הרבה תודה לכל מי שקרא, הגיב ופירגן עד כה 

 

היה לי כיף לטייל , 

וכיף להיזכר בטיול תוך כדי כתיבת הסיפור 

 

נתראה (בקרוב) בסיפור הבא...

רק בריאות ושנמשיך כולנו לטייל!  

 

 

חלק באמת לא הספקנו 

חלק לא התאים  

חלק לא היה פעיל בעונה

חלק היה תוכנית מגירה לגשם...

 

הנה כמה מהאפשרויות הנוספות שרשמתי לעצמי 

 

ערים ועיירות בקרבת הטטרה הגבוהים

קושיצה

לבוצ'ה

 

אתרים בטטרה הגבוהים והאיזור המורחב

מגלשות הרים בטטרנסקה לומניקה

Mountain carts  בטטרנסקה לומניקה

טירת ספיש (ניתן לשלב עם קושיצה)

מסלול צמרות העצים – באיזור הכפר זדיאר

רפטינג בגבול פולין בנהר   Dunajec  – שמורת פייניני (יש חברות רבות)

רפטינג 1

רפטינג 2

רפטינג 3

 

מסלולים בגן העדן הסלובקי

תצפית טומשבסקי Tomasovsky Vyhlad.

יש כמה אפשרויות... למשל פה וגם פה

מסלול Prielom Hornado

 

אתרים באיזור ליפטובסקי מיקולש ומערבה

רכבת קיטור   (בספטמבר – רק בתיאום מיוחד)

פארק מים/מרחצאות (בין ליפטובסקי מיקולש למסלול דיירי )

טירת אורבה Oravsky Hrad – מתאימה לשילוב עם מסלול דיירי 

רפטינג בנהר KAH (ופעילויות ספורט נוספות)

mountain carts ופארק אופניים

קרטינג מקורה  - פתוח עד מאוחר

שמות מסלולים רגליים נוספים – לגיגול

Prosiecka Dilina

Kvacianska Dolina

Vodapod Lucansky   - זה אינו מסלול אלא מפל נגיש

Ziarska Dolina

עיירות לדרך מבודפשט- מכיוון ליפטובסקי מיקולש

בבאנסקה ביסטריצה – מוזיאון ההתנגדות

העיירה בנסקה שטיאווניצה

 

 

 

לא יאמן אבל לצערי היום יום אחרון...

במסגרתו קצת נטייל אבל גם נגיע חזרה לבודפשט, הטיסה מחר ב 6 בבוקר  ואנחנו נלון במלון ליד שדה התעופה.

 

התחלנו את היום בקפיצה קטנה לבית הכנסת של ליפטובסקי מיקולש ונדהמנו.. 

 

 

מדובר במבנה ענק, קשה לחשוב כמה בתי כנסת כאלה יש היום בישראל... לא הרבה.

בית הכנסת לא פתוח בספטמבר ללא תיאום מראש ולכן הסתפקנו בסקירת המבנה מבחוץ.

 

בחזית מצאנו שלט הנצחה

 

 

 

ושלט קלאסי לכניסה לבית כנסת "זה השער לה' צדיקים יבואו בו".

 

בצד האחורי של המבנה נמצאים לוחות הברית

 

 

 

(עוד הצצנו פנימה דרך אחד החלונות אבל השתקפויות השמש לא אפשרו לצלם תמונה סבירה).

 

הפעם אנחנו נוסעים לבודפשט בדרך יותר נוחה מאשר הדרך הלוך .

בתיכנון לעצור בבאנסקה ביסטריצה Banská Bystrica.

 

מתוך כארבע שעות נסיעה, באנסקה ביסטריצה נמצאת בערך לאחר שעה.

אנחנו יוצאים לדרך אבל מבט בזמנים של הוויז מרמז שיש כנראה איזה בעיה שמצפה לנו  

בהמשך אכן הוא מפנה אותנו מהאוטוסטרדה לכביש צדדי.

 

פתאום אני רואה שלט לכפר Vlkolínec , כפר סלובקי קלאסי שזכה אפילו להכרת אונסקו.

אז אם אנחנו כבר פה (כמעט) – לא ניכנס? 

 

עוד קצת נוסעים בכבישים פנימיים והנה אנחנו מגיעים לכפר ששוכן ממש בלב ה NO-WHERE בין שפע של הרים ירוקים.

לכפר אסור להיכנס בכלי רכב (מלבד לדיירים עצמם). 

אנחנו חונים בכניסה,  שם יש דוכן למכירת דבש ומוצריו.

המוכרת מסבירה לנו בשלל משפטים בעברית על יין עם דבש, יערת דבש...

הכל למדה מהישראלים.

 

יש בכפר מוזיאון (זעיר) וגם חוות חיות לילדים (בתשלום), גם גן שעשועים חמוד ממש בלב הנוף המדהים.

אבל אנחנו באנו רק לספוג טיפה מהאווירה ולהמשיך.

 

 

 

סיבוב קצר והקפנו את כל הכפר. 

זה לא מאסט אבל נעים מאוד פה ואם אתם בסביבה – שווה !

בנוסף ראיתי שיוצאים מהכפר מספר מסלולי הליכה, אולי כדאי לבדוק כי הסביבה נראית נהדר  (אפשר לחפש פה לדוגמא)   

 

מדד הכוכבים לכפר Vlkolínec

אני  3 בן הזוג  3  בכור 4 אמצעי 3  פיקאצ'ו 1.5 ("רק בזכות ספסל עם צפרדע עץ גדולה")

 

אנחנו ממשיכים הלאה עד לבאנסקה ביסטריצה, ישירות לכיכר המרכזית שלה כיכר ההתקוממות Námestie SNP.

 

דבר ראשון – צהריים! 

בפייסבוק המליצו על מסעדת בירה סמוכה .

אם בא לכם לשלם כמו בישראל  – בואו.

זו היתה המסעדה היקרה ביותר שנתקלתי בה בסלובקיה, ועם שירות איטי אפילו למרק! 

 

עכשיו כשנרגענו אפשר קצת להתבונן סביב בכיכר.

האטרקציה המרכזית פה היא מגדל השעון – העקום!

גם כשעומדים בכיכר, לא כל כך פשוט להבחין  לאיפה בדיוק הוא נוטה..

אבל מבין שלל התמונות שצילמנו מצאתי אחת שבה ניתן להתרשם מהעניין בצורה די טובה

 

 

 

באופן מפתיע למרות שהמגדל נוטה, אחת האפשרויות היא לעלות למעלה לתצפית לכיכר.

אז עלינו, הוא ממש לא גבוה.

 

 

לדעתי – מיותר לחלוטין.

 

מה שלא מיותר הוא לאכול "הדילג" בגלידריה הצמודה למגדל השעון.. נראה לי שאין אחד בפורום שהגיע לבנסקה ביסטריצה ולא עצר בה!

 

 

הגלידריה נחשבת כמקום זול מאוד..

60 סנט לכדור גלידה (קחו תפוז!) , 2 יורו לוופל בלגי.

 

היה כיף לשבת פה לאתנחתא.

ומי שרוצה ממש לאכול באיזור – יש פה אינספור מסעדות נוספות בכיכר, ממש לא חובה ללכת לזו היקרה.

 

ומה עכשיו

עוד רגע מסתיים טיול שלם בלי דקתלון

אין דבר כזה 

 

אז נסענו לדקתלון.. שבאופן מפתיע ממוקם בתוך קניון אירופה.

יש פה כמובן עוד שלל חנויות ומסעדות למי שלא אכל בכיכר.

 

מדד הכוכבים לבאנסקה ביסטריצה

אני  3.5 בן הזוג  4 ("מקום נחמד")  בכור 3.5 ("חביב, אין משהו מיוחד")  אמצעי 4 ("הכיכר נחמדה")  פיקאצ'ו 5

 

נותרו עוד "רק" שלוש שעות נסיעה...

והשעה כבר לקראת ערב, אבל חלום אחד היה משותף לכל הגברים במשפחה – לחזור למסעדת TGI Fridays בבודפשט...אותה אחת בה אכלנו ביום הראשון לטיול. 

אז כך היה.

 

בסך הכל הכניסה לבודפשט ברכב לא הייתה מסובכת מדי. חנינו ליד כיכר אוקטוגון ומשם הכל כבר מוכר.

ארוחה חגיגית לסיום, במסעדה שגם הפעם עמדה בציפיות!

 

ומה לגבי המלון?קשה לקרוא לשלוש השעות ששהינו בו שינה, אבל אם אתם מחפשים מלון סמוך לשדה התעופה,Halász Airport Panzio סיפק את הסחורה (הצנועה) שנדרשה ממנו.

 

 

כפי שהובטח היום יום שכולו בילויים..

 

קמנו ליום קפוא במיוחד  ונסענו לאיזור יאסנה Jasna.

יאסנה נמצאת קרוב מאוד לליפטובסקי מיקולש, איזור טבע ונופש ירוק ומקסים, מלא בבתי מלון והארחה, ויש בו לא מעט אפשרויות בילוי:

 

• מגלשות הרים

אגם חמוד מאוד  Vrbické pleso

עליה בשלושה רכבלים להר חופוק CHOPOK

(בעונה גם שם עוד שלל אפשרויות בילוי כמו mountain carts  )

שלל מסלולים, אחד הפופולרים הוא הליכה מפיסגת הר חופוק להר ĎUMBIER

מערת נטיפים – מערת החופש

 

ובמה אנחנו בחרנו להתחיל? 

בפארק החבלים טרזניה.

נתחיל בו ונמשיך בשאר האפשרויות של יאסנה  "ככל שיותיר לנו הזמן" (זה ניב רסקין מדבר ככה?)

 

למרות שאנחנו מטיילים לא מעט, הפעם האחרונה בה היינו בפארק חבלים הייתה לפני תשע שנים.

האמצעי היה אז בן תשע והוא זה שעשה מסלול חבלים בדולומיטים.

בשנים לאחר מכן לא היה עניין בנושא, אבל הנה פיקאצ'ו שהיה בזמן הטיול באיטליה בן שנה גדל "קצת" ועכשיו הצעתי גם לו. 

הוא אמר שינסה.

אז קדימה.

 

הנסיעה מהדירה ממש קצרה, וויז קצת מתעתע בנו ולא מוצא את פארק החבלים, אבל בתמורה אני מוצאת בזמן ההתברברות פטריית גמדים כזו שקורצת לי.…

 

 

 

עוברים לניווט עם גוגל מפס ומגיעים למגרש החניה של פארק החבלים.

כמה עולה? השומר עונה בעברית צחה – שש.

בן הזוג מחנה מעבר לכביש (בחינם ) ואנחנו בודקים את המצאי בפארק.

 

יש מסלול לקטנים, ומסלול לגדולים.

המדריכה במקום מסתכלת על פיקאצ'ו וממליצה לי שיעלה למסלול הגבוה.

לא כ"כ מהר אני אומרת לה..

הוא עוד לא ניסה בחיים מסלול חבלים.

מזל שהיה לי טיפת שכל.

 

פיקאצ'ו מתחיל את מסלול הילדים..

 

 

 

אני בצד מחכה לו (וקופאת  יחד עם המעיל הכי-הכי שלי).

 

בינתיים הבכור שמעולם לא גילה עניין בנושא מפציר באמצעי לנצל את הזמן ולעלות שניהם יחד למסלול הגבוה.

יאללה.. הם עולים.

 

איתנו בפארק החבלים – נוכחות ישראלית טהורה.

מי עוד יעז לעשות פארק חבלים בכזה כפור? 

 

 

מתחילים להתקדם שם למעלה... לא הכי קל.

 

בינתיים פיקאצ'ו מתעצבן שאיזה איש נותן לו עצות, זורק הכל והולך להירגע.

 

יש זמן.. המסלול של הגדולים לא עומד להיגמר בקרוב...

הם ממשיכים לאט לאט.

יש שתי אפשרויות והם מתפצלים – האמצעי ממשיך בארוך וקשה והבכור הולך על הקצר יותר.

 

ובאיזור הקטנים כפי שצפיתי פיקאצ'ו אכן נרגע וחוזר לחבלים, לא לפני שאני משלמת שוב עוד כמה יורו. שיהיה.

יש לו הרבה זמן להתאמן במסלול שלו... למעלה יקח עוד הרבה הרבה זמן...

בסופו של דבר פיקאצ'ו בעננים ומכריז "הייתי רוצה להישאר פה כל היום!" 

 

 

 

אבל למעלה הבכור נתקע ומכריז על חילוץ.

 

המדריכה עולה לחלץ אותו, אלא מה – טעתה “קצת” באורך החבל והוא נשאר תלוי בין שמיים וארץ.

היא מנסה ככה

ומנסה ככה

וקוראת למדריכה השניה…

מעכבת את כל מי שמחכה להמשיך במסלול.

 

כשהבכור מכריז שכבר לא ממש מרגיש את הרגליים  בן הזוג מסביר למדריכה שאין ברירה, אולי יש לה סכין לחתוך את החבל ולשחרר אותו.

או אז היא מוציאה מהתיק את הסכין שהיה מוצפן שם היטב מההתחלה, ולצערה הרב נאלצת לחתוך את החבל ולספוג עלות של חבל חדש!  ממש אסון! 

 

ולמרות הכל הבילוי בפארק שארך כמה וכמה שעות מוכרז כהצלחה רבתי!

 

מדד הכוכבים לפארק החבלים טרזניה

אני  5  (הייתי מבסוטה מהילדים) בן הזוג  5  ("כיף לראות") בכור 4 ("כי היא חסכה עלי") אמצעי 5 פיקאצ'ו 5

 

מרוצים ועייפים חזרנו לליפטובסקי מיקולש, לאכול במסעדה הפופולרית Route 66 . המסעדה כפי שניתן לנחש משמה מעוצבת בסגנון דיינר אמריקאי, התפריט משלב בין אמריקה לסלובקיה...האוכל בסדר, השירות לא משהו.

 

עכשיו הגיע הזמן להמשיך לפארק המים בסנובה, שהומלץ במיוחד לעונת הסתיו יותר מאשר המתחרה שלו טטרלנדיה.

 

מראש ידעתי שנגיע ביום סופ"ש, מה שעלול לגרום לעומס, אבל לא הייתה אפשרות הגיונית אחרת, בפרט נוכח העובדה שמסלול דיירי אתמול התארך כל כך.

 

הפארק יקר למדי.

גם עם הנחת GOPASS של 2 יורו תמימים  הוא עדיין עולה 24 יורו לאדם (ליום שלם, ואין אפשרות לשלוש שעות), מוגזם לגמרי... 

יש האומרים שבאתר GOPASS  התחבאה הנחה סודית משמעותית באיזור DISCOUNT – שווה לחפש.

 

בכל מקרה כשנכנסנו בערך בחמש הבנו ש.. סופ"ש זה סופ"ש.

היה באמת עמוס.  

בקושי אפשר היה למצוא אפילו לוקר.

ודרך אגב פה גם גבו תשלום של 4 יורו עבור שימוש בכספת זעירה, בניגוד לפארקים האחרים. 

 

מה יש בבסנובה ? בריכות חמות חיצוניות בכמה טמפרטורות (חלוק יועיל גם פה! ), בריכות פנימיות חמות בכמה טמפרטורות, ולא מעט מגלשות פנימיות שפעילות גם בעונה הזאת.

 

אליה וקוץ בה – רוב המגלשות גבוהות מאוד ומצריכות טיפוס ממושך במדרגות .

זה אולי טוב לכושר אבל הילדים חשבו אחרת!

מגלשה אחת שהיתה זמינה ונוחה היתה מלאה עד אפס מקום (מעניין למה).

 

ככל שעבר הזמן אותו בילינו בעיקר בבריכה החמה שבחוץ, התפנה הפארק, עד שבשעה האחרונה של פעילותו התפנתה לגמרי גם המגלשה הנוחה ואיפשרה לפיקאצ'ו עשרות גלישות ברצף.

איזה חלום.

 

מדד הכוכבים לפארק המים בסנובה

אני  4 בן הזוג  3  ("worst value for money") בכור 4 ("המון עליה למגלשות הגבוהות ") אמצעי 2 ("מפוצץ בסופ"ש”)  פיקאצ'ו 4 ("בגלל המחיר!!")

 

חיפוש פיצריה לא הניב תוצאות מעודדות – יש אחת סמוכה לפארק אבל היא היתה מלאה לחלוטין , בסופו של דבר הוכרז על ארוחת ערב שמטרתה חיסול מלאי המזון שבדירה.

אחראי הביצוע היה האמצעי, וכמעט כמו במאסטר שף – עמד במשימה באופן מפתיע!

 

לילה אחרון בדירה.. מחר יום טיול אחרון.

וואו איך כל הטיול כבר כמעט עבר? 

 

 

אתמול בערב ירד האסימון לפיקאצ'ו שיש פה טיול שלם של מסלולים.

רגע- מה קורה פה?

מסלולים זה טוב אבל לא רק מסלולים

 

מה שהיקשה על שילוב "אטרקציות" ולו חלקיות (למעט פארקי המים) היה תאריך הטיול מחוץ לעונה.

חלק גדול מהאטרקציות שמיועדות לילדים (כמו פארק חבלים לדוגמא) פתוח רק בסופי שבוע או נסגר מוקדם.

כך שהבטחתי לפיקאצ'ו שהיום מסלול אחרון, ואחר כך יהיה משהו אחר.

 

המסלול היום הוא בין המפורסמים ביותר בסלובקיה פה באיזור – מסלול דיירי Diery היוצא ממלון דיירי בכפר Terchová.

הוא נמצא שעה מערבה מליפטובסקי מיקולש, שנמצאת בעצמה מערבה מפופראד.. זו דוגמא לדעתי לכדאיות בפיצול הלינות.

 

אנחנו נוסעים לראשונה באיזור הזה ואני חייבת לציין שהנסיעה מאוד נעימה...

מצד אחד נוף יפה וירוק לצד נהר,

מצד שני הכביש נוח ללא פיתולים.

 

מגיעים למלון דיירי ולהפתעתנו המרובה מגרש החניה מלא!

מה זה? הם לא שמעו על ספטמבר?  

בעוד אנחנו תמהים מגיע אוטובוס שלם של תיירים..

ממש מוגזם! 

אנחנו מסתובבים סביב, בסוף מוצאים שאפשר להמשיך פנימה ויש חניה נוספת (תשלום 5 יורו).

מבט נוסף בחניה מגלה שרוב הרכבים מצ'כיה.

מיד נזכרתי בסיפור של אורה על החג הפולני שהביא להם שותפים רבים פולנים למסלול.

בדיקה מהירה בגוגל גילתה שאכן זה המצב – חג בצ'כיה...

הם באו לטייל ביום החופש שלהם.

 

במסלול דיירי הרבה מאוד אפשרויות שבילים.

האפשרות המקובלת היא להתחיל בשביל הכחול, לסטות לשביל הצהוב שיש בו סולמות ולחזור חזרה בכחול.

 

אז התחלנו בשביל הכחול.

הדרך די פשוטה ונינוחה ועוברת ליד נחלים ומפלונים קטנים.. נחמד.

ברגע שמופיע השביל הצהוב אנחנו עוברים אליו, כבר מיומנים בסולמות.…

 

 

 

בהמשך השביל הצהוב עובר ביער סבוך רחוק מזרימת הנחל (בניגוד לכחול) , מאוד חלקלק ושוב אני מברכת את מקל ההליכה שלי.

 

לא אהבתי את החלק הזה של המסלול, הוא מאריך מאוד את הדרך ללא נוף או משהו בתמורה, וה"אטרקציה" היחידה שיש בו ואין בכחול היא הטיפוס בסולמות שנמצא ממש בתחילתו.

 

כך אנחנו ממשיכים עד הבקתה ב Podziar שקוראת לעצמה -  Koliba Podziar (קוליבה היא מסעדה בסלובקית).

התואר קצת גדול על בקתה שיש בה רק מנה אחת חמה מוצעת   אבל נחמד מאוד לשבת שם ולנוח קצת.

 

ומה עכשיו?

רוב המטיילים חוזרים בשביל הכחול.

אנחנו בחרנו להמשיך הלאה, לפי ההצעה בלינק שצרפתי.

בשביל הכחול – קודם ל Pod Palenicou, אחר כך ל Pod Tanečnicou, משם חזרה במסלול ירוק ל Pod Palenicou, ושוב חוזרים על אותו מסלול כחול ל Podziar.

 

מובטחים לנו עוד סולמות, טיפוסים, מפלונים ונחלים...

 

 

 

כמה שההבטחה הזו התממשה! 

ממש לאורך כל הדרך, על כל צעד ושעל!

אבל.. קל זה לא היה.

אני חושבת שהמסלול הזה הוא הקשה ביותר שעשינו.

מעבר לקושי בסולמות ובטיפוס על הסלעים, ומעבר לעובדה שהכל חלקלק, המסלול הזה בניגוד למסלולי הסולמות הקודמים שבהם היינו בגן העדן הסלובקי הוא דו סטרי. גם עולים בסולמות אבל גם יורדים, אפשר לדמיין שיש פה עומס ופקקי תנועה יותר בקלות.

 

התמורה היתה מלאה...החלק הזה של המסלול היפה ביותר! ממש נהדר!

 

 

 

אבל.. למרות זאת, תוך כדי הליכה פיקאצ'ו מאס במסלול.  

אם תיזכרו שכבר בבוקר הכריז שזו לא התוכנית הכי הכי בשבילו זה לא ממש מפתיע.

לא נורא, מעבירים את הזמן במשא ומתן עד איפה נלך לפני שנסתובב ונחזור.

 

אני והאמצעי אומרים לו – בוא נראה מתי נגיע לנקודה הראשונה, ל Pod Palenicou ואז נחליט אם ממשיכים הלאה או מסתובבים.

 

הדרך הייתה כל כך קשה שלצערי שימוש נוסף בפקטור 2 לדרך שנותרה הביא אותי למסקנה שאם נמשיך הלאה אנחנו עלולים לא לסיים את כל המסלול עד החושך..

וכך פיקאצ'ו קיבל את שלו בשמחה, והתחלנו לחזור בכל הסולמות והסלעים....

 

בדרך פגשתי ישראלים שלא העלו על דעתם שצריך גם לחזור את הדרך הזו...

הם היו בטוחים שכמו תמיד עולים בסולמות וחוזרים ביער.

לכן לתשומת לב מי שבא לטייל שם – המסלול הירוק הרלבנטי לא מהווה אלטרנטיבה לכל קטע הסולמות של המסלול הכחול, רק לחלקו. יש מסלול ירוק אחר שיוצא מ Pod Palenicou – הוא לא מביא לחניה!  קצת מבלבל ולכן הנה המפה שצילמתי

 

 

להפתעתי – דווקא יותר קל לרדת כשכל כך חלקלק... פשוט מתיישבים...

מזל שזה יום מסלול אחרון כי הכל התמלא בוץ!

 

כך המשכנו במסלול הכחול עד לחניה.

 

 ההמלצה שלי למי שיש לו יכולת לעשות מסלול יותר קשה (ומקסים) –

לא לבזבז זמן וכוח על המסלול הצהוב, ללכת כל הדרך בכחול עד Pod Tanečnicou, לחזור מעט בירוק ושוב בכחול.  למי שרוצה מסלול קל יותר – לדעתי הכחול יפה יותר – עד Podziar וחזרה, אז מה אם אין סולם?

 

 ועוד המלצה חשובה – מסלול דיירי נחשב למשפחתי וקליל, מתאים לסבא/סבתא/ילדים קטנים מאוד. לדעתי זה נכון בערבון מוגבל עד ההתפצלות למסלול הצהוב. מעבר לזה הוא לא קליל, גם לא קשה אבל ההחלקה מחייבת זהירות.

 

מדד הכוכבים למסלול דיירי

אני  5  בן הזוג  5  בכור 4 ("הרבה פינות חמד אבל אין אטרקציה מרכזית כמו מפל גדול")  אמצעי 2  ("בגלל שהסולמות דו כיווניים")  פיקאצ'ו  0  ("מעצבן ומחליק").

 

בשלב זה מלאי בוץ עייפים ומורעבים לא נותר אלא ללכת לאכול.

ומה יותר טוב מקוליבה שלימור המליצה עליה? 

נסענו לקוליבה ברוזמברוק, על הדרך חזרה לליפטובסקי מיקולש.

 

הקוליבה יפה, נעימה, מזל שקצת חשוכה שלא יראו את הבוץ...

 

לטעמי אין מציאות גדולות באוכל הסלובקי.

המאכל הכי ידוע שלהם הוא ההלושני – ניוקי קטנטן ברוטב גבינה מלוחה.

אבל באנו עד לסלובקיה... לא נטעם?

 

מומלץ למי שרוצה לטעום את המאכלים הקלאסיים הסלובקיים.

 

ומה עכשיו?

קצת טסקו ולישון. מתבקש.