אולי יום אחד זה יגיע גם לפה. מדברים על חוק האריזות, לא? או ששכחו מזה?
בינתיים רוב האנשים לא מפרידים אפילו בקבוקים ונייר שכן אפשר

ונסעתי עם 4 ילדים, שגם הם מפונקים באוכל.
הסתדרנו יפה עם המבחר שהיה בסופר-מרקט ובמסעדות.

את המעדנים הזרים לא כל כך אהבו, אבל לא הייתה שום בעיה עם לחם, חביתות ופסטה.

ועל תרבות הסמוך האפיינית .
אגב , בנסיעתינו האחרונה לגרמניה השקענו המון אנרגיה בהפרדת הפסולת.
ביום האחרון כשכבר היינו מיומנים רוקנו את פחי הרכב השכור בפח המחולק בשדה התעופה .
שנייה אחר כך הגיע פועל נקיון ורוקן את כל שלושת הפחים לשקית אחת והופ לפח המרכזי ...
נו טוב , לפחות למדנו להפריד , לא שיש מה לעשות בחולון עם הידע שצברנו ...

מי שלא מצהיר ומבריח את המזון עובר עבירה של הברחה.
החוק קודם כל נועד להגן על החי והצומח במדינת היעד. העברה "תמימה" של תפוח עלולה לגרום לאסון אקולוגי קטן או גדול.
בישראל אף אחד לא נהנה מחיפושיות החומיינים שטסו אלינו ממנידות חבר העמים בתוך מטוס.

לאלו שלא מוכנים להבין בטוב החוק נועד גם לגרום להם להבין ברע.
ברע הכוונה קנסות של אלפי יורו ואולי גם גירוש.

אם אם מישהו מבריח יכול להיות שיצליח לו, יכול להיות שלא.
אם הצליח - הצליח. נקווה שלא יגרום נזק סביבתי.
אם לא יצליח אני מניח שהוא לא יוכל להחליק את העניין בצ'פחה ידידותית על הכתף של המוכס ו"חאליק, בסך הכל כמה שניצלים, תראה כמה הילד רזה, חוץ מזה אנחנו אוכלים רק בשר חלק גלאט".

אם לא בטוחים אז פשוט שואלים - מצהירים.
המוכס יודע מה מותר ומה אסור.
אם אסור להביא שניצל אז המצהיר יאלץ להפרד ממנו. אבל זהו מכסימום הנזק.
כי מי שהצהיר לא מבריח.
נכון שנראה כמו שאלת קיטבג. למה להצהיר, בגלל ההצהרה להתעכב ובסוף אולי לא לאכול שניצלים שבוע שלם, בזמן שהנוסע ליד כבר נוסע במכונית השכורה.
אבל יש כאן שיקולי סיכון וסיכוי.
אז אני הייתי מצהיר וכל אחד שיעשה מה שהוא חושב.

טיפ קטן:
ברוב הערים באירופה המערבית יש סופרמרקטים באזורים של יהודים שמוכרים סחורה כשרה וגם סחורה מישראל.
אם המוצרים האלו כל כך חשובים לכם תקדישו שעתיים שלו לביקור כזה ואתם מסודרים - בלי לעבור על החוק ובלי לעשות פשרות בריאותיות.

עד כאן!
הכותרת אינה הולמת ופוגענית.

אפשר להגיד את אותם הדברים בדרך אחרת.

עם הכבוד לכל אלה שמכבדים את החוק הגרמני .
אבל , בל נשכח לגנות באותה מידה את אלה שנוסעים במהירות מופרזת בכבישים , ולא מפרידים אשפה (אולי כי לא יודעים איך) זה גורם הרבה יותר נזק מגבינה צהובה שנאכלת עד תום .
ולמי שכן מעוניין להכניס אוכל , הכנסנו לגרמניה ולצרפת (כמה פעמים)
עופות ,דגים , גבינות , ממרחים , שימורים , מוצרי סויה ,מזון תינוקות ותרופות כולל מזרקים להזרקת התרופות.
אגב, בכניסתינו האחרונה לגרמניה לא רק שלא בדקו או שיקפו מזוודות אפילו לא טרחו להחתים את הדרכון שלנו ...

למי שבכל זאת מעוניין לקחת ויטמינצ'יק מהבית מומלץ לעטוף את הבקבוק בנייר סופג (נייר מגבת/מטבח) כמה פעמים ולעטוף מסביב בניילון נצמד.
אבל לא לשכוח שזה הורס את השיניים של הילדים , לא הניילון הנצמד הויטמינצי'ק

נסיעה טובה לשומרי הכשרות ולאלה שלא .

לדעתי, אין כמו טשולנט (חמין) על האלפים ....

תקציר
אוכל
יש חוקים ויש לכבד אותם.
אוכל יבש מותר להכניס לכל מדינה אירופאית.
אוכל קפוא /חי -לא.
זה שלא נתפסים בקלקלה לא הופך את ההתנהלות לחוקית.

בני אדם

יש אנשים שונים בפורום ויש לכבד גם אותם.
כל שאלה לגיטימית.
כל תשובה רצוי שתהיה כזו שמכבדת את הזולת.

השתרשרתי לאלונה-כי היא לקחה לי את המילים מהפה.

האם גם האיטלקים קפדנים כמו הגרמנים? אנחנו נוחתים בורנה וגם אנחנו חשבנו, מטעמי כשרות, להכניס אוכל קפוא?

אני יכולה לדמיין שזה נורא קשה, גם ככה אני שונאת לארוז - לתכנן מה אלבש וכו' אז גם לתכנן מה יהיה לאכול? לא מקנאה בכם בכלל (ובשבילי אוכל מקומי הוא בהחלט אחת מהנאות הטיול אז על אחת כמה וכמה לא מקנאה ).
בכל זאת אני חושבת שזה לא מצדיק זלזול בחוק שיש לו סיבות חקלאיות מאד ברורות. זה לא הוגן כלפי הארץ המארחת. עובדה שאפשר גם אחרת, הנה את כמעט לא הפרת את ההנחיות ועכשיו שאת מודעת לדברים את שוקלת לוותר גם על הגבנצ. אז אפשר גם לשמור כשרות וגם לכבד את החוק ולשמור על החקלאות המקומית ממחלות.
לגבי טבעול את צודקת, זה פתרון טוב גם לבעיית ההפשרה וגם לעניין השני.

אכן לדעתי יש סיכוי שהבשר קופא ואז מפשיר ולכן אני לא לוקחת בשר כלל רק טבעול שזה בעצם לא בשר כלל.

(זה גם חוסך לי את לקיחת כלים כפולה של כלי בשר וכלי חלב...).

באופן עקרוני אנחנו אוכלים חלבי - פרווה כל הטיול (בקיצור טבעול ).

הדבר היחיד שאני אוהבת להכניס זה גבינה צהובה - אין אפשרות לקנות גבינה צהובה כשרה בסופר רגיל... בעיקבות מה שכתבתם אני אשקול זאת שוב. וייתכן שנוותר על זה.)

אחוה

נ.ב. אני לא מבקרת אף אחד פה אבל מי שלא שומר על כשרות קשה לו להבין את מורכבות עניין האוכל בחו"ל והחשיבות של להצטייד בהכל (כן! לחשב מה אוכלים כל ערב עוד מהארץ) מהארץ מראש.

אבל יש סיבה לחוקים האלה כפי שפפה הסביר מאד יפה. זו לא גחמה סתמית. אני לא מקבלת את זה ש"שומרים כשרות" או להבדיל "ילד בררן / מפונק" זו סיבה להפר חוק ולהכניס צידנית בשר, גם אם לא תפסו אותך. יש מספיק דברים שכן מותר להכניס למדינות האלה ואפשר לחיות שבוע בלי בשר. אם שומר כשרות נוסע למדינות שיש בהן קהילה יהודית גדולה, ולא יכול בלי בשר, שיתכבד ויתכנן את הטיול שלו כך שיעבור בהתחלה בעיר גדולה, ויצטייד בבשר כשר.
לגבי סחיבת 20 ק"ג מזון שכן מותר להכניס, זו כבר באמת בעיה של כל הורה בנפרד והחלטה אישית על דרך החינוך. אני מניחה שאני לא אעשה את זה ולו מהסיבה הפרקטית שאם אני נוסעת לבד עם הילד זה לא ריאלי... אבל הוא עוד קטן מי יודע מה יקרה בעתיד


אגב, בלי קשר, אני תוהה האם הבשר שלכאורה הגיע מבלי שהפשיר באמת לא הפשיר או שהפשיר ואז קפא שנית, מה שהופך אותו לממש לא בריא לאכילה. מהיציאה מהבית עד שהמטוס ממריא הבשר מוגן רק ע"י הקרחומים בצידנית, וזה לא מעט זמן. נשמע לי מוזר שזה מספיק. בטיסה עצמה הוא נמצא בתא המטען בטמפ' הרבה מתחת לאפס וברור שכאשר נוחתים ביעד הוא נראה מאד מאד קפוא, אבל איך יודעים מה קרה לו בדרך?

פפה,
תודה על שהפנית את תשומת ליבי לכך שמדינות אירופה אינן מפגרות.
כל אחד מאיתנו מגדל את הילד על פי דרכו והבנתו וכל אחד גם משוכנע שהוא הצודק ביותר. מה גם שבגילי אני לא פתוחה לחינוך מחדש.
אני שמחה שלפחות לגבי קביעה אחת שלי שנינו מסכימים - אתה לא אימא. אבל אבא ועל אחת כמה וכמה סבא שווים פה זהב, ללא ספק. ופה כולם, אימא, אבא, סבא וסבתא נוהגים לכבד אחד את השני. גם אם השני שומר כשרות או מגדל את הילד על במבה ישראלית.

אלונה

וסבא על אחת כמה וכמה, וכשהנכדה נסעה איתנו לחו"ל, לא עשינו עבורה שום דבר מיוחד והיא ראתה שהאוכל בחו"ל דומה לאוכל בבית פחות או יותר.

לדעתי הפינוק המוגזם ו-"האמא המשרתת שקופצת לכל פיפס של הנסיך", הם שגורמים לבעייתיות, תשאלי את פרופסור עמוס רולידור......

אני לא חושב שהמדינות במערב אירופה מפגרות עד כדי כך שאין להן מה שיש בישראל, יש הכל.

מה תעשי אם בארץ ייפסק ייצור המעדן הספציפי הזה?
הילדים לא מטומטמים, הם חכמים מאוד ויודעים לנצל את ההתנהגות העבדית של ההורים.
אז במקום לקבוע שאני בטח לא אמא, כביכול אני לא מבין, תנסו גם דרך חשיבה אחרת.

ובכל זה לא התייחסתי כמובן לדתיים, שהם חיים לפי חוקים קדומים עם אנשים שמכתיבים להם דרך התנהלות ספציפית שנשארה תקועה אי שם מאחור.

פפה, עם כל הכבוד, רואים שאתה לא אימא...

הנסיך היה בן 4 כשיצא איתנו לראשונה בחו"ל, לא היה מעדן שלא הזמנתי במסעדה או לא קניתי בסופר. היה צריך רק להצביע להגיד "זה רוצה" ישר קניתי. לא אכל. פשוט לא אכל. הייתי מוכנה לטגן את הכליה השמאלית שלי כבר מרוב יאוש. עם השנים הסקרנות עשתה את זה. לא רק מקדונלדס, גם בורג-קינג הולך כבר. ואפילו שניצל וינאי אמיתי. אבל האולטימטום הזה של "שיסחוב לבד 20 קילו"? לא יודעת בני כמה הילדים שלך, לנו יש עוד כמה שנים טובות לפני טירונות צנחנים.

לעניין שמירת הכשרות - האם בערים הגדולות נניח מינכן או צלזבורג אין סופרים כשרים? מבדיקה מהירה באינטרנט יש כמה וכמה מסעדות הן במינכן והן בצלזבורג, ויש בתי כנסת ומרכזים יהודיים, מן הסתם הם צורכים אוכל כשר - לא כדאי ליצור איתם קשר במייל ולהתייעץ איפה לקנות את האוכל במקום לסחוב אותו מהארץ? חלילה, שלא תיקחו את זה בתור קביעת עובדות נוסח פפה, רק הצעה ושאלה.

אלונה

pepe,ה20 ק"ג מזון זה לשומרי כשרות.למרות שלא שומרת,אני מכבדת את רצונם.וליבי איתם בהכנת המזון מהארץ ועד הסחיבה שלו לחו"ל.היום,כאשר גם אנו התרגלנו לצרוך את נוטלה,ומוצרי קורנפלקס הרבים הנמכרים גם בחו"ל,וקמח הוא קמח.והאורז הוא אורז ורסק עגבניות הוא רסק. בתעשיית מזון בחו"ל מאוד מקפידים לרשום על התויות מה מכיל כל מוצר ,המחירים בגרמניה בפרט ,בדרך כלל זולים יותר מהארץ(בדוק ולצערי)אפשר לעשות סלקציה לחלק מהמוצרים.
במשפחה לא שומרת,אפשר לסכם עם ילדים מראש,שבחו"ל הם מנסה דברים שונים כמו גם משחקים שונים,פארקים שונים,רכב אחר(לא של אמא/אבא)וחדר...כך נהגתי עם שלי.והם מצידם ניסו בכל בית קפה, בדרך, שוקו שהיה להם מגעיל לבסוף.אבל הנסיון היה שווה.בבית טעים יותר
אמה

לגרמניה לקחנו רק דברים יבשים לשעת השין.חבילת וופלים,גרעינים וכו'..אבל,בטיסה לארה"ב הורי לקחו בצידנית מתקפלת גבינת שמנת נפוליאון,מה לעשות שהנכדה אוהבת רק את הנפוליון שלנו?עצרו אותם די בברוטליות,הצמידו לקיר ופתחו את התיק,לאחר שראו מה יש בו רק שאלו "יוגורט,יוגורט" והניחו להם וגם לנפוליאון.הלב של אמא שלי ירד עד הסוליות,"שיהיה יוגורט,שיהיה שמנת,קחו אותו רק תעזבו אותנו" הכל הסתדר בשלום והם הגיעו לקליפורניה עם הנפוליאון שנה אחרי ראיתי איך עוצרים שוב די בברוטליות זוג עם תינוק והופכים להם תיק עם מוצרי מזון.בשני המקרים היה זה כלב שהריח את המזון.כלב קטן שהיה על רצועה עם אישה ללא מדים אפילו.ולי במזוודה היו טונה במבה וביסלי גריל-לאחיינים,לשמחתי הכלב היה עסוק באוכל תינוקות ואני והבמבה הגענו בשלום.
לעיניין גרמניה,בת דודה שלי(חייה בברלין) תמיד,תמיד לוקחת בחזור מטיול בארץ-חומוס,תחינה וצנצנת חמוצים של אבא שלי
בדרך כלל הגרמנים מאוד מקפידים.אבל בטיסה למינכן עם אלעל,אף אחד לא בדק אותנו, אפילו לא שאל כלום ביציאה.
אמה

מבחינת מזון-
א.
משרד הבריאות המקומי לא מאשר הכנסת מוצרים חיים למדינה בגלל בעיית מחלות (בשר ומוצריו, חלב ומוצריו, אוכל מבושל, וכדומה
ב.
משרד החקלאות לא מאשר הכנסת צמחים שתילים ופקעות מחשש להעברת מזיקים
וכן לא ירקות מאותה סיבה ולא פירות (לא ראיתי שלקחו למישהו תפוח או שניים מהתיק, אבל אני מדבר על החוק.
ג.
למה להביא מהארץ אם יש שם?
למשל במבה יש בחו"ל (קצת יותר קרנצית מאשר בארץ), יש ביסקויטים, יש לחם, יש פתיתים ויש ויש ויש בכל סופרמרקט גדול ואפילו בינוני.
גם שוקו למרחה של נסטלה יש בכל מקום והוא טעים מאוד, באחריות.
לילד יש טענות? שילמד להתרגל גם לדברים אחרים. לא רוצה? שיאכל לחם וחמאה.....
אלא אם הוא מוכן לסחוב עבור עצמו מזוודה של 20 ק"ג אוכל סתם.....

ד.
מה הכלל בהכנסת פריטים?
כל פריט שנמצא באריזתו המקורית ואיננו אוכל חי כמו בשר או מוצרי חלב, אין בעיה.
למשל, קופסאות שימורים למינייהם, שקיות עם מוצרים שלמות וסגורות כפי שיצאו מבית החרושת וכדומה.

ממש כרגע חזרנו מהסופרמרקט (כרתים), כיוון שאנחנו מתגוררים בדירת חדר עם מטבח וללא כלכלה, ולא היה שם משהו שאשתי הצטרכה ולא מצאה.

יש לי חברה שנסעה עכשיו ולקחה הכל מהארץ כי הם לא אוכלים במסעדות בגלל שהילדים בעייתים, הם לקחו גם בשר בתיק צידנית עם קרחונים, והבשר לא הפשיר עד שהגיעו ליער השחור. וגם אף אחד לא עשה בעיות לא ביציאה מהארץ ולא בכניסה למינכן.

היי,
תודה למשיבים..
אני מניחה שמדובר בבשר חי... אז אם לוקחים טבעול לא נראה לי שתהיה בעיה...מה אתם אומרים?

בינתיים הצטיידתי בשוקולד השחר,מנת השף,מנה חמה,טונה,סרדינים,קורנפלקס (רק לימים הראשונים)וקרקרים.
אני מניחה שאורז ופסטות ניתן למצוא שם.

שבת שלום!
שרון.

זה נכון שאוכל זה לא אותו דין כמו סמים, בגלל זה בהברחת סמים תקבלי כמה שנים בכלא ובהברחת אוכל רק כמה אלפי יורו קנס ו/או חזרה הביתה.
זה האתר:
http://www.zoll.de/english_version/a0_passenger_traffic/e0_v ub/e0_food/index.html

כמו שמכירים את הגרמנים הם לא ממש האנשים שמעגלים פינות..אם זה היה הודו אז משהו אחר אבל זה לא.

אני למשל לא שמעתי על מישהו שהיה לא ממש נזק לרכב שהוא השכיר בחו"ל, אני מכיר אישית עשרותאנשים שמעולם לא היה להם תאונה עם הרכב, אז בגלל זה לא תעשי ביטוח לרכב?

בקיצור, לדעתי לא שווה להסתבך. תכניסי כמעט הכל חוץ מבשר וחלב.
לגבי כמויות כל עוד זה לתצרוכת אישית ולא כמה טונות למכירה בסיטונות אז אין בעיה.

מה לגבי חלב עמיד? האם גם זה אסור?

אם זה רק עניין שהם בררנים (מוכר לנו ), אז קודם כל ארגני לך את רשימת המצרכים הבסיסית סביב זה, כי כשהבטן מקרקרת לילד זה ממש לא פשוט להורים...
מהארץ הייתי נסחבת עם מוצרים כמו קוסקוס ופתיתים למשל, ששם יהיה לי קשה למצוא; אבקת מרק ושאר תבלינים, קפה/ תה/ שוקו שמהם לא יהיה לי כדאי לרכוש בכמויות; חטיפים, קורנפלקס אהוב במיוחד, שוקולד (השחר?), מנה חמה וכד' שאולי שם לא אשיג דומים.
אבל זכרתי שזה כייף להיכנס לחנויות ולהתרשם ממה שיש, וגם זו דרך "להרחיב" בהדרגה טעמים לילדים. לכן הצטיידתי באופן חלקי בלבד.
ועוד דבר- בטיול לא התעקשתי על גיוון, אם השביעו רעבונם במשהו פחות בריא. בבחינת כשנחזור- נתאזן...

אני מניחה שדין אוכל הוא לא דין סמים...

רב חברינו שומרי כשרות ונוסעים לחו"ל מידי פעם , מעולם לא שמעתי על משהו שעצרו אותו בארופה על הכנסת אוכל (כן, גם נקניקים! - באופן אישי אני לא לקוחת בשר לחו"ל אבל רב האנשים שאני מכירה כן לוקחים).

אין לנו ברירה אחרת וכך אנחנו נוהגים.

אבל כמובן, אני לא אשכנע אף אחד לנהוג בניגוד לחוק.

אחוה

היי,
האם אמרו מה ההסתייגויות, כמה אפשר מכל דבר?
קופסא שלמה של ממרח שוקולד?
מה לגבי טבעול לדוגמא? אני מניחה שעם זה לא תהיה בעיה...
מוצרי אורז?


תודה!
שרון.