לטעמי מדובר באנשים מהיותר חביבים באסיה, התרבות שם כל כך שונה משלנו שלפעמים זה נראה לנו לא תרבותי, לא נחמד, אגרסיבי מדי אבל צריך להבין שמדובר בעולם אחר לגמרי ממה שאנחנו מכירים ומה שלנו נראה לא מקובל מבחינתם זה מקובל מאוד.

מאוד לא אהבתי סינים שהכרתי מטיולים אחרים שלי באסיה ובעולם, ואחרי שטיילתי בסין למדתי לאהוב אותם מאוד (כמובן שאנשי הכפר הרבה יותר חביבים ומעניינים מאנשי העיר והמקומות המתויירים).

נכון לא הכי קל לטייל בסין.האנגלית לא נפוצה שם.והאנשים לא הכי נחמדים.מה לעשות קומוניסטים.לגבי להיתחבר לתיירים אחרים זה תלוי בך אבל בהחלט אפשר לטייל שם טיול של תרמילאים תעשה טוב שעורי בית לפני הכניסה.

מחזק את מה שכתב ניתאי מעליי – לרוב האוכלוסיה המנקומית תתייחס אלך כאל מקור לשעשוע, לפעמים לא יסתכלו עליך מבט שנים, ולפעמים תיצור אפקט “וואו”.

ולא, לא רואים הרבה מטיילים, ובטח שלא ישראלים, מחוץ לנקודות התיירותיות החמות.
אבל כן, אם תתאמץ ליצור קשר, תגלה שהרבה מהם ביישנים ותרבותית מתקשים לתקשר עם מישהו זר.

ממליץ לך להרחיק מערבה, לא רק שנגחאי ובייג’ניג.
אצלי המפתח לטיול בסין זה אפליקציות אפליקציות אפליקציות. אחרת, אתה יכול להיות די אבוד (כמו שנכתב, מלונות צריכים אישור לארח זרים, וקרה לי כמעט שנקתעתי בחצות בלי מלון בגלל זה – ממליץ על הוסטלים במקום)

אפליקציות:

1. MAPS.ME – שירותי גוגל מפס לא פעילים, אז מפה אופליין כדי להתמצא איפה אתה
2. גוגל טרנסלייט – תוריד מילון אנגלית וסינית לפני כן, והופה, אתה יכול לנהל שיחות בסיסיות עם סינים בעזרת דו-שיח קולי שבאפליקציה
3. יש אפליקציה שבעזרת מצלמה מתרגמת לך מילים בסינית – טוב לשילוט ולתפריטים. (שכחתי איך קוראים לה)
4. TUNNELBEAR – שירות VPN חצי חינמי, כדי לפתוח מדי פעם וואטספ, פייסבוק
5. WECHAT – הוואטספ של סין, טוב גם כדי להתחבר לנקודות וויפיי במקומות ציבוריים.
6. Hazkendoodle – אפליקציה שלא נותנת להשלים משפ

לטייל בסין אכן לא קל ומאתגר אבל זה בהחלט אפשרי.

צריך להתרגל לאוכל, לזה שלא מבינים את התפריטים במסעדות (אל תבנה שיהיה משהו באנגלית, גם לא במקומות המתויירים). לא להתבייש להסתכל לאנשים בצלחת ולבקש את מה שהם אוכלים. להתרגל לזה שאתה מבחינתם דוגמן והם יבקשו להצטלם איתך, לפעמים טרמינל שלם יעמוד בתור בשביל זה. אתה תרגיש שמליון עיניים בוהות בך בכל רגע. להתרגל לזה שלא כל אתרי האינטרנט עובדים (אבל גם זה פתיר).

בפארקים לרוב לא מקבלים מפות (פשוט אין) וכל השילוט בפארק הוא בסינית ללא אנגלית או אם יש כבר אנגלית אז היא מועתקת מגוגל טרנסלייט כושל כלשהו שהיה להם. לפעמים בכניסה לפארק יש שלט ענק עם המפה אז כדאי אותו לצלם ולנווט איתו. ההדרכה באתרים לרוב תיהיה בסינית בלבד.

יצא לי לטייל בסין במשך 3 חודשים כאשר חודש וחצי היה לבד. לטייל לבד בסין מאוד שונה מאשר עם פרטנר, הרבה לטובה דווקא.

הסינים הם מאוד ביישנים בכל הקשור לזרים אבל גם מאוד סקרנים. כשטיילתי לבד קרו לי עשרות מקרים שסינים ניגשו אליי, ביקשו להצטרף אליי ליום,יומיים אפילו ל4 ימים וכל מה שהם רצו היה לדבר אנגלית עם מישהו. אפילו הייתה פעם שרצו לתת לי מתנה בתמורה לזה. לי זה היה מצויין כי הם שימשו לי למתורגמנים והסבירו לי מה כתוב בכל מיני מקומות או מה המדריך מסביר.

אתה יכול להיות בנסיעת רכבת של 24 שעות בתא עם עוד סינים ואחרי 18 שעות פתאום אחד מעיז ושואל אותך שאלות ולאט לאט כל התאים ליד מצטרפים ומתחילים לדבר ולשאול. חוויה.

הסינים (צעירים בעיקר עד גיל 40) לומדים ויודעים אנגלית, הם לא רעים בכלל בכתיבה, הבעיה שהם מעולם לא תרגלו את האנגלית שלהם ואז היא נאבדת להם, בעיקר הדיבור נאבד. אבל אפשר לדבר איתם גם עם גוגל טרנסלייט (להוריד מראש את התרגום לסינית) ולתת להם לכתוב.

הסיפור הכי מופרך שקרה לי כטיילתי לבד בסין היה שהגעתי לעיר שכוחת אל במדבר עם הרכבת, עליתי לאוטובוס כדי להגיע למרכז העיר ופתאום ילד קטן בן 10 מתיישב ליידי כשמולי מתיישבים ההורים שלו ומתחיל לדבר איתי באנגלית שוטפת. ההורים לא יודעים מילה באנגלית. אחרי כמה דקות של שיחה עם הילד מסתבר שהילד הזה למד לבד אנגלית והוא הדריך את גידי ואהרוני כשהם ביקרו בעיר כמה שנים לפני (הוא היה בערך בן 7-8 אז) ההורים הראו לי תמונות להוכחה. בסוף האבא והילד טיילו איתי בכל העיר עד שמצאתי מקום שיכול לארח זרים (מסתבר שהמקומות לינה צריכים לקבל אישור לארח זרים) והיה ממש לא פשוט, בסוף רק בית מלון מפואר יכל לקבל אותי וקבעתי איתו שהוא ידריך אותי למחרת באתרים מסביב לעיר. לצערי הוא לא יכל להשתחרר מהבית ספר אז זה לא יצא לפועל בסוף....

אל תבנה על זה שתפגוש בסין מטיילים ישראלים ובאופן כללי מטיילים שהם לא סינים. את הישראלים בעיקר אפשר לפגוש בצ'נגדו, שיאן, דאלי, יובאנג, דרך הבאק דור. לי למזלי עוד כשטיילתי עם חבר מהבית יצא לנו לעשות את דרך הבאק דור יחד עם עוד 8 ישראלים שפגשנו. אפילו השתלטנו על מטבח של מסעדה קטנה (באישור הבעלים כמובן שאפילו עזרו וקנו לנו מצרכים בשוק, שילמנו להם בתמורה) והכנו ארוחת שישי.

הטיול בסין הוא בהחלט אפשרי וריאלי. סין מאוד מיוחדת, חוויה לחיים.

לרוב הטיסות לסין הכי זולות, לכן לרוב כדאי להתחיל משם.

גם מסין לשכנותיה יש טיסות זולות ויש גם מעברי גבול יבשתיים ללאוס וויטנאם (צריך ויזה בדרכון מראש, בטיסה יש ויזה בהגעה)

אבל זה תלוי גם בעונה, בבייג’ינג, שיאן וככלל בצפון קר מאד (יכול להיות -20) ומומלץ לטייל מאמצע-סוף מרץ עד מאי או בסתיו. בקיץ לא נעים.

בדרום – מסצואן דרומה אפשר לטייל בחורף, קר אבל לא קפוא, אבל באזורים הגבוהים קפוא ומושלג. כך גם ביוננאן, אבל שם הבירה ורוב האתרים גבוהים וקפואים וקר הדרום, גבול לאוס וויטנאם בסדר בחורף.

אפשרי? בהחלט

לא קל, לפני עידן התרגומים בסמרטפון, עם שיחון, היה קשה יותר.

צריך הרבה סבלנות. להקדיש הרבה זמן להכרת אנשים ולהבנת המנטליות, לחייך כל הזמן, כשמתעצבנים נתקלים בקיר.

אם אתה פתוח אליהם, יפתחו אליך וינסו לעזור.

עם כל הרצון הטוב והעצות, יהיו רגעים מתסכלים, צריך לעבור אותם בסבלנות.

אפשרי, אתה גם תפגוש המון ישראלים בדרך, יש איזורים מטיולים יותר ויש כאלו שפחות.

בכל אופן, ללא ספק סין היא מדינה יותר מאתגרת מתאילנד/קמבודיה/ויאטנם וכו…

אנגלית הם לא כל כך מבינים, הנסיעות ארוכות מאוד כיאה למדינה כזו גדולה, האוכל מאתגר גם כן.

אבל, לדעתי מדובר במדינה עם הנוף הטבעי הכי מדהים באסיה, אנשים מאוד חמים (כשלומדים להתרגל אליהם ולא להתעצבן), ומגלים מדינה מגוונת ויפיפיה.