היי אורוני,
כמנויה על יומני הטיול שלך השלמתי גם את זה. התרשמתי מאזור מגוון ומרתק. התמונות מעמק נוריה ומקוסטה ברווה יפהפיות. זה בהחלט רעיון לטיול אביב (נראה עוד יותר מקסים ומרשים מאשר בקיץ).

איזה יופי ! אני קוראת ונהנית. יש קצת מיץ בשבילי ? אהבתי את הזוית על הסגרדה פמיליה

טיאן

רגע אורי,שנייה עם קרואטיה..
אורוני-חוץ ממה ששיתפת כבר,איפה עוד הייתם?

סע לקרואטיה .בסוף יוני תחילת יולי.(אבל לא לסלובניה קרואטיה)

תודה רבה עבור התגובות החמות
אני מקווה שהסיפור והפירוט יעזור למישהו, החל מלעשות חשק ועד עזרה טכנית ממשית.
איכשהו אני מרגיש שסובב ברצלונה זה מוזנח קלות.

תודות רבות עבור המחמאות על התמונות

אני מקווה שיהיו לי עוד אפשרויות "למלא לכם תיקיות",
בינתיים אני מחפש רעיונות למלא את שלי.
עכשיו השאלה העקרית - לאן ניסע הקיץ....
רעיונות??

הי אורוני

רוצה רק לספר לך שיש לי תיקיה חדשה בשם קטלוניה והסיפור שלך הוא הראשון ששמור שם אחר כבוד.

תודה גדולה. נהנתי מאד. התמונות מקסימות.
שומרת ומקווה להגשים..

נ.ב יש לך עוד סיפורים כאלה בשלוף ?? שאר התיקיות מקנאות

איריס

ואני רק רוצה לעדכן שפתחתי עוד קובץ ועשיתי עוד פעם COPY PASTE ושמרתי..שיהיה לפעמים הבאות...אני מתה על ספרד!
תמונות מדהימות וסיפור טיול מקסים!
תודה!

אורוני,
איזה ערב מענג אירגנת לנו!!!!!

כרגיל, תמונות מדהימות, תיאורים קולחים, אתה מקבל עוד נקודות על פרגון שופינג לבנות - ממש הנאה צרופה!

תודה על השיתוף!

מתי אתה נוסע שוב?

האמת, ממש לא אכפת לי אם תעלה לאתר יומני מסע של טיולים מוקדמים יותר - על יופי לא חל חוק ההתיישנות...
אז תרגיש חופשי לספר לנו על מה שבא לך - אני ראשונה בתור!

אוסי

אורוני - התמונות שלך מקסימות, יפייפיות ונהדרות!!!!

תודה רבה שאתה מעלה אותן כאן עם הסיפור.

אני אשמח אם תעלה עוד תמונות.

רבקה

אורוני,
תודה על סיפור הטיול והתמונות.
מסכימה איתך בהחלט שקאטאלוניה מתאימה לטיול משפחות. מאד שמחה שנהנית וחזרת לספר!

יש עוד הרבה מה לעשות בסביבה.
שוחרי טבע – יכולים לטייל בהרי קטלוניה ובהרי מנסרט ואף בפירנאים המזרחיים
שוחרי תרבות – יש הרבה מאד מה לעשות בברצלונה ובערים השונות בקטלוניה.
גם לילדים יש עוד למשל (לא נסינו אבל שמענו) פארק מיניאטורות:
CATALUNYA EN MINIATURA
http://www.catalunyaenminiatura.com/indexn.php?iweb=18&s =inicio&lg=3
שנמצא מערבית לברצלונה עושה רושם חמוד די קרב לש"ת
אנחנו אוהבים לקחת את זה בקלות ובנינוחות ולהנות גם מעט מנופש ולנו זה הספיק.

אבל מי שרוצה עוד מוזמן לקרוא כאן:
http://www.gencat.cat/turistex_nou/home_ang.htm
וכאן:
http://catalonia.ca/
ולחפש בפורום ובטיפים.

הכי חשוב זה לזכור
שקטלוניה זה כל כך הרבה יותר מברצלונה
ויעד לא מספיק מוכר ובהחלט ראוי – לטיולי משפחות.

לשוחרי טבע(גודל:27.71KB)	לשוחרי תרבות(גודל:19.96KB)

היום האחרון. הטיסה היא בערב וכל היום לפנינו. מכיוון שלא רצינו להתרחק תוכנן יום נוסף בברצלונה, להספיק את מה שלא היה ביום הראשון.
אבל – ביום הראשון העיר הייתה הומה מידי לילדה ואנו יודעים שהרבה עיר מייגע אותה.
אבל – שמש נהדרת זרחה והאוויר היה כל כך נקי וצלול.
טוב, נו – אז לטבע. במרחק של כ- 20-30 ק"מ מהחווה נמצאת סנט מיגאול דה פאי:
http://www.santmiqueldelfai.net/natural_spots.php.
נוסעים על c59 מ- caldes de montboui אל sant feliu de codines משם (יש שילוט עדין) מוביל כביש צר עוד כ- 10 ק"מ לעבר המנזר. הדרך עצמה נהדרת – ממש מעל הצוקים האדומים המאפיינים אזור זה.
מתחת נפרש עמק רחב וירוק ומרחבים רבים. זהו נוף מעט שונה מהרגיל באירופה.
מחנים ליד הגשר למנזר (בשעות מאוחרות אולי לא תהיה חניה, זה חניון קטן), נכנסים בפתח ר בין הצוקים לראש העמק. הכניסה למנזר ולמסלול טיול שלידו 8 יורו למבוגר ו- 4 יורו לילד..
המנזר מורכב מקובץ מבנים הדחוקים במעין מערה, מצדדיו ומעליו מפלים עצומים והעמק הנהדר נפתח מטה. ניתן לעשות טיול רגלי חביב לאורך קו המצוק בשביל נוח ורחב מאד (אפשר גם עם עגלות ילדים) בשלב מסוים עוברים במערה שמתחת למפל. אפשר לעשות טיול ארוך, או טיול של הלוך חזור עד לגן משחקים קטן מאד בקצה. סיבוב של כשעה (כולל מנוחה בגן זה) סיפק אותנו.
מקום מפתיע ויפה מאד.
עוד לא צהרים ואנו לברצלונה. אבל לא לעיר גופה, אלא למוזיאון המדע (Cosmocaixa) – 8 יורו לשלושתנו.
ממליץ לקרוא כאן: http://www.lametayel.co.il/cosmo+caixa+%D7%9E%D7%95%D7%96%D7 %99%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2
מוזיאון לא גדול אבל בהחלט עשיר ומהנה. מדובר בחללים עצומים ובהם הרבה מצגים (יש בהם הגיון מסוים, אבל המוזיאון לא ממש מוביל אותך בצורה מסודרת). הרבה מהמצגים הם אינטראקטיביים, ובשלב מסוים כשהילדה עייפה ותרנו על ההסברים והסתפקנו במשחקים בלבד.
כארבע שעות מהנות ביותר עברו עלינו.
ועתה כשאנו חכמים יותר מתמיד – זה הזמן לעלות לטיסה ארצה.

העמק של סנט מיגואל(גודל:36.17KB)	מנזר סנט מיגאול(גודל:43.70KB)

יותר מידי נוף, ובאין בריכה – פחות מידי שעשועים. אז צריך לרצות את הילדה. הנסיעה לפארק נמשכת כשעתיים,באוטוסטראדה לטראגונה ומשם ביציאה ל- Salou הדרך לפארק משולטת היטב.
בפאתי הפארק חניון עצום, שהיה ריק להפליא – גם כי הגענו ממש עם פתיחת הפארק, ולא פחות כי השמיים אפורים ובוכיים קלות.
הגשם הקל הרתיע. לא ברור האם המתקנים יפעלו או לא. בסופו של דבר הגשם פסק והכול עבד.
המחיר 44 יורו לבמוגר ו- 35 יורו לילד מתחת ל- 11. יש כל מני "כרטיסים מיוחדים" שמאפשרים לקצר תורים. ראו: http://www.portaventura.co.uk/

וגם: http://www.lametayel.co.il/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A+%D 7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98+%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%95% D7%A8%D7%94+port+aventura+%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93
הפארק מחולק לפי אזורים גיאוגרפיים: סין, מקסיקו, ים תיכון, פולינזי מערב פרוע.בכל איזור שכזה יש מופעים (למשל ריקודים והצגות פולנזיים – סביר או מופע בועות סבון מרהיב ביותר ומומלץ מאד באזור הסיני). בכל איזור מסעדות רלוונטיות לאזור הגיאוגרפי (ויקרות!).
בכל אזור מתקני שעשועים – רכבות הרים עצומות, סחרחרות מסוגים שונים ועוד ועוד. התורים היו לרוב נסבלים הודות למזג האוויר הסגרירי.
בילנו במקום כשמונה שעות מאד אינטנסיביות, ולא הספקנו הכל, בטח לא מופעים – כי הילדה לרוב העדיפה מתקן על הצגה. הבנות התמוגגו, והאב שונא התורים והנרגן המתין בצד וקרא בספר.
למבקרים כדאי להתחיל את הביקור בתכנון מה חשוב יותר ומה פחות – ולהחליט איך לשלב מול המופעים. אחרת מחמצים דברים ארקטיביים שבהמשך הדרך. הפארק גדול ממה שנראה במבט ראשון.
הערב ליל הסדר – ורסק המצות שהבאנו מהארץ דורש התייחסות.
קריאת ההגדה מעולם לא הייתה מהירה יותר – אנו גמורים ועוד אריזה לפנינו.

אבנטורה(גודל:23.80KB)	אבנטורה(גודל:22.90KB)

(מצטער בקודם עלתה אותה תמונה בקודמת - ולא מצאתי הפעם את הכפתור העריכה )

השער בבסלאו(גודל:48.51KB)	כיכר בבסלאו(גודל:20.38KB)

השמיים מתעננים ואנו מחלטים על משולש בסלאו-פיגורס-חירונה. למרבית המזל התחלנו בבסלאו (שעה וחצי נסיעה או פחות).
מחנים את הרכב מחוץ לעיר העתיקה (חינם).
גשר גדול ממבוצר היטב מתנשא מעל הנהר ומוביל לער העתיקה. מראה הגשר, הנהר וחומות העיר מהלך עלינו קסם. סמטאות העיר, הכיכרות, ובתי האבן יוסיפו לקסם. משהו מאד רומנטי בעיירה זו, ואנו פשוט משוטטים מפינה לפינה.
לאחר שמצינו שמנו פעמינו ל- Figueres המטרה הייתה לבקר במוזיאון של דאלי. הכניסה עמוסה ואנו מסתובבים סחור סחור בחיפוש אחר חניה. מצאנו לבסוף אחת במרחק מה מהמוזיאון וכשהגשם מתחיל לטפטף אנו מגלים את המוזיאון. הדבר הבולט ביותר בשטח הוא התור. תור עצום של אנשים שממתינים.
אני רציתי לוותר ביתי התעקשה. עשינו משמרות. כל פעם מישהו אחר עומד והאחרים מטיילים סביב.
לא תענוג גדול בגשם -לא להמתין ולא להסתובב. לאחר 40 דקות, הגענו למחצית התור ואני נואשתי.
במורד המדרחוב, כמאתיים מטר משם מוזיאון הצעצועים (5 יורו למבוגר 4 לילד) הצעתי אותו כתחליף.
גם אין תור, גם יש גג ובעיקר צעצועים עתיקים –חלק מהימים של סבתי ואחורה, חלק מימי שלי (אויה! אני עתיק!). הילדה נהנתה וההורים יותר. לא הייתי מגיע לשם במיוחד – אבל אם כבר בסביבה, שווה ביקור.
הגשם מתחזק ואנו מחליטים לוותר על חירונה. בפעם הבאה...
כדי לשמח את הנשים החלטתי להובילן בדרך חזרה la roca village זהו "כפר" של outlet של מותגים.
http://www.larocavillage.com/en_GB/cat/women

המקום אכן נראה כמו רחוב ראשי של כפר כשבשני הצדדים חניות של מותגים יוקרתיים בחצי מחיר ואף פחות מזה. אלא שמותגים אלו גם בחצי מחיר הם עשרות רבות-ומאות של יורו.
הבנות אוהבות בגדים – אבל אוהבות בעיקר כאלו שלא עולים הרבה (התמזל מזלי ).
מסתבר שבהמשך הכביש צפונה לערך יש עוד איזור קטן ובו "מחסנים" של ביגוד – ספורט, בגדים בכלל ונעליים במחירים זולים במיוחד. שעה של נחת לבנות. של שממון לי.

הגשר של בסלאו(גודל:34.17KB)	שער על הגשר(גודל:34.17KB)

אמרו לנו לא להגיע לאנדורה ביום ראשון, אז שני נראה לנו טוב. ההורים זכרו לטובה את הפירנאים מטיול קודם ולמוחרת הובטח שמזג האוויר ישתנה אז שוב נופים. מוקדם בבוקר יוצאים לדרך. יורדים בכביש המהיר לברצלונה ומשם עולים ב- c16 צפונה. הנוף הולך ומשתנה – בהתחלה קו הרכס המשונן של מונסרט, בהמשך הרים גבוהים מיוערים שמעט שלג בראשם, וכשיוצאים מנהרת קאדי (11 יורו לרכב) נכנסים לעמק כמעט אלפיני.
מאז הפעם הקודמת בפירנאים היינו באוסטריה – ופתאום הכול נראה "קטן" יותר. לא שהפירנאים קטנים או עלובים, אבל באזור זה אין בהם הדרמה של האלפים. עמקים ירוקים, פסגות מושלגות והמון כפרים קטנים תלויים על בלימה בראש של צוק (כמה יפה!). אין את הטבע הפראי. ניחא.
הכניסה לאנדורה חלקה. חונים בתוך העיר ויוצאים לתור את החניות. חשמל,בושם, סיגריות, אלכוהול, ועוד חשמל, תמרוקים וחו"ח. אולי אין מע"מ אבל המחירים לא אטרקטיביים בכלל, ועם הסיאסטה אנו שבים לרכב. אנו שואפים לארטיק להקל על החום אבל בספרד בסיאסטה גם בעיר הקניות הבלתי פוסקת- אנדורה דה ויל– אין מכולת פתוחה לרפואה.
ממש ביציאה מאנדורה משמאל לכביש יש כמה בתי כלבו גדולים כמו "פונט דה טרובדור" סוף סוף נמצאו מציאות. הבת יוצאת עם כ- 4 בובות פרווה ועוד תשורות לה ולכל האחיינים.
לא נואשנו מנוף. את הדרך חזרה אנו עושים דרך כביש דרך c154 (יוצא מדרך המלך דרומית לברגה).
נוף אחר, טרוש יותר, נטוש יותר. יש ירוק, אבל זה ירוק מוכה שמש. מגוון ללא ספק ממה שראינו עד כה – אבל קצב הנהיגה איטי. איטי להפתיע (פיתולים, כבישים צרים) ואנו שמחים שזה נגמר

אנדורה(גודל:21.03KB)	פירנאים(גודל:21.51KB)

לצד הפארדור של ויק(גודל:35.28KB)	קוסטה בראוה(גודל:20.75KB)

יום ראשון בבוקר, הדרכים רדומות ואנו מגיעים חיש קל (שעה ורבע-וחצי) לקוסטה ברווה. היציאה מהאוטוסטראדה מכניסה להרים מיוערים בחורש ים תיכוני (להבדיל מהצמחייה האלפינית של יום אתמול) נוף שמזכיר את זה של ישראל, אבל יותר – יותר ירוק, יותר גבוה, יותר פראי.
מה יש שם? ראו: http://en.costabrava.org/main/home.aspx

אנו יורדים ל- Tossa de Mar וחונים בחניון ממש על החוף (5 יורו). חוף חולי זהוב וחלק חלק ומעל גבעה שבראשה מתנוססת טירה וסביבה העיר העתיקה. סבך של סמטאות יפות וציוריות שנחמד ללכת לאיבוד בהם. הנוף ממרומי הגבעה לכל עבר מקסים – מפרץ רוגע, רשת גגות רעפים או מרחבים הררים. הזמן חמק בלי ששמנו לב.
באופן מוזר העיירה לא משדרת תיירותיות יתר ויש בה משהו שליו ונעים. אולי זה יום ראשון בבוקר.
מטוסה דה מר אנחנו נוסעים לאורך החוף – עד Sant Feliu. הדרך מרהיבה, על מצוק גבוה שמתחתיו מדרונות תלולים ומיוערים, בין העצים מבליחים מפרצים פראיים מוקפי צוקים בצבעים של כחול עמוק, ירוק כהה וטורקיז רוגע. מי שישוב ליד ההגה לא יזכה ליהנות מנופים אלו הדרך פתלתלה ומלאת עליות וירידות. אז עשו לו (ולכם) טובה ועצרו הרבה בחניוני הדרכים ליהנות מהנוף.
סנט פליו עיר הומה לכל דבר, אין בה השלווה של טוסה. על החוף שוק פשפשים חביב, מעין מיני לונה-פארק ובעיקר מסעדות. מטיילים הלוך ואז חזור.
את הדרך חזרה החלטנו לעשות דרך הרי ה- Montseny שבין חירונה לויק. איזור פראי שמיתמר עד גובה של 1800 מטר לערך. הנוף יותר מהסוג הים תיכוני – בינות הרים גבוהים ומיוערים וכמעט לא מיושב. אט אט ירד לו האובך וההרים הלכו ונעלמו תחתיו. באמצע הדרך, על פי השילוט, אנו לוקחים פניה לכביש חדש ומהיר שלא מופיע בשום מפה מסתבר שרשת מנהרות חדשה מדלגת אותנו במפתיע את כל הנוף כמעט עד Vic. לא נורא ממילא הכל מאובך.
בויק כדאי לצאת מ- C17 ביציאה של ויק צפון ולנסוע Tavernoles ומשם לפארדור של ויק.
הפארדור נמצא מעל אגם סכור בין צוקי ענק של חול אדום. סיבוב קטן לנוף גדול.
שלא בצר לנו אנו שוב טובלים בבריכה.

מטירת טוסה לים(גודל:26.33KB)	מטירת טוסה לעיר(גודל:32.80KB)

האגם בנוריה(גודל:40.82KB)	המגלשה בנוריה(גודל:25.21KB)

השמש זורחת וזו סיבה טובה להיכנס להרים.המטרה – שלג! נוסעים ב- c17 שב- ripoll הופך ל- n152, מריפול כבר נכנסים להרים והנוף משתנה לנוף פראי יותר וחי. ממשיכים ל- Ribes de Fresser.
הדרך מהחווה לריבס דה-פרסייר נשמכת מעט יותר משעה.
ממש בכניסה לעיירה משמאל לכביש (ומעליו – כלומר לא בולט בשטח) תחנת הרכבת לואל דה נוריה.
מדובר בעמק צר מאד שהכניסה אליו רק ברכבת שמביאה עד לנוריה עצמה – אתר סקי גבוה מוקף הרים בגובה 2,800 עד 2,900 מטר, ובאפריל גם "העמק" מושלג.
הצטיידו בביגוד חם הפרשי טמפרטורות בין נקודת המוצא לנקודת הסיום גדולים.
הרכבת הלוך חזור לשלושתנו עולה 53.5 יורו, והיא יוצאת כל שעה לערך, ולכן כדאי לדעת מראש את לוח הזמנים ולהיערך בהתאם. יש חניה סבירה בגודלה מחוץ לתחנה. חינם.
ראו: http://www.valldenuria.com/website_valldenuria/eng/index.asp

הנסיעה נמשכת כארבעים דקות,כדאי לתפוס חלון בצד ימין (כשעומדים ופניכם לכיוון הנסיעה) כדי ליהנות מהנוף. העמק צר ותלול וגבוה מאד, וככל שמתקדמים יותר ויותר שלוגיות נגלות בו, ובתוכו שוצף ומקפץ בין סלעי ענק נחל קטן אבל שובב ורוגש. ברור מדוע אין כביש בעמק, לא ברור איך יש מקום לרכבת.
האתר לא גדול אבל מספק. אפשר לעשות סקי (לו רק ידענו) או סתם להשליך שלג על ההורים, לבנות בובה, לטייל סביב האגם, והשיא – לשכור אבוב ולעשות החלקה על השלג. מסוע מעלה למעלה ואז גולשים בנחת בעמק חופשי, או "במגלשה" מסודרת יותר (ולכן נוחה יותר). (11.5 יורו – לזמן מסוים. נדמה לי שעה או שעתיים, לא בטוח)
השמועות מספרות שבקיץ יש גם אפשרות לרכב על סוסים ואטרקציות נוספות.
לאחר ששבענו טיולים ושלג חוזרים חזרה. השמש זורחת במלוא עוצמתה וזה יום טוב ליהנות מהברכה הגדולה שבחווה שלנו.
בבוקר עטויי מעילים וסוודרים גולשים בשלג, אחה"צ בבגד ים דקיק משתובבים בבריכה.
מה עוד כבר אפשר לבקש...

ברכבת לנוריה(גודל:38.59KB)	עמק נוריה(גודל:22.50KB)

אני פה יושבת ליד ג'ן ומביעה את מחאתי, אתה עושה את זה בכוונה? אני עדיין בשוויץ שלך ואתה בא עם קטלוניה? אתה צריך להתחשב בגיל הממוצע של דיירי הפורום, לא עושים לאנשים שני התקפי קנאה ולב ברציפות. זהו, ג'ן כבר אומרת לי לסתום אז מעכשיו אני אהיה רק יפה ושתוקה. תמשיך, אורוני, יוצא לך יופי.

אלונה

באקוריום(גודל:24.16KB)	זהב שחור(גודל:58.83KB)

למען האמת הנחיתה הייתה בלילה הקודם ליום הראשון, אבל מאוחר מאד בלילה. הצטיידנו ברכב ומיהרנו למלון. זה נמצא באזור תעשיית הי-טק צמוד לשדה התעופה. ואנו הצלחנו להתברבר – הפניה הנכונה אך בכיכר הלא נכונה. סביב הכול מת. בסופו של דבר רכב סיור של חברת שמירה נסע לפנינו עד למלון. הם גילו שזה פשוט להם מאשר להסביר לנו בקטלונית ותנועת ידיים את הדרך.
למחרת רעננים מגלים כי המלון נמצא כמאתיים מטר מהאוטוסטראדה לברצלונה ואנו עולים עליה ובפקק מתון נכנסים לעיר.
המטרה הייתה לחנות ב-"חנה וסע" שבכיכר placa de glories catalanes אלא שזה בשיפוצים, חיפשנו סביב ובצר לנו הסתפקנו ב-"חנה, שלם 12 יורו לחצי יום שעות – וסע". מסתבר שחנינו מתחת למרכז קניות שמלבד חנות צעצועים (הקטנה דרשה צ'ופר) גדולה וזולה יש בה גם חנות גדולה של מוצרי וולט דיסני. כבר היה שווה להיכנס לעיר.
לוקחים תחתית לסגרדיה פמליה.
הילדה שהצטיידה בספר החביב של דני קרמן קוראת בדרך על גאודי ואנו עם מליוני תיירים נשפכים להתפעם מהמבנה הכל כך תמוה הזה.
מקיפים את סגרדיה, ובסיום ההקפה הילדה הכריזה שדי לה בהמון והיא לא רוצה להכנס. רווח לנו. גם לנו זה לא התאים.
שוב לתחתית והפעם לרמבלה. מתחילים בשוק – הצבעים, הריחות, המיץ-פרי העסיס ובעיקר דוכני הממתקים השבו רוחנו וזה הזמן להתמוגג מהפסלים החיים.
בבואכם לברצלונה, בעיקר כשאתם מצוידים בילדים – דאגו להרבה כסף קטן. כל "פסל חי" הוא עולם בפני עצמו ובהחלט מגיע להם חצי היורו או היורו על ההשקעה.
כיף גדול לילדה ואנו מדלגים מפסל לפסל עד כיכר קולמבוס ומשם לאקווריום (17 יורו למבוגר 12 יורו לילד). בשלב זה הילדה עייפה עד עצמותיה מליל הטיסה אמש ומהטיול אבל חיות ים עושות לה את זה.
במקום הרבה אקווריומים גדולים עם דגים צבעוניים השיא זה: בריכת הכרישים, ומסוע שעובר בתוך אקווריום כשדגים מרחפים מעל.חוויה נחמדה לחובבי חיות וחיות מים בפרט. ראו: http://www.aquariumbcn.com/AQUARIUM/index.php?wlang=en

בקושי רב משתרכים לחניה ומשם לחווה שלנו.

סגרדיה פמליה(גודל:41.79KB)	צבע וטעם בשוק(גודל:31.13KB)