עובדות החיים שלי הם כאלה:

אני מאד אוהבת לטייל ולנסוע לחו”ל.

אני עובדת יחסית הרבה שעות מחוץ לבית, ולכן לא אסע לטיול ארוך בחו”ל בלי הילדים.

קשה לי להתנתק מהעבודה (ולעבודה קשה להתנתק ממני) אם אני נמצאת בארץ [למרות שאני הולכת ומשתפרת בתחום הזה].

לכן בשנים האחרונות אנחנו נוסעים כל שנה לחו”ל, כל פעם בהתאם ליכולת הכלכלית ולזמן שיש לי ולבעלי, בד”כ באוגוסט ולפעמים בסוכות. נוסעים למקומות שמעניינים אותנו, ולאו דווקא בגלל העלות.

אני ממש לא חושבת שילדים חייבים לנסוע לחו”ל. אם כבר נוסעים, חשוב לי לחשוף את הילדים שלי בפני מגוון של חוויות ושילמדו דרך הרגליים שהעולם גדול ומעניין.

התחלנו לנסוע לחו”ל כשהילדים היו יחסית קטנים, אז לא העלתי על דעתי שהם “ידרשו” לנסוע לחו”ל. היום זה באמת מובן מאליו עבורם שנוסעים, אז קשה לי לדעת מה היו אומרים אם לא היינו נוסעים לחו”ל.

יחד עם זאת, למרות שאני קובעת את תוכן הנסיעה, אני מקפידה מאד לאזן בין הרצונות ותחומי העניין של כולם, ומתייעצת עם הילדים. למשל בנסיעה האחרונה שלנו לצרפת, היינו ביורודיסני. לא משהו שהייתי כוללת אם הייתי מטיילת בלי הילדים, אבל בפועל היה יום נהדר. 

לגבי ימי המעבר – תופתע/י שלפעמים הילדים ממש נהנים מהטיסות וההמתנה בשדה. הם גם מתרגשים וגם חשים במתח שלנו ומתנהגים יפה. [אני לא מדברת על תינוקות ופעוטות אלא בערך מגיל 3 ומעלה.]

אם הטיול הוא סביב הפעוטות, החוויה בשבילם, אז לדעתי טיול לגינה הציבורית הקרובה ולספרי ברמת גן יתן אפקט לא פחות טוב.

אם הטיול הוא בשבילכם ואולי בשביל הגדולים יותר, תוך התחשבות בעובדה שיש אתכם פעוטות מדובר בעניין שונה לחלוטין

האם כשאתם נוסעים זה בשביל הילדים או בשביל המבוגרים? (אבל באמת)

זה בגלל המחיר? (יותר זול בחול)

הילדים כבר דורשים?

יש לי גם חשש מימי המעבר, טיסות והמתנה בשדה, אם אני שונאת את זה, הילדים על אחת וכמה.

אבל אם הייתי צריכה לתת כלל אצבע לגילאי הילדים האידיאלים לחופשות בחו”ל, הייתי ממליצה לצאת כאשר הילד הצעיר ביותר מגיע לגיל 3, והילד הבוגר ביותר טרם הגיע לגיל 18. 

אנחנו אומנם עם שלושה אבל הקטן “מצורף” לכל נסיעה מגיל 8 חודשים. יש אילוצים ובטח שיש גם קשיים ואי אפשר “להספיק” כמו משפחה עם ילדים בוגרים ומלכתחילה אנו לא מתכננים להיות בארבעה מקומות ביום ולפעמים גם התכנון הדליל לא יוצא אל הפועל כי מתעכבים לצאת בבוקר בגלל שהקטנים נהנים במשחקיה במקום הלינה, בגן משחקים אקראי על הדרך או כי התעכבנו לחזור בלילה וכו’. האלטרנטיבה היא לא לנסוע. גם אם נוסעים עם ילדים גדולים אי אפשר שכולם יהיו מרוצים כל הזמן. יש גם לא מעט תלונות על טיולים פחות מוצלחים מהורים למתבגרים...

כמעט בכל “אטרקציה” לגדולים יש גם אופציות לקטנים יותר. תתאימו את התכנון למשפחה שלכם: אם הילד שונא נסיעות – תפחיתו בנסיעות, אם נרדם ברכב – מצוין. אם מעירים אתכם בחמש – צאו מוקדם וחזרו מוקדם. פעוט לא יהנה במוזיאון שלא מותאם לילדים או בקניות אז אם זה חשוב תתפצלו. 

הכי טוב לנסוע עם ילד אחד (לא ממש קטן) בליווי של סבא וסבתא ועוד אח/אחות של אחד מבני הזוג לסיוע – אבל אין לנו אופציה כזאת... 

הולנד ופתח תקווה באותה נשימה? 

פתח תקווה נעלבה פה קשות

אבל אנחנו נהנים מאוד איתם בטיולים- גם בארץ וגם בחו”ל. מבחינת הקטנים- לא משנה להם אם ניסע לטיול בצפון לכמה ימים או לטיול באוסטריה…

לנו זה משנה- האווירה , הטעימה של התרבות, הנופים השונים- אנחנו אוהבים לטייל בעולם- עשינו את זה כשהיינו רק זוג והבטחנו לעצמנו שכל עוד נוכל כלכלית- נעשה את זה עם הילדים.

מה שאני מנסה להגיד- אם מטרת הנסיעה היא בשביל הילדים- הם קטנים ולא יבדילו בין חופשה או טיול בארץ לבין ארץ אחרת. הם יהנו מהביחד שלכם גם בארץ- ולכם כנראה יהיה יותר קל בארץ- וכנראה (לא בטוח...) יותר זול.

אם טיולים בעולם הם בדמכם ואתם לא יכולים בלי- סעו איתם- זה יהיה מאתגר ואינטנסיבי- אבל נראה לי שמאוד מגבש וחוויתי…

אם אתם בעצמכם יכולים לדחות את הנסיעה ואין לכם קושי בלחכות עוד כמה שנים- אז סעו לטיול/ חופשה בארץ.

גם בן 4, רוב הסיכויים, לא יזכור הרבה. ממה ששאלתי ילדי משפחה על טיולים שהיו בגיל 4, לרוב לא זכרו כלום, או תמונה-שתיים מטושטשות, או חזרו על חוויות שההורים סיפרו להם. 

לכן, המניע לטיול צריך להיות החוויה בשבילכם, לא בשבילם. אני הייתי מחכה לגיל מאוחר יותר, באופן אישי – זה יותר מדי כסף ובלגן לנסוע עם 4 ילדים בגילאים הללו בשביל חוויה להורים. כבר עדיף לנסוע בלעדיהם לסופ”ש זוגי בראש שקט...

תנסו לפרוט למקטעים קצרים את השלבים השונים בטיול:

נסיעה לשדה התעופה – משך הזמן תלוי היכן אתם גרים.

המתנה בשדה התעופה – שעתיים וחצי. כל הזמן הזה צריך להעסיק את הילדים.

אתם זוג הורים על 4 ילדים, מתוכם 3 קטנטנים.
בזמן הטיסה – צריך להעסיק את הילדים. 

משך הטיסה כמובן תלוי ביעד (אילת, קפריסין, יון, אירופה).

נחיתה, נסיעה באוטובוס, איסוף מזוודות, השכרת רכב.

הכל לוקח זמן. וכאשר אחד המבוגרים אוסף מזוודות ורכב, השני צריך לדאוג לילדים.

חשוב לקחת בחשבון כמה ימים תימשך החופשה.

כאשר קרוב ליום בהלוך ויום בחזור מוקדשים לטיסות וכל מה שמסביב.

כמה ימים נשאר לכם נטו. והאם שווה בשביל החופשה.

כשהיו לי 3 ילדים קטנים (גילאי 6, 4, 1) טסנו פעם לחופשה באילת דרך מקום העבודה.

אני זוכרת את הנסיעה לנתב”ג, ההמתנות בתור וכל התהליך כמאד מעייף.

בשנים האחרונות, מאז שהקטנה בת 3 אנו מטיילים פעם-פעמיים בשנה בחו”ל ומאד אוהבים את החוויה המשפחתית.

יש כבר ילדים גדולים שעוזרים בשלבים השונים וגם מעסיקים את עצמם ואת הקטנה.

אם יש לכם סבלנות להרפתקה. לכו על יעד קרוב כפר נופש וכו’ כפי שהציעו כאן.

מה שהייתי ממליצה לך בגיל הזה ובהרכב הזה זה להתלבש על עיירה באוסטריה בה מקבלים\קונים כרטיס שמקנה כניסה חופשית לרכבלים בעיירה או האזור הממש קרוב, ופשוט להיות באותו מקום ברוגע, בלי הרבה נסיעות, לעלות כל יום לפסגה אחרת שבה יש פעילויות לילדים קטנטנים, לטייל ליד נחל...ככה בכיף בלי לרוץ ולהספיק.

נראה לי שרב הקטנטנים נהנים ממשטחי אחו, מתקנים חמודים, פרות ומים.

סופר פה בפורום על אזור באוסטריה שממש מתאים, נראה לי שקראו לו ווילדר קייזר משהו כזה...המספרת תארה שבכל יום עלו לפסגה אחרת ובכל פסגה היה פארק אחר לקטנטנים..

בקיצור – לא הייתי נמנעת מלטייל בגלל הגילאים הצעירים, וכמובן שזו דעה אישית שלי.

באופן אישי, לדעתי, הגדול/ה שלך הוא בגיל המינימאלי שבו באמת מתחילים להעריך את הנסיעות לחו”ל. בן/בת ה-4 יזכור ממש מעט והקטנים ממש לא יזכרו כלום מהטיול.  אם אתם מתורגלים בנסיעות בארץ, וזה כיף לכם, אז תעשו את זה – אבל בשביל החוויה של הילדים, הייתי ממתינה.

אגב, בעבר פחות הלכנו לאטרקציות המוכרות אלא יותר לטיולים בתקציב נמוך, טיולי טבע ומוזיאונים פתוחים. השנה כשהילדים היו בגיל 16, 12 ו-7, לקחתי אותם ליורודיסני, והם התלהבו ברמות-על. מאד שמחתי שלא הלכנו לפארק משוגע כשהיו יותר צעירים, והיו פחות מעריכים את ההשקעה בנסיעה.

פעם ראשונה נסיעה לחו”ל בהרכב משפחתי הייתה כאשר הילדה הצעירה הייתה בת 3 ותשעה חודשים. נסיעה ליער השחור. היה מעולה. עד היום היא זוכרת פרטים רבים מהטיול. שנה לאחר מכן נסיעה לאוסטריה. השנה נסיעה לאלפים הצרפתיים. 

לא הייתי חולמת לנסוע עם תינוק בן חצי שנה לחו”ל, מקסימום חופשה במלון בארץ, אבל זו אני. 

גם כשהילדים גדלים הם מקטרים ולא תמיד נהנים מהטיול.

אם מחפשים טיול אטרקציות אז תמיד יש את הקושי שנובע מהפער הגבוה בין הגילאים של הילדים ובין היכולת של הקטנים והגדולים ועם השנים זה כמובן מצטמצם לאט.

אין הבדל עקרוני בין טיול לחול לבין טיול בארץ. אם אתם מיומנים בלטייל בארץ כמה ימים רק אתם בלי עזרה של המשפחה המורחבת אז אפשר גם בחול.

אנחנו טיילנו הרבה פעמים עם הילדים כשהיו תינוקות ופעוטות וזה היה קשה, אבל לא ניסינו לטייל עם שני ילדים קטנים.

מהנסיון שלי הילדים שלי לפחות בכל גיל לא נורא מתלהבים מהנסיעות. במיוחד כשנוסעים עם ילדים קטנים והטיול חייב להיות מותאם לצרכים שלהם. הילדים מתלהבים באותה מידה מאטרקציות שאפשר למצוא גם בארץ.