טרק בשמורת אנפורנה – מתחילים לצעוד

המסלול

אז אחרי שסיימנו לנוח ולהתפנק בפוקרה הגיע הזמן להתחיל ללכת. 

המסלול שלנו שילב בין שני טרקים  :  פון היל  ואנפורנה בייסקמפ , אורכו כ80 ק”מ , עשינו אותו במשך 11 יום , כאשר יום אחד היה יום מנוחה.

המדריך סיפר לי עובדה מעניינת : המקודה הגבוהה ביותר בנפאל היא כמובן אוורסט – מעל 8000 מטר , והנקודה הנמוכה ביותר היא 800 מטר . רק לחשוב על הבדלי הגבהים המטורפים!    את הטרק שלנו אנחנו מתחילים רק בגובה של 1200 מטר.  כל האיזור כולו מחורץ על ידי נחלים וגיאיות – אז ברור שיהיו גם עליות וגם ירידות. הסוד הוא כמו תמיד – לאט לאט . זה טיול, זה לא מסע מסע כומתה.

טרק פול היל Poon Hill המתמקד באיזורים הנמוכים של המדרונות ומוביל לנקודת תצפית יפהפיה על ההרים. נהוג להגיע לנקודת התצפית בזריחה. אם עושים אותו לבד – הוא לוקח בערך 3-4 ימים. הגובה המקסימלי הוא 3200 מטר.  ותנאי המחיה הם בהחלט מפנקים : לכל אורך הקטע הזה ישנו בחדרים עם מקלחת פרטית.  איזור זה מאוד מיושב, המסלול נוח.  

אנפורנה בייסקמפ –

במקום לחזור מגבעת הפון היל אנחנו המשכנו לעלות , דרך הכפרים עד לאנפורנה בייסקמפ - הנמצא בערך בגובה של 4200 מטר.  בגובה הזה בהחלט מורגש ענייו האויר הדליל,  ויש לנקות באמצעים כנגד מחלת גבהים : התאקלמות איטית לגובה , כדורים.   

בקטע הזה של הטיול יש בהחלט כמה ימים קשים : ימים שבהם עולים ויורדים ביום אחד 1000 מטר (לכל כיוון ) אמנם הכל על מדרגות - אבל זה בהחלט מאתגר את הבירכיים.  גם הקטע מדיורלי אל מצ’ופוצ'רה בייסקמפ  (כמעט החלק האחרון של הדרך ) הוא קטע קשה – מטפסים על בולדרים. שני הקטעים האלה  עוברים פעמיים  : גם בהלוך וגם בחזור.

יום ספייר – לקחנו בתכנון הטיול שלנו יום ספייר. כלומר לסיים את המסלול נדרש היה רק 10 ימים. אבל לקחנו בתכנון עוד יום כנגד פגעי מזג האויר . במשך המסלול מתוכננים שני שיאים : זריחה בפון היל וזריחה באנפורנה בייסקמפ . אבל מה אם דווקא ביום שלנו יהי מעורפל ? אז לקחנו יום ספייר והוא בהחלט היה לנו שימושי. 

מעיינות חמים  : יש באיזור מעיינות חמים שמקומיים רבים וגם תיירים באים כדי להנות מהם .  רגע לפניש אתם מתחילים לדמיין מלון ספא מפנק אל מול ההרים – אז לא ! עדיין מדובר בבתי הארחה, אם כי אפשר למצוא כאלה שנחמדים ביותר. המקומות שבהם היינו והיו מעיינות חמים הם ז'ינו Jhino וטאטופאני ( שזה אגב פירוש השם של הכפר – מים חמים )

 עוד כמה טיפים  :

את מקומות הלינה אין צורך להזמין מראש. אפשר להזמין תמיד אחד או שניים קדימה, או אפילו להגיע לכפר ולבחור.  לא כדאי "להתנפל” על הגסטהאוס הראשון שפוגשים בכניסה לכפר – אלא ללכת קצת פנימה. 

למעשה אפשר לאכול בכל גסט-האוס לאורך הדרך. התפריט הוא דומה מאוד. הכנת הארוחה לוקחת זמן רב – בני הבית יוצאים לגינה לקטוף את הירקות עם ההמזנה (פשוטו כמשמעו! ). זה מבטיח שהאוכל יהיה טרי (ועכשיו תראו לי מסעדה יוקרתית בתל אביב שעומדת בסטנדרט הזה)  אבל זה מבטיח  שיקח זמן. לכן השתדלנו מאוד שלא לאכול לאורך המסלול – אלא רק הפסקת תה ונשנושים. 

האביב הוא עונה גשומה יותר לעומת הסתו. הגשם בדרך כלל מגיע אחר הצהריים בסביבות 14:00 . אנחנו השתדלנו מאוד לתכנן את מסלולינו בהתאם. יצאנו מוקדם

הדיל שלנו אל מול הסוכנות המקומית היה ששילמנו מראש על לינות ואוכל. המדריך הוא זה שסחב את הכסף ושילם את הלינה והאוכל שלנו , שלו ושל הפורטרים. היה בהחלט נוח! העלות היתה כ 35 דולר ליום.

ועוד מילה לגבי טיול עם ילדים :

 – אם מדובר במשפחה שמטיילת אני הייתי הולכת על המסלול המקוצר של פון היל  – כי יש בו לטעום מחווית הטרק, ישלאורכו כפרים מקסימים , יש בו נוחות מספקת לטיול עם ילדים, הוא לא גבוה מדי.

-אם מדובר בכוונה לאתגר ילד  במסע 1:1 – אנפורנה בייסקמפ בהחלט אפשרי .

עד כאן המנהלות , בהמשך אספר קצת חוויות.   תיאור מפורט של  ימי הטרק  לפי יום ביומו , זמני הליכה , גבהים  אפשר לקרוא ב “טרק בשמורת אנפורנה – יומן מסע"

איזה נוסטלגיה. ומקסים בעיני המפגשים בין מטיילים שנוצרים תוך כדי טיול.

אז הנה במיוחד בשבילך עוד תמונה על האגם 

ובחזרה לפוקרה-

את זמן שהותינו בפוקרה ניצלנו לטיול בין מספר אתרים מקומיים.  הרכבנו לעצמינו מסלול טיול שכלל : שיט באגם  , טיפוס במסלול ביער אל “פגודת השלום “המשקיפה על העיר , נסיעה חזרה אל העיר אל “מפלי דייויס” , ביקור במקדש הינדי הבנוי מעל מערה בה זורם נהר. 

הנה קישור למפה עם כל אתרים –  טיול יום בפוקרה

קצת הערות על האתרים :

אף אחד מהאתרים הם לא אתרי חובה , אבל השילוב שלהם יצר לנו יום מגוון מאוד.  הכי מרתק כמובן היה להתבונן בקהל המקומי. 

שיט באגם

את היום שלנו התחלנו בשיט באגם . ישנן כמה אפשרויות – 

אפשר לשכור סירה לכמה שעות ולחתור באופן עצמאי באגם. 

אפשר לשכור סירה עם משיט שישיט אתכם .

אפשר להצטרף לסירה גדולה ששטה למקדש שנמצא על אי קטן בלב האגם. 

המחירים בכל מקרה זולים מאוד  : 500 -1000 רופי לסירה. הסירות פועלות מזריחה ועד שקיעה.

 את הרעיון לשיט לפגודה אני זוקפת לזכות פקידת הקבלה במלון. קיבלנו את ההצעה שלה בשמחה והחוויה היתה הרבה יורת מענגת ממה שציפיתי. 

המשיט שלנו היה חביב מאוד, השיט על האדגם השלו והשקט היה כייפי, זו היתה דרך מקורית להגיע אל פגודת השלום. 

פגודת השלום – מאפשרת לצפות על העיר, ועל האדם – ובימים בהירים גם על רכס האנפורנה. ביום שאנחנו מגיעים אנפורנה מסתתרת מאחורי עננים- אז אנחנו מסתפקים בתצפית על העיר , ובהתבוננות במשפחות שעולות לרגל.  הפגודה היא חדשה באופן יחסי ונבנתה בכלל על ידי מסדר יפני – אבל ברב תברבותיות של המזרח הכל הולך.

מפל דיוויס ככל הנראה מרשים ביותר מיד בתום המונסונים – כשאנחנו מבקרים בו באביב הוא לא מרשים במיוחד. מחיר הכניסה הזעום מעיד על כך שהאתר הזה מיועד בעיקר למקומיים . ואכן המתחם הוא פארק תיירות בזעיר אנפין – יש דגם מגבס של הרי האנפורנה, יש גינה נאה וזגיבו לנוח , יש דמויות עץ עם חור לתחוב שם את הראש ולהצטלם . ויש שפע של חנויות מזכרות.  תחזוקת האתר מעוררת עצב . 

המקדש והמפל התת קרקעי – בהחלט מרשים! המקדש עצמו הוא סוג של דיסנילנד של צבעים קולות וריחות ונראה כאילו הוא נמצא בבניה מתמדת. מדרגות מוסילות למטה ואל תוך המערה.  

על על ההתרשמות שלי מפוקרה , המסלול והאתרים  אפשר למצוא כאן.

@keves160  – ברור שאין  שום חובה להגיע ל15 ק”ג. אפשר ועדיף פחות. אבל זו המגבלה העליונה. מכיווןש התפנקנו בפורטר לשני אנשים יכולתי להתפנק ולקחת איתי ספרים לדרך . כל הספרים היו באנגלית – אז כשסיימתי לקרוא אותם , השארתי אחרי. רק לראות את החיוך של הנערה החמודה בבית הקפה שהשארתי לה ספר- היה שווה. היא לא ידעה את נפשה. 

@גולני – תודה שהצטרפת.  מכיוון שלא טיילתי בצעירותי , אני מאחלת לעצמי לחזור לשם בקרוב. אני מאוד מקווה שאוכל לטייל עם מי מילדי.

@shaulb123 – ברור שהמסלול הזה לא מתאים לכל אחד ולכל משפחה.  ברור שצריכים להיות משפחה אוהבת טיולים והליכות רבות. וכשלוקחים ילדים ברור שצריך לעשות עבודת בדיקה מקיפה. לפני שנסענו עם הילדים לטרק באיסלנד , וידיתי שבת ה7 שלי מסוגלת ללכת לפחות 12 ק”מ ביום בתוואי דומה למסלול הטרק. כמו כן  בחרנו קטע ספציפי מהמסלול ולא את כולו.  אתה קצת מקדים את המאוחר בהערה שלך , אני מתכוונת להתיחס יותר בפירוט לימי הטרק בהמשך , אבל תן לי קודם לסיים להתפנק בפוקרה . 

הנערה מבית הקפה וידיד

אני טיילתי במסלול זה לפני שנה ואני מסכים עם רוב מה שכתבת למעט שלדעתי המסלול מתאים למשפחה רק עם הילדים מספיק בוגרים ויודעים לקראת מה הם הולכים. כמעט בכל יום יש עליות רציניות והרבה מדרגות ולא לכל אחד זה מתאים. אם הייתי לוקח לשם את המשפחה שלי כנראה הייתי חוזר גרוש ...

איזה יופי של סיפור ותמונות, תודה

אין ספק, עדיף גם וגם....גם מוקדם וגם מאוחר....הייתי פעם ראשונה ב 1982 לבד....ולפני 10 שנים בדיוק עם אחד הבנים, חוויה מטורפת.

חובה פעם אחת לפחות במחזור החיים....

רק מילה בקטן: אין צורך לקחת 15 קילו משקל לאדם. אנחנו היינו שלושה, והפורטר סחב עבור שלושתינו ביחד פחות מזה. זה טרק, אורזים את המינימום, וממילא אוכל יש בדרך, וכמוהו גם מיטות וקורת גג שמייתרים את הצורך באוהל ובמזרן. עדיף להסתפק במועט. 

טוב שהצטרפת! מאחלת לך להגשים את החלום הזה. אני מקווה לחזור לנפאל לטרק נוסף!

פוקרה היא בסיס ליציאה למגוון טרקים באיזורפוקרה ובשמורת אנפורנה. יש בה אינסוף סוכנויות טיולים המציעות ל דבר החל מטיול קצרצר לתצפית זריחה, ועד טיפוס לפסגת אנפורנה.  יש בה אינסוף מסעדות ובתי קפה, מועדונים , מכוני יוגה.    יש אפשרות לעשות מצנחי רחיפה מאחד ההרים בסביבתה, לצאת לספארי באיזור צ’יטוון, ובוודאי עוד שלל אטרקציות תיירותיות שאנחנו בוחרים לוותר עליהם. 

אני נמשכת כבחבלי קסם אל האגם היפה והטיילת ההומה תיירים ומקומיים מזריחה ועד אחרי שקיעה. 

ביומיים שאנחנו שוהים שם – אני מקפידה לצאת לטיול זריחה ולטיול שקיעה.

בשעות הבוקר הטיילת כמעט שוממת מלבד רצים והולכים השומרים על בריאותם . אני שמחה לראות שרבים מבין העוסקים בספורט הם מקומיים  . בבוקר השני חלקם מזהים אותי ומברכים אותי לשלום. אני מחילה להרגיש כמעט בת בית. 

בשעות הערב הטיילת הומה משפחות שיוצאות לטייל ולהנות מהבריזה. לאורך הטיילתפרושים שולחנות וכיסאות של בתי קפה, מסעדות וברים – והאוכלוסיה ברבים מעורבת – תיירים ומקומיים. מצידה השני של המדרכה פרושים דוכנים קטנים לממכר פורי-פאני.  זהו מאכל רחוב שאני משתוקקת לטעום , אבל לא מרהיבה עוז . 

מבחינתי – לתפוס איזה פינה , לשבתולצפות בשקיעה , בעוברים השבים, בסירות הצבעוניות השטות במים, לשמוע את פעמוני התפילה הנשאים ברוח מהמקדש על האי הקטן. 

 קצת תמונות :

 משפחה  מקומית מתארגנת לשיט

פאני פורי

כיף לקרוא! אחד החלומות שלי הוא טרק בנפאל. מקווה מאד להגשים אותו בשנים הקרובות.

פוקרה – תחילה

אתחיל בגילוי נאות. אני מקיימת עם המזרח הרחוק  (ולמעשה כל מדינות העולם השלישי ) יחסי סקרנות -רתיעה.  מסקרן אותי מאוד לבקר בהם, הצבעוניות שכל כך מאפיינת אותם (יהי זה המזרח הרחוק או רפקיה) מושחת אותי בחבלי קסם. אני מעריצה את היצירתיות והתושיה הנדרשת כדי לחיות במדינות כאלה  .  כמובן שהנוף הארצי והאנושי מרתק ומסקרן. 

מצד שני תנאי החיים הבסיסיים של האנשים מרתיעים אותי. אני לא קונה את הסיפור של “חיים פשוטים ומאושרים” כי החיים קשים מאוד. בהרים על אחת כמה וכמה – אבל גם בערים .  במקרה של נפאל – פוקרה הפכה להיות מטרופולין שמושכת אליה אנשים מהכפרים הרחוקים.  רבים עוסקים בתעשית התיירות ולמרות המספר הגדול של התיירים מתפרנסים בקושי רב., כיווןש התיירות היא עונתית. 

הורים מבינים שהמפתח להצלחת ילדיהם הוא חינוך ושליטה בשפה האנגלית ולכן שולחים את ילדיהם כבר מגיל צעיר מאוד לפנימיות פרטיות בפוקרה או קטמנדו. לעיתים תכופות ההורים נשארים מאחור בכפר. 

כמעט בכל משפחה בנפאל בכל רגע נתון יש מישהו שעובד בחו”ל : סיעוד , עבודת כפיים, מפעלים , בניין  . 

החיים בכפרים הם פשוט קשים . לא לכל כפר אפשר להגיע ברכב. לפעמים נדרשות שעות רבות של הליכה.   בתים רבים בכפרים הם עדיין ללא מים זורמים וללא חשמל. המשפחות מתפרנסות מחקלאות מאוד פרימיטיבית , ומשירותי תיירות. 

כתוצאה מכך אני מרגישה שאנחנו התיירים בעיני רבים מהמקומיים הוא משאב שיש לנצל אותו כמה שיותר.  הילדים בכפרים כבר לומדים לבקש ממתקים  מגיל צעיר, המקומיים מנסים למכור לנו כל דבר שאפשר, ואנחנו נעים ממלכודת תיירים אחת לשניה.

זה נכון שגם באירופה התיירים הם משאב – אבל שם יש לך אפשרות לבחור  – תרצה תשלם על שירותים ופינוקים, לא תרצה תנהג ותבשל בעצמך. במדינות העולם השלישי אני מרגישה תמיד קצת שבויה ותלויה בספקי השירותים המקומיים יותר ממה שהייתי רוצה.  המפגש הראשוני תמיד מכניס אותי למצב זהירות וחשדנות – כל הזמן צריך להתמקח ? האם אפשר לסמוך על האנשים? וכו.

פוקרה היא מקום טוב להתחיל להסתגל לנפאל  – יש בה מן הצבעוניות, המוני האנשים , הריחות , הטעמים והמראות. אבל מצד שני – יש בה אפשרות לחזור רגע לאיזור הנוחות המערבי שלי  – חדר במלון נקי ומרווח , מקלחת ,  ארוחה שאפשר לאכול ללא חשש . 

פוקרה הפרטים הטכניים : 

שכונת לייקסייד היא מקום טוב למגורים – היא קרובה לאגם היפה,  יש בה מבחר גדול של מלונות ומסעדות מוכוונות תיירים מבחינת היגיינה. השכונה מקסימה כי בין המלונות חיים גם נפאלים בבתים שלהם . כך אפשר לשבת בבית הקפה ולצפות בילדים היורדים מההסעה בחזרה מבית הספר  (באוטובוס צהוב אלא מה? ) , אנשים עושים כביסה,  משפחות מתכנסות לעת ערב במרפסת ביתם. חלקם חיים בביתים מרווחים , אחרים בכוכים קטנים. 

המלון שבו שהינו  :  מלון Mount View בהחלט ענה על כל הדרישות : חדר מרווח וממוזג, נקי מאוד, מקלחת עם מיים חמים וזורמים , צוות שירותי , אפשרות לעשות כביסה במחיר מגוחך, ארוחת בוקר טובה , ואפשרות להזמין מהמסעדה אוכל בכל שעות היום.  (התמונות באתר המלון בהחלט מיצגות את המציאות )

מראה מחלוני.

@sancho 

@let it be 

ברוכים המצטרפים!

לט -איט  : פוקרה השתנתה לא מעט , כך אומרים – יש בניני קומות. הגשרים הרעועים הוחלפו בגשרים רציניים מברזל.  המדרגות -לפחות חלקן חדשות. במקומיים ? מגדול ועד קטן כולם לאחר שסיימו את הכביסה והבישול  בוהים בטלפון הנייד שלהם. 

איילת – תכף ממשיכה. יוצא דופן – לא בטוחה , אולי רק עקב גילי המופלג.

סנצ’ו – באחת הבקתות פגשתי אב ובנו מטיילים ביחד  – הנער הוא בגיל בר-מצווה , רק מה ? מתאילנד   היה מצחיק לראות את הדינמיקה : הילד רוצה רק חביתה, אבא משדל אותו לאכול גם כרובית… 

עדו תמוהנ בשביל הטעם ואני ממשיכה 

”דוכן מיץ פרות נייד “ בסגנון פוקרה

עוקבת בעניין

ינינה, איזה כייף.

גם אני חולם לחזור ולטרק שוב בנפאל הרחוקה, וכל פעם התכנית מתקדמת ונופלת בשביל יעד אחר.

בהחלט חושב ברצינות לטייל רק אני והבן, טיול בר מצווה יכול להיות מעולה.

תודה על התיאורים המענינים והפרטים הטכניים.

ממשיך לעקוב בעניין רב!!

זוכרת את ההתפעלות שלי בפוקרה, בפעם הראשונה שהעננים התפזרו והפסגות הופיעו במלאו תפארתם.

עברו יותר מ 20 שנה.

מעניין כיצד השתנתה מאז נפאל...

@gil951 

תודה שהצטרפתם לטיול שלי. 

גיל -תודה על הפרגון , אבל באמת רק התחלתי לכתוב. לעניין ההליכה – למי שלא סובל מבעיות בריאותיות וברכיו בסדר – המסלול בהחלט סביר. כמו שאמרתי – ההולך מחליט על הקצב. 

רבקה –

כדי להנות מהיופי של נפאל לא חייבים לעלות ברגל. יש לא מעט תצפיות יפהפיות על ההרים מאיזור פוקרה והכפרים הסמוכים גם בלי לצעוד. 

העיר פוקרה עצמה היא עיר נעימה מאוד לשהות בה. אני אכתוב כמה מילים על פוקרה ועל האפשרויותש ל התצפית ממנה – בהחלט אפשר להגיע ברכב  או עם מונית. קטמנדו היא עיר מרתקת , שאפשר להתנייד בה במוניות.

אני הייתי פרק זמן מאוד קצר במדינה הזאת – בהחלט יש בה עוד מקומות לטייל ונופים מגוונים יותר. 

מי שבכל זאת רוצה להגיע להרים – יכול לעשות זאת במסוק  : יש אפשרויות של טיבה מעל האוורסט , או נחיתה במסוק באנפורנה בייסקמפ או אפילו מחנה אחד מתחת .  גם לפון היל אפשר להגיע במסלוק ואפילו לא נדרשת הסתגלות רבנ מדי לגובה ( 3200 ) מתברר שזה לא יקר כל- כך – מדובר ב100-200 דולר. 

כל הכבוד

איזה כיף שאת מספרת כך את סיפור הטיול. את הרי יודעת שרק ככה אטייל אותו. ובכל זאת, אמרת שהוא מתאים גם למי שלא מטרקים – אז איך? אפשר להגיע למקומות מעניינים בנסיעה? שוכרים רכב, או נהג?

רבקה

רגע לפני שאני פורשת להכנת ארוחת ערב – כמה מילים על האוכל והמים בנפאל . 

מים – אסור לשתות מים מהברז.  אני שתיתי תה או מים שהוספתי להם טבלית כלור. בערים אפשר לקנות בקבוקים. בפוקרה ובקטמנדו במלון אכלתי ירקות ופירות טריים. באר המקומות – רק מבושל.

אוכל – האוכל היה ההפתעה הקולינרית הנעימה של הטיול. בדרך כלל אני יורדת במשקל בטרקים, אבל הפעם זה לא קרה – האוכל היה כל כך טוב ובשפע. 

חברי שטיקרו בצעירותם בנפאל דיברו על כך שכל הזמן אכלו רק דאל -בהאט. תבשיל מסורתי של אורז ועדשים.  פלטת הטעמים ההודית היא פחות חביבה עלי – וממש דאגתי שאחרי שבוע כבר לא אוכל לראות את האוכל.  לשמחתי חששותי נתבדו לחלוטין. 

בפוקרה ובקטמנדו – אפשר לאכול מה שתרצו  : החל מאוכל נפאלי , דרך פיצות-פסטה – אוכל סיני , המבורגרים וסטייקים. 

לאורך הטרק  : התפריט  כלל בנוסף לדאל-בהאט מגוון תבשילים : מרקים שונים , טסטים , מאפים עם ירקות , מוקפצים למיניהם, ירקות מבושלים , חביתות , דייסה , מיזלי , וגולת הכותרת מבחינתי : מומו . כיסונים ממולאים ביקראות, או תפולי אדמה, או טונה. מוגשים עם רוטב חריף מעט.

מרק איטריות עם ירקות – בכל כפר הוא בטעם קצת שונה  – כאן בכפר ז’ינו מוגש עם נוף 

אז מה הקטע של הדאל-בהאט ? ובכן המנה הזו היא מנת “אכול כפי יכולתך” כלומר תוכלי לבקש מילו חוזר ונשנה של האורז והרטבים ...כשסופסוף הרבהתי עוז לטיום היה לי ממש טעים . רק לא כל יום ולא כל היום. 

עד כאן בכל טוב ויפה  . מאין הקלוריות תשארלו ? ובכן בבקתות היה תפריט קינוחים שאפשר לקנח כל ארוחה בפאי שוקולד או פאי תפוחים. אני לא פספסתי אף הזדמנות לטעום  : (הפאי הוא כמו הפאי של מקדונלדס – תפוחים בבצק מטוגן בשמן עמוק )

הי ליאת, שמחה שהצטרפת! אני מבינה אותך בעניין תנאי הלינה – אני מאוד חששתי מהנושא הזה וגם מנושא האוכל. אני ארחיב בהמשך אבל בעיקרון בכפרים התחתונים כמוש אמרתי אפשר בהחלט למצוא מקומות נחמדים, עם מקלחת ושירותים פרטיים – אנחנו ישנו בכמה וכמה כאלה. כאשר עולים כבר למקומות הגבובים ולמסלול המוביל לבייסקמפ – הצנאים פחות טובים , אבל לא גרועים יותר מבקתת הרים. 

בעקרון בכל כפר יש כמה אפשרויות לינה ואפשר לבחור.

אני קצת מקדימה את המאוחר כאן אבל הנה דיון בנושא 

אבל הנוף , הוי הנוף ! 

הי ינינה,

תמונות נהדרות ופתיח מעורר חשק.

שקלנו את נפאל לאוקטובר הקרוב כטיול משפחתי אבל הפחידו אותנו מטרק ומתנאי הלינה שם ולכן ירדנו מזה.

מחכה ממש להמשך הסיפור

ליאת

אז רגע לפני שיוצאים למסע עצמו – עוד כמה פרטים טכניים  : 

טיסה לנפאל  –  עם טורקיש איירלינס , כרטיס נקנה כחצי שנה מראש ועלה 1200 דולר. זה היה לפני שאייר-אינדיה פתחה טיסותיה לישראל. הטיסה איתם ככל הנראה זולה יותר. 

שתי טיסת פנים –  קטמנדו -פוקרה   ופוקרה -קטמנדו – נעשו עם חברת Yeti / זה מטוס פצפון – אבל אם אתם טסים בטיסת בוקר מוטחים לכם מראות עוצרי נשימה של ההימליה.  (העלות שלהן היתה במחיר החבילה הכוללת מול סוכן מקומי – פרטים בהמשך)

חשוב לשים לב  : 

מצב הפקקים האויריים בנמל התאופה של קטמנדו הוא בכי רע. המטוס שלנו חג קרוב לשעה מעל העיר עד שהורשה לנחות.  גם ההמראה מפוקרה לקטמנדו נרשם איחור של כשעתיים. 

ויזה – ויזה מקבלים במקום  בשדה התעופה בהתאם לאורך השהות.  התשלום הוא במזומן : בדולרים או ביורו.  ויזה ל-15 יום 25$, 30 יום 40$ ו-90 יום 100$

התהליך איטי מאוד ולא יעיל : תחילה יש למלא טופס ממוחשב בעמדת מחשב שנופלת כל מבקר שלישי, אחר כך יש להגיע איתו לעמדה מאוישת לשלם ולקבל אישור על כך ואז מעבר גבולות. לקח לנו כשעה. 

כסף – 100 באט הם בערך דולר. אנחנו החלפנו כסף אצל הסוכן שלנו . אולי הוא הרויח כמה באטים – אבל לנו היה נוח מאוד. הזמנו מראש כמה כסף רצינו , והוא הגיע שלדה הצעופה עם “סטיפה”. 

סוכן מקומי –

חברי לטיול כבר טיילו עם סוכן מקומי בסיבוב הקודם והיו מאוד מרוצים , ולכן חזרו  אליו גם הפעם.    הפורטרים , המדריך , הלוגיסטיקה הכללית – הכל היה מצויין. הפעם – היינו פחות מרוצים. הפורטרים היו מצויינים  אבל המדריך -הרבה פחות.  ולכן אני נמנעת להמלית כאן ישירות : מיש בכל זאת מעוניין יוכל לקרוא על  פרטי הסוכנות ותובנות בנושא בחירת מדריך כאן . 

התובנות העיקריות שלנו הן  :

- חשוב להבהיר מראש מה אנחנו מצפים מהמדריך   מעבר לטיםול במנהלות.

-כאשר מדובר בטיול עם ילדים חשוב מאוד לודא שהמדריך טייל עם ילדים.

-לא חייבים בכלל מדריך . כאמור – המסלול ברור מאוד , והפורטרים מכירים את הדרך היטב. פורטר נחמד דובר אנגלית יכול לעשות היטב את העבודה. 

בעיקרון – פורטר אחד סוחד עד 30 ק”ג . כלומר פורטר אחד לשני אנשים.  אין מצב בגילנו המופג לסחוב הכל לבד – כן ?

הפורטרים וחברי לטיוי במשחק קלפים:

במשקל כבד  – פורטרים של קבוצה שמתארגנת לטיפוס אל אחת מפסגות האנפורנה  – לראותם בלבד

מנוחת העמל – הפורטרים שלנו בהפסקת תה

למה אני ממליצה על הטרק באנפורנה כעל טיול משפחתי ? 

שמורת אנפורנה כוללת בתוכה מסלולים רבים , כשהמפורסמיםש בהם בקרב הישראלים  הם סובב אנפורנה, אנפורנה בייסקמפ  ופון היל.  בעוד כסובב אנפורנה מגיע לגבהים של  0500 ויותר , טרק פון היל מגיע ל3200 ואנפורנה בייסקמפ עד 4200 . 3200 הוא גובה בהחלט סביר לטיול עם ילדים. 

המדרונות של אנפורנה הם רשת של שבילים וכפרים. בכל כפר כזה יש אינסוף בתי הארחה,ש בהם אפשר ללון ולאכול.  הכפרים מרוחקים זה מזה כ2-4 שעות הליכה מה שמאפשר לתכנן טיול לפי רמת הקושי – וגם לשנות את המסלול תוך כדי תנועה. 

התשתית התיירותית היא מצויינת : השבילים מסומנים, עד לפון היל המסלולים יחסית נוחים , בעליות ובירידות יש מדרגות,  המעבר מעל הנהרות הוא על גשרים תלויים מברזל.  מערך אדיר של סוכנויות  מספק מדריכים ופורטרים. 

החיים בכפר מרתקים  ומזמנים מפגשים עם מקומיים – כל המ שצריך זה שהילדים שלכם יצטרפו לאיזה משחק כדורגל וכל הכפר יהיו חברים שלכם. כלומר החוויה היא לא רק פיזית – אלא גם תרבותית. 

יש כפריםש נחמד לשהות בהם יותר מיום אחד, בחלקם יש אפילו מעיינות חמים . 

תנאי המגורים והאוכל הפתיעו לטובה : בכפרים הגדולים אפשר לגור בחדר עם מקלחת פרטית. האוכל הוא מגוון צאוד  (לא רק דאל ואורז).  אפילו התפנקנו פעם -פעמיים על אספרסו ועוגת שמרים אל מול הנוף.

במשך הטיול פגשנו לךא מעט משפחות עם ילדים : הילדים הצעירים ביותר היו בני 8 .  

הנה מה עשוים ילדים מקומיים בכפרים :

ילד עוזר למשפחתו לזרוע 

שער בית ספר בכפר : שמות הילדים המבקרים בבית הספר  חקוקים על שער הכניסה הורוד 

משחקים כדור בסיס

ילדי הכפר מחכים לעדר