היא היתה במקום שנקרא האוס.

באיזור שנקרא שלדמינג.

ומבחינת המדינות באוסטריה, זה נחשב מחוז שטיריה.

עלה לנו ל3 בני אדם, 355 יורו ל4 לילות [כולל נקיון וכדומה] ולבסוף הוספנו לבעה”ב עוד 40 יורו כדי שנפנה רק באמצע הלילה של יום חמישי.

הנה קישור לאתר שלו, אבל זה גם נמצא בבוקינג.

http://www.vivediem.at/de/kontakt/

עוד כמה ימים של פוליטיקה מקומית והכל מאחורינו [האם אכן?..].

אבל כמה כיף לחזור ולחזור על החויה של [לפחות] סיפור הטיול שלנו...

בזמן ששמוליק ופסגות מנסים לארגן עבורינו סדר בענין מונה הצפיות, נצטרך להסתפק בניחושים ולקוות שאכן אני בכלל מעניין מישהו...

אז איפה אחזנו?

המצלמה – 'לא עלינו'...

מתחילים לשחזר היכן הנחנו אותה לאחרונה [מה הבעיה, בא נסתכל מה התמונה האחרונה שצולמה, אויש...]

ושוב העקבות מובילות לזוג היהודי ההוא...

אבל, הם מכחישים, ובכלל, מה האינטרס לקנות כרטיס כ"כ יקר ולנסוע לחו"ל כדי לפגוש שם כמה יהודים אחרים, ולהתאהב במצלמה שלהם.

החלטתי שזה לא הגיוני, וצריך לפנות לאפיקים אחרים.

נזכרתי שבקופה של הקניון ההוא, זה היה הלא מסעדה כזו, אז גיגלנו על הענין ומצאנו מס' טלפון, של מקום שיפתח מחר בשעה 8:30

אז הולכים לישון עם קצת מתח, ועל הבוקר... מתקשרים למקום ההוא.

טיפ טיפה שבירת לשון באנגלית [של המוכרת במסעדה, אצלינו מדובר בשפת אם – של המתורגמן הידוע] והיא מיד צועקת לנו בטלפון, 'אתם בטח מהמצלמה, נכון'?

כל מה שחשבנו על האוסטרים, באותו הרגע, נעלם בלא היה!!

שום קומבינה ושום נסיון טיוח, שמחה אמיתית במציאת המאבדים! והאבידה.

אז שעה וחצי נגזלו מאיתנו בבוקר הזה, כי היינו צריכים לנסוע דרך שם ע"מ לקחת את המצלמה, אבל על הדרך הרווחנו ביושר לראות: א. שכל האבנים שאותו טרקטוריסט ארור שם לנו כמכשול, הוזזו אחר כבוד.

וזכינו לצפות במפל הידוע של נקיק סייסנברג גם ביום אחרי הגשם.

אז יש לנו תיעוד שלו בקיץ, בגשם, ואחרי הגשם.

הכל יפה!!

ובזריזות רצים הלאה לכיון סנט גילגן, היום זה היום של כמה שיותר אגמים [מה שתוכנן לכמה ימים קודם, אבל לא הספקנו].

הרכבל בסנט גילגן הוא מהמיושנים שאני מכיר, ופועל אפילו בחלקו, ידנית.

המפעיל מושך אותו, ופותח את הדלת עבורינו, ע"מ שניכנס 3 אנשים לתוך קרון קטנטן [מכירים את הרכבל ב'סופר לנד'? יותר מיושן ממנו....]

דילגתי על החלק שדילגנו על התור, כי לא באמת דילגנו, אלא שרק אחד מאיתנו שנשאר מאחור השתחל לכיוונינו, לקול מחאת כל מיני אנטישמיים [נראה לי שהם כאלו...], אבל ידינו על העליונה, ועלים במעלה ההר לכיון 'תצפית שבעת האגמים'.

הייתי שם בקיץ שעבר, אבל המראה לא מפסיק להדהים!

ואני אומר לחברי בואו נצטלם מהחור הקטן של הקרונית, כי מי יודע אם כשנגיע למעלה יהיה מה לצלם...

ולצערי, לא כ"כ טעיתי..

שהינו שם הרבה מעבר לסיכום הראשוני, רק בגלל שחיכינו לענן שהסכים לזוז מדי פעם, ולהוציא מפיותינו קריאות התפעלות [פשוטו כמשמעו] מהיופי שנפרש לעיננו.

ציינתי כבר בתחילת הסיפור, שאת המושג 'תצפית 7 האגמים' ראיתי בחיפושי במקורות הישראלים, אבל שם בשטח, לא מצאתי אפילו 4...

אבל, יש דרך להבין מדוע מישהו חשב שרואים 7 אגמים...

מה זה משנה, הכל יפיפה ומפעים להפליא.

ושוב תלונה קטנה [כנראה אני נהנה מזה] מדוע יש שם בתצפית, שילוט על כל העולם ואשתו... מה המרחק לסינגפור, וקהיר ומי לא.

וישראל/ירושלים/תל אביב – נאדה...

מישהו מוכן לדבר איתם?

הרי שילמנו טבין ותקילין!!

במבט לאחור, יתכן שהיה עדיף לשלם צד אחד, ולרדת ברגל, כי אני חושב שהמראות תוך כדי ירידה, הם מיוחדים ממש, אבל זהו רק ניחוש.

מוכרח לציין, שלמרות שבדכשטיין היה מדהים, והלשטאט היה מיוחד והזוי, עדיין המראה כאן לא אכזב אותנו כלל, והיה מי שטען שזה אפילו עוד יותר יפה!

כמה כיף כל יום לגלות שהיום אפילו עוד יותר מוצלח מאתמול?

עד שצריכים לחזור לארץ...

אם ניתן לקבל אינפורמציה על הדירה .מיקום ועלות.

חוץ ממופע הבזים….

וזה כמובן עם מצלמה וצלם הרבה פחות מוצלחים…..

הרבה לפני שראינו את המפל הרגשנו את נתזי המים.

והרעש אואוו הרעש...

למחרת, זה היה הרבה לנסוע כדי להגיע אליו.

ב. האם אכן, הזוג ההוא הלך לנקיק לאמר ומפלי גולינג כפי שהמלצתי להם?

זאת איני יודע…

אבל אני מתחיל לנחש, שלפי השאלות כאן, כנראה שמישהו צפה במפלי גולינג, במיטבם!

התמונה צולמה בטיול הזה, אכן.

התמונה האחרונה של גולינג זה מהטיול הזה?

[אמנם, ב’גן העדן’ עדיין לא היינו… תשלחו מיקום...].

אבל אני בטוח שיש למפל הזה ימים יותר יפים.

גם אנחנו בשנה שעברה, ראינו אותו במצב קצת יותר יפה.

אבל כשנוסעים לחופש, נהנים בכל מקום מכל מקום [תרתי משמע].

אמנם נראה שהיער מסביב פחות יפה, אבל אל תתעו, מדובר בשעות שונות ביום ובחשיפה של המצלמה, שלא מצליחה להתגבר לגמרי על החושך והגשם.

מחכים במתח להמשך קורות המצלמה

תודה על שיתוף הסיפור

רק מה זה “לענ"ד”?

אם כבר מדברים על מפלים אז אנחנו דווקא התאהבנו בגולינג ובעינינו הוא ממש לא סתמי. הצורה המפוצלת שלו, והבריכה הכחולה מוקפת הסלעים זה ממש תמונה מגן העדן.

בכל אופן, תודה על הגילויים המעניינים והפחות מוכרים בפורום, ובכלל מסתבר שלא מדובר ב"מצטרף חדש" אלא ב"מצטרף ישן"

הולכים לבדוק אם בכלל פתוח היום, ומחפשים מי שידבר איתנו בקופה [שזה גם בית קפה קטן]..

ופתאום, משום מקום, נוחתים עלינו זוג + תינוק [בן חודשיים!!!] יהודים [בדקנו!] שגם הם באו להנות בחו"ל.

שיחה קצרה מאד... וכמו 2 יהודים, גילנו איך אנחנו מכירים ועד כמה...

כמה ווצאפים לחברים משותפים, וזהו, גורלינו נקשר איש ברעהו...

התברר שהם כבר חברים טובים של המוכר במסעדה, ונכנסו לטייל איתנו ביחד אבל בחינם [כמובן שאת המידע הזה הם סיפרו לנו אחרי שכבר שילמנו טבין ותקילין, כדי לרוץ בגשם הלוך וחזור בנחל].

המסלול הוא קצר, גם אותו ניתן לעשות מעגלי וגם כאן המלצתי היא לעשות אותו הלוך וחזור [לכו על הגשרים ובתוך הקניון, עד שיגמרו הגשרים ותתחיל ההליכה ביער, זה המקום לשוב על עקבותיכם, כך לענ"ד].

בתחילת המסלול הובטח לנו מפל, והפעם קיימו את ההבטחה, אמנם רק למי שהיה פה בעבר וראה איך שאין כלום, המפל באמת מרהיב ויפה.... הכל יחסי...

אבל הנהר, שוצף וגועש, וביום שבו יצאנו לטייל בלי ציפיות כמעט, אנחנו לא מפסיקים מלהתפעל מעוצמות הזרימה, ויופי הבריאה.

בילינו שם קצת מעבר לסטנדרט, כי כבר היינו 6 מטיילים, ובסוף גם ישבנו לכוס קפה משותף, והחלפת טיפים, היכן כדאי לטייל [מהם שמענו בעיקר היכן לא לטייל, כי סגור, ואנחנו תרמנו מנסיונינו בעבר, היכן מומלץ כן לטייל – אך לפי המידע שבידי, שום דבר מכל השיחה הזו, לא היה למייעשה..].

ויאלה, חזרה לדירה, בכבישים מפותלים, בחושך, ובגשם [שלאט לאט נחלש].

וכמו בכל ערב מגיעים לדירה, פורקים החבילות [מעמידים מרק חם..] ומעבירים את התמונות מהמצלמה למחשב, אך, אויה...

המצלמה נעלמה!!

יורדים לאוטו, ועולים שוב, פורקים את כל התיקים מחדש, וחוזר חלילה, אבל המצלמה לא עלינו!!

אפילו ווצאפנו עם החברים אם זה אולי בטעות נשאר אצלם, אבל הם מכחישים כל קשר לפשע הנתעב הזה.

מה יהיה? בכלל למה שנישאר, אם אין איך לצלם?

ומה יהיה עם כל התמונות שצילמנו? נצטרך לנסוע לטייל שוב?

וגם, כמה עולה מצלמה חדשה?

אני לא רוצה להגיד שום מילה רעה על האוסטרים, אבל למה זה קורה לנו דווקא כאן?!

אני מונה את הבעיות לפי סדר חשיבותן, בסדר יורד כמובן...

וככה מצאנו [וכמובן בעזרת הספר הנפלא 'המשפחה המטיילת'] את ערוץ וורדרקאסר וערוץ סיסנברג, שהם לא ממש על הדרך, אבל החלטנו לבקר בהם ביום האחרון על הדרך למינכן.

כבר בשנה שעברה התלהבתי מהנקיק הזה [רק שבזמנו לא הגעתי לחלק הזה בסיפור [ https://forum.lametayel.co.il/forum_msg/goto-4459622] – אולי בגלל שלא היה מספיק עידוד...] ואני אומר זאת אחרי הרבה מאד נקיקים/ערוצים/קניונים בהם הייתי באירופה [בנתיים...].

מדובר בנקיק צר ועמוק במיוחד, ובעצם השבילים התלויים והמדרגות בתוכו בנויים על הנחל השוצף ממש, כי אי אפשר היה לבנות אותם ליד המים כי אין מקום, הערוץ כ"כ צר, שהדרך היחידה לטייל בו, היא ללכת על המים, מדהים לפי כל קנה מידה.

אולי באמת יש קצת חיסרון בזה, שאפילו לא ניתן לצלם שם, כי גם חשוך [ממש ככה, לא מגזים] וגם אתה לא כ"כ רואה את המים אלא בין המדרגות וכדומה, אבל אתה שומע אותם – אוהוהוהו, לא יאומן כי יסופר.

גם התמונות שצירפתי כעת, צריך להסתכל בהם היטב כדי לאחוז את העוצמה של המקום הזה, ועדיין זה לא מתאר אפס קצהו, ממש!!!

אבל כל זה, הסיפור של שנה שעברה!!

היה אז סוף אוגוסט, כשמצב המים כמעט הכי חלש בשנה.

והנה השנה, כשתיכננתי לבקר בערוץ שוב, תארתי לעצמי שמצב המים יהיה אפילו יותר גרוע, לפי החישוב של המרחק מהפשרת השלגים, אבל עדיין היה ברור לי שאנחנו נבקר בערוץ הזה, כי כפי שתיארתי, מדובר באחד הערוצים/הנקיקים/הקניונים הכי יפים שראיתי בחיי [וראיתי כמה וכמה נקיקים...בשוויץ ובאוסטריה].

ונחזור לעת הזו….

אחרי תרועות הניצחון, הגענו לחניון שעמד שומם כמובן, אבל בקופה ישבה גברת נחמדה, שהודתה בפנינו שאנו היחידים שהגענו היום, ואז היא הציעה שאם אנחנו רוצים לקנות מזכרות, אז שנקנה מהר, כי היא רוצה ללכת הביתה.

איזה פספוס...

כמה דקות, ובכיסנו היו נשארים [לכל אחד] עוד כ- 4 יורו לבזבוזים.

חחחחחחח...

יש לציין לדורות הבאים, שלכאורה, גם כשהאתר סגור ניתן להכנס ולטייל שם, לא ראיתי שער משמעותי שלא ניתן לעבור דרכו, וחברי טוענים שיתכן שזה אפילו מוסדר מטעם השמורה, כי כשגמרנו את המסלול המדהים הזה, ראינו שהושאר על הדלפק בחוץ פרוספקטים של האתר – כנראה עבור מי שיבוא וימצא שהקופאית ברחה לפני הזמן.

כמובן, שמכיסנו יצאו להם עוד כמה וכמה יורויים למזכרות וכדומה.

וכאן המקום לציין, שמאז ומעולם ישנה חובה קדושה לכל מטייל מבני השבט שאני משתייך אליו בגאווה, לקנות כוס מכל אתר עיר ומדינה שמטיילים בה, ואשע"כ אחת המזכרות שקנינו היתה כוס.

אבל בודאי אתם שואלים, למה בפעם הקודמת שהייתם לא קניתם, ובעיקר, הלא בפעם הקודמת טיילתי עם ראש השבט בכבודו ובעצמו – יאריך ה' ימיו בטוב ובנעימים בבריאות ובשלוה.

ניחשתם נכון, לא היתה פקידה נחמדה כמו הפעם, וכשסיימנו את המסלול בפעם הקודמת, החנות כבר היתה סגורה!

עוד מנסיונינו בעבר, מיד אחרי שקנינו את המזכרות, שמנו הכל באוטו, שלא ישבר ח"ו עד שנגיע לאוטו שוב...

כאילו שזה עזר...

בארץ, אחרי שצלחנו בשלום את כל הטילטולים של הטיסה עם כל העניים ב'וייז אייר'... ושבנו בשלום לביתנו, הכוס התנפצה על הרצפה במטבח.

אל דאגה, עוד נשוב אלייך, ונקנה ממזכרותייך, ונהנה ממסלולייך!!!

יצאנו לדרך…

איך יצאנו, הלא הגשם לא הפסיק לרדת לרגע בכל הזמן הזה?
אז ככה, לפני הרבה שנים, נסענו כמה חברים לאירופה בתאריכים דומים, ואז יעץ לנו מישהו, ואף פירסמתי אח"כ כטיפ' כאן באתר הנפלא הזה [  https://www.lametayel.co.il/%D7%A1%D7%A8%D7%91%D7%9C%D7%99+% D7%92%D7%A9%D7%9D++%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8+%D7%92%D7%9D+%D7 %91%D7%96%D7%95%D7%9C#modal_gen  ] שניתן לקנות פה בארץ סרבלי עבודה, שעושים את העבודה!
אז המכנסיים כבר נקרעו בפעם הראשונה שלבשנו/הורדנו אותם, אבל החולצות עוד שורדות עד עתה, ואשר ע"כ, שום דבר לא יכול לעצור בעדינו!

ומכיון שלעניות דעתי, המסלול הזה לא מוכר לרובכם, אז אפרט קמעה יותר על המסלול.

אולי מחר....

אם לא נקבל שום דו”ח – אז אכן אף אחד לא נפגע ב”ה.

כייפנו ביחד 3 חברים.

התפנו לי כמה דקות לכתוב עוד קצת המשך…

איפה אחזנו?

יום רביעי – יורד גשם וכו’

יצאנו לדרך.

גשום כל הזמן, אבל זה לא אכפת לנו, אנחנו בשליחות, ואת השליחות נבצע!

על הדרך מדי פעם תחזינה עיננו במפלים הנופלים בצידי הדרך מההרים בסביבה.

ובכל אופן, מפל מסוים שנראה רציני יותר מהאחרים, מושך את תשומת ליבנו, ואנחנו מנסים למצוא את הדרך להתקרב אליו יותר.

אנחנו מוצאים את עצמינו בתוך מחצבה, מאחורי איזה טרקטור, ומכיון שבאופן עקרוני – בעיקר כישראלים למודי נסיון מר...- אנחנו לא מתקרבים לטרקטורים עם כף גדולה...

פנינו לנסות למצוא דרך אחרת, וכמובן מצאנו שביל העולה עד מתחת למפל ממש.

באמת מפל רחב גבוה ויפה, רק בלי סביבה משפיעה, אז הוא לא מרשים...

כמה תמונות ויורדים חזרה לכביש.

אבל אז מתברר שהאוסטרים לא סיימו איתנו!!!

הטרקטור ההוא... ביקר בדרך שממנה עלינו לשביל, וזרק שם סלעיים ענקיים ע"מ לחסום אותנו מלצאת! לא יאומן כי יסופר... מה עשינו להם לאוסטרים?!

אבל כידוע יש לנו גיפ', אז מצאנו דרך להתגבר על המכשול הנורא, והוכחנו פעם נוספת שאי אפשר נגד העם היהודי, ואף אחד לא יוכל לו, כי 'המח היהודי ממציא לנו פטנטים'...

חזרנו לכביש בתרועת נצחון, והמשכנו בדרכינו.

כמה דקות, והגענו לערוץ וורדרקאסר [vorderkaserklamm].

מישהו דיבר כאן על קולומבוס, אז לדעתי גם על הערוץ הזה אין כמעט מידע בפורומינו…

אני צודק?

בייחוד אם אף אחד לא נפגע…

כמו שבעצמך כתבת-כנראה עדיף לעשות את הקניות ביעד ההגעה-

אין כמו סופרים בחו’ל.

כמה חברים הייתם?

התאורים והתמונות נהדרים!!

מחכה להמשך

בעיקר כשזה מחזיר אותי לשבוע הנפלא הזה…

אנחנו בכלל לא בקטע של ‘לקמבן את הגויים’.

לא חלמתי שאסור להכניס אוכל לאירופה [מעולם לא עצרו אותי בכלל במכס].

מישהו כאן חווה את הענין אי פעם?

ובאופן כללי, כן הפריע לי האטימות שלהם, וחוסר הרגישות..

כל השאר – בהומור לגמרי!!!

ובכלל – מי שמכיר אותנו, אנחנו אוהבים ל’קמבן’ הכל [עיין ערך – הכרטיסים שקניתי לדרך הלוך – הלא הם כתובים על דברי הימים בתחילת הפוסט הזה...]

לגבי הקישור למפלים – תודה רבה רבה, אך ה4 הראשונים שמופיעים, הם מה שדובר כאן, וה13 שמרומז עליהם, לא נפתחים לי בדפדפן, לא ברור למה.

תודה על השיתוף והתמונות.

טל