מצב הכבישים: יש מעט מאד כבישים ברומניה שאפשר לקרוא להם "כבישים מהירים" או אוטוסטרדות. אלה דווקא מתוחזקים יפה ומאפשרים נסיעה במהירות עד 130 קמ"ש.
מצד שני, הרוב המכריע של הכבישים הבינעירוניים הם דו מסלוליים (מסלול אחד לכל כיוון), ונראה כאילו רובם נסללו על בסיס שבילי הסוסים של פעם. הם תמיד עוברים בתוך העיירות והכפרים לאורך הדרך, כי ככה הדרכים היו פעם. אבל היום כשסמי-טריילרים נוסעים בשני הנתיבים, וצריכים להאט ולהתפתל בין העיירות והסיבובים, אתם מוצאים את עצמכם הרבה פעמים נוסעים בשיירות ארוכות ויחסית איטיות, בלי אפשרות לעקוף. מצב זה יוצר חוסר סבלנות ועקיפות על קו לבן רצוף (ראו "בטיחות" ו"נהגים"). בגלל שהכבישים הבינעירוניים עוברים בתוך הכפרים והעיירות, המהירות יורדת, ובשעות מסוימות (או בערים מסוימות כמו Busteni או Azuga זה כמעט לאורך כל שעות היום) זה מגיע למצב זחילה כבר מפאתי העיר.

הכבישים המשניים הרבה פחות מתוחזקים, וככל שמתרחקים מציויליזציה המצב הולך ונהיה רע יותר. אין בכלל שוליים, והרבה פעמים נתקלנו במצב שבו השוליים התפוררו, בעיקר בהרים, אז במקום לתקן פשוט שמו שם מעקה קטן או שלט והודיעו שיש סכנה וצריך להזהר... כמה פשוט.

בעליה להרי Bucegi הגענו למצב שבו הכביש (714) פשוט הפך לדרך חצץ באורך של כ-20 ק"מ. הרבה אנשים נוסעים בכביש הזה כדי להגיע לבתי המלון בהרים, וכולם מקרטעים על דרך חצץ מלאה בורות ובוץ. למה? ככה.

Waze: עשינו טעות ולא לקחנו חבילת גלישה לחו”ל. הסתמכנו על ה-GPS של חברת ההשכרה. BIG MISTAKE! ווייז עובד יופי ברומניה והוא גם מעודכן עם הכבישים החדשים ומצב התנועה. יצא ששילמנו הרבה כסף על GPS מחורבן ולא מעודכן, ששלח אותנו לכל מיני טיולים וסיבובים לא הכרחיים, ותקע אותנו בכל פקק אפשרי.

משטרה: יש שוטרים פה ושם (שוטרי תנועה, שוטרים מקומיים וכו’) אבל כמעט ואין נוכחות בכבישים. הם לרוב מצוידים במכוניות לאדה ענתיקות, ואם כבר רואים נייידת חונה בצד הדרך אז הנהגים שבאים ממול מהבהבים לך באורות כדי להזהיר אותך...

בטיחות: קו הפרדה רצוף? שלט עצור? חגורות בטיחות? טלפונים בזמן נהיגה? הצחקתם אותי. ברומניה שלט עצור זו המלצה. קו הפרדה רצוף זה הזמנה לעקיפה וכולם נוהגים עם טלפונים ביד, ליד האוזן, מסמסים, או סתם מסיטים את תשומת הלב מהכביש.
מכוניות שלמות של אנשים לא חגורים, ילדים עומדים על המושבים, יושבים מקדימה נשענים על הדש-בורד, יושבים חבוקים בזרועות האמא מקדימה...

מצד שני, ראינו רק תאונה אחת. כמה אנשים נעצרו לעזור עד שהגיעו אמבולנסים ומשטרה, אבל שאר הנהגים מצאו מהר מאד דרך לעקוף את המהומה, והמשיכו לנסוע, בלי ליצור פקק גדול מדי. בטח לא נעצרו להסתכל ולהציע עצות כמו אצלנו...

ועוד משהו לגבי קו הפרדה רצוף: גילינו מהר מאד שהנהגים האיטיים שגורמים לשיירה לנסוע מאחוריהם יאותתו ימינה כדי לסמן למי שמאחוריהם שאפשר לעקוף על קו הפרדה כי אין תנועה שמגיעה מלפנים... מין שיטה כזאת.
ועוד לא דיברתי על הערסים במכוניות גדולות וחזקות שפשוט עוקפים על קו הפרדה בלי להסתכל בכלל, בעליות, אפילו בלילה, בלי לראות בכלל מי מגיע מקדימה או מהסיבוב.... ויש הרבה ערסים ...

נהגים: כשכולם נוהגים כמו משוגעים, יש איזה הגיון. אולי זאת הסיבה שכשאתה עושה טעות בכביש לא מנסים לחנך אותך, לא צופרים בעצבים, לא מנפנפים לך באצבע או מקללים וצועקים. פשוט מתעלמים וממשיכים לנסוע.

בכבישים הבינעירוניים מגיעים בהרבה מקרים לכיכר שכולל שתי נתיבים, עם 4 או 5 יציאות. מצב כזה אצלנו יוצר מיד בלאגן וצפירות וקללות כי יש כאלה שנכנסים לכיכר וחוצים נתיבים. ברומניה, גם אם חתכת מישהו בטעות, הוא ייתן לך מבט קצר וימשיך לנסוע.

נהגים נתקעים לפעמים בנתיב השמאלי אבל אף אחד לא חותך אותם בפראות ומנסה לחנך אותם. גם אלה שעוקפים על קו הפרדה רצוף לא זוכים לחינוך מחדש. זה לא בדיוק מרגיע לנהוג ככה, אבל מתרגלים...

הולכי רגל: בגלל שחלק גדול מהכבישים הבינעירוניים עוברים בתוך ערים וכפרים, יש מצב שבאמצע הכביש יופיע פתאום מעבר חצייה. למרות כל מה שאמרתי על הנהגים הרומניים, כשמישהו עומד ליד מעבר חצייה ורואים שהוא רוצה לחצות, ברוב המקרים יעצרו לו. נהגים אחרים שרואים שמישהו עצר, יעצרו גם הם. אני לא יודע איך הם מצליחים לעשות את זה כשהם כל הזמן בטלפון, אבל זה קורה. אני מניח שיש יוצאים מהכלל, אבל ממה שראיתי - הופתעתי לטובה.

אופניים: גם אם היו משלמים לי לא הייתי רוכב על אופניים לצד כבישי רומניה. מצד שני, ראינו פה ושם רוכבים, גם על אופני כביש, וגם מטיילים עם אופניים עמוסי תיקים. ראינו הרבה רוכבים עולים ויורדים את ה-Transfagarasan... אין שוליים אז רוכבים ממש על קצה הכביש. הנהגים מאותתים ועוקפים אותם בצורה זהירה, בלי להלחיץ אותם ובלי לחתוך. הלוואי אצלנו ככה.

תהנו!