את היום פתחתי במוזיאון ילדי המקום שנמצא באוניבריסיטת אלסקה בפיירבנקס, מחיר 14$ למבוגר.

אני ממליץ בחום לבקר במקום, הנוף מהאוניברסיטה זה בונוס.

עוד מוזיאון מומלץ, זה מוזיאון לרכבים עתיקים בעיר (10$למבוגר ).

אני חייב להמליץ על החניון לילה בשם Rivers Edge RV Park & Campground, לא זול (34$ ללילה), אבל האגם, והמיקום הקרוב יחסית לשדה התעופה הבינלאומי של פיירבנקס ( לחובבי הספוטינג מדובר בחוויה). 

התיכנון המקורי היה להגיע לדנאלי לאחר פיירבנקס, א-ב-ל , תוכניות לחוד ומציאות לחוד.

הזמנתי מראש 3 לילות בחניון לילה בפארק לתאריך x, אבל כתוצאה ממזג האוויר בכביש דאמפסטר, נאלצתי להקדים את הנסיעה לאלסקה, והייתי צריך לאלתר תוך כדי תנועה.

בסופו של דבר, החלטתי לנסוע מפיירבנקס לאנקורג’ ולבלות בה יומיים ואז לנסוע לדנאלי.

יום 15+16:נסיעה לאנקורג’- מדובר בנסיעה של כ 6 שעות נהיגה… 

בעיקרון היומיים באנקורג’ הוקדשו לקצת קניות והצטיידות ובעיקר למנוחה. 

חניון הלילה שהייתי בו (25$ ללילה כולל מקלחות ואינטרנט)- Centennial Campground.

יום 17:נסיעה לפארק דנאלי

חייב לציין שלא מדובר בביקור ראשון, אבל כאשר הזמנתי את המקום בחניון הלילה, הרגשתי שזה לא רעיון טוב, ולכן למזלי לא הזמנתי טיול מראש בפארק, דבר שהיה חכם לאחר שהגעתי לפארק. 

לאחר נסיעה של 4 שעות, הגעתי לדנאלי, מזג אוויר קר וגשום (6 מעלות ) ואין ראות.

לאחר בחירת מקום לינה והקמת האוהל בגשם, אני יוצא למרכז המבקרים, בעיקר בשביל לדעת באיזה טיול כדאי לבחור, הייתי אופטימי…

מכיוון שבטיול הקודם באלסקה הייתי עם rv וישנתי בתוך הפארק, נסעתי עם השאטל של השמורה עד וונדר לייק, ולא כל כך ראיתי טעם לחזור לשם או לטייל במקומות שהייתי בהם באותו טיול.

הטיול היחידי שעניין אותי היה Kantishna .

12 שעות ,70$ למבוגר. 

אמרתי שאני אחכה ליום המחרת בגלל מזג האוויר, החלטה שהייתה נכונה.

לאחר לילה לא קל , גשם (קצת הרטיב את האוהל) וקור וחוסר ראות, ולאחר שהבנתי שמזג האוויר לא ישתנה ביומיים הקרובים, החלטתי לחכות שיפסק הגשם, לפרק את האוהל, ולעלות צפונה לפיירבנקס.

חזרתי לחניון הלילה בפיירבנקס (שהזכרתי למעלה), ליומיים הקרובים,כאשר ידעתי שאצטרך להוסיף עוד מקום ל״היתקע״ בו בהמשך הטיול (המקום שבחרתי היה החניון בוויטהורס ).

יום 18-19: מנוחה בפיירבנקס: ניצלתי את היומיים בכביסה, ובהכרויות של אנשים מעניינים.

אחד האנשים שפגשתי הביא את האופנוע שלו מיפן לטיול באלסקה.

יום 20: נסיעה לטוק- בעיקרון התחלתי את הנסיעה חזרה לכיוון סיאטל.

בטוק הגעתי לאותו חניון לילה שהייתי בו בתחילת הטיול.

יום 21: נסיעה ארוכה לוויטהורס-386 מייל,כולל הפסד של שעה ומעבר גבול, יום ארוך ( חייב לציין שהתגעגעתי לנסיעות הארוכות, מה זה 4 שעות נסיעה?)..

במעבר הגבול לצד הקנדי, הסתבר שלא תמו החקירות, אבל לפחות היא שמה לב ששכחו לשים לי חותמת בדרכון,ולאחר הסבר למה שכחו, היא החתימה את הדרכון ושוחררתי לדרכי. 

**בדרך מטוק למעבר הגבול, ישנם מעט מאוד תחנות דלק (רבות נטושות), אני ממליץ למלא דלק בטוק לפני הנסיעה למעבר הגבול. 

בשעות הערב הגעתי לוויטוהרס.

יום 22: וויטהורס-את שעות הבוקר/צהריים הקדשתי למרכז העיר . 

יום 23:התחלת נסיעה לכיוון היידר אלסקה- יום של נסיעות734 קילומטר לעיירה Iskut בבריטיש קולומביה. עזבתי את יוקון ( אני עוד אחזור) ואת הנופים , לא לפני שראיתי עוד 5 דובים בדרך.

הטעות היחידה באותו יום, הייתה שלא מילאתי דלק לפני שהגעתי לחניון הלילה, כי למחרת התברר שהתחנת דלק היחידה במקום, נפתחת רק בשעה 9:00 בבוקר...לשמחתי נשאר קצת פחות מחצי מיכל . 

יום 24: הגעה להיידר בשעות הצהריים… אני כבר הכנתי דרכון בשביל פקיד ההגירה האמריקאי,אבל מסתבר, שבצד האמריקאי אין פקיד… ככה זה שאין לאן לברוח מהיידר.

היידר, היא אכן עיירת רפאים ( יש בה 2 חניוני לילה)… בהיידר ניתן לראות דובי גריזלי אוכלים דגי סלמון, אבל כאשר אני הגעתי, לא היו דובים, ויום לפני היה דוב אחד, כך על פי העובד במקום ( הכניסה אגב עולה כסף)...החלטתי לוותר ולהמשיך הלאה לכיוון פרינס ג’ורג.

בדרך חזרה, עצרתי לצלם את השלט המפורסם בהיידר, ודוב שחור בדיוק חצה את הכביש… אז דובים יש במקום. 

בצד הקנדי יש פקיד הגירה, למי שתהה. 

התיכנון המקורי היה לבקר בהיידר ולישון בלילה בסטוארט, אבל בגלל השעה המוקדמת, העדפתי להתחיל לנסוע לכיוון פרינס ג’ורג.

לא ידעתי מתי ואיפה יסתיים היום הזה, שהתחיל ב 6 בבוקר, והסתיים רק בשעה 19:30 בערב.

משעה 18 התחלתי לחפש חניוני לילה…. אחד שמצאתי, הייתי רק אני והעדפתי שלא להישאר, אלא להמשיך ולעצור בחניון הבא.

בעיירה שהגעתי אליה, white swan, היה שילוט שיש חניון לילה ...אחד החניונים היפים ביותר שהייתי בהם בטיול, ליד אגם, ובחינם, דבר מוזר, בקנדה משהו בחינם… הלינה מוגבלת ל 2 לילות.

מקום מומלץ ללינה או לפיקניק.

יום 25-26 פרינס ג’ורג- ניצול ימי הספייר לכביסה, קניות והציידות להמשך.

הזמנתי מקום מראש לחניון לילה בפארק ג’אספר, ולמזלי, הסתכלתי על דף ההזמנה יום לפני שהייתי אמור להגיע לפארק, הסתכלתי בתאריכים שנראו בסדר, אבל שמות הימים באנגלית לא הסתדרו לי (אמור להגיע ביום חמישי, ובדף רשום יום ראשון), ואז אני קולט שבטעות עשיתי הזמנה לחודש אוגוסט במקום ליולי.

הצלחתי לבטל את ההזמנה, לצערי החניון שרציתי היה מלא, אבל הצלחתי למצוא חניון אחר ליד ג’אספר.

רק שהגעתי לרוקיס הקנדיים הבנתי שעכשיו קיץ ויש תנועה מטורפת, דבר שלא הרגשתי באלסקה וביוקון, למרות מספרם הרב של המטיילים. 

בשעות הצהריים הגעתי לעיירה ג’אספר. טיול ברחובותיה, הצטיידות בבשר בסופר, ונסיעה לחניון לילה. 

מי שמתכנן לעשות על האש בחניונים בג’אספר, לא נותנים להשתמש בעצים שקונים בחוץ, אלא  בעצים של החניון עצמו ( עולה 8 $). 

יום 27:נסיעה לקאלגרי, ועצירה באגם לואיז. 

הסיבה היחידה שנכנסתי לרוקיז הקנדיים, היה ביקור של קרוב משפחה שגר בקאלגרי, ולכן העצירה במקום האהוב עליי ברוקיז הקנדיים, אגם לואיז.

אני הייתי נאיבי, באמת האמנתי שאמצא חנייה ליד המלון, אבל חנייה אין. 

בסופו של דבר , מצאתי חנייה ליד תחנת הדלק , הקרובה למרכז המבקרים, ולקחתי שאטל לאגם לואיז. 

לאחר סיום המסלול לבית התה, חזרתי לרכב (עם השאטל) והתחלתי בנסיעה לקאלגרי.

איזה טבע מהפנט .

תודה

תודה על התיקון לגבי העיט.

התמונות עם הדובים מדהימות – נראה כאילו הדוב עומד על קיר כמעט אנכי.

איזה כיף שזכית לראות את הטבע המהמם הזה במלוא תפארתו!

והתמונה של העיט על הקרח – וואו!

(אגב, סליחה על הדקדקנות, והאמת שהרבה מאוד כותבים טועים בזה – אבל מדובר בעיטים ולא בנשרים – עיטים הם הציפור האצילית היפה הזו, טורפים מרשימים מאוד. נשרים הם אוכלי נבלות, גם להם יש חן משלהם אבל בהחלט יש הבדל ביניהם.. אם רוצים להיות מדויקים אף יותר – אז עיטם לבן ראש.)

תמונות נהדרות

לגבי הדלתון והדמפסטר, דיברנו עם כמה אנשים שעשו את שניהם – כולם הסכימו שאם יש זמן לעשות רק אחד, עדיף את הדמפסטר (עכשיו עם הגשר שיש לטוקטויוק נראה לי שזה נכון אפילו יותר – בסוף הדלתון לא מגיעים לחוף, אלא בסיור מאורגן של הבעלים של השטח הפרטי שם – אני מאמינה שזו תחנת קידוח או משהו כזה...)

מעניין אם יש חברת השכרה (במחירים סבירים) שניתן לקחת בה רכב וליסוע בכבישים האלה… פגשנו בדמפסטר זוג ששכר ג׳יפ בוויטהורס, אבל זה עלה לו הון תועפות (לא זוכרת כמה בדיוק)

אכן נסיעות ארוכות, לא בהכרח שמתאים לכל אחד לקום ב 5:30 ולצאת לדרך, אבל הנופים והשקט שווים את הנסיעות.

סך הכול נהגתי ב 5 שבועות 7000 מייל.

אני גם רוצה להגיע עד סוף כביש דמפסטר וכן את כביש דלטון עד פרודו ביי… בטיול הבא לאלסקה, כולל האי קודיאק, סיטקה ועוד איזה עיירה צפונית.

חייבת להצדיע לך על הקצב המטורף של הטיול – עשית המון נסיעות ארוכות וכיסית המון שטח בממש מעט זמן!

מסכימה ומצטרפת לתחושה לגבי הדמפסטר – אנחנו הגענו בערך עד חצי הדרך (עד הגבול עם הטריטוריות הצפון מערביות), והסתובבנו. החרטה הכי גדולה שיש לי בקשר לאיזשהו טיול בעולם הוא שלא נסענו עד אינוביק  (היינו עם רכב משלנו אז יכולנו, אבל הכביש היה ממש גרוע והיו כמה שריפות באיזור, דאגנו שלא נצליח להגיע בשלום או שלא נוכל לחזור יום יומיים אחרי כי יחסמו את הכביש האחד – שהוא הדמפסטר, בגלל השריפות)

הבטחנו לעצמנו שיום אחד נחזור לשם – וניסע עד טוקטויוק (העיר בממש בצפון קנדה – אחרי אינוביק)

אנחנו אהבנו דווקא את דוסון – הצטרפנו שם לסיור של הריינג׳רים המקומיים, שדיברו על ההיסטוריה ועל הייחוד של העיר. עשינו גם ״מצא את המטמון״ שמאורגן שם, היה נחמד

מפתיע אותי מאוד מה שסיפרת על הכביש לצ׳יקן!

היינו שם בשנה שעברה והכביש בין הגבול קנדה – ארה״ב (אחרי החלק הסלול) עד לצ׳יקן היה החלק ה-כ-י גרוע שנסענו בו בכל הטיול (יותר מחצי מהדמפסטר, יותר מהדרך למקארתי באלסקה, יותר מדנאלי הייווי, יותר מכל כביש אחר שנסענו בו)

אולי שיפצו אותו לאחרונה? אפשר לקוות.

תמשיך עם התיאור הנהדר, ותפנק בקצת תמונות!

בעיקר מענייו אותי לראות את השייט בגליישר ביי (לא נכנס לנו לתקציב )

והמסלול בטומבסטון – הגעת עד האגם? אנחנו הלכנו כמה שעות, הגענו עד נקודת התצפית , לפני ההליכה על הרכס

תודה ומחכה לקרוא את ההמשך!

אני הגעתי לווייטהורס בחודש מרץ לטיול חורף. לא יודעת מה יש במקום הזה אבל יש בו איזה קסם. גם אני מאוד אהבתי אותה.

אילו תמונות נוף נהדרות!

בשעות הערב הגעה לוויטהורס, לחניון לילה נחמד מאוד בכניסה לעיר.

חייב לציין, שבתור אחד, שלא כל כך אוהב ערים (מלבד סאן פרנסיסקו וסיאטל), וויטהורס הפתיעה אותי לטובה… מעריץ את האנשים שחיים שם במזג אוויר לא קל בתקופת החורף.

בגלל שיש טיסה ישירה מוויטהורס לפרנקפורט (חברת קנדור), היו לא מעט תיירים גרמנים בחניון לילה. 

שאתה מטייל לבד, יותר קל לך להתחבר לאנשים אחרים, ויצא לי לדבר עם בחור אמריקאי בפנסיה, שלקח את אופניו מקנזס סיטי, לוויטהורס, והתיכנון שלו להגיע למקסיקו דרך קליפורניה, ולחזור לקנזס עד חג המולד…

לאחר התארגנות בחניון, יצאתי לטייל בעיר, בגלל שזה היה יום ראשון, אז רוב החנויות במרכז העיר היו כבר סגורות…

בכניסה לעיר, יש ספינה שהעבירה ציוד בנהר היוקון,מקום נחמד לאורך הנהר ששווה ביקור.

לאחר מכן, נסיעה קצרה לסכר היוקון, הצטיידות בוולמארט וחזרה לחניון, לפני הנסיעה לדוסון סיטי.

יום 10- נסיעה לדוסון סיטי.

דוסון הייתה עיר הבירה של יוקון עד שנת 1953, ולדעתי המקום תקוע ( חיצונית) בתקופת הבהלה לזהב...כבישים סלולים אין, ויותר מדי מה לעשות שם, אין.

נטו, מקום של הצטיידות, דלק ושינה, לא מעבר לזה… רק המיקום מעולה, קרוב לכביש דמפסטר, וקרוב לכביש ״גג העולם״. 

האטרקציות המרכזיות ,זה שייט על נהר היוקון, וספינת משא (כמו בוויטהורס).

בכניסה לעיר, יש חניון לילה נחמד לקראוונים, לאוהלים טיפה פחות.

יום 11- נסיעה לכביש דמפסטר- בגלל הרכב ששכרתי,  נסעתי קצת יותר מ 100 קילומטר בכביש זה .

בחלק הקטן שנסעתי בכביש, הבנתי איזה חוויה מטורפת לאנשים שנוסעים עד אינוביק בטריטוריה הצפון מערבית...את החלק הזה של הכביש אני יעשה בטיול הבא לאלסקה, יוקון והטיריטוריה הצפון מערבית בעתיד. 

לכביש זה חייבים למלא מיכל מלא, וכן ג’ריקנים של דלק, בגלל שהתחנת דלק הבאה בכביש, היא לאחר 310 קילומטר…

בשעות הבוקר, הגעה למרכז המבקרים בטומבסטון, נסיעה לחניון הלילה טומבסטון, והקמת האוהל. 

לאחר מכן, מסלול הליכה נחמד בשם ״ grizzly lake”.

בעיקרון, התיכנון היה להיות בכביש דמפסטר יומיים, אבל בעקבות מזג האוויר, וכן רצון לא לגרום נזק לאוטו, החלטתי להמשיך הלאה ביום למחרת. 

יום 12:נסיעה בדרך גג העולם.

בשעות הבוקר, חזרתי לדוסון סיטי… הרכבים לאחר נסיעה בכביש דמפסטר מלאים בבוץ… בחניון הלילה, ניתן לנקות את הרכב (3$ ל 5 דקות של שטיפה). לאחר מכן מילוי דלק, ונסיעה למעבורת של נהר היוקון. 

התיכנון היה להגיע לעיירה טוק באלסקה .

קראתי לא מעט חומר על הכביש הזה, אבל הנוף, פשוט מדהים, וברור שעוד אחזור לטייל באזור זה בעתיד. 

תוך כדי נסיעה, אני מבחין בנהג קראוון שעוצר לצלם, אני אחריו, ואז מתגלה קבוצה גדולה של קריבו ( תמונות בהמשך), פשוט מדהים. 

לאחר נסיעה קצרה, מגיעים למעבר הגבול, פקיד מנומנם (תרתי משמע), קצת שאלות על התוכניות באלסקה, ומשחרר אותי לדרכי.

הכביש בדרך לעיירה צ’יקן ברובו סלול ובמצב מעולה, אבל ישנם מקטעים שהכביש לא סלול והדרך מתפתלת, וצריך לקחת את זה בחשבון. 

**לגבי קליטה סלולרית באלסקה- עד שהגעתי לעיירה טוק לא הייתה קליטה, אבל בשאר המקומות הקליטה מעולה. 

בשעות הצהריים הגעתי לטוק, בכניסה לעיר ישנו חניון לילה נחמד (18$ ללילה)…

לגבי יתושים-חייב לציין שהזבובים באלסקה פשוט נוראיים, קשה מאוד לשבת בחוץ, אבל זה חלק מהטיול. ממליץ לקחת תכשיר נגד יתושים. 

יום 13:היעד של יום זה- העיר השניה בגודלה באלסקה, פיירבנקס. 

אני ממליץ לעצור בעיירה נורת’ פול, מקום מושבו של סנטה קלאוס… מקום מאוד ממוסחר ולא זול, אבל עצירה נחמדה בדרך לפיירבנקס או בדרך מפיירבנקס . 

למי שתהה, אז סנטה עובד גם בקיץ.

לאחר ביקור בבית של סנטה, ממשיך בנסיעה קצרה לפיירבנקס .

צילה