ורדה -שמחה מאד שאת עדיין איתי ותודה על המילים החמות. 

תודה מקרב לב גם לאוליב, נילי וטרמינלית. שמחה שהטרפתן ומקווה שיהיה לכן לעזר.

 

לטעמי kaunertal הוא העמק הכי מרהיב בטירול.

ובכל זאת  Ötztal מגוון, ומציע יותר מסלולי הליכה , רכבלים ופעילויות בסך הכל ולכן אפשר להתישב בו שבוע-שבועיים ואולי אף יותר.

לפי מה שהצלחתי לבדוק, יש היצע גדול לש לינות בכל רמות המחירים. הדירה שלנו הייתה בטווח הנמוך יותר ואולי בגלל זה לא כללה את כרטיס ה פרימיום החינמי,  והחלטנו לרכוש את הכרטיס Ötztal -card. כרטיס לשלושה ימים עולה 56 אירו ומשתלם למי שמבקר באקווה דום (21 אירו ל3 שעות ) + שניים או שלושה רכבלים. בנוסף מאפשר שימוש בתחבורה ציבורית ועוד כניסות למוזיאונים, arena 47 ועוד.

מומלץ מאד להיכנס לאתר של הכרטיסים ולבדוק. הוא מאד נוח וניתן בקלות לחשב כידאיות רכישה, אם לנים במקום שלא נותן את הכרטיס החינמי.

בטיול הנוכחי באוצטל עשינו את המסלולים הבאים:

1. 1.מסלול שלושת האגמים ב kutai-עולים ברכבל ופשוט הולכים לפי הסימונים. אנחנו בחרנו לרדת ברגל לכפר. האזור מאד מאד יפה. אם מתחילים מהתחנה העליונה של הרכבל המסלול ממש קליל...
2. 2. מסלול יותר מאתגר, אבל יפה ומגוון מאד-Water Walk Rotmoostal

המסלול מתחיל בתחנה העליונה של הרכבל  Hohe Mut ב

Obergurgl. . ממשיכים על פי הסימונים לRotmoosferner glacier. כדאי מאד לעיין במפה לפני או בהמהלך הההליכה יש כל מיני סימונים שמקצרים את הדרך לאחת הבקתות וחבל להפסיד את הנופים. המסלול מוגדר בינוני, אבל יש בו עלייה או שתיים די תלולות. חוזרים ברגל לכפר. 

 אם צריך לבחור מסלול  אחד באוצטאל-הייתי בוחרת בו-תצפית על קרחונים, פריחה, הליכה לאורך זרימה, מפל, יער. יש בו הכל! כמובן שהוא דורש כושר סביר ובעיקר אהבת לכת . היה כתוב שזה בערך 6 שעות הליכה. ולקח לנו 7. הישג גדול, אולי כי רוב המסלול בירידה...

1. מסלול לבקתת Winnebachseehütte  שנמצאת סמוך לאגם יפה עם מפלון ומוקפת פסגות שלא היו מושלגות בעת ביקורנו. המסלול מתחיל ב gries . חונים בסוף הכפר והולכים לפי הסימונים. גם כאן מדובר בעלייה קשה יחסית, שווה את המאמץ לדעתי.
2. בנוסף, בבוקר גשום היינו באגם פיבורגר הידוע. נחמד וחביב, וטיילנו באותו אחרי הצהריים בלנגנפלד עצמה. 
3. כמובן באחד הערבים היינו באקווה דום. כיף גדול. הכרטיס הוא ל3 שעות (עם או בלי כרטיס אוצטאל) אבל אם מגיעים אחרי 18 אפשר כבר להישאר עד הסגירה, כלומר 11 בלילה בערך. האווירה נעימה בערב, לא צפוף. המים נהדרים. מומלץ, אתם בטח כבר יודעים. 

 

 

נירית,

בינתיים קראתי ברפרוף, אבל אין ספק שאקרא גם בעיון.

אני יותר משמחה לראות את האשכול שלך כאן. 

האשכול הזה חושף מקומות, שאינני מכירה, ומסביר מדוע ניתן שוב ושוב לטייל באוסטריה.

תודה שערכת לנו היכרות עם מריה סטומברג ועם המוזיאון היהודי ב-  Hohenems.

אני זוכרת את הוולסארים מעמק מאגיה, שאליו הגעתי בזכות עצותיך.

איזה כיף שהחלטת לשתף.

 

נילי

פסגות, המסלול כרוך בעלייה מתונה ולא מאד קשה עד  Obere Sonnenlagantalpe, משם מתחיל הטיפוס. אבל אנחנו כמובן לא טיפסנו. מדובר בשעה או שעה וחצי של הליכה. הנופים מפצים על המאמץ. אולי 550 מ’ עלייה, זה לא נחשב הרבה במונחים אלפיניים. 

ולא, אני לא מיטבת לכת פר הגדרה,אלא אוהבת לכת, בלבד.. ולכן מאד מקטרת ומורידה הילוך בעליות…

וגם לדעתי החלק החשוף הזה הוא קרחון קטן או לפחות שלגים “עתיקים”  שהפשירו והנוף נעשה טרשי. 

 

בדרך כלל אנחנו לא כל כך מצליחים עם מסעדות. גם אם רשמתי המלצות אז השעות לא מתאימות, ועוד …

אבל הפעם, בברנד מצאנו מסעדה טובה, המגישה אוכל אזורי,  מקומי ובין לאומי, טעים ובמחיר סביר. פתוחה גם בערבים עד די מאוחר.= Restaurant Brandner Hof, ב studa 57’, סמוך לדירתנו. הגענו בהמלצת בעלות הדירה ומאד נהננו. 

 

בדרך לטירול נסענו בנוף אלפיני ביום סגרירי. עצרנו בIMST. כולנו יודעים שהעיר הקטנה לא משהו, ומגיעים אליה כדי לטייל בערוץ rosengartenschlucht  ולעשות את המגלשות האלפיניות המפורסמות. 

אנחנו לא מחובבי המגלשות ואת הקניון “עשינו” לפני אי אלו שנים. לקחנו את האוטבוס למעלה, ירדנו דרך “המערה הכחולה” והערוץ עד למרכז העיירה ומיהרנו לרכב. אפשר להגיד שהעפנו מבט חטוף ונסענו הלאה.

הפעם, ביום של גשם לסירוגין, הסתובבנו קצת יותר. אימסט ידועה במזרקות (כ20) עם פסלים עתיקים. רוב הפסלים הם של קדושים ומלאכים, ישוע הרועה הטוב , מריה אמו. מעטות מציגות משהו חילוני יותר.

לאימסט יש קרנבל מסכות משלה, הSchemenlaufen הנערך פעם ב4 שנים (הבא בפברואר 2020) ואחת המזרקות מוקדשת לו.

באימסט נוסדה האגודה לכפרי ילדים SOS. האגודה, המספקת בית לילדים בסיכון ברחבי העולם נוסדה על ידי הרמן גמיינר (Hermann Gmeiner) בשנת 1949 . גמיינר רצה  לעזור לילדים נזקקים – ילדים שאיבדו את בתיהם, את ביטחונם האישי ואת משפחתם כתוצאה ממלחמת העולם השנייה. בתמיכתם ובעזרתם של תורמים רבים ושותפים לדרך, צמח הארגון  לארגון כלל-עולמי המסייע לילדים בכל רחבי העולם.  באימסט יש פסלים ואזכורים לארגון הזה.

וגם באימסט , כמו בערים רבות בעולם מצאנו גם את “המטריות המרחפות ברחוב”. “פרוייקט המטריות התחיל ב2011 בפסטיבל האומנות Ágitagueda  בעיר Águeda בפורטוגל. נתלו מטריות במספר רחובות והן הצלו על העוברים ושבים במהלך הקיץ החם. מאז כל קיץ רואים את המטריות הצבעוניות באגיידה בפורטוגל ומשם הרעיון נדד לערים רבות בעולם, כולל ירושלים.

וכמובן לא חסרים בתים עתיקים יותר או פחות, יפים ומטופחים. טירול...

 

 

לפני שעוברים לטירול, בילינו עוד קצת בפורלברג.

עשינו מסלול טבע ב vandans. עיירה זו לא פחות אטרקטיבית מברנד לדעתי ויש בה יותר פעילויות למשפחות-מגלשות, פארק חבלים, אומגה, בתי מלאכה של אומנים ותחושה של יותר חיים , כך לפחות שהתרשמנו.

הלינות היו יותר יקרות ואלו שהיו זולות בלי אפשרות לבטל.

טיילנו קצת בעיירה ועלינו לתחנה העליונה של הרכבל וירדנו ברגל דרך מסלול מסודר עם תצפיות ופסלים סביבתיים. יפה אבל לא שונה ממסלולים אלפיניים אחרים.

נסענו קצת בעמקים הסמוכים עד ששוב התחיל הגשם….

אגב, אתר outdooractive ממש מומלץ לדעתי כשמחפשים מסלולי הליכה באזורים שונים. נותן תיאור מפורט לעיתים יותר מאשר האתרים המקומיים.

 

יום אחד הקדשנו לטיול בברנד עצמה. החלטנו שלא “מזיזים את הרכב”. האמת-היה כיף.

יצאנו ברגל מהדירה לכיוון מפלי kesselfall. הלכנו לאורך הנחל בשביל נחמד, כמעט לבד, נהנים מהירוק והבתים המקומיים. המפל בתוך קניון, חביב . לאחר מכן המשכנו לנקודת תצפית מרהיבה על מעין קרקס קרחוני עם המון מפלים.  

לקינוח, עלינו ברכבל paludbahn והלכנו בשביל העליון לרכבל השני, dorfbahn שנמצא ממש קרוב לדירה. לא יום וואו, אבל בהחלט  שלו ומהנה. גם כאן סיימנו בגשם.

נראה לי שמאז  הטיול שלנו לא ירד גשם באזור. קראתי באתר של הרכבל בגולם שאסור להבעיר אש ולהדלק מנגלים בחורשה בגלל סכנת שריפות עקב היובש ועצירץ הגשמים. עצוב ומדאיג שזה המצב..

 

לאחר המוזאון הסתובבנו קצת ברחובות מסביב, במה שהיה בעבר הרובע היהודי. 

בניין בית הכנסת שוחזר . לאחר המלחמה הפכו אותו למשכנם של לוחמי אש..

יש מספר בנינים שמורים היטב ואנדרטאות זיכרון. 

יש גם בית עלמין יהודי. לא הגענו אליו, וגם לא לשרידי טירה המתנשאת מעל הכפר ונחשבת אחד הביצורים הגדולים באזור. חייבים להשאיר משהו להשלמות...

המוזאון היהודי ב  Hohenems היה בבנק האתרים, למקרה שיהיה זמן, ליום גשום אולי.

אבל פגישה מקרית עם ישראלי לשעבר במוזאון הנשים גרמה לנו לבקר שם בכל מקרה . לאחר ששוחחנו איתו קצת על הארץ, קצת על אוסטריה, הוא המליץ בחום, “אל תחמיצו”.

ואכן, זו הייתה אחת מהפתעות הטיול. מקום מרתק ומעורר מחשבה. מוזאון קטן עם מוצגים ערוכים בצורה חכמה , משלב היסטוריה ואקטואליה, לא משאיר את המבקרים פסיביים ו/או אדישים.

כמעט כל החומר  כתוב רק בגרמנית אבל יש אודיו גייד באנגלית (ובעוד מספר שפות, לא עברית).

המוזאון מביא כמובן את תולדות היהודים בהוהנמס ודרכה בפורלברג ובאוסטריה כולה. יהודים הוזמנו להתישב בעיירה ב1617 כדי לשפר את המצב הכלכלי. ואכן הבנק הראשון וחברת הביטוח הראשונים בפורלברג היו תוצאה של הפעילות הכלכלית היהודית.

בתערוכה מוצגים העוסקים בזהות היהודית ודילמות שמתעוררות  מהחיים באזור.

האוכלוסייה היהודית בהוהנמס הייתה מגווונת-תעשיינים עשירים מצד אחד וסוחרים קשיי יום מצד שני. לרוב  חיו בדו קיום עם האוכלוסייה הנוצרית.

עם האנשלוס החלה עזיבת היהודים, שהתגברה לאחר פרוץ המלחמה. העיירה הפכה מעין נקודת מעבר לשוויץ, שרשמית סגרה את הגבול, אם כי היו לא מעט שוויצרים שעזרו באופן אישי (וגם מספר גרמנים ואוסטרים) ליהודים להימלט. 

מסתבר שבפורלברג היה שיעור תומכי הנאצים הגבוה ביותר באוסטריה כולה. ורוב האוכלוסיה הלא יהודית העלימה עין במקרה הטוב או שתפה פעולה לגמרי עם הנאצים -לגירוש היהודים, החרמת רכושם, רציחתם.

לאחר סיום המלחמה, הרוב המוחלט של האוסטרים הדחיקו את הפרק הזה בהיסטוריה שלהם. רק בשנות ה90 החלו האוסטרים (חלקם לפחות, בהנהגת השלטונות) להודות בתפקיד שמלאה אוסטריה בשואה ולהתמודד עם עברם.

זה ניכר בסיור במוזאון היהודי ואפילו מקריאה באתר.

אישית ממליצה  מאד לבקר במוזאון הזה. ואם מתכוונים לעשות זאת כדאי להיכנס קודם לאתר הוירטואלי ולקרוא את המידע. 

Krumbach הוא כפר קטן במרחק של כשבעה שמונה ק”מ מהיטסאו. איך כפר קטן כזה יכול להינצל מאלמוניות מוחלטת ? ישבו “זקני הכפר” והגו רעיון  יצירתי -היות שתחנות האוטובוס בפר צריכות חידוש, הם יזמינו ארכיטקטים מכל העולם לעצב את תחנות האוטובוס שבכפר. 7  חברות  הרימו את הכפפה, האדריכלים התארחו בכפר ותכננו תחנות  ששילבו את המסורת של ארץ מוצאם ושל אזור פורלברג, וכמובן ישתלבו בנוף המקומי. כשקראתי על הפרוייט הזה ידעתי שאעשה כל מאמץ להגיע.

אכן באמת התחנות יפות , בנויות כרגיל באזור מעץ, זכוכית וקצת מתכת. כיף להסתובב בכפר החביב והשקט הזה. 

כל כך שמחתי לפגוש בייחוד את המזכרת הקטנה מנורווגיה, תחנה בתכנון של Sami Rintala, Dagur Eggertsson and Vibeke Jenssen. 

 

במוזאון הנשים הכרתי את הסיפור של מריה סטרומברג, אחות מברגץ. ב1942 כששמעה על המתרחש באושוויץ בקשה להגיע לשם בתור אחות, כדי לעזור לכלואים במחנה. שם היא עזרה כמיטב יכולתה , עזרה להשיג מזון, תרופות לחולים ומידע.

עם סיום המלחמה היא העידה כנגד רודולף פרנץ הס מפקד אושוויץ ולאחר מכן העידה גם כנגד אחד הרופאים הסדיסטיים שביצע ניסויים אכזריים בנשים. 

התקופה בה הייתה באושוויץ השאירה  בה צלקות עמוקות ומריה לא יכלה להמשיך בעבודה כאחות.

היא נפטרה ב1957 די אלמונית. לא הצלחתי למצוא שום מידע עליה בעברית. הפורטרייט שלה צוייר  לתערוכה “פני ההתנגדות”. התערוכה הוצגה בדורנבירן באוקטובר נובמר שנה שעברה. התערוכה המציגה את פניהם של מתנגדים וקורבנות למשטר הנאצי נודדת בין ערים שונות באוסטריה-גרמניה, לפי מה שקראתי. 

תנאי לפתיחת התערוכה-צריכה להיות מלווה בפרוייקט/עבודה של תלמידי בית ספר. פרוייקט צנוע וראי לציון בעולמנו.

ועוד מספר תמונות מהמוזאון.

רבקה יקרה,

שמחה שהגעת. תודה לך.

בהחלט אוסיף את התיאוריה שלך לגבי ה Lüftlmalerei . ראויה לבדיקה יסודית. אני חושבת שאת צודקת בנוגע להבדלים בדרך העבודה והחומרים שהשתמשו בהם בפרסקואים “פנימיים או חיצוניים”.

וכן, הציורים הללו בחזיתות הבתים סבלו מפגעי מזג האוויר וצריך לתחזק אותם. לא תמיד זה נעשה בצורה הטובה ביותר ושוב עולה השאלה שלך שכל כך התחברתי אליה “מה אנחנו באמת רואים?”…

 

היום אשתף קצת בחלק התרבותי-אדריכלי-אנושי-יהודי של הטיול שלנו.

 

בגרמנית יש מונח ייחודי- Umgang שמתייחס לדרך שבה אנחנו, בני האדם מתייחסים זה לזה ולסביבה ולטבע הסובב אותנו. 

הדרך הזו זקוקה לעדכון מתמיד. בברגנצוואלד פיתחו פרוייקט  "Umgang Bregenzerwald" שמטרתו  להעלות  מודעות להבנת העולם והטבע.

רבים, כולל אני אישית, מתפעלים מהנוף האלפיני ורואים בו נוף נהדר וטבע במיטבו.

אבל כדאי לציןן ש מ 1050 בערך, אנשים התיישבו באלפים  בהדרגה ובעצם השתלטו על רוב העמקים וההרים.

הסביבה  טבעית לכאורה באלפים, שאנחנו כל כך מתפעלים ממנה, היא בעצם תוצאה של מאות שנים של חקלאות בעמק, של מרעה בהרים. בעמק Brandnertal לדוגמה, הוולסרים  (walser ( הם כנראה אחראים על הנוף בגבהים הבינוניים, כרי המרעה המכונים “Vorsäß”.

"Umgang Bregenzerwald" מפנה את תשומת לבנו למבנים, כלים וחפצים יומיומיים שהתפתחו כאן במשך הזמן. הפרוייקט מדגיש את הדימיון והשוני בין הכפרים והעיירות השונים ומאפשר מעין הצצה על ישובי העתיד, שיהיו , כך מקווים,  ברי קיימא, מתחשבים בסביבה , חוסכים באנרגיה ושאר המשאבים, והמבנים משתלבים בנוף ובנויים בעיקר מחומרים מקומיים.

הפרוייקט הוא למעשה הצעה לטיול במספר כפרים ועיירות באזור, תוך שימת דגש על מבנים מיוחדים , בעיקר. 

ובפורלברג יש אדריכלות מיוחדת, ומבנים שתוכננו על ידי אדריכלים מהשורה הראשונה. הבניינים מעץ וזכוכית , חסכניים באנרגיה ומשתלבים בסביבתם. קצת מזכירים “קוביות” בחלקם ולפעמים נראים לא כל כך מרשימים ממבט ראשון.

אבל בהחלט שווה להשקיע :מבט שני” …

אחד מהם הוא מוזאון הנשים ב Hittisau. למיטב זכרוני קראתי עליו לראשונה בסיכום הטיול של זיוה . 

המוזאון נפתח בשנת 2000 ומציג תערוכות המוקדשות להישגי הנשים בתחומי תרבות, אומנות ועוד. בדגש על נשים מקומיות אבל לא רק. המבנה מאד מעניין ודי אופייני לאדריכלות באזור, וזכה לפרס בתחום האדריכלות. רוב המבנה מעץ עם חזית זכוכית  יפה .  

בעת ביקורנו הוצגה תערוכה על סיעוד-”תרבות הטיפול/סיעוד” חלקה היה “תיעודי” -תולדות הטיפול הרפואי והסיעוד בדגש על תרומת הנשים,  כלים רפואיים, תמונות של בתי חולים, אזרחיים וצבאיים, סיפורי רופאות ואחיות וכו’. מעניין.

חלקה היותר מרגש היה חברתי-תרבותי-אומנותי. עבודות שנעשו בעקבות טיפול בחולים זקנים ודמנטיים ועל ידם. יש ריאונות עם מטפלות ומטופלים ואפשרות למבקרים במוזאון להשאיר את דעתם. רוב ההסברים גם באנגלית.

ממש מומלץ לדעתי. לא סתם המוזאון זכה בפרס “המוזאון האוסטרי “ ב2017. כנראה שהוא באמת מביא תערוכות ייחודיות.

 

 

תודה אלון. 

והערה לך ולכולם, -אשמח “להפרעות ולשאלות”…

 

ברנד מקסימה ובכל זאת לא כל כך מתאימה ללינה אם רוצים טיול כוכב בפורלברג. ידעתי את המגבלות והיא נבחרה בגלל הקרבה ללונרזי ולעוד מספר מקומות שרצינו לטייל בהם וכמובן הדירה הזולה יחסית שהתבררה כטובה ומתאימה לנו. הדרך לכפר המקסים די פתלתלה וה”קקייה” שלנו עלתה לאט…

 

אגם הירח -Lünersee מכונה “הפנינה של האלפים”  או לפחות של הרכס המקומי- ה Rätikon. 

אכן האגם מקסים ושמחנו לחזור אליו. הוא היה אחד האגמים הטבעיים הגדולים באלפים, עד שבנו  את הסכר לצורך הפקת חשמל למספר ערים ואזורים. הסכר שנבנה ב1958 הוסיף כ70 מ’ לעומק האגם ובטח פגם גם ביופיו. אבל עדיין הוא נפלא.

חשבנו הפעם לעשות מסלול  לGafalljoch , נקודת תצפית על גבול אוסטריה-שוויץ. התחלנו במסלול שחופף תחילה להקפת האגם, תוך שאנו נהנים מהפריחה האלפינית  והנופים.

אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד.

זמן קצר לאחר שהתחלנו את המסלול ענן כבד עלה מהעמק וממש החשיך את האגם וסביבתו. דקות ספורות לאחר מכן “נפתחו ארובות השמיים” וגשם עז מלווה בברד התחיל לרדת. בלב כבד ויתרנו על המסלול וחזרנו לרכבל.

ידענו שירד גשם על פי התחזית בערך ב2 אחרי הצהריים. אבל הוא הקדים…

הגשם היה ממש חזק וגרם להרס שבילים סביב האגם וסחיפת חלקים קטנים מהכביש המוביל מברנד לתחנת הרכבל ה  Lünerseebahn. נאלצנו לחכות קפואים ורטובים עד שיפתחו את הכביש כדי לחזור לדירתנו החביבה.

מזג אוויר קיצוני כתוצאה משינויי מזג אוויר גלובלי-כבר אמרנו? סיוכי רב שמזג האוויר המשוגע באירופה-גלי חום ועצירת גשמים ממושכת ומצד שני שטפונות הן תוצאה מתופעה מדאיגה זו.

בכל אופן, למגיעים ללונר זי-כדאי לעשות את כמה שיותר מוקדם . האגם מפורסם ולא סתם ועמוס בהתאם. הרכבל קצת מוזר-רק קרונית אחת עולה ויורדת כל הזמן והעובדים מעמיסים עליה עד קצה גבול הנשיאה שלה, מה שעושה את הנסיעה לא כל כך נעימה. אבל מראה האגם שווה את חוסר הנעימות הזה, לטעמי. אפשר להקיף את האגם, מסלול קליל . בגשם לא מומלץ החלק המערבי (שמאלה מתחנת הרכבל) כי הוא תלול, צר  ועלול להיות חלק.

עד לפני שנה או שנתיים  נערכו באגם ק”קונצרטים “ של קרן האלפים. השנה התבטל.

הרכבל כלול בפאס האזורי ואם יש כרטיס אורח של העמק מקבלים הנחה. יש גם הנחה למבורים מעל 65 וכמובן לילדים..

 

שוב תודה ענת יקרה

 

מעברי ההרים הם אחד מהדברים האהובים עליי באלפים  ובהרים בכלל. ובכל זאת, היות שכבר נסענו בסילוורטה התכנון היה לוותר הפעם...אבל בכל זאת בסוף מצאנו את עצמנו כן “עושים” שוב את הכביש האלפיני (כביש אגרה, 15 אירו למכונית, הלוך ושוב אם רוצים, כלול בפאס האזורי) היפה הזה. לא עמדנו בפיתוי. בכל זאת זה המעבר המחבר בין טירול לפורלברג, היעד שלנו...

ההחלטה הייתה ספונטנית ולכן לא קראתי את הטיפ שבין העיקולים 22-23 -21 יש תצפיות יפות לצילומים. אז כדי להנות מהם צריך להיכנס לאתר הדרך…ורצוי לפני הטיול..

הוא כתוב גם בפלאייר שמקבלים עם התשלום אבל לא הסתכלתי…

הדרך כוללת 34 עיקולים , אבל היא באמת כל קשה לנהיגה. הכביש נפתח לכל אורכו ב1954והורחב לשני נתיבים ב1961. הדרך נופית מאד , כדאי ללכת סביב ה אגם (בערך שעה וחצי) והמסעדה מול האגם טובה אבל לגמרי לא זולה…

יש גם רכבל למי שרוצה לתצפת טוב יותר ולעשות עוד מסלול הליכה בנופים נפלאים. את כל זה עשינו בפעם הקודמת. הפעם רק נסיעה (בקושי פוטו ולאוטו).

זה הקישור לתמונה מהויק.