בחזרה

טיול של שבועיים עם ילדים שיוצא משיקגו - המלצות לאן?



  • שלום. אנחנו עוברים לשיקגו לפוסט דוקטורט. רוצים לעשות טיול משפחתי לפני תחילת הפוסט. בחודש אוגוסט. לשבועיים. עם שלושה ילדים : שנה, 4 ו-6. חשבנו לקחת אוטו ולנסוע אבל אנחנו רואים שכל מקום הוא מרחק נסיעה של לפחות 15 שעות…. מצד שני, לא ממש בא לנו לטוס למקום אחר בארהב בגלל שרק ננחת בשיקגו באמצע יולי.

    לכן, שאלתי היא – האם יש אזור בארה”ב קרוב יחסית לשיקגו שמומלץ בחודש אוגוסט והוא מתאים לילדים?

    תודה!



  • @nitz7890 אמר:

    לא ממש בא לנו לטוס למקום אחר בארהב בגלל שרק ננחת בשיקגו באמצע יולי.

    אני תוהה אם לא הייתי מגיע למסקנה הפוכה.

    אם אתם הולכים לגור בשיקגו בשנה-שנתיים הקרובות, אני מניח שיצא לכם הרבה לטייל באיזור. כלומר במקומות עם מרחק נסיעה של עד 3-4 שעות. בין אם סוף שבוע קצר או סוף שבוע ארוך, או אולי גם חופשה קצרה.

    לעומת זאת יציאה למקום מרוחק יותר אולי דווקא יותר קל לעשות על ההתחלה? לא יודע מתי יהיה לכם שוב זמן לחופשה ארוכה יותר, כולל טיסות?

    ממש לא בטוח שאני צודק :)


  • הנהלת הפורום

    @nitz7890


    בקיץ האחרון התחלנו טיול של שבועיים בסט לואיס, שמרוחקת רק 4 שעות משיקגו. לקחתי חלק מהטיול שלנו ואם אני שם אותו כך שיתחיל ויסתיים בשיקגו – ע”פ גוגל מדובר בסה”כ 20 שעות נהיגה לכל התקופה והעוגנים הם סט. לואיס, נשויל,הרי הסמוקיז וחזרה לשיקגו.. כמובן שאתם יכולים לסטות לכל מיני מקומות. הילדים שלכם קטנים ועשוי להיות די קל לרצות אותם ולא צריך אטרקציות בומבסטיות..

    אנחנו מאוד נהננו מהטיול שלנו ( אבל הילדים שלנו יותר גדולים)



  • @אנשיםטובים תודה רבה על התגובה. יתכן ואתה צודק. אולי כדאי לנו לעשות טיסה לאיפשהוא ושם להתחיל את הטיול. שיקגו גם נמצאת במרכז ארה”ב אז זה מרחק די זהה מבחינת זמני טיסות לנקודות שונות בארה”ב. יש לך המלצה על מקום לטייל בו שבועיים עם ילדים (בהנחה שעשינו את המסלול של כביש 1, פארקים וסן פרנסיסקו לפני תקופת הילדים...).  מקום גם שמתאים למזג האויר של אוגוסט. תודה רבה רבה.

     



  • @גדליהו-מהגרעין

    בני כמה הילדים שלך? אשמח לקבל מסלול טיול אם זה בסדר מבחינתך. המייל שלי nitz543@gmail.com תודה.

     



  • @nitz7890

    בקיץ מתאים מאוד לטייל בצפון-מערב, בעיקר כי קשה לטייל שם בחורף. טיול שמבקר בפארק אולימפיק, הר רנייר, ילוסטון, גליישר ואולי אפילו לשלב את הרוקיז הקנדיים, העיר ונקובר והאי ונקובר – תלוי כמובן כמה זמן יש.


  • הנהלת הפורום

    @nitz7890 אמר:

    nitz543@gmail.com

     


    אצלי הכי קטנה בת 10- ואין לי בעיה להעביר לך את המסלול- בעיקרון נהגנו פחות וסיימנו בפלורידה- אבל היינו במוזיאון city museum  בסט לואיס- במשך שני חצאי ימים. זה לא בדיוק מוזיאון אבל אפשר להיות בו עם כל מיני גילאים ויכולות ( גיל השנה מעט יגביל אבל תוכלו להיות שם), יש בעיר גם גן חיות ועוד אופציות שאנחנו שמרנו רק למקרה שהמוזיאון לא יספק את הסחורה ( לא מדובר במוזיאון של יצירות אומנות וכיוב’)

    משם נהגנו עד שמורת הסמוקיז ( עם עצירה בטנסי ללילה ומעבר דרך שמורה קטנה מקומית בדרך) והיינו בה 4 ימים- שוב, מאחר ומדובר בטבע אתם יכולים להתאים אורך מסלול ופעילות ליכולת של הילדים. אנחנו בכלל לא ביקרנו בגטלינבורג שהיא עיירה בקצה השמורה שמלאה באטרקציות ( יש יאמרו מלכודות) לתיירים…

    משם המשכנו לאטלנטה- שזה כבר לא רלוונטי עבורכם. אני יכול לשלוח לך יותר מפורט במייל פרטים, אם זה עדיין רלוונטי כרעיון.



  • @nitz7890

    גם אני בעד הרעיון של אנשים טובים לטוס למקום אחר להתחלת הטיול. שיקגו עיר נהדרת ואני

    יכול לספר לך הרבה עליה אבל אין הרבה אתרים בסביבתה הקרובה אם אתה לא נוהג שעות על

    שעות. 



  • @גדליהו-מהגרעין

    שלום גדליהו,

    האם אפשר לקבל פרטים על המסלול שעשיתם? תודה. סמדר


  • הנהלת הפורום

    @סמדר-ארבל


    שלום סמדר

    אנחנו כאמור התחלנו בסט. לואיס . באנו בשביל ה- city museum   הילדים ( 10,14,17)  והמבוגרים מאוד נהנו- זה משהו שהוא לא ממש מוזיאון והיינו שם בכוונה בסופ”ש ככה שלא היו לנו פקקים להגיע לתוך העיר ( ישנו בעיר סמוכה) ואחרי כמה שעות ביום הראשון הילדים העדיפו לחזור לשם לעוד חצי יום מאשר אטרקציה אחרת בעיר. בלילה השני קיצרנו טווח של כמה שעות וישנו ליד land between the rivers  ( משהו כזה- דרכה נסענו למחרת),

    המוזיאון בסט לואיס

    המשכנו דרך נשוויל בלי לעצור ועשינו כמה ימי הליכה בסמוקיז- הנה הטיפים שכתבתי:

    הרי הסמוקיז- כללי

    מסלולי הליכה בסמוקיז

    משם המשכנו לאטלנטה- בשבילנו זה היה ביקור חברים, אבל יש מה לעשות בעיר ליומיים

    לינה מחוץ לעיר, היתה מצוינת עבורינו: לינה באלאפרטה

    ואח”כ ירדנו משם לכמה ימי פארקי שעשועים באורלנדו  שם ישנו בדירת נופש שמאוד היינו מרוצים ממנה ( יש טיפ שרשמתי ולא מצאתי אותו)

    אם תעשי חיפוש אחרוה מניח שתמצאי כמה תובנות שרשמתי לגבי הטיול ( כל מיני דברים שעבדו לנו טוב) והעליתי כסיכום באתר אחרי הקיץ של 2018



  • @גדליהו-מהגרעין

    שלום גדליהו, תודה על התשובות. 

    ניסיתי לחפש את הסיכום שלך אבל לא הצלחתי. בבלוגים ? בפורום? בטיפים ? 

    אשמח לקישור.

     


  • הנהלת הפורום

    @סמדר-ארבל


    חיפשתי, חיפשתי ולא מצאתי .. כן מצאתי את מה שכתבתי, אולי לא העליתי בסוף….. 



  • @גדליהו-מהגרעין

    אשמח לקבל למייל שלי , או קישור אם תפרסם.

    תודה


  • הנהלת הפורום

    @סמדר-ארבל


    הנה מה שרשמתי בזמנו וגנזתי( קיצצתי את כל חוויות משחק הבייסבול באטלנטה..):

    באמצע אוגוסט ביקרנו במזרח ארה"ב מסט לואיס עד אורלנדו במסלול שכלל 4 מוקדים:

    המוזיאון העירוני בסט. לואיס, שמורת הסמוקיז, ביקור חברים באטלנטה ופארקי דיסני-יוניברסל באורלנדו.

    רוב הפרטים הטכניים כבר העליתי ואצרף מהטיפים. מעבר לכך כמה רעיונות, תובנות ואנקדוטות, שאולי יועילו למי שמתכנן משהו דומה.

    איך הגענו לפורמט הזה?

    בעברנו כמה טיולים לחלק המערבי של ארה"ב, ובמזרח רצינו לשלב כמה שאיפות מהמגירה:

    המוזיאון בסט לואיס- לפני שנים בפורום כתבה הגולשת ענת  על המקום שילדיה העדיפו לחזור אליו שוב על פני דיסנילנד... מאז הוא עורר עניין ונשמר במגירה. בכלל בהזדמנות זו אני ממליץ בחום לעיין באתר של ענת, שבאמתחתה מספר טיולים מקיפים בארה"ב בעשור האחרון והוא מספק הרבה מידע מועיל

    https://gosite.co.il/

    סמוקיז- רבות קראתי על השמורה בפורום וגם היא נכנסה למגירה. אחרי שראיתי שפארק שננדואה יגזול הרבה זמן נסיעה כדי לשלב את שניהם, החלטנו לוותר ולהתמקד בסמוקיז.

    אורלנדו- הבת הצעירה כבר שנים חולמת לבקר שם, כי היתה פעוטה כשביקרנו בדיסנילנד קליפורניה, וחשבנו שלסיים שם, יהיה הוי האחרון על פארקי השעשועים הללו...

    אטלנטה השתלבה מצוין לביקור חברים טובים

     

    רכב של אויס נשכר דרך אתר רנטלקארס. לקחנו משפחתי גדול של 5 אנשים ו-2 תיקים, צמצמנו בציוד הקמפינג שהבאנו. הודענו לילדים שלצורך הטיול הזה- שכולל רק שתי נסיעות ארוכות אין פה איזה רכב גדול של 7 או 9 והם יאלצו לחיות עם זה. עבד מצוין.

    משהו לגבי מסעדות- עם הנחיתה בסט. לואיס בצהריים חיפשנו מקום לאכול, אחרי שהקניון שה-גי.פי.אס שלח אותנו היה נטוש.. פשוט ירדנו למסעדה מקומית באחת היציאות. מסעדת ביג מאמא ( כן זה השם) היתה מזללה לפלח אוכלוסיה מאוד ספציפי, שאנחנו לגמרי לא התאמנו אליו.. היתה חוויה בלתי רגילה, וגם רוב המנות היו לשביעות רצון הצוות.

    מכאן החלטנו שבטיול הזה לא נכנס לכל הג'אנק פוד המוכר והפחות מוכר ונכוון בעצירות למסעדות משפחתיות או מקומיות פשוטות. מה היתרונות? 1. תומכים בעסקים מקומיים ו -2 הרבה יותר חשוב- החוויה היא בלתי נשכחת.. מה כבר נזכור ממקדונלדס או בורגר קינג או טאקו בל?... והמחיר בד"כ לא כ"כ גבוה בהשוואה לג'אנק הקונבנציונלי. כמה מהעצירות אוכל שלנו בטיול הזה בטוח יכנסו לפנתיאון החוויות המשפחתיות.

    משהו על לינות- אנחנו 5 את ההזמנות עשינו בבוקינג ודומיו- ושם משווקים חדרים ל-5 גם כאלו רק עם שתי מיטות זוגיות- לא תמיד יש ספה נפתחת או מיטה שלישית. הם לא מסתירים את זה בתיאור החדר וכדאי לשים לזה לב. אנחנו היינו עם ציוד קמפינג ובמקומות בהם חסרה מיטה מישהו התנדב להשתמש בשק שינה...

    כאמור ההתחלה היתה סט לואיס. מסעדת ביג מאמא בתוך צריף מתפרק שלקח להם הרבה מאוד זמן לספק את ההזמנה.  הלינה היתה בפיירויו הייטס במדינת אילינוי הסמוכה בהמפטון אין. הרשת מאוד אהובה עלינו. המלון היה במיקום נוח והיה טוב. באנו בכוונה בסופ"ש שלא ניסע לסט לואיס בפקקי יום עבודה, ונצא מהביקור בכיוון ההפוך.

    מוזיאון העיר פתוח ( בקיץ לפחות) בשישי ושבת עד חצות. בגלל שהיה חם מאוד החלטנו כבר ביום ההגעה להגיע אליו  ולמרות יום הטיסות לנסות ולהיות כמה שיותר, בעיקר בחלקים של הגג ובחוץ. חנינו בחניית המוזיאון ( 10$)- מומלץ לחנות שם , אף שיש חניות הרבה יותר זולות קרוב, כי יש הרבה פריצות לרכבים בסט לואיס.

    הצוות שלנו חושב שהמקום צריך להיקרא המוזיאון המשוגע של סט. לואיס או מוזיאון סולמות וחבלים כי השם מוזיאון העיר מטעה.. תערוכות ומוצגים כמעט ואין שם, אין מפות למוזיאון ( כי פשוט אי אפשר להכין כאלו).. זו פשוט חוויה מטורפת שאי אפשר לתאר יותר מדי- להתקדם ממקום למקום נעשה בטיפוס, בזחילה, במגלשות באורכים משתנים ( גם של 6 קומות..) וכל פעם יוצאים במקום אחר. יש אוטובוס שתלוי חציו באוויר, גלגל ענק על הגג, מטוסים שמגיעים אליהם בהליכה בתוך רשת ברזל וכו'..תשכחו כל מה שחשבתם שמוזיאון יכול להיות....לא נראה לי מתאים לכל גודל של גוף, ובעיקר המבוגרים צריכים להיות מוכנים לחזור משם עם חבורות. חשוב מאוד לקבוע נקודות מפגש אם הולכים לאיבוד ( יכול לקרות אם לא נכנסים כולם אחד אחרי השני לכל מחילה, סולם וכו'). רצוי ליד קופות הכרטיסים בכניסה. ואם אפשר לצייד ילדים במספר הטלפון שלכם.

    אחרי 4.5 שעות של הנאה החלטנו שהעייפות כבר מכה בנו והגיע הזמן לסיים..

    למחרת ( יום ראשון) למוזיאון היו שעות פעילות יותר מצומצמות (11-17). הילדים החליטו שעוד לא מיצו את חווית המוזיאון ושנחזור לעוד יום ( כמו תוכנית המקור שהיתה מאוד גמישה). ככה יצא שבלי הגג והבחוץ העברנו בו עוד 4 שעות.. ורוב המקומות שהגענו לא היו מוכרים מיום האתמול.. בת ה-17 סיכמה " אני בת 17 ואני מה זה נהנית פה..." בהחלט מוסכם על כל הגילאים שזו היתה חוויה יחודית.

    שבועיים לפני הנסיעה החלטנו לשנות את הלינה בסט לואיס מ-2 לילות ל-1 ולצמצם מרחקים, כדי לא לנהוג 8 שעות לסמוקיז. מחיר המלון בסט לואיס קפץ ב-50% עבור רק לילה אחד... אבל בלילה השני מצאנו מלון זול שאיזן את השינוי במחיר. ונסענו- היעד היה מקום לינה ששייך לרשות הפארקים של טנסי, באזור שנקרא "האדמה בין האגמים". קוראים לזה ריזורט, אבל זה מזכיר בית הארחה של ההסתדרות- גדול, נקי ומיושן. באנו רק ללילה והוא היה בסדר גמור. אין תלונות.

    ארוחת ערב אכלנו במסעדה מקומית  ה"Pond" הם מתמחים במנות שפמנון. ( לא ניסינו).. הגענו לפני סגירה, אבל הצוות היה ממש נחמד והזמין אותנו לבוא ולקחת את זמננו. חוץ ממה שמזמינים מקבלים מאכל מקומי שנקרא האש פאפיס ( כמו הכלב)- אלו כדורי קמח תירס שאתה טובל/מפורר בתוך קערית עם שעועית והמיץ שלה... לנו כמובן היו צריכים להסביר מה לעשות עם זה והיו מאוד משועשעים לראות אותנו מתעסקים עם זה.

    למחרת כדי לא להגיד שלא ביקרנו ב"אדמה בין האגמים" נכנסו למקום שבו היו אמורים להיות ביזונים ואלקים. זה שמורה קטנה וסגורה. עשינו שני סיבובים איטיים, לא ראינו שום ביזון ( בטח יש איזה שניים על תקן חיית מחמד) ומצאנו צבי אלק אחד שמישהו ראה לפנינו.. ראינו כלום וצחקנו הרבה... הדרך הראשית ב"אדמה בין האגמים" היתה מאוד יפה.

    לצורך הביקור בשמורת הסמוקיז בחרנו ללון בעיירה טאונסנד. עיירה מאוד קטנה ושקטה וישנו שם בקמפינג של  "Koa". בתקופה זו של השנה ( החצי שני של אוגוסט) במדינות דרום ארה"ב כבר חזרו ללמוד והכל יותר שקט. רוב הלילות היינו האוהל היחיד בשורה, החלק של הקראוונים היה די מלא והבקתות השונות שיש שם- רובן ריקות. באתרי הקמפינג של "קואה" יש הרבה נוחות- בריכה, אפשרות למדורה, מקום לשטיפת כלים, מים זמינים , גן שעשועים לקטנים ( בטאונסנד הוא היה מאוד מושקע), חנות ומכבסה.

    הסמוקיז היא נשיונל פארק ללא תשלום, למי שצריך לשקול כרטיס פארקים שנתי ואינו עומד לבקר בהרבה פארקים.

    עשינו כמה מסלולי הליכה סולידיים בשמורה, ראינו דובים ועוד בעלי חיים. הכל מאוד ירוק ויפה, בשנה שבה הקיץ היה מאוד גשום. יצא לנו באחד המסלולים ללכת גם מקטע משביל האפלצ'ים , שהוא הארוך ביותר בארה"ב, והיה בין הדברים שרציתי לעשות. באחד הימים עברנו בגטלינבורג, שהיא העיירה התיירותית ושער הכניסה לשמורה, ובשכנתה פיג'ון פורג'.. תיכננו לעצור, אבל רק מהנסיעה ברחוב הראשי הרגשנו שהכל מאוד מאובזר לתייר, מעין "מיני וגאס" והחלטנו שזה לא בשבילנו ( רק הבן שלנו היה מוכן להישאר בפיג'ון פורג'- העיירה שכולה בתי פנקייק ומסלולי קרטינג...).

    אחרי 4 ימי ביקור בסמוקיז המשכנו לביקור חברים ליד אטלנטה. פעם אחת ביקרתי בעיר ולא מצאתי בה משהו מעניין. עם כל הכבוד לעיר, אקווריום וסיור בקוקה קולה אינם עד כדי כך אטרקטיבים בעיני לבחור באטלנטה לצורך ביקור. אבל ביקרנו חברים וגם שילבנו ביקור במשחק בייסבול.

    מאטלנטה נסענו אל עבר אורלנדו ודיסני ויוניברסל. הדרך לא ממש מעניינת ועצרנו רק לזמן קצר בחוות אפרסקים ( אפרסקי ג'ורגיה מסתבר מפורסמים באיכותם, ואכן כך היה) ועוד עצירה לצהריים בעיירה שהיתה אחת המסכנות ביותר שראיתי בארה"ב ( וראיתי לא מעט).. על דיסני ויוניברסל כתבתי טיפים, לא חושב שיש הרבה מה להרחיב .. היה לנו ביקור מוצלח, תכנון לא רע שמנע מאיתנו תורים ארוכים, וישנו במקום מצוין שהיה אטרקציה בפני עצמו ( כי אנחנו בד"כ לא ישנים במקומות מפוארים או שנראים כאלו...)



  • @גדליהו-מהגרעין

    הי גדליהו , תודה על הסיכום .

    סמדר


 

בחזרה