יותר מהמוזיאון מה שמרשים זה הבית עצמו. גם הסביבה בה הוא נמצא יפה

מאוד ושווה שיטוט.

אז הלילה נשארנו בניו-יורק (סיטי), אני ישן אצל החבר (כן, 4 בלילה עוד מעט).

מתלבטים מה לעשות – החבר (המקומי) טוען שיש אזהרות רציניות משטפונות, וזה מסוכן לנסוע בהרים במצב כזה. אני לא יודע כמה להתייחס לזה ברצינות.

אז מה אתם אומרים – לבטל? לנסוע לפי התכנון? משהו באמצע??

אכן התחזית לא מעודדת

הייתי מבטל את העליה צפונה במדינת ניו יורק,,ועובר לנסיעה מערבה בניו ג’רסי בואך פוקונו מאונטיין פנסילבניה

יום א’

לא הייתי מתרחק יותר משעה, לא יהיה סימפטי לנהוג עם סופות ברקים בלילה

בררו טרם יציאתכם מהנמל

נסו לדוגמה עד denville ניו ג’רסי -https://goo.gl/maps/bKWh1EM8wjm

יום ב

אפשרות כמובן בהתאם למזג כמה אתרי מפלים בפוקונו מאונטיין ובצורה הדרגתית הגעה אחה”צ ערב לאיתקה.

יום ג’

אתרים באיתקה >>ווטקינס גלן>>הגעה בערב לניאגרה

יום ד’

ניאגרה עד אחה”צ המוקדמות 14:00 ויציאה מזרחה דרך ביקור במגזר הדרומי בלבד של לצ’וורט פארק וקידום ללינה בקורנינג

יום ה’

דרך עמק ההדסון אל נמל התעוםה בניוארק.

https://goo.gl/maps/Yf3jPmzg1qD2

מוני

וויטפייס – הדרך  ונוף נפלא. כל האיזור יפה !!!

זה מה שאני הייתי עושה (ואתה ודאי לא חייב ללכת לפי זה)

- יום שני: המשך צפונה לכיוון אלף האיים האדירונדקס. . סיור (שייט) אחה”צ. הר וויטפייס, איזור לייק פלאסיד ולינה באיזור (לייק פלאסיד או סראנאק לייק) 

- יום שלישי: נסיעה לכיוון מזרח דרך אולד פורג’ (כביש נופי מדהים)  לאגמי האצבעות – לינה באיתקה או בצפון האיזור, קרוב לכביש 90

- יום רביעי: אם לנים באיתקה אז מוקדם בבוקר ווטקינגס גלן.  נסיעה לניאגרה צד קנדי. לינה באיזור.

- נחיתה ב JFK בראשון בלילה (20:15). לינה באלבני. (כן, נסיעה של כ 3 שעות. אבל אני עדיין בשעון של חוף מערבי. לא צופה בעיה).

- יום שני: המשך צפונה לכיוון אלף האיים. סיור (שייט) אחה”צ. לינה באיזור.

- יום שלישי: נסיעה לכיוון מזרח. אגמי האצבעות?

- יום רביעי:  ניאגרה. לינה באיזור. 

- יום חמישי: השלמות באיזור ניאגרה. נסיעה לניוארק. טיסה ב 21:00.

כמו שאפשר לראות, התכנית היא רק שלד. בינתיים הזמנתי מלון רק לראשון בלילה (אלבני. גם ניתן לביטול עדיין).  אז אשמח להערות והשלמות שלכם. איך בדיוק למלא את הימים. 

תודה רבה!

אנחנו שוב מצפינים קימעה והפעם לעיירה Croton On Hudson שם ישנו הסכר הגדול השייך לאותו מפעל מיים אדיר.
כדי להגיע לסכר אין צורך להכנס לעיירה. מכביש 9 פונים שמאלה לכביש 129 עד שרואים שלט Croton George Park. פונים לפי השלט ומגיעים 
למרגלות הסכר. המראה מדהים. המפל שהסכר יוצר יפפה ומיוחד. אנחנו
מחפשים דרך איך לעלות לחלק העליון של הסכר. מסתבר שצריך לחזור לכביש 129 ולנסוע עוד קצת ואז רואים מין חניון קטנטן ולא מוסדר.
אי אפשר להיכנס מעבר אז מחנים והולכים קצת ברגל עד שמגיעים לגשר
שעל הסכר. מראה שפיכת מי האגם שמעל אל הסלעים שלצידו ומשם אל
המפל שראינו מלמטה מדהים. אף פעם לא ראיתי דבר כזה. מומלץ כאתר
חובה. אומרים שיש תקופות שגם להקות ציפורים שוכנות באגם.
אנחנו ממשיכים צפונה וחוצים לצידו המערבי של ההדסון. פעמינן
לאגם עליו ניכתב שהוא אחד היפים בארה"ב. בכניסה
לפארק האגם יש מסלול הליכה למפלון חמוד. אח"כ נסענו לאגם עצמו.
הוא יפה אבל להגיד אחד היפים בארה"ב זה לא ממש מתקבל על הדעת

על bear Mountain יש הרבה חומר . תחפש
בפוקיפסי יש גשר להולכי רגל מעל ההדסון. אתנחתא נחמדה בדרך. 

לדעתי עדיף מאד ללון בצד הקנדי של הניאגרה 
המראות יפים יותר, העיירה חיה יותר ויש מה לעשות גם בערב. 
להיות רק בצד האמריקאי זה פספוס. 
 

לצד הקנדי 5 יתרונות בולטים בעיניי:

הנוף למפל הפרסה יותר טוב, כי הטיילת בנויה בזווית יותר נוחה

רואים את המפל האמרקאי (כי הוא מולך). מארה”ב אל ממש רואים אותו כי הוא מתחתיך (אם כי מרגישים אותו)

יש מלונות עם נוף למפלים (יקרים)

יש את קליפטון היל שזה איזור בילוי חביב

יש אטרקציות שלא קיימות בצד האמריקאי כמו סיור מאחורי המפלים ומגדל התצפית

אם אתה עושה מאמץ להגיע לניאגרה – נראה לי חבל לפספס ביקור שם. לא חייבים לישון עם נוף למפלים (כי כאמור זה יקר), אבל לבקר שם כולל להסתובב בקליפטון היל בערב נראה לי כדאי.

כעקרון אין בעיה לחצות את הגבול. אזרחים ישראלים לא נדרשים לשום ויזה, וכעקרון גם רכב שכור אמריקאי ניתן לעבור איתו לקנדה (חשוב לבדוק, אבל לא נתקלתי באיסור) מעבר הגבול לוקח סדר גודל של רבע שעה לכל צד אם הכל בסדר. תמיד יכול להיות תור ארוך במיוחד, או שתעוררו את החשד ש פקידי ההגירה ואז זה לוקח יותר זמן.

היתרון העיקרי של הצד האמריקאי הוא אי העיזים ומערת הרוחות. היות ומגיעים מארה”ב אז מקובל לעבוק שם בדרך הלוך או חזור.

אגב, אם נזכיר שוב טיסה – טיסות לראשון בלילה יש ב-200 דולר, ובאופן כללי (אבל תמיד צריך לבדוק פרטים) מלון בבאפולו ליד השדה יהיה יותר זול ממלון ברמה דומה ליד השדה ב JFK בהפרש של כמה עשרות דולרים.

כמו שכתבתי, אני אכן שוקל כעת *להקדים* את הטיסה ל JFK – ולהגיע ביום ראשון בערב/לילה. כך שאוכל לישון נורמלי ולצאת לדרך ביום שני על הבוקר.

אשמח להערכה מחודשת של המסלול לאור הנתונים האלו.

(כמו-כן, האם ממש חובה לעבור לצד הקנדי??)

תודה,

הנסיון שלי אומר שגוגל מאד אופטימיסט.

יש מקרים שהוא מניח נסיעה במהירות שמעל המותר בחוק.

הוא לא משקלל בכלל טעויות בדרך, עצירות לדלק או לשירותים, וודאי וודאי שלא עצירות ארוכות יותר לארוחה או סטייה מהכביש. הוא גם לא משקלל עבודות בכביש, ולא אירועים חריגים.

המספר המדובר התייחס עד הצד האמריקאי של המפלים. מעבר הגבול לוקח עוד רבע שעה.

גם חניה חניה זה דבר שלוקח כמה דקות טובות. באופן מעשי מרגע שתחצו את הגשר בגבול ועד שהרכב יעמוד בחניה כזו או אחרת זה רבע שעה לפחות.

ולכן סדר גודל של 10 שעות לכל כיוון זה סביר לטעמי. יכול להיות שזה יקח לכם 9. אבל לא מאמין שזה יקח 7.

אם אני מבין נכון אתה מגיע בטיסת לילה מהמערב. אז אומנם בגלל  הג’טלג יהיה לך קל למשוך עד מאוחר, אבל אתה אחרי לילה בלי שינה שבו לכל היותר נמנמת 4 שעות במטוס. ממש לא שנת לילה טובה. לטעמי להכנס לנהיגה ארוכה אחרי לילהכזה זה פשוט מסוכן. אני לא יודע מה בעניין החבר.

אבל ברור שזו החלטה שלף ושיקול שלך. אני חושב שלבלות כלכך הרבה זמן באוטו זה פשוט לא כיף. וכשיש מטלה שהיא לא כיפית, אני מנסה להתחמק ממנה.

יום שלם שבזבזת על נסיעה עלה לך 150 דולר כמו כלום. אוטו, אוכל , דלק, לינת לילה וכו’. ליום לזוג זה יהיה סדר גודל של 300 דולר, וליחיד בערך 150 דולר. אני הייתי מעדיף להשקיע את הכסף הזה בטיסה. אבל זה אני ולא אתם.

אבל יש מצב שאקדים את הטיסה ל JFK, כך שנוכל לצאת לדרך בשני על הבוקר. (סביב 10, כן? לא להגזים )

ועוד שאלה – לא ברור לי איך חשבת 20 שעות נהיגה לניאגרה. גוגל מראה כ 6-7 כל כיוון. (בד”כ אני אפילו מוריד קצת מההערכה שלו)

יכולה לתת יותר פרטים על ‘אתרים בעמק ההדסון’?

בגדול, אני יותר מעוניין בטבע ונופים ופחות בערים.

עוד שאלה לגבי ניאגרה – כתבת ‘לינה בצד הקנדי’. וראיתי שהרבה כאן ממליצים על זה.

עד כמה זה קריטי? והאם אין בעיה לגבי הרכב השכור??

תודה,

אפי

בתשובה לשאלותיך:

אנחנו שניים. אכן אני מגיע מ LA, ופוגש חבר בניו-יורק. (לכן לא רלוונטי להגיע ישר לבאפלו, אולי אחשוב על טיסה בחזור)
כן, נהגתי הרבה בארה”ב.

למרות המרחק, במקרה שלא מעורבים ילדים, אני לא חושבת שבזמן קצר זה נורא לנהוג 5 מתוך 12-14 שעות של יום טיול (הימים ארוכים בתקופה הזו), כאשר באמצע יש יום מנוחה מנסיעות. זה משאיר עדיין זמן “לטעום” דברים בדרך. 

מציעה

יום שני – יציאה בצהרים לכוון אלבני. עצירה באתרים בעמק ההדסון. לינה באלבני
יום שלישי – ביקור בבוקר בבית הממשל באלבני (אם רוצים). נסיעה לניאגרה. . לינה בניאגרה (צד קנדי)
יום רביעי – אטרקציות בניאגרה. יציאה בשעות אחר הצהרים המוקדמות לאיתקה. לבדוק אפשרות לביקור ווטקינגס גלן (לא יודעת עד איזו שעה אפשר לבקר שם. אפשר להשאיר כאופציה לבוקר הבא). לינה באיתקה
יום 4 – סיור קצר באיתקה ונסיעה רצופה לניו ארק לטיסה

אני מבין שמגיעים בטיסה ל JFK אבל לא מישראל. יש שיקולים של עייפות, ג’טלג?

אני מניח שבניו יורק כבר היית ולכן היא לא על הפרק.

נכגת בעבר בארה”ב?

בפחות מ-4 ימים לנסוע הלוך ושוב לניאגרה נראה לי מאד בעייתי. מדובר על 20 שעותנסיעה בקירוב. כדי להנות מהניאגרה זו מטרת הטיול צריך להקדיש לאיזור הניאגרה חצי יום עד יום (מקובל להקצות 20 שעות). מה שמוריד אז זמן הנסיעה הלוך ושוב ליומיים וחצי ל-20 שעות. בעייתי מאד.

אלף האיים מאד בעייתי כי יוסיף 6 שעות נסיעה לפחות, לא כולל הזמן שם.

אגב, לא לשכוח שאם הטיסה ב 21:30 הרי שב 18:30 כבר צריך להיות בשדה, וצריך גם לשמור רזרווה של זמן לתקלות.

אני הייתי מנסה לעשות כיוון אחד לפחות ואולי שניהם בטיסה. לשבוע הבא הטיסות כבר לא יהיו זולות (הרבה מעל ה-100 דולר שאפשר למצוא בהזמנה מראש), אבל זה עדיין אפשרי. כמובן שאם יש אפשרות לשנות את הטיסה ל JFK כך שתגיע ישר לבאפולו עדיף.

בכל מקרה, טיסה לבאפולו להגעה כבק ביום שני אחר הצהריים תאפשר לך לבלות בניאגרה עד שלישי בצהריים, ואז יש 50 שעות לעשות 10 שעות נסיעה, ויש על מה לדבר דרך איפה. אפילו אפשר לשקול את אלף האיים.

אפשר גם לשקות טיסה חזרה במקום הלוך. או גם וגם.

בדף שיפתח חפש את השרשור של עודד.

נשאר לך רק לבחור.