אני משתדל שיהיה עד 5 שעות נסיעה ליום. תמיד יש איזה יום  עד שלושה עם נסיעות יותר ארוכות....

 לא יותר מ-4 שעות ביום ורצוי מפוצלות.

נסיעה בבוקר > אטרקציה>נסיעה ולינה.

אם אין ברירה או חוסר בימים נעשה גם יותר למשל מילוסטון לגליישר פארק יצא 9 או 10 שעות.

לא זכור לי כמשהו נוראי אבל לא רואה בזה שום טעם/חוויה אלא אם ממש אין ברירה.

באופן אישי נסיעות גם מרדימות אותי..לא משנה כמה הנוף יפה מסביב וניתן לאמר שאחרי שלוש שעות אני מאבדת את זה.

עם ילדים כנ”ל לא יותר מ-4 שעות.

העיקר שנהנה וננהג בזהירות

עם זה אני מסכים, מניסיון – לוודא שאין שום חשש להירדמות.

היות ואומרים כי מייל נהיגה בארה”ב קצר יותר  מקילומטר נהיגה בישראל, בצעירותי עשיתי את השטות לקום ב-3 לפנות בוקר ולנהוג 7 וחצי שעות מאזור בוסטון למפלי הניאגרה, שם טיילתי כ-7 שעות, ויצאתי לדרך חזרה ב-7 בערב לערך.
ברור שהתעוררתי מתישהו על הכביש המהיר כאשר הרכב בסטייה קלה שמאלה לכיוון מעקה ההפרדה, למדתי את הלקח, פחד אימים.
אני לא מגיע לנקודת הירדמות יותר, אני מכיר אותה – קורה שנופלת עלי עייפות, יש לי שיטות לא להירדם.

אז נסי את אלבניה, לא הודו, אבל כל נהג חושב שקנה את הכביש.

אבל איזה דרכים יפות, כל אחת דרך נוף להלל.

נהגתי 7 שנים באנגליה  צד שמאל- ואכן לצרפתים יש בדרך כלל דרך ארץ חוץ מהמשאיות…

מזמן לא נהגתי בארץ כי לא שכרתי רכב בפעם האחרונה – אבל המצב לא השתפר… רק שהנהיגה בארץ עזרה הרבה בהשרדות בניגריה  על הכביש ………

בשוויץ 4 שנים עם פיאט  123 שבזמנו  הבאתי  ארצה –

ואחר כך אוטו ביאנקי 

היום אני יותר בענין 4x4 – שקרוב לוודאי הרבה יעקמו את האף בגלל  איכות הסביבה…

יש route 66

צילה לכלכת…

באירופה יש אולי קצת יותר דרך ארץ בכביש (לא תמיד) אבל כבישים שלפעמים רק המקומיים יכולים לנהוג בהם וגם אז בפיאט או רנו פצפונת עם מראות מקופלות. ונהג מכוון מקדימה. 

אחרי זה יש את אירלנד עם הנהיגה בשמאל וגדרות אבן שמשמשות שוליים בכבישים הכפריים

אין ספק שארה״ב מתאימה לנהיגה ונהגים וגם יש כבישים לפעמים שהם טיול בפני עצמו 

אלון , המקום האיום ביותר לנהיגה … מלבד ארצינ ו הקטנטונת –  ניגריה  לאגוס … אז זה לא הכמות  אלא ״ההאבקות״ בכביש ; קצת כמו הודו אם היית… והרבה יותר פרוע …

דרך אגב אני מקווה שאין פה  

תחרות אני נהגתי יותר

אכן יש נהיגה נטו ש ויש את העצירות בדרך כפי שכבר ציינתי … 

בהתאם  לאתרים בדרך  ואני מוסיפה עוד פה ושם … מחשבת כך שלא אגיע בחשכה    … העיקר שנהנה וננהג בזהירות…

כמי שעשה כמה נסיעות ארוכות של 8+ שעות אז נכון שנסיעות

שצוינו בפוסט ההוא הן קצרות יותר,אבל  מי שרוצה גם לטייל בדרך והנהיגה זה לא הכיף בטיול

אז צריך לקחת את זה בחשבון.

ככלל בטיולים בארה”ב יש תמיד מספר ימי נהיגה ארוכים אני משתדל שהם לא יהיו רצופים

ולא יעלו על 400-500 ק”מ

אצלנו זה עניין די פשוט. הבסיס הוא שאנחנו רוצים לנסוע ברכב ולא לטוס ורוצים לראות לעומק מקומות מסוימים. את ההגעה למקומות האלו אנחנו עושים כמה שיותר מהר...השיא שלנו עד כה הוא נסיעה מאורלנדו לטורונטו ביומיים. 

השאלה שלי נקרה לי בראש – כי בפוסט אחר  אנשים אומרים שהדרך ממואב לפייג׳ ארוכה !

הסתכלתי במפה והוספתי זמן ואינני רואה את זה כדרך ארוכה –

אבל כאמור תלוי מי נוהג וכמה נהנים מהדרך כמו מהאתרים.

ראשית אציין שגם אני נגוע בחיידק הנהיגה , 

לפני מספר שנים התנדבתי במחנה קיץ בהרי הפורנו , והייתי צריך לנסוע למפלי הניאגרה להחזיר חניכים , 300 מייל הלוך ו300 מייל חזור ברצף

לפני 4 שנים לפני חתונה של הבן בקווינס , ואחרי חתונה של הבת כאן בישראל החלטנו על נסיעה מקווינס עד לקי ווסט  , בהלוך טיילנו והדרך ארכה 11 ימים , את נחזור 1500 מייל עשינו בשלושה וחצי ימים

גם אני , רוני …. כבר דיברנו על זה  וכמעט שנסענו יחד גם ....

שאלה כללית מדי.

ראשית תלוי אם אתה חולה הגה או שונא אותו.

בדרך כלל, לטיול מתגלגל, אני מתכנן 200-300 ק''מ ליום. אבל יכול גם ל''השתקע'' במקום בלי לזוז. מצד שני, כדי לעבור מחלק אחד של טיול לחלק אחר יכול לתכנן גם 500 ק''מ ליום אחד וקרה לי שנהגתי קרוב ל 900 ק''מ כי היה חבל לעצור סתם כך באמצע שום מקום.

אה, לשאלה שלמעלה - אני חולה הגה כרוני.

12 שעות עשיתי מאנגליה לצרפת דרך המנהרה – אבל  לא בארהב…

זו סתם שאלה  סטטיסטית  לשמוע דעות… 

לא כל כך הבנתי את השאלה. 

משתדלים לתכנן עד 5-6 שעות נהיגה ביום, ולא יום אחרי יום ברצף, אבל יצא לנו גם לתכנן נהיגות של 9-10 שעות ולבצע נהיגות של עד 12 שעות (למשל מלאס ווגאס לסאן חוזה בפקקים).

צודק זה לא שווה לכל נפש; ו BC את המעט שביקרתי לפני שנים אכן מדהימה …

נהיגה עם ילדים זה דבר אחר לגמרי – את זה עשיתי לפני שנים באירופה שוויץ אוסטריה …

טוב יש לי עוד זמן עד אוקטובר אדווח ;

צילה

לא נתתי תשובה כי אני לא חושב שזה חד משמעי. 

כתבתי לך על דוד שלי שעשה במשך יומיים רצופים יותר מ2000 קמ אחרי גיל 70. 

אני עשיתי בקנדה יותר מ1000 קמ ביום ולא על אוטוסטרדות ועם שני ילדים קטנים ב95 והיה מקסים. תמיד הייתה לי גזיה באוטו והכנתי לעצמי קפה שחור ולאשתי תה בעצירות המאוד יפות בדרך. לילדים אז נהגתי לבשל פתיתים שהם מאוד אהבו (זה היה טעם של ישראל עבורם) והרגשנו שהנהיגה היא טיול כי קולומביה הבריטית מאוד יפה והייתה אז חדשה עבורינו והכל נראה אז מדהים וגם הבן השני שלי שנא אז ללכת ולקחו הרבה שנים עד שגרמנו לו להתאהב בטרקים. 

אז אם אין לך בעיית כושר נהיגה והנסיעה יפה ואת עושה לך עצירות כיפיות ולא משתעממת אז גם 1000 קמ ביום זה סביר ואולי גם יותר. 

לגבי הטיול שלי הוא בינתיים תוכנית/חלום שאולי יתרחש בשנה הבאה אבל אולי רק בעשור הקרוב ואולי אף פעם לא. אני עדיין עובד ונהנה מאוד מהעבודה כך שקשה לי לעזוב. 

אז אל תחכי לי, את כבר במקום שאפשר לעשות את זה בשנה הבאה אם רק רוצים. 

היי

כמובן שיש עצירות אם זה אוכל או סתם שיחרור שרירים … ונקודות ענין בדרך…

טיולי כוכב זה נחמד ולפעמים מאד נוח כאשר לא פותחים אורזים סוגרים … 

אני מעדיפה road trip – באירופה ו ארהב …

נ ב @dregev03

אכן לבד וגיל אספר לך באוזן …… אני נוהגת שנים והרבה וגם נסיעות ארוכות ;נהיגה מעוררת אדרנלין אצלי גם אחרי 50 ש ללא שינה בנמל התעופה של הונג קונג …

רוב הנהיגות באירופה ; קצת הודו בזמנו בארץ וגם ארהב…

גיל זו לא הבעיה לדעתי ; אלא הבריאות והתגובות … 

אבל לא נתת תשובה  …

ד א – לסיבוב שלך בארהב אפשר להצטרף לחלקים מהטיול גם אם אני מהללת את עצמי – אני לא נוהגת רע בכלל – גם עם הגיל …………

נ ב הולכת עכשיו לנהוג במכסחת ג’ון דיר שלי …………… 

שכחתי נהגתי בלאגוס  ניגריה בשנות התשעים …

צילה

את לא מספרת שאת כנראה תהיי לבד ברכב? נכון?

זה משתנה מאוד חשוב לדעתי

גם הגיל משפיע למרות שהיה לי דוד שהגיע אלי מקלגרי לסיליקון וואלי אחרי גיל 70 ביומיים אם אני זוכר טוב. הוא היה מקרה מיוחד של אדם שאוהב לנהוג ורגיל לעבוד בקנדה רחוק מאוד מהביית. 

על עצמי אני חושב שיש לי קצת פחות עמידות לנהיגה מזו שהייתה לי לפני 25 שנה

בארה”ב  נסיעה ארוכה נחשבת בין 4 – 6 שעות  ומעלה

נסיעה יומית של 2-3 שעות לדעתי הינה סבירה לחלוטין

צריך לתכנן את הטיול עד כמה שניתן – שנסיעות ארוכות לא יהיו ברצף יומי ובממוצע לא יותר מפעם בשבוע ולשלב גם ימים של “מנוחה” כלומר נסיעות קצרות כ”כוכב” מהמלון