שרה – מחכה בסבלנות לרוקיס שלכם..

TAGA – אופטימיות זה מעולה, אני לגמרי בעד – גם אצלי אורך רשימת “תכף נגיע” הולך ומתארך, אבל בסוף אם ממש רוצים זה קורה  .

איזה טיול משגע! כזה אני רוצה…

שומרת ברוב אופטימיות. תודה!

… ותודה על תוספת מאפריקה 

אכן, בימים הקרובים אכתוב על קורותינו ברוקיס , כרגע מתמודדים עם ג’ט לג, כביסות, והורדות אלפי תמונות וסרטונים .

שמחה שיש עניין בקפיצה הקטנה הנוכחית שלנו לאיטליה.

Sailor   ו- aljaje – הדיון הקולונרי רק מראה לי שכמו תמיד נדרש לנו סשן השלמות באיטליה – פסטו  או חמאה ועלי בזילקום עם פסטה תמיד הולך, ואיכשהו לא יצא בטיול הנוכחי.

שרה – תודה שהצטרפת, ומסכימה שטווח רחב של סיפורים, גם לאותו איזור וגם במתכונת דומה, תמיד יש לו ערך מוסף למטיילים עתידיים.

אני נעזרת רבות בפורום, והטיולים שלנו משתדרגים באופן ניכר בזכות זה, ולכן חשוב לי לחזור ולשתף.

אז מחכה לשמוע חויות טיול מהרוקיס, שאליו טרם הגענו, אבל ללא ספק שבוא יבוא היום .

וברוח השיתופיות, מצרפת שירשור תפלצת לא ממש קשור לאיטליה, אבל של טיול משפחתי נהדר שלנו מקיץ שעבר בדרום אפריקה

שבזמנו שיתפתי בפורום אפריקה .

מאחלת לכולנו קיץ נהדר

מלא הנאות וטיולים .

טל

טל

רק חזרנו אתמול מגן עדן אחר ברוקיס, נכנסתי לראות מה המצב בפורום ולשטוף קצת ת’עיניים כי בלי כרטיס מוכן לטיול הבא יש לי ויברציות בלתי נשלטות בגוף והייתי חייבת משהו להרגעה והנה הטיול שלכם הכה בי חזק, עד למקום מושבי מול המחשב הרגשתי את ריח הים, הקפה והפסטה עם השום והבזיליקום וקיבלתי סחרחורת.

הנופים, הצבעים והטבע שכנעו אותי, חשבתי לכוון לדולומטים לטיול הבא, אבל הסיפור שלך גרם לי לחשב מחדש, עכשיו רק סיימנו הרים, אגמים ויערות, אז האזור האיטלקי המשובח הזה כנראה יתפוס את מקום הדולמיטים והם יחכו לטיול שאחרי..

כבר יושבת לעשות השלמות קריאה מהטיול של ליאור ונירית ומי שהוזכר כאן.

תודה על השיתוף שלך ושל כולם, אף פעם זה לא נמאס .

שבת שלום

שרה

מה שהיה שם ברוב המסעדות בתור הפסטה של המקום

לא יודעת מה האכילו אותך 

המקומיים לא יודעים את זה, בליגוריה קוראים לה לפעמים כך ולפעמים כך.

זה לא עם פסטו, זאת חמאה מומסת עם הרבה עלי בזיליקום ועם שום שמסננים לפני ההגשה.

היא שונה לחלוטין מכל פסטה אחרת שאכלתי, וטעמתי הרבה סוגי פסטה.

פאסטה אלה ליגוּרֶה Pasta alla Ligure שונה מאוד מה- Pasta alla Genovese (שמקורה בקמפניה-נאפולי). 

וה"לזאניה" עשויה מחתיכות קרפּ (Testaroli) בטוסקנה שמה - Panigacci (ללא פסטו), בפסטו אין חמאה (לעיתים מוסיפים קמצוץ חמאה בתחילת התהליך). 

אבל כולם עדיין טעימים. 

הפסטה הקלאסית של האזור “אל א ליגוריה” או ג’נובזה היא פסטה בחמאת בזיליקום, ובעיקר לזניה בסגנון זה שלא מזכירה את הפשטידה המוכרת לנו אלא כוללת עלי בצק מלבניים ומשולשים, איך שיצאו בחיתוך ממכונת הפסטה (טרייה כמובן), מבושלת ומוגשת ברוטב הזה.

יחד עם דג שהמלצר מפלט לתוך הצלחת תוך הקםדה להרחיק את כל העצמות הקטנות זו הרגשה של ארוחת מלכים

וזהו – זה נגמר, הטיול הכיפי שלנו הגיע לרגעיו האחרונים.

שוטטות קלה באיזור המרינה.

גלידה אחרונה על אדמת איטליה.

וזהו מכאן נסיעה ומנהלות שדה תעופה.

תם ונשלם

צ’או איטליה.

ולפני שעוזבים את פורטופינו – טיפ שירותים : יש בחלק המקורה, קומה ראשונה של החניון בכניסה לעיירה .

מכאן הפלגנו (ברכב) ליעד האחרון שלנו – סנטה מרגריטה. Santa Margherita

החנינו באיזור המרינה (במחיר מבצע של 2 יורו לשעה), ובזמן שחיפשנו מסעדה מצאנו שוק דגים שלפי השערה שלנו מהווה ספק של המסעדות באזור.

הדגה מגיעה לצלחתו של הסועד ישירות מהים .

לא קשור אם יש או אין דגה, האיטלקים בשעה שלוש סוגרים את המסעדות, ופותחים אותן חזרה רק בערב…

ואנחנו הגענו בדיוק בשלוש לראות איך המסעדות נסגרות בזו אחר זו מול פנינו מזי הרעב..

מהתבוננות תיאורטית במסעדות ובתפרטים, נראה שיש באיזור המרינה של סנטה מרגריטה מבחר נאה של מסעדות מוצלחות, שמציעות תפריט צהריים עסקי של 24 יורו.

בשעות שהמסעדות נסגרות, עדין נותרו פתוחים מספר בתי קפה במרינה, נכנסו לאחד מהם.

ובהשראת המלצתה של רבקה – הוזמנה אחת המנות היותר מוצלחות של הטיול מנת פסטה עם אנשובי.

מצטרפת בחום להמלצה של רבקה לנסות את האנשובי של האזור (טרי לא משומר וממש נימוח)

וזה בית הקפה (שמגיש גם שלל מנות פסטה), שהציל אותנו מחרפת רעב…

ברוך הבא Sailor .

פורטופינו ומצעד הכוכבים -

מסכימה פורטופינו באמת יפה ומתקתקה.

שירים שרו עליה, התאהבו ברחובותיה ומצעד כוכבים מרשים גודש את הרקורד התיירותי שלה.

עדות למצעד כוכבים שביקר כאן מתועדת בתמונות ענק בפתח מסעדה במרינה.

אל הכוכבים בתמונות צמודה בעלת המסעדה שגם בתמונה וגם במציאות רואים שהבוטוקס לא לגמרי זר לה…

ומה אמר מצעד הכוכבים שלנו (שהושאל לרגע מפנינית) על כל היופי היוקרה והבוטוקס שזרם ברחובות פורטופינו?

למרות היופי, דווקא העדר החיספוס שקיים היה בכל הכפרים בהם ביקרנו עד כה, הוריד אצלנו לפורטופינו את הניקוד..

אז באם כל האתרים שביקרנו בהם עד כה זכו לטווח ציון שנע בין 5 המושלם לבין 4 הכמעט מושלם, דווקא פורטופינו גירדה את 3 עד 3.5 כוכבים .

זה כמובן לגמרי סובייקטיבי שלנו ואולי זה גם בגלל שפורטופינו היתה האחרונה בשורות העיירות והכפרים שביקרנו בהם.

אפילו הדלתות פה משדרות יותר הדר ויוקרה, איפה החיספוס של האבנים ושל התיירים שמסתובבים עם כפכפי אצבע ברחובות..

אבל גם עם 3.5 כוכבים נרשמה הנאה שכללה–

רכש גלידה (כמעט אחרון לטיול) בכניסה ליד החנייה לפורטופינו

טיול לכיוון המגדלור והטירה שמאפשר נקודות תצפית יפות .

הגן הבוטני עם הפסלים (היה סגור, אבל השקפנו עליו מלמעלה ולמטה)

אז את הממחטות אתם רשאים להכניס, לא סבלנו, רק פחות נכנסה לנו לנשמה פורטופינו-

פסלי הגן הבוטני ונוף למפרץ-

פורטופינו היא מלכודת התיירים הכי מתוקה שאני מכיר.

אתה יודע שמנצלים אותך ונהנה מזה כל רגע.

מקום קסום.

יומו האחרון של הטיול –

הבוקר נפתח בשחייה במי המפרץ המרעננים של פורטו ונרה.

ומכאן מתחיל המסע הביתה, אבל מכיוון שהטיסה שלנו יוצאת רק בלילה  שילבנו עוד סשן השלמות טוריסיטי בדרך –

היעד – מפרץ   Portofino  .

ים כבר היה לנו הבוקר, אז על החופים בדרך מפורטו ונרה לפורטפינו  פסחנו

התלמידים המצטיינים של השירשור זוכרים שניתן להתנייד גם במפרץ פורטפינו במנעד התעבורתי הכולל – רכב, רגל ושייט.

והנה פירוט האפשרויות לפניכם-

אפשרות השייט –

קו 1 של חברת  Marittimo del Tigullio עובר דרך העיירות באיזור –

(החברה מגיעה גם לכפרי הצ’ינקווה טרה), אבל קו 1 רלוונטי למפרץ פורטופינו-

ברגל

 יש שבילים הסמוכים לכבישים המחברים כבר מרפאלו דרך סנטה מרגריטה משם ל- paraggi בואכה פורטפינו

סה”כ כל המסלול (מישורי למדי) –  של 7.4 ק”מ , אבל אפשר לבצע רק חלקים ממנו.

ליאור בחר והמליץ להשאיר את הרכב בפראג’י ומשם ללכת ברגל הלוך חזור לפורטופינו (להערכתי כ-3 ק”מ לכל כיוון).

 רכב

יש כביש המגיע עד לפורטופינו, אבל רבות ההמלצות להמנע מאפשרות זאת – הסיבות להמנעות - עומס התנועה בכבישים הצרים של המפרץ, ויוקר החנייה בפורטופינו (חמש וחצי יורו לשעה, ללא ערך מכסימלי, קרי המונה ממשיך לחשב עלות לנצח).

ליאור גם נהנה מהטיול הרגלי והרחצה בפארג’י.

אנחנו לעומת זאת בניגוד לכל ההמלצות בחרנו במזגן הרכב.

היה יום חם (הטמפרטורות שעד כה היו סביב 22 מעלות, זינקו ביום זה ל- 30), הגענו באמצע שבוע בשולי עונת התיירות אז המצב בכביש היה עביר בהחלט.

ובשל הטיסה שעוד מחכה לנו בהמשך היום, העדפנו להמנע מטיולים ארוכים.

אז יכולים לספר שגם זאת דרך אפשרית , והכי התאימה לנו בנקודת הזמן של הטיול הנוכחי.

והנה היא פורטופינו היפה-

ועל רקע השקיעה, מתקרב הלילה האחרון של הטיול, מחר (בערב) חוזרים הביתה –

ולפני מחר , שקיעות אחרונות –

ובהמשך הגיעו הדלתות והחלונות

הסתובבנו גם בסימטאות, טיפסנו לכיוון הטירה, הכל מאוד יפה ופסטורלי (חוץ מהמנוף..)

סימטאות ונופים

עדי – אני צמודה לגוגל הוא הדוקטור החביב עליי..

בכל מקרה לפורום יש כנראה קריטריונים בהעלאת תמונות, כי אלו של פורטו ונרה  עלו.

ואם בפורטו ונרה עסקינן – אז כאמור אנחנו ביום ים – שוחים, רובצים על הסלעים כמו האיטלקים (נוער ומבוגרים).

מרוצים.

זה יום רגוע, והכל כל כך קרוב, אז אפילו שנ”צ נכלל באג’נדה היומית (מרכיב נדיר בטיולים אצלנו)

קו המרינה עם הבתים הצבעוניים של פורטו ונרה יפה, ובד”כ אף יפה יותר.

אבל במועד ביקורנו, אלוהי הטיולים החליט שפינק אותנו מספיק עד כה (מה שנכון), אז בתוך כל הטוב הזה נתקע לנו מנוף

אם תבואו בעתיד כנראה יהיה כאן מלון פאר משוחזר לתפארת.

אחרי השנ”צ חשבנו לקחת שייט מסביב לאי Palmaria הסמוך , אבל ההפלגה לא יצאה בשל מיעוט מתעניינים.

ובכלל לאי Palmaria ניתן להגיע בשייט  או במונית מים  המגיעות לאי ואז ניתן לטייל בו רגלית או לשחות בחופיו

או לחילופין לקחת הפלגה כמו זאת שאנחנו שקלנו כאפשרות בילוי לאחה”צ שמקיפה את האי דרך הים .

ההפלגות יוצאות מהמרינה.

ובכלל בפורטו ונרה, לא ממש נדרשים הסברים הכל קטן וקרוב ומאוד נחמד.

אז במקום להפליג, יצאנו לטיול מקיף בסימטאות פורטו ונרה–

הרחוב הראשי עם החנויות  הקטנות, וקו המרינה שמגיעים בסוף לכנסיית San Pietro

הדרך לכנסייה: 

הכנסייה

מפרץ הסלעי – Byron's Grotto (אליו גם משקיף פסל האישה ), וממנו ניתן לראות את הכנסייה-

לא היה רשום מתי מתקיים, וגם בעלי המלון אצלנו לא הראו ידע או התלהבות מהנושא.

שילוב של חוסר הידע וחוסר הרצון לצעוד שוב את כל העיר העתיקה לכיוון הנהר, הביאו אותנו להחלטה שדי עם הצעדות, היום זה יום ים .

אז לעולם לא נדע, איך נראה חלקו הבוקרי של הפסטיבל.

לעומת זאת שמנו פעמינו ל- Porto Venere כמו גם למקום הלינה האחרון שלנו לטיולנו זה, גם הוא מומלץ.

מקום הלינה נמצא בתוך בית צבעוני הממוקם על המרינה  ובתוכו  4 חדרים, זה שלנו השקיף לנוף הים –

זה שם המלון – L'Ancora, Via Capellini 167, Portovenere

קו הבתים הצבעוניים הנושק למים של פורטו ונרה, באחד מהם נמצא גם המלון שלנו

נוף הים מהחדר-

תודה טל. פורום עקשן....(ואיכשהו לא חשבתי לעשות גוגל..)

כשהיינו בפיזה מכרו שם בדוכנים מנורת לילה בצורת מגדל פיזה וכשמדליקים לה את האור זה נראה בדיוק ככה.…

עדי – אכן גם אנחנו בנסיבות אקס-פסטיבליות כנראה שלא היינו מגיעים לראות את מגדל פיזה בלילה, אבל האיטלקים משקיעים בתאורה.

אז במיוחד בשבילך עושה ניסוי אחרון של תמונה שלנו.

וכגיבוי אם שוב לא יצליח (וסביר שזה הכיוון) להלן  קישור לתמונות מגדל פיזה בלילה