבשלים גורמה…

כך שמבחינת עלויות, סך הכל מה שרשום לנו זה 28,592 ש”ח, אם נוסיף את עלות הנסיעות בתחבורה ציבורית בלונדון ועוד כמה עלויות שאולי נשכחו מזכרוני, בסך הכל אפשר לומר שהעלות הגיעה מקסימום ל30,000 ש”ח לשבעה אנשים [שישה ותינוק בן 1.3] לשישה עשר יום. 

בחירת הבתים היתה מצויינת והיינו מרוצים, מרגישים שקיבלנו תמורה הולמת גם לציפיות וגם למחיר. 

זה ככה הפרטים הטכניים, אבל מלבד הפרטים הטכניים היו לי כמה וכמה תובנות, ולא רק לי, וגם אותן אוסיף בהמשך כי זה חלק בלתי נפרד מהעניין...

(בינתיים הספקנו לחזור מסקוטלנד)

אני כבר ממש בסוף...עוד רק צריכה להעלות פה את החישובים לטובת הבאים אחרינו, וזהו...

חזרתי לפני שבוע ומצאתי המון חומר משובח לקריאה 

מאוד אהבתי צילומים והתחלתי לצלול אל תוך הסיפור המרתק שלכם

איזה אומץ וארגון  עם כל הילדודס לטייל במדינה זרה (לנו)

תמשיכי בבקשה,

ליליה

בדיון בהשתתפות כל הילדים, נבחר פה אחד מבין כמה אפשרויות – מוזיאון חיל האויר הבריטי, Royal air force museum .

המוזיאון במרחק נסיעת אוטובוס מהבית שבו אנו לנים, ומזג האויר עדיין נעים ללא גשם אז כמה דקות הליכה לתחנה וממנה נראות לנו בסדר. 

במוזיאון זה היינו לפני שלוש שנים, ואהבנו, אז החלטנו לחזור. שניים מהילדים [השלישי והרביעית] לא זוכרים כלל את הביקור הקודם. 

ובכן, אנו מגיעים ומגלים שהמוזיאון עבר מתיחת פנים משמעותית מאז הפעם הקודמת שהיינו בו. 

הוא כולל למעשה שישה האנגרים, כאשר בחמישה מהם תצוגות של מטוסים, כולל תולדות התעופה [כלומר המטוסים הראשונים ביותר] ועד המפציצים האימתניים של מלחמת העולם השניה בגודל טבעי. האנגר אחד – הראשון, דרכו נכנסים – הוא למעשה החידוש של המוזיאון, וחוץ ממסעדה וחנות מזכרות [שאת שתיהן לא דגמנו] יש בו עניין רב לבני כל הגילאים. 

החל מאולם הכניסה שבו מוצגים שונים הקשורים לחיי הטייסים, הסברים לגבי תפקידים שונים בחיל האויר, מוצגים שונים הקשורים למכונאות מטוסים, ועוד

דרך פעילויות אינטראקטיביות שונות בהן ניתן לבחון את התאמתך להתקבל לחיל האויר – מבחן בסגנון פסיכומטרי אונליין למתקדמים, אבל גם דברים שמתאימים לילדים בגיל גן

דרך מטוסי משחק קטנים המוצבים במקומות שונים באולם ומאפשרים לפעוטות ולקטנים לשחק בהם בזמן שהאחרים מתעניינים במוצגים "לגדולים”

וגולת הכותרת – אולם גדול מלא פעילויות אינטראקטיביות הכוללות הדמיית ניווט מטוס, הדמיית בניית מטוס, סייבר ומודיעין ועוד ועוד, והכל כולל הסברים מפורטים על הקשר למטוסים, לטיסה ולחיל האויר, על אירודינמיקה, מרתק לילדים ולמבוגרים כאחד. רק בהאנגר הכניסה בילינו שלוש שעות והילדים – כולם – לא רצו לעזוב. 

ביחוד התלהב השלישי, שהיה כל השנה בחוג טיסנאות כך שחלק ניכר מעקרונות התעופה מוכרים לו, הוא צלל בהתלהבות אל תוך ההדמיות וההסברים והיה מוכן להשאר שם כל היום. 

בסופו של דבר שכנענו אותם לבלות שעה נוספת בתצוגות המטוסים [ידענו שגם את זה הם יאהבו] אבל לאחר שיצאנו מן המוזיאון הוסכם פה אחד שהבחירה היתה מוצלחת. 

גם למי שלא מתעניין במלחמה ומפציצים, לדעתי יש הרבה מה לעשות במוזיאון חיל האויר הבריטי בלונדון. ממליצה בחום. 

[המצלמה מתה, כאמור. אין תמונות. הנערה היתה עסוקה מכדי לצלם, אבל אולי אמצא בכל זאת משהו במצלמה שלה כשהיא תופיע כאן בבית].