אגב, אישית ממליץ על לינה ב Old Faithfull בלי קשר – חווית הצפייה בגייזר על הקפה של הבוקר או בשעת שקיעה, עם מעט אנשים מסביב (בעצם רק אלו שישנים בלודג’) מוסיפה המון, הימים כך יותר ארוכים (כי חוסכים זמן נסיעה ומקדימים את ההמונים במקומות המבוקשים עם חנייה מצומצמת) וגם המחיר (למי שמוכן להסתפק במקלחות ציבוריות) אטרקטיבי ביותר… הקניון יותר יקר אבל מבוקש אף יותר (כי המיקום אטרקטיבי לכל הפארק)

ה Catch כמובן הוא בזמינות – אנחנו הזמנו חדרים בערך שנה מראש – החדרים ל-4 נתפסים במהירות שיא (אם כי מדי פעם כן מתפנים חדרים) – אבל ההזמנה ניתנת לביטול אז הסיכון נמוך

בסוף הפוסט הזה אפשר לראות כמה תמונות של הגייזר לעת שקיעה

אני מסכים עם שגב. אם ישנים באולד פיית’פול לודג’ או בקניון ווילג’ אז אפשר בהחלט לנצל את היום לטיולים. 

נכון, זה מוגבל לאחד מהאזורים הרבים, אבל בשניהם יש מספיק “בשר” לחצי יום (לפחות, ובאולד פיית’פול אפילו יותר).

חיסרון של שינה בתוך ילוסטון בשבת, כאשר לא משתמשים ברכב היא מגוון הדברים שניתן לעשות מצומצם.    אני חושב שכבר עדיף לגור בווסט ילוסטון וניתן להסתובב בעירה בשבת, ויהיה עדיף על להתקע בלודג’ בילוסטון, כאשר מה שיש לראות בילוסטון יהיה בודאי במרחק נסיעה מהלודג’ (לא במרחק הליכה וללא שביל גישה נוח להליכה מהלודג’ לאותו מקום).

תלוי איפה ישנים – Old Faithfull Lodge נמצא מרוחק כמה עשרות מטרים מכל אזור Upper Geyser Basin שם אפשר להעביר בקלות חצי יום… ושווה לבדוק אם יש פעילויות ריינג’רים (בקיץ זה עניין יומיומי, בספטמבר לא בטוח). כמובן הכל תלוי במספר הימים הכולל שיש לילוסטון ואם יש מספיק ימים אז יש יתרונות ברורים להפוגה ‘עירונית’

החיסרון של שינה בתוך ילוסטון בשבת, כאשר לא משתמשים ברכב היא מגוון הדברים שניתן לעשות מצומצם.    אני חושב שכבר עדיף לגור בווסט ילוסטון וניתן להסתובב בעירה בשבת, ויהיה עדיף על להתקע בלודג’ בילוסטון, כאשר מה שיש לראות בילוסטון יהיה בודאי במרחק נסיעה מהלודג’ (לא במרחק הליכה וללא שביל גישה נוח להליכה מהלודג’ לאותו מקום).

ראשית, אמצע ספטמבר עשוי להיות קר בילוסטון. 

שנית, מחמישי עד חמישי כשאתן שומרות שבת זה מאוד מאוד מאוד בעייתי לילוסטון לטעמי. 

עם זאת, הייתי מקדיש את חמישי, שישי ושבת לניו יורק (יותר קל להתנייד ולעשות דברים ברגל) וטס במוצאי שבת (אם ריאלי מבחינת שעת יציאה שבת) או יום ראשון לג’קסון (בהנחה שיש טיסה כזאת, ולקחת בחשבון שהיא תהייה יקרה יותר) או לבוזמן. 

משם, ראשון-שני-שלישי-רביעי בילוסטון וטיסה בחזרה ביום חמישי (מניח שלא ישאיר זמן לטיול בכלל). 

אפשרות נוספת היא לישון בילוסטון או בגרנד טיטון בשישי ובשבת, באחד מהלודג’ים שאפשר להיות בהם כבסיס לטיול. 

בילוסטון למשל, לינה בקניון ווילג’ ביום שישי תאפשר לכן לטוס לג’קסון ביום חמישי, לנסוע לילוסטון בחמישי או בשישי (תלוי בשעת הנחיתה) ואז להתמקם בקניון ווילג’ ביום שישי בצהריים לפני כניסת שבת. ביום שבת תוכלו לטייל באזור הקניון של ילוסטון, וככה יהיה לכן את ראשון-שני-שלישי לטייל בשאר האתרים של ילוסטון וברביעי את גרנד טיטון.

אני מניח שמדובר בהבדלים בין אנשים.  אחד רגיש יותר לגובה והשני פחות.  אני לא הרגשתי כל בעיה, פרט לנשימות קצת מואצות בעת העליה לפסגה ממגרש החניה בראש ההר.  לא מדובר במאמץ גדול ברגיל, אבל בגובה הזה הוא קצת יותר  מורגש.  מי שיותר רגיש לחמצן המדולל יחסית בגובה כזה צריך אולי להמנע מלעלות לגבהים הללו.  אם עלה ולא מרגיש טוב, לרדת ומיד.

@dhz

@dhz אמר:

@עודד

הגובה ברובו של פארק Rocky Mountains National Park נמוך מ- 4,000 מטר.  יתכן ובמרכז המבקרים Alpine או בקבתו מגיעים לגובה הזה.  אני מניח שבכל מקרה, לאחר הנחיתה בדנבר (מן הסתם בטיסה מן הארץ) כדאי לנוח יום אחד בדנבר כדי להתאושש ולא להתחיל ישר בטיול.

הנקודה הגבוהה ביותר אליה מגיע כביש (בארה”ב, לא רק בקולוראדו) היא Mount Evans שהוא בין ה- “14,000”  (ההרים שגובהם מעל 14,000 רגל, שחלקם מצוי בפארק הלאומי הרי הרוקיס).  14,000 רגל זה בערך 4,200 מטר.  אני עליתי להר אוונס יום או יומיים אחרי הנחיתה בדנבר.

 

הגובה ברובו של פארק Rocky Mountains National Park נמוך מ- 4,000 מטר.  יתכן ובמרכז המבקרים Alpine או בקבתו מגיעים לגובה הזה.  אני מניח שבכל מקרה, לאחר הנחיתה בדנבר (מן הסתם בטיסה מן הארץ) כדאי לנוח יום אחד בדנבר כדי להתאושש ולא להתחיל ישר בטיול.

הנקודה הגבוהה ביותר אליה מגיע כביש (בארה”ב, לא רק בקולוראדו) היא Mount Evans שהוא בין ה- “14,000”  (ההרים שגובהם מעל 14,000 רגל, שחלקם מצוי בפארק הלאומי הרי הרוקיס).  14,000 רגל זה בערך 4,200 מטר.  אני עליתי להר אוונס יום או יומיים אחרי הנחיתה בדנבר.

קשקוש גמור נקרא לתכנון הזה. את נוסעת לאזור ואין לך שום מושג עליו.

קודם כול את כנראה לא מדברת על הרי הרוקיס אלא על פארק הרוקיס. אסור לעלות לפארק הרוקיס מיד אחרי הנחיתה בדנוור

אלא לאחר יום הסתגלות. מדובר באזור בגובה 4000 מטר פלוס ודרוש היום בדנוור שנמצאת בגובה 1500 מטר לפני זה. לפארק 

הרוקיס צריך יום שלם וגם בתכנון שלך אין את זה.

לילוסטון צריך 3 ימים ולא 2 ימים.

בקיצור ההמלצה היא שתוותרי על דנוור והרוקיס ותקדישי במקום זה עוד יום לילוסטון.

מאחר והייתי בפארק הרוקיס וגם בילוסטון אני מרשה לעצמי להגיד שבטיול כל כך קצר אפשר לוותר על הרוקיס, את היומיים שמתפנים אפשר לחלק בין ניו יורק לילוסטון. חבל להיות בילוסטון רק יומיים, תצטרכו לוותר על אזור שלם....

ניו יורק זה באמת חבל רק יום וחצי, אבל אני חושבת שאם מנצלים אותם לטובה , אפשר להספיק לראות הרבה (הייתי שם כבר 5 פעמים, ככה שלא יהיו לנו יותר מידי התברברויות)

האם את חושבת שעדיף לוותר על הרי הרוקי, ולהשקיע אותם בניו יורק במקום? (בהרי הרוקי מדובר ביומיים, כנראה כתבתי לא מספיק ברור, נגיע בחמישי בבוקר ונהיה שם עד שישי בצהריים)

קיים פחד טבעי שעם כל כך הרבה לחץ להספיק, לא נצליח באמת להנות בכל המקומות. על מה היית מוותרת ?

לגבי הנהיגה, נכון שבעייתי להשכיר בין גילאים 21-25 אבל זה אפשרי, פשוט כמעט פי 2 ממחיר רגיל. לגבי הימים, יהיה לנו את שלישי ורביעי ימים מלאים.. נכון שזה לא האידיאל, אבל בטיול של שבועיים יומיים זה המון. לא חושבת שנספיק לראות הרבה ביומיים מלאים? (הכוונה שאנחנו ישנות ליד הפארק גם בשני בלילה, וגם ברביעי בלילה)

• לילוסטון כדאי להקדיש שלושה ימים מלאים, כלומר 4 לילות. הוא גדול מאוד וצריך להקצות יום לכל אזור. בפארק הרוקי לא תספיקו הרבה אם אתן נוסעות הלוך חזור מדנבר באותו יום, כדי ליהנות ממה שיש לו להציע צריך לטייל שם גם רגלית ולא רק לעבור דרכו. ו....יום וחצי בניו יורק זה ממש לא מספיק....נראה לי שתשקיעו לא מעט זמן ולא מעט כסף ובסופו של דבר תעשו וי על מקומות בלי באמת למצות וליהנות. 

לא מומחית לאזור אבל נראה לי שלא קלטתן את המרחקים והגודל של המקומות.

מקריאה בפורום לאורך שנים הנוסעים לילוסטון בדר”כ מקדישים לו, מאוד במינימום, 3-4 ימים מלאים.

בנוסף, בנות צעירות, הווה ואומר נהגות צעירות ובעיה של שכירת רכב (לא ניתן לפני גיל 25, אני מאמינה).

אביה