אתה לא חולק עלי, רוני – אמרתי שההחלטה על סוג התחבורה תלוי במסלול, אם כי רוב המטיילים נעים בתחבורה ציבורית. יש אזורים מסוימים (הוקאידו למשל) שיותר טוב לנסוע בהם ברכב. בגלל זה צריך להחליט מהו המסלול, כמה זמן יש וכו’ ואז מזה להסיק מסקנות. 

לניתאי – כל התחום של איירBNB שונה עכשיו. רוב הדירות שהיו באתר לפני שנתיים נמחקו ממנו בגלל שינויי רגולציה. כיום הרבה מאוד ממה שמוצע באתר זה בכלל מלונות/הוסטלים/צימרים. גם לא תמיד יש פוקט ווייפיי. 

לא צריך להוציא ויזה מראש כי מקבלים בנחיתה, לרוב ל-90 יום. צריך למלא טופס עם שם וכתובת המלון הראשון. וצריך שיהיה כרטיס טיסה שיוצא מיפן.  

מ.ש.ל.

נשמע טוב, תודה.

אני טסתי עם חבר ליפן בקיץ 2016 ל5 שבועות, כולל שבוע באוקינאווה עם רכב ויצא לנו משהו כמו 20,000 שקל לכל אחד. כולל הכל.

לנו בעיקר בדירות Air bnb (אני חושב ששנה אחר כך כבר שינו חוקים ולא בטוח שזה קיים כמו שהיה אצלי) שזה בכמה רמות הרבה יותר טוב מהair bnb שפגשתי באירופה. לרוב סיפקו לנו פוקט וואיי פיי שהיה ניתן לקחת ותמיד היה לנו גישה לאינטרנט כשטיילנו. אפשר לקנות באופן עצמאי אבל לא היה צורך כי תמיד נתנו לנו עם הדירה.

היינו גם במלונות בטווח מחירים של 80-100 דולר. במקום אחד לקחנו מלון קפסולות שזאת חוויה שאסור לפספס.

מחיר לארוחה לרוב נע אצלנו בין 10 דולר עד 15 דולר עם בירה. 

לא ציינו פה את מסעדות האוקונומיאקי (מעין חביתת ירק במליון ווריאציות) שהן גם חוויה בפני עצמן וגם טעימה. בכל מקום ביפן מכינים אותן שונה.

יש גם רשתות למזון מהיר (לא מערביות) במחירים שפויים, טעים מאוד ומשביע.

תודה

מקבלים בכניסה אם אתה לא חשוד כמי שבא לעבוד עבודה לא חוקית.

צריך ויזה ליפן?

חולק עליך כבש. השכרת רכב בקטעים ואיזורים מסויימים הופכת את חוויית יפן למיוחדת מאד. למשל נסיעה בעמק קיסו. אמנם אפשרית ברכבות אוטובוסים, אבל לרכב הפרטי תוספת עצומה לחוויה. 

כך גם בשלושת האיים הוקאידו, שיקוקו וקיושו.

חוסר הנוחות בנהיגה הוא בעיקר בערים הגדולות. בערים הבינוניות יותר אין שום בעיה לנהוג ולהסתדר.

כמובן למי שלא פוחד לנהוג בכלל ולנהוג בצד שמאל בפרט.

הכל תלוי במסלול ובמשך זמן הטיול. לטיול ראשון בן שבועיים, לדוגמא, לא הייתי ממליץ על השכרת רכב. אבל למתקדמים יותר - ודאי ודאי.

סליחה שאני מפריע לכיף בפוסט, אבל פחות או יותר כל המידע נמצא באינטרנט – 
אתר JAPAN-GUIDE מפרט היטב עלויות אטרקציות ונותן תמונה כללית לטיול ביפן
באתר BOOKING תוכל לראות כמה יעלו המלונות
באתרי חיפוש הטיסות מחיר טיסות 
מחירי אוכל אפשר לראות בצילומי תפריטים (דולר למנת סושי מהירה, 10-20דולר למנה במסעדה סבירה)

רק אומר: רוב התיירים ביפן לא שוכרים רכב. למסלול עירוני יחסית רכב הוא סתם יקר ולא נוח. ביפן זה מאוד קריטי לחישוב העלויות להבין מה התוכנית. כשיודעים מה התוכנית אפשר גם לדבר על איך לחסוך בהוצאות התחבורה (למשל בקניית פאסים מיוחדים, בנסיעה ברכבת אטית יותר או באוטובוס וכו’). לכן אנחנו אומרים שאתה צריך לבדוק בעצמך את זה לפי מה שאתה רוצה לעשות. 

באיסלנד לא הייתי, אבל אם זה עוזר לקבלת ההחלטה אני יכולה להגיד שיפן זולה מנורווגיה.  אמנם הטיסה יקרה יותר, אך לינה ואוכל ניתן למצוא ברמות מחירים נוחות. התחבורה לא זולה, אבל אם אני משווה את העלויות שלה למחיר שעלה לנו רכב שכור בנורווגיה, המחיר נראה אטרקטיבי והוגן. 

וואו, תודה!

נחשוב שוב...

רק עכשיו ראיתי.

לא. לא – אל תוותר. מבחינת החוויה יפן מתחרה רק עם הודו.

כל האחרות מסתדרותאחר כך.

יפן לא נורא יקרה. היא בהחלט אפשרית.

לא הייתי בסקנדנביות אבל ממה שראיתי מדברים – יפן תהיה יותר זולה.

צרפת +/- דומות (תיכף אכנס לפירוט).

אני מניח שיותר יקרה מרומניה/תורכיה/יון. בטח מהודו. אין עליה.

אז ככה:

לינה (חוץ מטוקיו ובמידה מסויימת קיוטו) תעלה לך פחות ממאה דולר לחדר ללילה. (יחיד 80% מזוג):

יש רשתות כלל יפניות של מלונות עיסקיים (בשלב מאוחר יותר, אם תתעניין – אוכל למנות אותן). 

בגדול החדרים בהן קטנים ברמה שאנחנו לא מכירים. מזוודה נכנסת רק מתחת למיטה. אבל סופר סופר נקיים (זה נכון לכל מלונות יפן) עם כל 

מה שצריך לשהייה – חלוק, נעלי בית, מסרק, משחה ומברשת שיניים וכל הסט של הסבונים.

תחבורה:

השכרה – הרבה סוכניות רכב, מעין קיוסקים עם מגרש חניה ליד. עלות ההשכרה יקרה במקצת ונעה סביב 80%.

אגרות דרך בכבישים המהירים -רצח (אבל מי נוסע בטיול על כביש מהיר). דלק זול מבארץ. 1.30$ או 4.8 ש”ח לליטר (נכון להיום).

חניה קצת בעיתית. בכל יפן לא חונים ברחובות אלא במגרשי או במגדלי חניה. המחיר לא יקר.

רכבות. המהירות יקרות. בתכנון נכון אפשר לחסוך הרבה ע”י JRPass. האיטיות – איטיות מאד אבל מגיעות לכל חור.

בדרך כלל עושים שילוב ביניהן.

טיסות פנים – זולות. ברמה של עשרות דולרים בודדות. אבל בטיול קצר אין צורך בהן.

מזון.

 יש בכל הרמות. אנחנו ביססנו את המזון שלנו על חנויות הנוחות שמציעות מגוון עצום של אוכל טרי, נקי וזול. זול מאד.

בנוסף – מסעדות הראמן. מה שבארץ הפך לעסק פלצני/אהרוני ביפן זה אוכל עממי זול, טעים, משביע ובעיקר – מפגש אנושי מדהים.

הלאה – מסעדות סושי. לא האורז המגולגל שלנו, אלא דגים נאים שמפיקים טעמים מדהימים.

יש טווח שלם של מחירים. אנחנו הגענו עד ל 250$ לארוחה זוגית. אבל איזה טעם. אבל יש גם ב 25$.

ולבסוף – מסעדות בשר. שוב טווח גדול עד לבשר האולטימטיבי – קובה ביף (או כל וגיו אחר).

אטרקציות ומוזיאונים – רגיל. יש חינמים, יש בתשלום. לא משהו חריג.

45 ימים ב 2014 עלו לזוג כ 50000 ש”ח כולל הכל door to door עם טיסה יקרה מהארץ (1500$ כרטיס), 3 השכרות רכב

וכמובן ביטוחים וכל יתר ההוצאות לטיול ברמת מחייה סבירה. לא תרמילאית, לא מתקמצנת-  אבל לא מפוארת 

תצטרך תוכנית די מפורטת כדי לקבל מושג.

לא הייתי אבל בדקתי לעומק בנהלך תכנון נסיעה שלא יצאה לפועל.

טיסות דרך סין מצאתי ב-$800 ואף פחות.

לינות בטווח $30-$60 ללילה.

מחיר הנסיעות יקר, אוטובוסים הרבה יותר זולים מרכבות מהירות, לוקחים הרבה זמן ובכל זאת זאת הוצאה נכבדת.

שכירת רכב באזורים מסוימים יכולה להוזיל בהרבה את התחבורה.

אבל כאמור, נסיעות ועלויות כניסה לאתרים תצטרך לחשב לפי תכנית.

לא נראה שגם בעתיד החברות יתיעצו עם מומחה בארגונומיה.

גם אני לא טסתי עם אל-על (חוץ מטיסה אחת קצרה שאילצו אותי לקחת), די במטיף טקסני אחד שלא מפסיק לקשקש (ניסיתי לתרגל מדיטציה והמהום), יש עוד עמים חסרי-נימוס (וחוויות), אם יש שקט, אני מסוגלת לישון גם בעמידה, על ארגז תפוזים ואפילו במושב של "פגאסוס" וחבריה. 

אולי טיסות לילה (עם סלקציה) הן הפתרון.

אני חושב שאני יכול לדוגמה לומר שבגדול וככלל אצבע איסלנד למשל יקרה מצרפת וצרפת יקרה מרומניה… חשבתי שאפשר לקבל אינדיקציה ברמה הכללית הזו גם על יפן לפני שאני מתחיל לתכנן משהו.

דווקא רוב הטיסות הארוכות שלי היו שקטות לגמרי. אולי כי כמעט ולא טסתי אל על (וגם כשזה קרה בפעם האחרונה היה די שקט). אז לא צריך קרון שקט. צריך כסא שלא נוצר על ידי מתכנני מכשירי עינויים וקצת רווח כדי להזיז יד או רגל מדי פעם. הטכנולוגיה משתכללת אבל לא זז כלום לשיפור הנוחות במטוסים. 

הפתרון לשהות יותר זמן, תופס אצלי גם ביעדים קרובים, לי קשה עדיין להתגבר על הפוסט-טראומה מטיסות ארוכות/מפוצלות, אלא אם יציעו לי "קרון שקט" במטוס (ללא תשלום).  

(הוואנט ווי סאפררד אנאף?!).

בשבילי כל טיסה זה עינוי. זה מצורות המסע הכי לא נוחות שיש. אבל זו לא סיבה מבחינתי לוותר על יעדים, אלא סיבה לטוס פחות, כלומר להישאר בכל יעד לזמן ארוך יותר כדי להצדיק את העונש של הטיסה. 

ולשוקי – לא ברור לי למה החלטת אוטומטית לוותר על יפן ולהישאר באירופה לפני שבדקת עלויות. כן, הטיסה יקרה יותר. אבל לא בטוח ששאר המרכיבים יהיו יותר מאירופה. כמו שאמרנו, זה תלוי מה עושים, לאן נוסעים וכמה, איפה ישנים וכו’. אנחנו לא יודעים מה התוכנית שלך, אז איך נוכל להעריך את זה? היום באינטרנט אתה יכול לבדוק לבד את שני המרכיבים העיקריים לבדך: הלינה והתחבורה, לפי העונה שאתה רוצה (יש הבדל משמעותי בין עונות/אם נופל על חג) והרמה שאתה רוצה ולפי כמות הנסיעות המבוקשת. האוכל באמת זניח, כי יפן מאוד זולה בעלויות האוכל. 

גם לי טיסות ארוכות (מעל 5 שעות) הן בגדר עינוי, ובכל זאת אני מעדיף טיסה של 6-8 שעות וטיסה נוספת של כמה שעות במקום אחת של 10 שעות או יותר.

ולדעתי עדיף להתגבר על ג’ט לג מתון ביעד ביניים מאשר לסבול ממנו במלוא העוצמה ביעד הסופי.

מה לעשות, המקומות הכי מעניינים בעולם אינם בטווח 3 או 5 שעות טיסה ולא אוותר עליהם בגלל סבל קצר בדרך.

ובחישוב של שעות המתנה לטיסת ההמשך, יקח יותר זמן.

והבעיה הנוספת, לא כולם אוהבים לבלות ובזבז זמן בתורים בנמלי-תעופה (גם בטראנסיט) ולהתחכך באוכלוסיות שלא תמיד מנומסות (ומתעטשות עליך- הלכה החופשה), אפשר לשלב טיול קצר/ארוך גם ביעד הביניים, אם יש זמן וחשק.

 * בשבילי טיסות מעל שלוש שעות, הן עינוי-סורי. 

לא חייבים 11 שעות, אפשר דרך הרבה יעדי ביניים, לפחות 3 בסין (צ’נגדו, בייג’ינג וגואנז’ו), טשקנט ועוד שחותכים את הטיסה לשני קטעים הרבה יותר סבירים.

אפשר לעשות עצירה של יום בדרך מזרחה לשבירת הג’ט לג.

והבונוס, דרך כל יעדי הבייניים שהזכרתי הטיסות הרבה יותר זולות.

לפחות לא תהיה כלוא כ- 11 שעות בצינור. 

תודה!

אני כנראה אמשיך לנפוש ליד הבית (אירופה...)