בחזרה

ארה"ב וקנדה - טיול משפחתי לחודשיים. התלבטויות



  • שלום מטיילים יקרים (פורסם גם בפורום אמריקה)

    אז הוחלט שנוסעים בקיץ לחודשים למערב ארה”ב וקנדה עם זוג הורים ושלושה ילדים בני 14,12,9. מתכננים טיול ממוקד טבע ופארקים עם טעימות קטנות בערים הגדולות. נשארנו עם עוד כמה התלבטויות רצינויות:

    1 איפה לנחות ומאיפה לחזור. בודקת עכשיו אינסוף אפשרויות של תאריכים ושדות תעופה… לוס אנג’לס-סיאל, סאן פרנסיסקו-סיאטל ואולי בכלל לנחות בLA ובטח אפשר גם הפוך….

    1. 2. קראון או קמפינג משולב מוטלים?  קצת מתוך חשש שהקראון יהיה מחניק מדי (בכ”ז מתבגרים לא ככ אוהבים להתקלח.. Smile) וגם קצת עניני עלויות. אנחנו מורגלים בקמפינגים בארץ אבל לא בסדרי גודל האלה.  אז האם מתאים גם להרים  ולאזורים הקרים יותר ומה עושים עם הדובים שחולקים אתנו את השמורות…

     

    אז אם יש לכם תשובות או מחשבות שתוכלו לחלוק את בנושא אשמח מאוד.

    להשתמע



  • קראוון אינה אופציה שחוסכת כסף בהכרח, זה יותר למי שרוצה את הסגנון הזה של טיול. זה גם מתאים לטיול מבוסס טבע ולא ערים, שהן בעייתיות עם קראוון. 

     

    אין שום בעיה לעשות קמפינג בארה”ב/קנדה, יש מלא אתרים מורשים מחינמיים, דרך זולים ועד מפונפנים ויקרים יותר. יש צורך באוהל כמובן, אי אפשר לעשות קמפינג בשק”ש בלבד כמו שלפעמים עושים בארץ. 

    אנחנו עשינו קמפינג כרגיל גם ברוקיס הקנדיים, מונטנה, וושינגטון וכו’ בחודשי הקיץ. בזמנו לא היה לנו ציוד מי יודע מה מיוחד (שקי שינה לקומפורט 0, נדמה לי, מזרן ספוג דקיק ואוהלים עם כיסוי נגד גשם), והסתדרנו. כמובן שביגוד תרמי עושה הבדל גדול, ומומלץ, במזג אוויר קר. 

     

    לגבי דובים – יש הוראות בדיוק איך להתנהג, אפשר למצוא ברשת. בגדול – לא אוכלים איפה שישנים (לנו היה אוהל ספייר לאכול בו בימים קרים/גשומים ואחרי שסיימנו קיפלנו והרחקנו אותו אבל אנחנו לא ישנו במקומות מסודרים במיוחד...), נפטרים מהשאריות לפי ההסברים וכן הלאה. זה די פשוט. כדאי גם לקרוא על איך להתנהג במסלולים רגליים באזורים עם דובים (פעמון על התיק למשל). 



  • תמיד אפשר לרכוש ספריי נגד דובים,

    הספריי שמוכרים באמאזון, מאוד קטלני.



  • ספריי נגד דובים הוא המוצא האחרון וגם לא מי יודע מה יעיל – כבר יצא לי לטייל באזור אחר של העולם שבו יש דובי קוטב הרבה יותר אגרסיביים ומחויבים לטייל עם נשק, ובמקרה של התקפה של דוב זועם על האוהל גם עם נשק לא תמיד יוצאים מזה בחיים או ללא פגע. 

     

    הכי טוב לשמור על ההוראות של התנהגות באזורי דובים, וכך הם לא יגיעו אליכם מלכתחילה, או יופתעו מנוכחותכם (מה שגורם להם להתגונן ולהיות מסוכנים יותר).  



  • היינו פעמים בהרכב משפחתי. אחרי הדיקה מעמיקה הגענו למסקנה שטיול בקרוון יהיה יקר יותר עבורינו. מעבר לזה נראה לי שלבני נוער קשה לשהות עם ההורים בקרוון קטן ולינה במוטל נותנת מרחב. 



  • keves16- טוב, אין מה להתווכח איתך, אבל עדיין יש מומחים שיכולים לספר וזה רלוונטי גם לספריי פלפל נגד אנשים שעלולים לתקוף אותך (לא תמיד יעיל וגם הרובה, לא).

    • וכמובן שעדיף לשמור על כללי הזהירות.

     



  • לא אמרתי שהספריי לא יעיל ולא יכול לעזור במקרה של התקפה, אלא הכוונה שלי היתה שמה שבאמת יעיל ויעזור הוא לא להגיע למצב שבו צריך ספריי כזה. עשרות מיליוני בני אדם עושים קמפינג באזורי דובים מדי שנה (ובארה”ב יש גם אזורי פומות), מהילוסטון ועד לאלסקה וגם ביבשות אחרות, ולא מגיעים למצב שבו הם צריכים להילחם בשנייה אחת של הפתעה עם דוב, שאז בכל מקרה ולא משנה איזה נשק יש להם, ידם על התחתונה. כאמור, יש אזורי קוטב נידחים שבהם יש חובה לקחת נשק חם ביציאה לשטח, ועדיין התקפות דובים נגמרות הרבה פעמים בפציעה כזו או אחרת או מוות לבן האנוש (לא להיבהל, דובי קוטב באזורי ספר זה סיפור לגמרי אחר מדובים שחורים/גריזלי באזורים המתוירים בצפון אמריקה).

     

    זה לא כמו תקיפה אנושית וספריי פלפל, מכיוון שלדוב יש כוח רב יותר מבן אנוש, באופן משמעותי. גם לצערנו קשה לשלוט בהאם מישהו ברחוב יתקוף אותך, אבל במניעת התקפות דובים יש לנו יותר שליטה. דוב שהולך על מסלול ביער ולפתע מגיחים מולו אנשים יכול להיבהל ולתקוף, אבל אם הוא ישמע אותם מרחוק, למשל כי יש להם פעמון על התיק, הוא יבחר להסתלק משם הרבה לפני. דוב רעב שמריח שאריות אוכל בקמפינג כי מישהו השאיר את המחבת שטוגן בה בשר מחוץ לאוכל, יתפתה להתקרב. 

    אז אפשר לקנות את הספריי אם זה נוסך בכם ביטחון, אבל זה לא פוטר מלשמור על כללי ההתנהגות – כי זה מה שבאמת עושה את ההבדל. 



  • כמה מחשבות לגביכם.

     

    חודשיים זה ארוך מאוד לטיול, בטח עם מתבגרים. כל אחד מכם יצטרך את הזמן שלו ואת המקום שלו. בקראוון לטעמי זה קשה יותר מאשר במלון כלשהוא שבו אפשר למצוא פינה יותר בקלות. 

     

    חודשיים זה ארוך מאוד לטיול – ולכן כדאי לשקול כמה סוגים שונים של טיול וכמה חבלי ארץ שונים (!) זה מזה כדי שיהיה לכולם מעניין ושונה. כלומר לא לעשות חודשיים שלמים באותו נוף (נהדר , הררי וירוק) אלא לגוון. הגיוון יכול להיות גם “כבד” כלומר בעזרת טיסה לעבור לחבל ארץ אחר לחלוטין (ולא רק כאלו שנמצאים מרחק נהיגה).

    לפיכך, אפשר גם לגוון בשיטת ההתניידות – כלומר חלק מהטיול (לפחות שבועיים) בקראוון (אם תחליטו שמדבר אליכם – אני פחות מתחבר) ושאר הטיול בשיטות אחרות. 

     

    במסלול כזה ארוך חייבים לכול גם ימי מנוחה מדי פעם – ימים שבהם אתם לא עושים שום דבר (!) פרט למנוחה, אוכל ואולי שעשועים קלים במקום שבו אתם נמצאים. ימים כאלו כדאי לעשות בעיקר סביב ימי נסיעות ארוכים , לפעמים ימים שלמים כאלו, ויהיו כאלו. 

     

    במסלול ארוך צריך לבנות שיאים לילדים. יש כאלו שיתרגשו מהר מושלג או מלראות דוב מרחוק, ויש כאלו שידבר אליהם יותר “שמורת” יוניברסל שבלוס אנג’לס. חשוב להיות מגוונים ולשמוע לצרכים שלהם. 

     

    איפה לטייל – בארה”ב וקנדה אפשר בקלות להיות יותר מחצי שנה בלי להשתעמם – ראו את הלינק הבא – המסלולים של ארה”ב

    לא רשמתם האם הייתם בעבר בארה”ב כך שקשה יותר להמליץ (האם ניתן להדרים במערב ארה”ב מבחינתכם? האם הייתם בניו יורק שבעיני טיול ראשון בארה”ב אינו שלם בלעדיה). 

     

    בגדול ,אם הייתי בנעליכם (ואני לא יודע את כל המידע) הייתי שוקל לטייל במערב קנדה הקלאסי – ונקובר, הרוקיז הקנדיים ומדרים דרך השמורות ילוסטון, טיטון למדינות יוטה/אריזונה/נבדה ולשמורות החצי מדבריות בה (ארצ’ס, קניונלנדס, מוניומנט ואלי, פייג’, גרנד קניון, ברייס, ציון), ממשיך ללאס וגאס, משם נוסע לטיול קלאסי בקליפורניה: יוסמיטי, סן פרנסיסקו, כביש מס' 1, לוס אנג’לס (פארקי שעשועים) ואולי גם סן דייגו. במידה ולא הייתם בניו יורק – כדאי לשקול גם אותה. 

     

    אם מדבר אליכם יותר החלק הירוק אז אפשר לוותר על האיזור המדברי ולנסוע דרך שמורות סיאטל , חופי אורגון וקרייטר לייק עד לסן פרנסיסקו ומשם דומה למה שרשמתי קודם. לטעמי טיול כזה הינו יפה ביותר אבל פחות מגוון. 


 

בחזרה