@הדרקון-עם-קעקוע-הנערה

דעתי שונה.

אני חושב שאל על חברה טובה ואני מוצא את עצמי בשנים האחרונות שוב ושוב מעדיף אותה על פני חברות אחרות.

 

כנראה שהסולידריות שלי עם המין היפה גוברת עלי. אני מרגיש לא בסדר כשאני עוזר לממן חברה שמפלה נשים בגלל היותן נשים.

הסולידריות הפכה לקלה יותר כשהתווסף האינטרס האישי שלי, אחרי שאל על זרקו נוסעים באתונה וברחו להם עם המטען כי איזה רבי החליט שכך נכון לנהוג העדפת חברה אחרת הפכה לי לקלה יותר מטעמים אנוכיים.

אם אתה מרגיש נוח להעדיף אל על מבחינתי כמובן בסדר גמור, כל אחד וההעדפות שלו.

מזעזע! 

ייתכן שלא טסת בקווים בהם נוהגים חרדים לטוס (למרות שנתקלתי גם בחרדים, שלא הוטרדו כשישבו לידי).

וייתכן שהתופעות "נעלמו מעיניך", חיפוש קל יראה לך כמה מקרים (של אלה שדיווחו):

אסור לאכול פיצה - ז"א, שיחטטו בסנדביץ׳ הטעים שנביא מהבית. 

אפליית נשים

עוד מקרה, עוד מקרה ועוד. 

 אולי הם רוצים להפוך ההנחיות להפרדה בחברה הנ"ל  לדה יורה?! זכור לי סיפור שספרה לי אמי, קרה לא מזמן. 

* כשאוסרים על חלוקת מזון כשר בבתי-ספר בחו"ל ושחיטה כשרה, נזעקים כולם. 

לי דווקא יצא לטוס עם אל על בשבת

היתה טיסה בשעה 06:00 בבוקר למינכן שיצאה מאזור הדלפקים של אל על

על הכרטיס היה רשום אל על ועל המטוס התנוסס הכיתוב בענק אל על

גם האוכל היה בכלים של אל על ואפילו הקברניט התבלבל וברך אותנו בשם אל על

לפני שתיקן לסנדור

הזכיר לי את המסעדה הסינית בטבריה שכל השבוע פעלה בכתובת אחת ובשבתות עברה לכתובת אחרת עם שם אחר. 

דעתי שונה.

אני חושב שאל על חברה טובה ואני מוצא את עצמי בשנים האחרונות שוב ושוב מעדיף אותה על פני חברות אחרות.

לא זכור לי שהרגשתי מופלית באל על בתור אישה, אתה מוכן להסביר בבקשה? כנ"ל לגבי ענייני ההלכה, למה אתה מתייחס מעבר למזון הכשר והעובדה שלא טסים בשבת?

שיקולי רכישת הכרטיס היו ענייניים ולא אידיאולוגיים, ימי ושעות טיסה, מחיר וכו’ והחברה שנתנה את ההצעה הטובה ביותר זכתה.

כיום לצערי (כי החברה נותנת פרנסה לישראלים) אני נאלץ להכניס אידיאולוגיה לשיקולי, 

כבן לאימא, כאח לאחות, כבעל לאישה, כאבא לילדה וכו’ הרתיח ומרתיח אותי היחס של אל על לנשים.

אפליית נשים בצורה כל כך בוטה רק בגלל שהן נשים מורידה מאוד את הסיכוי שאני ארכוש מוצרים או שירותים מכל בית עסק, כולל חברת תעופה.

כיום מבחינת הנהלת אל על חברת התעופה מיועדת לדתיים (למרות שמסובסדת במאות מיליונים לשנה מכספי משלם המיסים הישראלי). ההנהלה מוכנה להטיס נוסעים שאינם דתיים , אבל רק בתנאי שהם יתנהגו לפי חוקי ההלכה (כולל אבל לא רק אפליית נשים רק בגלל שהן נשים).

עד שהנהלת אל על לא תחליט על שינוי מדיניות – הסיכוי שימצאו אותי במטוס אל על קטן משמעותית לעומת חברות אחרות. אם הנהלת אל על רוצה אותי ואת בת זוגי על המטוס (ואת הכסף שלנו) שיתייחסו אלינו כמו אל נוסעים אחרים. כמו שהכריזה במטוס אל על אומרת בסוף הטיסה “אנחנו יודעים שיש לכם בחירה” – כשיש לי יכולת בחירה אני מממש אותה.

זו לא קריאה לחרם על אל על, זהו הסבר חלקי לסיבות שאני משפחתי ומרבית מכרי (כולל חברים לעבודה) מעדיפים להימנע מטיסות באל על.

לגבי מזון בטיסה

כשהייתי תינוק התרגלתי לא לאכול 4 שעות,

בטיסות קצרות השיקול בבחירת הטיסה משקלו של הגורמה המוגש מאוד נמוך .

אגב אין ארוחות חינם, בעבר הנוסע של אל על ושאר חברות השירות המלא שילם על הארוחה בתוך מחיר הכרטיס בין אם היה מעוניין בה ובין אם לאו, 

כיום בחברות רבות הנוסע יכול להחליט אם הוא מעוניין בארוחה (ואיזו) ולשלם אם מעוניין ולא לשלם אם לא מעוניין. מבחינתי שדרוג התנאים.

אגב רכישת מזון בנפרד מאלצת את חברת התעופה לתת איזשהו מינימום של איכות/כמות לעומת מחיר, אם היחס מחיר-איכות יהיה רע אנשים פשוט לא יקנו.

גם בעבר אופציית בחירת ההושבה באל על הייתה מאוד מוגבלת, פרסמו 2-3 שורות לבחירה ולא את כל מפת המטוס.

לדעתי אין שינוי מהותי.

נתקלתי בבלוג הזה באקראי, הרבה טיעונים של בעד ונגד המוביל הלאומי, ועוד כמה דברים.  תציצו...http://hamatmidim.wordpress.com/

האוכל אף פעם לא היה קרטריון .

אז הנה עוד נקודת מחלוקת בינינו: אכן האוכל בלופטהנזה בדרך כלל יותר טוב, אך אנו סבלנו מאד מהמושבים במטוסי לופטהנזה

למינכן ופרנקפורט. הם היו נוקשים, וגם קמורים, כך שגרמו לנו ישיבה קצת כפופה קדימה וכאבי גב, למרות ששמנו כרית תומכת.

אינני זוכר ספציפית את סוג המטוס, אך את כאבי הגב ואי הנוחות אני זוכר…

מטוסי לופטהנזה מאירופה לארה”ב הרבה יותר מרווחים ונוחים.

אז יש גם דעות אחרות על אלעל. מעניין.

אנחנו איננו טסים לימים ספורים. הנסיעות שלנו לאירופה לשבועיים ומעלה, ואינני יודע אם אפשר להסתדר עם טרולי בלבד.

מה שרציתי להגיד בעניין המחיר, זה שיש צורך להוסיף למחיר הזול נטו של חברת התעופה את התוספות הישירות והעקיפות של טיסת לואו קוסט. 

הישירות: בחירת מושב, גודל טרולי (הבנתי שלכל חברה מהזולות אילוצי גודל טרולי משלה), האם מתאפשר לעלות עם הטרולי לתא הנוסעים (קראתי שיש צורך בתשלום נוסף עבור זה), ואולי יש עוד דברים שלא חשבתי עליהם.

העקיפות: לילה לבן לפני הטיסה הלוך מה שגורם לכך שניצול יום ההגעה כפוף לעייפות שסוחבים, החזרת רכב שכור בשעות מוקדמות שבהן חברת ההשכרה איננה מאויישת ויש סיכון לחטוף חיוב בלתי מוצדק שאיתו צריך יהיה אחר כך להתמודד מהארץ, או החזרת הרכב ערב קודם ואז יש עלויות נוספות של מוניות ויש צורך ללון ממש סמוך לשדה ובדרך כלל המלונות בקרבת השדה יקרים ו/או עם בקורות גרועות.

ובקיצור: לכל אחד מערכת שיקולים שונה, מערכת עדיפויות שונה, וגם הסתכלות שונה על עלות/תועלת של כל אחת מהאופציות.

אנחנו בוחרים חברת תעופה רק לפי המחיר.

בפעמים האחרונות טסים רק עם כבודת יד . מתרגלים לארוז רק מה שצריך. 

בפעם האחרונה טסנו באל על – הלוך למילנו וחוזר מונציה . אנחנו קונים את הכרטיס הזול ביותר ועדין באל על מקבלים כריך או סלט. אנחנו היינו מאוד מרוצים. שוב תלוי למה אתה משווה. אני משווה טיסה כזו במחיר זול לטיסת איזיגט ודומיהם.

כשטסתי לפרנקפורט הייתה לי אפשרות בחירה בין אל על ללופטהנזה. בחרתי לופטהנזה והיה מעולה.

בספטמבר האחרון טסתי עם אל על למינכן. אז נתנו לבחור בחינם מושבי יציאת חירום וגם הגישו ארוחה. היה לא רע

כל זה כאמור לא קיים היום.

לגבי הנהיגה. ממש לא מפריע לי שלא ישנתי לילה קודם וגם אין לי בעיה לנהוג למרחקים. בנוסף אפשר לציין את השעה האחרונה בדולומיטים עד למעבר פורדוי שהיא נסיעה די מאתגרת. אני פשוט חובב נהיגה וכבר עשיתי מרחקים עצומים באירופה וארה”ב.

טסנו במאי 2018 עם אל-על באותו סוג מטוס לפרנקפורט (כ-4 שעות). אני גבוה, ובכל זאת הצפיפות היתה נסבלת. האוכל היה ונשאר איום ונורא.

נטוס איתם שוב לאירופה באביב הקרוב ונדווח על חוויותינו.

בכל מקרה, נסיעה של 340 ק”מ כפי שהוצגה קודם, ללא לילה של שינה טובה לפניה, היא מבחינתנו לא מתקבלת על הדעת, וכפי שציינתי לדעתי גם מסוכנת.

לטעמי, אין ממש סיבה לטוס אלעל כבר מזמן… אבל לאו דווקא מהסיבות שפירטת.

שנים ניגנו לנו על מיתרי הלב שאלעל זה הבית (כמו בזק, וקוטג’ ועוד חברות) אבל אחרי זה מכרו את תנובה לסינים  ואנשים היום בוחרים טיסות לפי כדאיות כלכלית ולא רק לפי פרמטרים של ביטחון או גאווה לאומית.

פעם אנשים גם התלבשו במיוחד לכבוד המאורע של הטיסה, היום זה כמו אוטובוס. אז אלא אם כן אתה טס ב-First של Qatar Airways הרעיון של הטיסה הוא להביא אותך מנקודה A לנקודה B. אני לא רואה הרבה טעם להשקיע המון כסף בטיסות קצרות, כי אני מעדיף להוציא את הכסף על דברים אחרים כשאגיע ליעד.

מבחינה אישית, טסתי לבוקרשט לפני כמה חודשים עם אלעל רק בגלל שהוא היה הדיל הכי טוב באותו רגע. הטיסה היתה קצרה ונעימה. קיבלתי כריך משעמם אבל לא התלוננתי כי לא ציפיתי ליותר. רציתי פשוט להגיע לטיול. בשבוע הבא אני טס לרומא ב”לייט” של אל על, שוב כי הדיל היה הכי משתלם באותו רגע. אני אטוס רק עם טרולי בלי בחירת מקום. אשתי אמרה שגם אם יפרידו אותנו, זה לא משנה כי זו טיסה קצרה, וחוצמזה, אנחנו כבר נשואים 30 שנה אז מה זה 3 שעות לעומת האושר הנצחי… 

ואני חושב שבמידה רבה מאד כבר אין חברות לאו קוסט וחברות לגאסי

כולם הם לאו קוסט במידה כזו או אחרת. הרי גם חברות הלאו קוסט הן לא מיקשה אחת. למשל השוואה בין ריאנאייר לאיזי: גודל תיק קטן בחינם שונה מאד בין התיק הקטן של ריאנאיירלטרולי של איזי. בריאנאייר לטוס בלי לשלם בכלל על מטען זה מאד קשה, באיזי זה בהחלט אפשרי. בריאנאייר סיכוי גבוה שאם לא תשלו על מקומות ישיבה יפצלו אתכם, באיזי סיכוי גבוה שלא (בייחוד אם תעשו צ’ק אין חודש מראש). ולא בחנתי לעומק אבל אני מבין שיש גם הבדלים בנושא עגלות וכסאות ילדים ועוד.

הרבה בחברות הלאו קוסט מציעים “באנדלים”  שכוללים מקום ישיבה, מזוודה  ולפעמים גם כריך במחיר מוזל, שבעצם הופך את החוויה לסוג של לגאסי. ומצד שני – בחברות ה”לגאסי” לפעמים אי אפשר לבחור מקומות ללא תשלום, האוכל במקרים רבים הוא כריך בסיסי ולא חמגשית ועוד. וחלקן (לא רק אלעל) מציעות כמה רמות כרטיסים בהתאם לרמת השירות (עם/בלי מזוודה וכו’). וגם תנאי הכרטיסים פעמים רבות דומים לאלו של בחרות הלאו קוסט עם אפשרות ביטול מינימאלית (למשל כרטיס שעולה 250 דולר עם דמי ביטול של 200 דולר זה כמעט כמו בלי אפשרות ביטול)

ולכן זה לא נכון בעיני להגיד שחברה לא יכולה להיות גם וגם. היא לא גם אלא היא איפשהו על הסקלה.

אתה צודק.  למי שלא גר קרוב לשדה התעופה ההמראות בבוקר הן בעיה. 

 העובדה המצערת היא שאם התנאים שצוינו כאן הם התנאים בטיסה של יותר מ3 שעות אז קשה להחליט לבחור אלעל. לפני יותר משנה היתה כתבה שבה סופר ש”אלעל” הזמינו מטוסים צפופים יותר מכל חברות התעופה האחרות..

 אנחנו הפסקנו לטוס עם אל על למרות נקודות מועדון שהתבזבזו כי החויה היתה קשה. 

 גם לשלם הרבה וגם לסבול?

לדעתי חברת תעופה לא יכולה להיות גם לואו קוסט וגם חברה רגילה מאחר ויש שרותים שהם משותפים לנוסעים

הם בפירוש הורידו את הרמה וגם משחקים במחירים

אני רכשתי את הכרטיס הקלאסי שכולל מזוודה ובחירת מקום במחיר מסוים ולמחרת כשרציתי להראות למישהי בעבודה את המחיר התברר שהמחיר עלה ב-100 $

ברגע שהנוסעים יבינו שהרמה ירדה, אלה שלא רצו מודל של לואו קוסט לא יחששו מלואו קוסט ואז לא יהיה לאל על יתרון.

אם לא מקבלים שרות מלא וצריך לשלם על כל תוספת זה הופך ללואו קוסט  ולכאן אל על צועדת

אל על שינה את מודל ההפעלה שלו

אפשר לואו קוסט ואפשר גם לא- הלקוח בוחר את המודל שמתאים לו.

שיקולים בבחירת טיסה אינם רק כלכליים אלא שעות המראה ונחיתה,

כן /לא שוכרים רכב לאחר מכן או נוסעים לעיר סמוכה .

מספר ימי טיול בפועל מול מספר לינות

ועוד.

כל אחד עושה את התחשיב שלו- וההעדפה שלו לגבי חברת הטיסה.

בעיניי, אם ההפרש הכלכלי זעום- ואם שעות הטיסה דומות- ויעד הטיסה זהה- אעדיף חברה סדירה (לא בהכרח אל על) על לואו קוסט.

אבל כאשר יש פרמטרים אחרים שמשתנים- אז…. השיקולים אחרים.

ל"ציפורי-לילה", השעה נוחה.

לא בכל תקופה יש עומס, ניתן לסיים את כל התהליך גם בחצי שעה. 

בשעות המוקדמות, הטיסות יוצאות בזמן, אם אנשי-הצוות התעוררו בזמן וסיימו את הקניות בדיוטי-פרי (לא הצוות של טורקיש איירליינס). 

זה עניין של טעם וסגנון אישי.

כדי לצאת בטיסה של שש בבוקר צריך להיות בשדה ב-3 לפנות בוקר, מכסימום שלוש וחצי, כי בשעות הבוקר יש לחץ גדול של נוסעים בכל הטיסות היוצאות החל מ-5 בבוקר, שעת התחלת ההמראות.

אם צריך אל השדה נסיעה של שעה וחצי, צריך לצאת מהבית בסביבות 01:30, לילה לבן מובהק. אבל גם אם צריך רק חצי שעה אל השדה למי שגר במרכז, גם יציאה מהבית ב-02:30 לא מאפשרת שינה לפני כן.

אחרי זה נהיגה של 340 ק”מ – https://goo.gl/maps/j9f1kTkMwzS2. לא נראה כיף בכלל. 

זה משהו שאנחנו מעולם לא עשינו. מעבר לקושי זה גם מסוכן. אבל אולי זו שאלה של גיל...

קל להגיע לשדה במונית, אין איחורים בהמראה וכל היום לפניך

לדוגמא בטיול חוצה אלפים שעשינו בספטמבר יצאנו ב-06:00 בבוקר, הגענו למינכן ב-09:00, לקיחת רכב ומשם גרמניה אוסטריה ואיטליה עד למלון במגרש החניה של מעבר פורדוי בדולומיטים. אישית אני מעדיף להעביר את הזמן בנהיגה. 

תודה רבה על ההבהרה.

עדיין, למרות המגרעות, צריך לשקול מולן את היתרון בשעות טיסה נוחות יחסית. ניתן לטוס ליעדים רבים באירופה אחרי הצהרים בלי “לילה לבן” לפני טיסה,

ועל כן גם הטיסה חזרה היא בשעות הערב, שוב בלי לילה לבן לפני החזרה לארץ. ליתרון זה יש גם מחיר בכסף, ולא רק באי נוחות. לדוגמא, הגעה בשעת לפנה”צ מוקדמת לאירופה אחרי לילה לבן עלולה לגרום לאי ניצול מיטבי של היום הראשון בגלל עייפות. גם מקום המגורים יתכן שעדיין איננו מאפשר צ’ק-אין וכו’.

קל לתאם עם שעות פתיחה / סגירה של דלפקי ההשכרה של הרכב, כך שלקיחת והחזרת הרכב בשעות שבהם הדלפקים מאוישים, ואפשר למנוע במקום חיובים בלתי צפויים.

בסך הכל, שעות הסבל בטיסות לאירופה, הן יחסית קצרות. לכן האוכל הגרוע בוודאי אינו יכול להיות גורם משמעותי במכלול השיקולים של בחירת חברת תעופה. 

אמרתי לדיילת שאם זה מה שאל על הפכה להיות אז אפשר לטוס בשקט בלוא קוסט ולשלם פחות

וכן היה משהו חיובי בכל זאת, היה אינטרנט קטן בחינם, משהו שמספיק לווטסאפ ובדיקת דואר, ואם הטיסה היתה ארוכה קצת יותר הייתי משלם $10 ומקבל גם גלישה.