הנציגות הרלבנטית היא שגרירות ניו זילנד באנקרה שמטפלת בעניינים קונסולריים ואינטרסים של ניו זילנד בישראל.

יש בשנים האחרונות החמרה בנושא, ובמיוחד עם ישראלים בגלל שיש לא מעט כאלו שהפרו את תנאי הויזה במדינה. נכון שאולי לא ישאלו ואולי ואולי, אבל אם כן, אסור להיות שאננים לגבי זה. זה יכול להיות מאוד לא נעים, ובטח להיות מסורבי כניסה או שיכריחו אתכם במקום לרכוש כרטיס חלופי. הם בפירוש מציינים בחוקי הויזה שאם אין כרטיס חזור שעומד במגבלות הויזה. לכן יותר מ”מומלץ”, בעיניי חובה לברר את זה מראש. לא עם שגרירות ישראל שם, הם לא אחראים על זה וזו לא הכתובת – אלא לדבר עם נציגות ניו זילנדית מראש לפני ההגעה למדינה (לשים לב שאין שגרירות שלהם בישראל לדעתי) ולבדוק האם זו בעיה ומה עושים, או ללכת על בטוח ולהזיז את הטיסה. אם זה קוריאן אייר למשל, יש סיכוי שההזזה היא חינמית אם יש טיסה חלופית באותה רמת מחיר. 

בגלל זה הצעתי להתיעץ איתם אינקוגניטו.

במקרה הגרוע יש אפשרות לבקש ויזה מראש, עד 6 חודשים.

אחת הסיבות שהם מציינים היא ש90 יום לא מספיקים לבצע את תכנית הטיול.

אני בטוח שיומיים מעבר ל-90 לא יקשו לא על קבלת ויזה בהגעה ולא על קבלת ויזה בשגרירות.

מומלץ מאד לשאול מראש!

רק שהארכה מתבצעת לדעתי מתוך ניו זילנד, אחרי שהגעת, אבל בהגעה יכולים לבקש ממך להציג כרטיס יציאה (כי אתה אמור להגיע עם אחד שמאפשר לך לעזוב את ניו זילנד לפני תום הויזה) ואז זה עלול להוות בעיה. גם די עונש לעבור את כל הליך ההארכה בשביל יום. 

92 יום, אבל אני בטוח שניתן בקלות להאריך את הויזה ליומיים.

ליתר בטחון הייתי שואל מראש בעילום שם בשגרירות או ברשות ההגירה שם.

לפני הכל אקלקל את השמחה, אבל מישהו חייב להגיד את זה כדי שלא תסתבכו אחר כך: אם אתם נוחתים בניו זילנד ב-29 לאוקטובר וממריאים ב-29 בינואר, לדעתי זה 91 יום. הויזה היא ל-90 יום. זה נשמע פעוט, אבל זה יכול להוות בעיה. תספרו את הימים כדי לוודא, אולי טעיתי. 

תחבורה, תכנון והזמנות: הבעיה שגיליתי על בשרי בניו זילנד בנסיעה האחרונה היא שתשובות וידע על בסיס נסיעה לניו זילנד בעבר הרחוק (הייתי בה לפני הרבה מאוד שנים וחזרתי שוב לפני 3 שנים) מאוד מטעות ולא תמיד רלוונטיות. ניו זילנד הפכה מאוד עמוסת תיירים, באופן שמכריח להזמין דברים מראש, שהקפיץ מחירים, ושמשנה מאוד את הדינמיקה של טרמפים למשל. בטיול הראשון שלי נהניתי מאוד מהטרמפים, עצרו לי די בקלות, קיבלתי הזמנות להתארח וכו’ – אבל היום לניו זילנדים התיירים כבר יוצאים מהאף, יש תדמית פחות טובה לטרמפיסטים, והם פחות עוצרים ופחות נחמדים. עדיין אנשים תופסים טרמפים, זה אפשרי, אבל פחות כיף והרבה יותר אטי. וזו בעיה לפעמים, כי כמו שאמרתי, אם הזמנתם מקום או אטרקציה מראש כמו שלפעמים צריך כיום, אתם צריכים להגיע לשם בזמן. 
התחבורה הציבורית על הפנים. בכמות זמן כמו שלכם עדיף בלי כל צל של ספק לקנות רכב. לא רק כי זה נוח יותר להגיע לכל מקום בקלות וכי זה עדיף על האלטרנטיבות, אלא גם כי אם אתם רוצים מקסימום ספונטניות אתם יכולים עם רכב לעצור בקלות באתרי קמפינג כשאין מקומות בהוסטלים, או אפילו לישון בו (יש מטיילים שמוכרים ואן עם מיטות וציוד בישול). זה מאוד מקל על הטיול ומשדרג אותו. 

הבה נדבר קצת על מקומות לינה – לפעמים בעונה ההוסטלים סתומים לגמרי בנקודות מסוימות (למשל קרה בטאופו בדצמבר לא פעם שכל ההוסטלים היו מלאים), ולכן כדאי להזמין יום-יומיים מראש אם אפשר. אם אתם מתכוונים להגיע לוולינגטון בסוף דצמבר זהירות: זה חג המולד וראש השנה החדשה וההוסטלים בעיר מוזמנים לתאריכים הללו חודשים מראש! כאמור, קמפינג ייתן לכם הרבה יותר חופש, ואגב, יש הוסטלים שאפשר לבוא עם רכב ולישון בו או להקים אוהל בחצר ואז משלמים תעריף מאוד מוזל אבל נהנים מכל הפסיליטיז של ההוסטל (מקלחות, מטבח, הסלון, הצד החברתי וכו’). אם אתם עם רכב אתם גמישים, כשלא היה הוסטל במקום X פשוט המשכנו ל-Y.  

לטרקים הארוכים גם צריך להזמין מראש, לפעמים חודשים מראש. כן, זה מבאס. לגמרי איתכם בזה ובתחושת ה”בירוקרטיה הזו היא עונש”. אבל אפשר להחליט שהולכים על טרק-שניים-שלושה גג שמאוד חשובים לכם, והשאר אם יהיה מקום יהיה ואם לא אז לא, ויש מלאאאא טרקים של יום בלבד שלא מצריכים את כל זה והם יפים לא פחות.
את אייבל טזמן למשל כדאי לדעתי להוריד, הוא היום יותר למשפחות עם ילדים והחלק היותר מוצלח שלו הוא החופים שאליהם אפשר להגיע בטיול קיאקים, או סתם ללכת חתיכה ממנו ביום שלם ולחזור לעיר בסופו (כי יש סירות שמורידות באמצע הטרק). כנ”ל קווין שארלוט שקל לחתוך אותו באמצע בגלל הסירות. באמת, יש המון מה לראות בניו זילנד גם מעבר לאותם טרקים מפורסמים ארוכים, ומה שיש לא פחות מוצלח, ולעתים דווקא כן פחות עמוס ולפעמים גם יותר זול. בטיול האחרון למשל הלכתי רק על טרק אחד של יומיים והוא היה קצת פחות מפורסם ובתחילת העונה, אז המחיר שלו היה ממש אפסי (ותכלס, גם אותו אפשר היה לעשות כיום אחד בלי הלינה). אם תשחררו בנקודה הזו, יהיה לכם יותר קל ופחות מלחיץ לסגור מיליון ואחד פרטים ולתכנן תאריכים בפרוטרוט. 

הטיסה לוולינגטון לא כל כך ברורה לי, כי עדיין תצטרכו את המעבורת (להזמין מראש, ובמיוחד אם אתם עם רכב). כבר היה עדיף לטוס לאי הדרומי ולחסוך את זה. וגם אם רוצים ללכת על קניית רכב, קל יותר לעשות את זה מעיר גדולה כמו אוקלנד או כרייסטצ’רץ’ ולאו דווקא פיקטון הזערורית (מוולינגטון תצטרכו לספוג עלויות של העברת הרכב במעבורת). 

קפלר יפהפה, אבל כמו יתר הגרייט ווקס בפיורדלנד מחירו מופקע 130 דולר ללילה לאדם או 40 דולר לאדם באוהל.

אפשר לצמצם את זה ללילה אחד או ללא לינה – בלי רישום ותשלום.

אם לוקחים סירה להגיע לתחתית העליה להר לקסמור, מדובר ב-2-3 שעות עליה קשה לבקתת לקסמור 1-2 שעות לפסגה ולמערה, מכאן אפשר לרדת חזרה ללייק טי אנאו או להמשיך (אם הזמנתם לינה) לאיריס ברן – לבקתה או לקמפ סייט.

זה יום מעייף כי גם הירידה התלולה מאמצת את הרגליים.

במרוץ הקפלר באפריל, אנשים רצים את כל הטרק ב-6-10 שעות (64 ק”מ).

מחירי הטרקים האחרים דומים, המילפורד עולה 140 דולר לאדם ללילה ואין אפשרות לאוהל.

הטרק האולטימטיבי בפיורדלנד הוא דאסקי סאונד טרק, 6-10 ימים, 5 דולר לבקתות בסיסיות על בסיס ראשון זוכה.

יש בו כל מה שיש בגרייט ווקס בפיורדלנד והרבה יותר, אבל משך הזמן והניתוק מהעולם מחייבים לשאת מזון לכל הטרק ולהסתפק במזון טרקים שבוע או יותר.

לטרק הזה מומלץ מאד לשכור רדיו הרים למקרה שקורה משהו.

שני הסנט שלי – קווין שארלוט ואייבל טאזמן נמצאים ממש יחסית באותו איזור והם בתוואי נוף דיי דומה. לא בטוח שצריך לעשות את שניהם

לטרק מילפורדצריך להירשם חודשים ארוכים (!) מראש ולא בטוח שתוכלו לעשות אותו או שבאמת כדאי להשתריין כך. במקומו ניתן לעשות את טרק רוטברן (שגם אליו צריך להירשם מראש – אבל זמן קצר משמעותית קודם). ורצוי להוסיף אליו את טרק גרינסטון שביחד מרכיבים טרק מגוון מאוד (גם בעמק וגם ברכס). 

לא ציינתם את טרק קפלר שנחשב לאחד היפים (אנחנו עשינו אותו כמסלול יום הלוך וחזור עד האמצע – קשה מאוד). 

טרקים קצרים נוספים ומומלצים הם רוב רוי, ארתורס פאס (יומיים למיטב זכרוני).

חוץ מזה – יש עוד המון המון מה לעשות בניו זילנד פרט לטרקים כמובן

עוד תוספת. אני עשיתי את היפי  ישירות אחרי אבל טסמן. בהחלט אפשרי. בגלל שטיילו בטרמפים- זה היה בעיקר סוגיית ההגעה לתחילת המסלול.

עם רכב אתם תמיד צריכים לחזור לאן שהשארתם את הרכב לאסוף אותו. שימו לב שבהיפי וסביר שבעוד מסלולים זה סיבוב די גדול. יכול להיות שרכב מחייב קצת לוגיסטיקה אחרת מבחינת אירגון הימים. 

באזור האייבל טזמן שווה גם להמשיך מערבה לגולדן ביי.

בנוסף, לא הייתי מוותר על נלסון לייקס בדגש על הטרק לאנג'לוס האט. וכשנמצאים באזור קרייסטצ'רץ' שווה מאוד לנסוע מזרחה לאקרואה - עיירה מקסימה.

כמה הערות כלליות ואז כמה הערות פרטניות.

כלליות

1 – אני חושב שהטיסה לוולינגטון מיותרת. אם כבר, עדיף לטוס לאי הדרומי, אבל מאחר שאתם מתחילים לטייל ממש בסוף החורף, עדיף להתחיל מהאי הצפוני ולרדת דרומה. אם יש לכם אפשרות לשנות את הטיסה כך שתהייה מכרייסטצ’רץ’ לאוקלנד (ובסיום הטיול שלכם) זה יהיה עדיף בהרבה.

2 – למשך הזמן שאתם מטיילים, ומאחר שאתם זוג, עדיף לכם חד משמעית לקנות רכב. זה יוזיל לכם עלויות ויהיה נוח מאוד. אתם גם בעונה שאין לחץ על קניית רכבים, אבל מסיימים די בשיא העונה (מה שאומר שאמור להיות לכם קל למכור). 

3 – אם 50,000 כולל טיסות וציוד זה לא הרבה אבל לגמרי אפשרי. אם 50,000 לא כולל טיסות וציוד, זה ממש ממש ממש מספיק כסף. 

4 – ככל שמטיילים יותר זמן ועושים יותר טרקים, עלות הטיול ליום פוחתת. 

הערות פרטניות 

1 – ציינתי כבר לגבי הטיסה. גם אם תחליטו להשאיר את הטיסה לוולינגטון (לטעמי מיותרת), עדיף להקדים אותה ליום שאתם נוחתים, או, לחילופין, להזיז אותה בעוד כמה ימים (כדי שלפחות תוכלו לחוות קצת יותר את אוקלנד ולהתאושש מהג’ט לג האפשרי).

2 – קווין שארלוט זה אחלה טרק להתחלה. אני חושב שארבעה ימים זה מספיק בשביל הטרק הזה (וגם בכללי בשביל טרק ראשון בטיול). לא בטוח לגבי דברים שיש לעשות עם היום הנוסף, אבל נראה לי שבין הנחיתה עד ה-7.11 יש לכם יותר מדי ימים שמתבזבזים על מעברים או דברים שהם פחות טיול במהותם. לצורך העניין, מהנחיתה באוקלנד עד לתאריך בו אתם מתכננים להתחיל את קווין שארלוט יש לכם שבוע שלם, וכרגע נראה שחצי יום יתבזבז על הטיסה לוולינגטון ועוד חצי יום על המעבורת לפיקטון. שוב, בהמשך להערה הכללית שלי, הרבה יותר נכון (גם מבחינת מזג אוויר וגם מבחינת נוחות) להישאר באוקלנד בשבוע הזה ולחפש רכב.

3 – אייבל טזמן והאזור – שוב, נראה לי שאתם מקדישים יותר מדי ימים לטרק. אין יותר מדי מה לעשות באזור, והטרק הוא ארבעה ימים במקסימום. מעבר לזה, אפשר גם לעשות רק חלקים ממנו (נניח יום בקיאק ויום הליכה). בלי קשר, ובהמשך להערה הכללית שלי, יהיה הרבה יותר נעים לעשות את הטרק הזה בינואר מאשר בתחילת נובמבר מבחינת מזג אוויר.

4 – היפי טרק – לא עשיתי אבל שמעתי שיפה מאוד. שוב, גם זה מסלול לארבעה ימים (לפי האתר של DOC). עם זאת, אתם מתכננים לעשות שלושה טרקים די ארוכים (ארבעה ימים כל אחד) בטווח זמן של פחות משלושה שבועות. לטעמי, זה קצת יותר מדי ועדיף ואפשרי לרווח את זה. בנוסף, שלושת הטרקים האלה הם באזור הצפוני של האי הדרומי, והנופים שלהם הם יותר חופים ומפרצים. זה לא הנוף הטיפוסי והמרשים ביותר בניו זילנד (גם אם מדובר בטרקים יפים מאוד). 

5 – לגבי יתר המסלול שלכם, פשוט תסדרו את הדברים על המפה. באי הדרומי זה די פשוט – כמעט הכל נמצא במעגל של כביש החוף, שאתם תשלימו מן הסתם. באי הצפוני אולי צריך טיפה לסדר את זה כי יש מקומות שאפשר לבקר בהם בסדר שונה.

שוב, ההערה הכי גדולה שלי היא להתחיל מהצפוני ולרדת לדרומי וכמובן לקנות רכב. 

מצטרף להמלצה לרכב.

לתקופה כזו כדאי לקנות, לא צריך לפחוד לקנות רכב בן 15-20, יש שם מכוניות כאלה במצב מצוין (אבל חובה לבדוק לפני קניה).

כשקניתי, רכב בכרייסטצ’רץ’ עלה פחות מאשר באוקלנד, כך שהצלחתי למכור אחרי 10000 ק”מ במחיר הקניה.

כל מה שעלה לי חוץ מדלק היה ביטוח, קצת מעל NZ$100, כמה דולרים העברת בעלות והחלפת צמיג שהצלחתי לפוצץ NZ$80.

שלום  לכם!

קודם כל, אין מה להרגיש אבודים כי אתם נוסעים לאחד המקומות הכי נעימים ונוחים לטיול.

רשמתם רשימה ארוכה של מקומות וכולם אחלה. יש כמה טרקים שאתם רושמים שהולכים להיות ממש ברצף. כדאי לקחת קצת מנוחה בין לבין. מזג האויר לא צפוי הרבה זמן מראש ולכן כדאי להיות עם תכנית כללית אבל לשמור על גמישות. סה"כ הרשימה שלכם כוללת את רוב המקומות "המפורסמים".

אם עוד יש לכם אפשרות לקחת את הטיסה לקווינסטאון או קרייסטצ'רץ' זה עדיף אבל לא ביג דיל.

ממליץ בחום לטייל ברכב. זה הרבה יותר נוח ומאפשר גמישות רבה. זה יותר יקר מטרמפים כמובן אבל לא תצטרכו 50000 ש"ח לאדם בשביל זה.

אני לפני המון שנים נסעתי עם ספר בטרמפים. לא יודע כמה זה מקובל ומוצלח היום. פוגשים את המקומיים, אבל גם לוקח הרבה יותר זמן. מאחר שרוב יעדי ניו זילנד וגם אלו שרשמתם בעיקר באי הדרומי הם בהגעה בציר החוף- אתם נעים במעגל  ככה שכן- אתם יכולים לשנות תוך כדי תנועה. ויעדיי החובה יהיו הגרייט ווקס שכן הזמנתם מראש  . את המסלולים הראשונים כמו ההיפי אתם עושים עוד לפני תחילת השנה העמוסה יכול להיות שמזג אוויר יגרום לכם קצת לשנות תוכניות...  אני הייתי חושב דווקא באוקטובר לעשות דברים באי הצפוני ולא ישר לרדת לגורמי.. 

דרך אגב בזמנו יכולתי לדלג על בקתות לינה וללכת יותר ביום- ככה שסיימתי מסלולים מהר יותר. לא יודע אם מאפשרים את זה היום. יכול להיות שעם אוהל זה יותר אפשרי. 

חבל שלא שאלתם לפני שהזמנתם טיסות.

אם אפשר עדיין לשנות את הטיסה לוולינגטון לקווינסטאון או לפחות לכרייסטצ’רץ’ זה יחסוך לכם הרבה נסיעות מינהלתיות בעיקרן.

בתחילת נובמבר זו תחילת העונה באי הדרומי והסיכוי למקום בטרקים גדול הרבה יותר מאשר בשיא העונה. לכן אני מציע להתחיל בפיורדלנד, שם ה-GREATE WALKS עמוסים מאד בעונה.

יש הרבה אפשרויות ל-WALKS שאינם נכללים ב-GREATE WALKS, אבל לא בהכרח יפים פחות.

למשל Moeraki Valley Track יפה ומעניין לא פחות מרבים מהגרייט ווקס, לא דורש הרשמה, לינה בבקתה על בסיס ראשון זוכה, עולה סכום מינימלי (בתוי לינה שקונים במשרדי DOC או במזומן במעטפה), אפשר ללון באוהל ליד הבקתות (בתשלום נמוך עוד יותר).

אוהל טוב (עמיד לפחות ב-5000 מ”מ מים) וקל (מנהרה או איגלו קל במיוחד) יכול להוזיל לכם גרייט ווק לעלות סבירה.

טאוטפירי – אם אתם מתכוונים ללכת את האמפ רידג’ טרק,  אם אתם בכושר טוב, לא חייבים ללון בבקתה הפרטית היקרה למעלה.

העליה 3-5 שעות, סיור בנוף האלפיני בפסגה 1-2 שעות, תוכלו לשבת לנוח באזור הציבורי בבקתה ולרדת כ 2-3 שעות לבקתה ליד החוף שהעא בקתה זולה של DOC.

על מילפורד טרק העמוס והיקר להחריד כדאי לותר, אבל בכל זאת כדאי להזמין שייט במילפורד סאונד, עדיף עם לילה על הספינה, זה לא נורא יקר אם מקזזים עלות לינה חליפית ואוכל.

בוואנקה וסביבתה יש המון טרקים שאת רובם אפשר לעשות כטרק יום ולחזור ללינה. אל תחמיצו שם את Puzzling World!

בסטיוארט איילנד יש טרק קצר יחסית, יפה ומרשים ולא עמוס, שההתחלה והסיום שלו הם חלק מהנורת' סירקוט וביום השני חוצים את האי מהקטע הראשון לאחרון.

שומעים שם קיווי, אם המון מזל אפשר לראות אחד בשקיעה או בזריחה. Rakiura Track

בנוסף, אפילו בתוך אובן (כפר זאת מילה גדולה בשביל אובן) תראו יוני ענק ועוד עופות יחודיים.

וכדאי מאד סיור מאורגן ל-Ulva Island. למדתי שם המון על חשופי זרע, עופות מקומיים ועוד.