שלום מתן וכל הכבוד על נטל התכנון שלחקת על עצמך!

אני חושבת שכדאי שתשב עם מפה, אפשר של גוגל, ותראה על איזה מרחקים מדובר.

הנה קישור למפה שיצרתי לפי הנקודות בתכנון הראשוני שלך (למעט 1000 האיים):

https://goo.gl/maps/6STYN3kk47N2

אם תסתכל תראה שמדובר בנסיעה של 1,074 מייל = 1,729 ק”מ ב-7 ימים – ממוצע של כ-250 ק”מ ביום שהם בסביבות ה-4 שעות הגה (הערכה די גסה)– זו מעמסה מאוד כבדה למי שנוהג, בטח בימים מיד אחרי הנחיתה כשהשפעת הג’ט לג עשויה להיות מורגשת במיוחד. 

כמובן ששעות הגה משמען שמדובר רק בהגעה מנקודה לנקודה ללא עצירה באטרקציה אליה נוסעים ו/או הפסקות של אוכל/מנוחה או עיקופים שעשויים להיגרם כתוצאה מעבודות בכביש וכו’.

האם יש אפשרות לשנות את הזמנת הרכב? האם הטיסות כבר מכורטסות ולא ניתן לבצע שינויים? האם יש גמישות מבחינת נקודות העניין? הייתי מנסה לשבת עם הנוסעים מול המפה ולהבין האם מעוניינים בטיול די מרתוני ומעייף או שמעדיפים לעשות שינויים שיאפשרו אווירת ‘נופש’ בטיול.

בנוסף, נראה שלוושינגטון מוקדש יום אחד – זה פחות הגיוני בעיניי במיוחד שרוב המוזיאונים (ולא מדובר דווקא במוזיאונים של אומנות) חינמיים ועצומים.

גם אם נשים את העניין של מפלי הניאגרה הקנדיים או האמריקאיים בצד אני ממליצה בחום לנסות ולעשות ‘חישוב מסלול מחדש’.

אביה

ברוב המקרים – מעבר הגבול הךוך ושוב לוקח פחות משעתיים ברוטו. אולי אפילו פחות משעה. מה זה שעתיים לעומת היום-יומיים שהשקענו בדרך לשם?

יש מקרים שבהם מעבר הגבול בעייתי עד בלתי אפשרי, בעיקר מסוגיות של מעמד (ויזה), ואז לגיטימי בעיניי לוותר על הצד הקנדי – האמריקאי גם מאד מרשים.

אבל בכל מקרה אחר – למה לוותר?

חברה , זה כמו לשאול ילד את מי אתה אוהב יותר, אמא או אבא… גם הצד הקנדי וגם האמריקאי יפים. רק מטעמי נוחות עדיף להישאר  בצד מימנו הופעתה.

הצד הקנדי הרבה יותר מרשים

ברור שלא הרגשתם פספוס....אתם בעצם לא יודעים מה החמצתם.....

אנחנו, בזמנו, ויתרנו על הצד הקנדי בגלל היעדר זמן או חשק לביורוקרטיה של מעברי גבול. עדיין הייתה חוויה מרשימה מאוד ולא יצאנו עם שום תחושת פיספוס [למרות שאם היינו עושים את זה עכשיו, אני מניח שכן היינו מנסים לקפוץ גם לקנדה].

לא הגיוני לוותר על הצד הקנדי של המפלים,  זה הצד היפה והמרשים יותר, המראה הידוע של מפלי הניאגרה מצולם מהצד הקנדי. אם כבר טורחים להגיע למפלים (ולדעתי זו לא חובה...) אז כדאי להשקיע את הזמן ולעבור לקנדה. 

אם ישראלי נכנס לקנדה במעבר גבול יבשתי מארה”ב – אין צורך בויזה. (מי שמגיע בטיסה גם לא צריך ויזה, אבל כן צריך למלא טופס ברשת מראש).

אוקיי, וצריך ויזה לקנדה?

אם יש שבוע, כדאי לוותר על החלק הדרומי (וושינגטון, אמיש וכו) ולשלב במסלול גם את הרי האדירונדק וגם אולי את אתרי עמק ההדסון – אז זה יוצא מסלול מתאים לשבוע.