הנסיעה מייגעת, יום נסיעה לויאנג צ’אן ויותר מיום לצפון מערב.

הנופים היפים הם בצפון וחבל לסבול נסיעה שאין לה ערך מוסף.

לצאת מפאקסה לתאילנד ולחזור ללאוס בויאנג צ’אן יכול לקצר את זמן הנסיעה לחצי ולעשות אותה הרבה יותר נוחה.

זה שונה למי שמטייל לאט בין כפרים ורואה שינויי תרבות לאורך הדרך, אבל לזה צריך שבוע או יותר רק עד ויאנג צ’אן.

תודה יוסי

מדוע לדעתך כדאי לטוס מפאסקה   למשולש הזהב, אין דרך בשייט או נסיעה? לא חבל להפסיד את הנופים והכפרים? אנחנו יכולים להוסיף ימים,

בצפון יש הרבה דברים מעניינים, בראש ובראשונה מישור הכדים ליד פונסבאן, יום נסיעה באוטובוס מלואנג פראבנג (9 שעות) אולי יש גם אוטובוס מויאנג צ’אן.

אם ממשיכים מפונסבאן צפונה עוברים אזורים הרבה פחות מתויירים, הישוב נאם נון (=נהר נון) על נהר באותו שם, בו אפשר לצאת להפלגה בלונג בואט לכפרי מיעוטים שונים ואם מוכנים ללילה בתנאים מינימליים באחד הכפרים, אפשר להגיע עד לכפר של מיעוט פונג. הנשים שם משתמשות בטבעות צואר כמו בנות שבט קייאן בתאילנד, אבל רק בארועים חגיגיים וכהצגה לתיירים, לכם הן אינו “ארוכות צואר”.

עוד צפונה נמצא היישוב ויינג סאי ולידו מערות הפאטט לאו ובונקרים של המפקדה בזמן מלחמת העצמאות, שמנעו מהפצצות “אייר אמריקה” (חברה שהוקמה והופעלה ע”י הסיאייאיי מתאילנד) מלפגוע באנשי הפאטט לאו.

נוף האזור הררי יפה מאד, ירוק יותר מצפון תאילנד בעונה היבשה.

הדרך הטובה ביותר להגיע מהדרום היא בטיסה, או דרך תאילנד וויינג צ’אן.

מבחינת לאוס, הייתי “מדלג” על המרכז, מבחינתי עיקר העניין היה בצפון (איזור לואנג נמטה), והדרום (מדרום לפאקסה- צ’אמפסאק ו4000 האיים), יש שם (או הייתה) גם אופצית מעבר גבול לקמבודיה בשייט (שטים על הנהר לבקורת לאואית, שטים לביקורת קמבודית בהמשך הנהר וכו)

האזור של דרום לאוס בהחלט שווה טיול של 8-10 ימים (תמיד אפשר יותר) כולל 4000 האיים ורמת בולבן.

מכיוון שכבר ביקרתם בצפון לאוס תוכלו לדלג על הקטע היבשתי הקשה מפאקסה ועד משולש הגבולות ולטוס מאובון (תאילנד) לצפון תאילנד (בד”כ עם נחיתת ביניים קצרה בבנגקוק).