באגם גרדה יש עוד הרבה מה לראות , יש כמה טילות מאד יפות של עיירות אגם יפות. למשל לצזה.

וגם העיר ורונה קרובה לאגם גרדה ושווה לטייל בה

בכל אופן, כמו שאמרתי: אפשר ללמוד על התסמינים ואם מרגישים ברע לקחת את הרכבל למטה או לרדת באופן אחר בגובה וזה נגמר. 

אגב, למעט ויש בעיות מיוחדות בנשימה, אצל אדם בריא רגיל רופא לא יכול לחזות אם הוא בסיכון ללקות במחלת גבהים או לא. זה גם לא קשור לכושר גופני. מה שכן, הוא יכול לרשום סוג של כדורים שמספקים הקלה מהירה, וסוג של שקט פסיכולוגי בכך שיש לך אותם בכיס, למי שמאוד חושש (עזר לחבר שחטף מחלת גבהים בנפאל, אם כי כאמור – תכננו את הטרק בהתאם כך שאחרי הטיפוס ל-4500 היתה ירידה מאסיבית בגובה, וזה מיד סילק את התסמינים אצל כולם). 

שנית, אני מעדיף את אגם מיסורינה על פני בראייס. מה גם שמשם אולי תרצה לעלות ל-3 הפסגות (או מה שקראת שיניים) של הלברדו..

שלישית: פארק רוקולו הוא חדש, נפתח מחדש שנה שעברה, לא מכיר אותו. אבל – הכניסה אליו היא מ-Pieve di Cadore ושם תוכל לעשות עוד 2 ביקורים, לבית הולדתו של הצייר טיציאן מימי הביניים ולמוזאון המשקפיים בהמשך אותו רחוב.

אם תרצה כתוב לי בפרטי, חרשתי את האזור לאורכו ולרוחבו בגלל עבודה.

יש עוד פארק קטן בעיירה הסמוכה שאם אתה יורד אליו (ברכב) אתה מגיע לשפת האגם, יש שם גם נביעה של מים תרמליים. הוא נמצא מאחורי תחנת הרכבת ב-Calazo.

אבל מן הסתם,  היא תשהה באיזור הגבוה מספר ימים ולא "תטוס" מגובה -0 ישר ל- 2500מ' ומעלה.

* כל אדם ובעיותיו שלו, לכן אם היא חוששת מבעיות, אפשר לפנות לרופא. 

היי,

אתם עולים ב-2 רכבלים לפסגות:

רכבל לפסגת קול רודלה שבקמפיטלו.

רכבל לעמק סוסי (מזכיר את זה).

תהיו בגרדה ב-Limone Sul Garda.

תומר

היי,

תחליף בן הר בלאדו (על תעשה), ללימונה דה סולל (כן תעשה), יש לך את זה ביום החמישי בדולומיטים.

כל השאר אני סומך על סער קרני .

תומר

אגם דוביאקו או מיזורינה – אנחנו יותר אהבנו את אגם מיזורינה, אבל זה באמת עניין של טעם אישי. אפשר להסתכל בתמונות ולהחליט.

באירופה אלפי אנשים עולים ברכבלים הפופולרים של האלפים לגבהים של מעל 3000 מטר. רק על ילדים קטנים אוסרים לעלות על רכבלים כאלה ולא בכולם.

סבל בגובה הזה קורה כשנשארים בגובה של מעל 3000 כמה שעות אחרי פעילות גופנית. זה מה שקראת עליו בטרקים. אם עולים לשעה- שעתים  ויורדים נדיר שמרגישים משהו. אולי סבל מקור.

אם מרגישים מצוקה בד”כ אפשר לרדת תוך כמה דקות.

* העליה לפסגה לא מתחילה מגובה - 0מ' ל- 2950 מ'.

העליה מתחילה מגובה- 2239 מ'. 

כל הרכבלים שציינתי פתוחים בתקופה זו.

בעמק פאסה התכנון לקחת רכבל לפסגת קול רודלה מהעיירה קמפיטלו שנלון בה.

האם הרכבל מונטה בלאדו שווה? (בהתחשב שניהיה כבר ב3-4 רכבלים קודמים בדולומיטים).

איזה אגם יותר מומלץ? דוביאקו או מיזורינה? חשבתי לעבור בדוביאקו פשוט כי הוא בדרך ממיזורינה לברייס…

כמה הערות קטנות: ראשית בקשר לכל הרכבלים שהזכרת – צריך לוודא האם הם עדיין פעילים בתאריכים שתהיו. סוף ספטמבר-תחילת אוקטובר זו כבר באמת סוף עונת התיירות, והרבה רכבלים נסגרים עד פתיחת עונת הסקי. כדאי לבדוק מראש כדי להימנע מנסיעות מיותרות ומאכזבות.

יום 2 – לדעתי מיותר להיות גם באגם מיזורינה, גם באגם דוביאקו וגם באגם בראייס באותו היום.. סכנה להרעלת אגמים. הייתי מוותר או על מיזורינה או על דוביאקו, ובכל מקרה – אגם בראייס יפה בהרבה משניהם, ומומלץ להקדיש לו את רוב הזמן, כולל הקפה ושיט (אם מזג האוויר מתאים)

יום 3 – אכן אגם פדאייה פחות מומלץ גם לדעתי. אם אפשר לעלות באחד הרכבלים אחרי קניון סוטוגודה – לדעתי זה די סוגר לכם את היום, כי תמיד בפיסגה אחרי שעולים יש עוד מסלולי טיול שאפשר לעשות, וחבל לעלות ומיד לרדת – הרכבלים יקרים. אם אין רכבלים, בעמק פאסה יש המון אופציות לטיולים.. כדאי להכין מראש רשימת אפשרויות (להעזר באתר של העמק ובלשכת המידע לתיירים), ופשוט לשלוף מה שמתחשק באותו הרגע. אפשר להעביר את אגם קראצה ליום הזה, כי ביום הבא אתם מתכוונים לנסוע בכיוון ההפוך..

יום 8 – אחרי מלצ’סנה ומונטה באלדו ממליץ לכם בכל זאת להגיע ללימונה סול גארדה, עיירה מקסימה. בריבה דל גארדה תוכלו להסתובב ביום 6.

תהנו!