הי אורית, נהנתי מאוד לקרוא ולהכיר אתרים נוספים בכרתים. כמה שאני מזדהה איתך….

גם אנחנו לגמרי מאוהבים באי הזה, נסענו כבר שלוש פעמים ואין ספק שעוד נחזור. בכל הפעמים שכרנו וילה עם בריכה בצד המערבי של האי – פעמיים ליד חניה ופעם ליד רתימנון. שתיהן מקסימות, אבל את חניה אנחנו הכי אוהבים.

וכן, גם אנחנו אוהבים את האי באפריל או בחגי תשרי – ספטמבר אוקטובר. אין ספק שהכי נכון גם לנו לשכור וילה, לעשות קניות בסופר הקרוב ולהינות מהירקות המדהימים שלהם בארוחת בוקר מפנקת שהכנו.

צהריים אוכלים במסעדות המדהימות שלהם (חניה, וואו, אלו מסעדות...) וערב – לפי החשק, משהו קל בחוץ או ב”בית”.

לפני שנה וחצי נסענו ביולי – בלית ברירה. לא הצלחנו לדחות את הגיוס של הבן, אז “דחפנו” נסיעה בין סוף הבגרויות לגיוס. שכרנו וילה נהדרת, מהממת, מדהימה בהרים – אבל נתקלנו לראשונה בתופעת הציקדות… אסון טבע נוראי. מליוני ציקאדות שמקימות רעש מחריש אוזניים ובלתי נסבל מהרגע שהשמש יוצאת בבוקר, עד השקיעה בערב. הן בוקעות בחודשי הקיץ, ובמשך כחודשיים מאמללות את כל הסביבה, בעיקר בהרים, ביערות.

אין ספק – לא נחזור לכרתים ביולי אוגוסט, בטח לא לאזור כפרי/הררי. אולי בערים יש פחות עצים ולכן פחות ציקאדות, אבל כל היופי של כרתים אלה ההרים והשקט….

הצד המערבי של כרתים מדהים, מלא חופים – שאין, פשוט אין להם מתחרים – חוף באלוס המדהים (שאפשר להגיע אליו ברכב וירידה תלולה במצוק, או בשיט), חוף אלפוניסי עם ה”בריכות” הרדודות שלו, הכפר תריסו עם המסעדות תחת העצים, הכפר האקולוגי מיליו, עשרות דרכים מתפתלות בין הרים כשהים מציץ מאחורי העיקולים, כפרים קטנים על הדרך, מסעדות עם אוכל מקומי טרי ומפתה… 

הלכנו לפי ההמלצות והמסלולים של לונלי פלאנט – כרתים (באנגלית), שהוא ה”תנ”ך” שלנו באי המדהים הזה.

האם ידעתם שבכרתים אוסרים על הכנסת פירות וירקות – לא רק לתיירים – בכלל… כל מה שאוכלים באי – גדל על האי. הם מאוד מאוד חרדים למזיקים שיוכנסו. לכן האוכל גם מאוד עונתי – וטרי, הטעם של הירקות והפירות – מזכיר לי את הילדות, כשהירקות והפירות היו כמו שאלוהים רצה שהם יהיו, בלי כל הניפוח וההנדוס של העולם המודרני. פלפלים ירוקים כמו בכרתים – לא טעמתי בשום מקום. שלא לדבר על הדגים, הסרדינים, פירות הים, היוגורט והממולאים, המוסקה ושמן הזית.

כמה פשוט, ככה טעים.

בקיצור, ממש לא לנסוע בדילים – לטוס, לקחת רכב, וילה – ולטייל.

אנחנו לגמרי איתך אורית, וכמה כיף שבזכותך חזרתי לשם שוב בזכרונות. אין ספק, עוד נחזור לשם, ובקרוב...