של פאודר ושמש. יש כל כך הרבה טכניקות לסוגי השלג השונים וזה לדעתי ההבדל הגדול ביותר בין גלישה בצפון אמריקה לגלישה באירופה. נאמר כבר כי הכל שפיט, אז פה, בוייל, הכל גליש. אם יש למטה מעלית ולא סגרו את המסלול -אפשר לגלוש אותו גם אם הוא נראה בלתי אפשרי בעליל. שלג עמוק ופאודר כל כך שונים משלג קורדרוי מוחלק-מגלשיים שטוחים מול קארבינג. מוגולים זה כייף חיים אחרי שלומדים לגלוש אותם. היום גלשתי בהכל מהכל. תחילת עןנה מדהימה. הדבר המבאס היחיד היה זה שנסעתי מוקדם יותר לשדה כדי לאסוף את מעיל הסקי האבוד שלי שנותר בחברת השכרת הרכב. חוץ מזה  -פרפקטיסימו. 

פה בוייל. אתמול ביליתי כמעט כל היום בצ'יינה בואל ובלו סקיי באזין עם כמה גיחות לחלק הקדמי של האתר. השלג מעולה. השמש זרחה כמעט כל היום והיה חמים בהרבה משלשום שהיה קר שאין לתאר. שלג עמוק,ירדו כאן כ 3 מטרים של שלג מתחילת עונה וזה מדהים כי איכות השלג גבוהה-שלג אבקתי מושלם. אני גולשת הרבה עם מגלשיים שטוחים ( טוב לפאודר) לקח לי הרבה זמן להבין איך לגלוש כך. וכמובן גם בטכניקות קארבינג במסלולים מוחלקים. בקיצור, מקום מושלם. במיוחד בימים שמשיים וימי פאודר. 

סוף סוף היה לנו קצת שקט מכל הטיזינג הזה. כידוע לרוזמר אין חיים ולכן היא מבלה אותם במעבר מאתר סקי אחד למשנהו ובין לבין תוקעת לכל בני האנוש פה באתר אצבע, סליחה, מקל סקי בעין. 

 

 

אבל כמו שאומרים: “אוהבים אותך רוזמר” 

שאני כבר אחרי 3 ימי גלישה-יום וחצי בברקנרידג' והיום בוייל-אתר הסקי הטוב בעולם. דגמתי ביום הפאודר הזה כל אחד מה back bowls- מה sun down ל sun up, בלו סקיי באזין, צ'יינה, טי קאפ ואפילו סיביריה  חלק מהמסלולים היו כ"כ בתוליים שלא ראיתי את המגלשיים מתחת לשלג. יום מדהים. בברקנרידג דגמתי כמה מסלולי דאבל דאימונד וזה היה קצת מפחיד אבל בר ביצוע. קר פה בטירוף. השמש זרחה אבל היא ממש שקרנית.