אנחנו נסענו ביום אחד מנורת' קונוויי לבר הארבור ועלינו לתצפית מהר וושינגטון. מדובר ביום ארוך אבל אם מזג האויר בהיר, ממליץ לעלות להר (ולהשתתף בסיור בתחנת מזג האויר בפסגתו). לא מצאנו נקודות עניין נוספות בדרך אבל לא עצרנו באוגוסטה.

עם זאת,  רק אתם מכירים אחד את השני מספיק טוב ויודעים להגיד מי ישמור על סבלנות בנסיעה ארוכה שכזו ומי לא.

תהנו המון!

יש אפשרות לעצירה ב- Augusta שהיא יותר על הדרך שלכם מפורטלנד.  בירת מיין היא עיר קטנה שנחצית על ידי נהר.  אם תרצו לחלץ עצמות, יש אפשרות לטייל לאורך הנהר.   יש בה גם דברים לעשות, אבל אני לא יודע אם יהיה לכם זמן לזה.

אני אשנה חלק מהמסלול בהתאם לפידבק שלכם, ואוודא שהוא קצת יותר מרווח ואעלה מחדש את המסלול כולל החלק הראשון שאנחנו מתכננים STOWE.

שאלה נוספת ביינתים:

לגבי היום שבו יוצאים מ NORTH CONWAY לאקדיה.

אני מקבל את ההערה שאין טעם לעלות באותו יום על הר וושינגטון, חשבתי במקום לעשות נסיעה רציפה של 4 שעות שתיהיה בטח קצת קשה לילדים, לחלק את הנסיעה לאקדיה לשני מקטעים – לצאת בבוקר ולנסוע שעה-שעתיים ואחרי זה בצהריים לעשות את המשך הדרך.

השאלה אם יש איזשהו מקום באמצע שכדאי לעצור בו? חיפשתי וקראתי ולא ממש מצאתי המלצות.

יש לכם רעיונות?

אפשרות אחת היא לעבור דרך פורטלנד, אבל לפי הבנתי זה מוסיף עוד שעה וגם לא ברור לי איך שם.

אשמח לפידבק שלכם,

תודה!

חלק ב’- תתחיל מה-5.10
חלק ג’

רינת

מההמלצות בפורום, חשבתי לצאת עם הרכב דרך GROTON POND, משם ל BATH ו SUGER HILL ואז אחרי כשעתיים וחצי נסיעה להגיע ל FLUME GEORGE ולעשות טיול של כשעתיים-שלוש עם הילדים כולל ארוחת צהריים. אני מניח שנסיים סביב שלוש

הזכרתי בעבר את הנושא של הקצב, אבל אני מנסה שוב.

באיזו שעה אתם יוצאים בבוקר מהמלון? ובאיזו שעה בערב רוצים כבר להגיע למלון? אל תשכחו שכשמדובר על מעברי לינה יש זמן מסויים לצ’ק אאוט וצ’ק אין, העמסת הרכב ופריקתו וכו’, אז אני שואלה זמן נטו – מתי הרכב יצא ממגרש החניה של המלון ומתי הוא נכנס אליו בערב?

על פי גוגל מסלול מסטאו לנורת קוננוי שעובר דרך 3 העצירות האלה לוקח 3.5 שעות נטו. בפועל זה כמובן יותר. הזכרת 2-3 שעות עצירה בפלום ג’ורג’.  לא ציינת משך עצירה בשלוש התחנות הראשונות, אבל לפחות לטעמי אפילו עצירה קצרה לצורך תמונה לוקחת כרבע שעה, ובקלות יכול לקחת יותר אם גם רוצים לעשות טיולון. צריך לזכור שעצירה זה כולל הזמן לחנות, אולי צריך לשלם (לא יודע לגבי האתרים האלה), לצאת מהאוטו, להכנס שוב וכו’. לא מדובר על תינוקות, אבל זה עדיין לוקח רגע. נוסיף גם שתי עצירות שירותים לאורך הדרך, וקיבלתנו כבר 8-9 שעות בדרך.

אם תמאו ב-8 בבוקר בסטאו ונצרף 8-9 שעות, אז מדובר על 4-5 אחר הצהריים להגיע לנורת קונווי. אפילו אם התכוונת לשעת היציאה מפלום ג’ורג’ (ולא להגעה לנורת קונווי) זה לא 3 אלא קרוב יותר ל-4.

LOST RIVER  לקח לנו כ-3 שעות ברוטו, לא כולל סטייה מהכביש. SABBADY FALLS  לקח שעה (הפעם אין סטייה מהכביש).  קשה להכניס אותם על הדרך בקלות כזו.

ביום המחרת – הר וושינכטון לוקח 2-3 שעות, מהרגע שבו סטטיתם מהכביש הראשי לכביש הפרטי, ועד שחזרתם לכביש הראשי (כולל זמני נסיעה, סיבוב תצפית, שירותים ושוקו חם). מנורת קונווי עד הסטייה מהכביש זה עוד איזה חצי שעה של נסיעה. כדי לצאת לדרך ב-13:00 (אגב – זה אחרי ארוחת צהריים או שלפני) יש לכם סדר גודל של 5 שעות בהרים הלבנים. סטייה ל SHERMAN FARM  תוסיף יותר חצי שעה של דרך, ונניח שעה וחצי עד שעתיים במקום, וזה ממלא לכם את כל הזמן. ECHO LAKE הוא פחות סטייה מהדרך, וגם מאפשר יותר גמישות בזמן הביקור, אז זה יכול להתאים. בכל מקרה לא גם וגם.

אגב – בגדול מבוכי תירס סגורים באוגוסט כי זו עוד לא העונה. אז תבדקו מה רלוונטי.

בשרשור קודם כתבת “ מבחינת אופי הטיול, לא היינו רוצים לעשות טיול שבו כל יום יש נסיעה של שלוש-ארבע שעות נסיעה ברכב אלא טיול שיש בו מספר מוקדי כוכב שנוסעים סביבם. “ אבל בפועל יש לכם ביום הראשון 4 שעות נסיעה ברכב, וביום השני 5-6 שעות נסיעה ברכב (הר וושינגטון זו אולי אטרקציה, אבל זו עדיין נסיעה ארוכה ברכב). וזה בלי שאני יודע מה יש לכם לפני או אחרי החלק הזה בטיול.

זה בסדר לתכנן טיול דחוס ועתיר נסיעות -זו בחירה אישית. אבל אני חושב שאתם צרכים לבחון את לוחות הזמנים באופן ריאלי יותר ולהבין האם הזמנים שאתם חושבים מעשיים.

קבל קישור לקטע בהרים הלבנים מתוך טיול שלכת שעשינו ב- 2017. גם אם אתה לא בשלכת תמצא טיפים

לטיול באזור שיהיו רלוונטיים לשאלות שלך.

הרים לבנים 2017

הקטע הרלוונטי שלך מתחיל קצת אחרי התחלת עמוד 3 עד קצת אחרי התחלת עמוד 5.

שלום עידו

ראשית גילוי נאות -אין לי ניסיון עם שיתוף ילדים.

לגבי תוכנית נקודות העניין שציינת בדרך מסטוה בוורמונט להרים הלבנים בואך 

נורת’ קנווי ,אז אכן לא מעט גולשים שעשו ממש את אותו חוואי מסלול.

ביחס לכביש 232  הכולל את גרוטון פונד עם 4 יערות המדינה סביבו, הדרך הזאת התחבבה

על גולשי פורום  שעשו אותה בעיקר בעונת השלכת,ובאמת יהיה מעניין לקבל פידבק ממך עידו

אם אכן תבחר לעבור שם בחודש קייצי.

הנה דוגמה מצולמת של הגולשת lora2 של חלקים מהדרך הזאת בעונת השלכת 2016 אולי תתן לך

חומר למחשבה גם לא לעונה הההיא. הערה:-לתמונה  על הפונד צריך לעצור ולהגביה .

הנה לינק לשרשור של הגולשת מעבר לכביש הזה  ,תוכל גם ליהנות מעוד תמונות בזמן אמת מההרים הלבנים

של הגולשת אם תגלגל את הדף.

https://community.lametayel.co.il/topic/102181/%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/9

לשאלות אחרות שלך-

בהנחה שאם אכן תקיים את כל הנקודות בנסיעה מוורמונט להרים הלבנים אז אחרי הביקור בפלום בפרנקוניה נוץ’ אני מניח

שמפת היום הזה תושלם כך-https://goo.gl/maps/rSRDnr2MW9SHL6BM9

ולכן כנראה שביום הבא בהרים הלבנים כאשר תיסע על קנקמגוס ותגיע לביקור בלוסט ריוור אני לא חושב

שיהיה מגונה לחזור על הקנקמגוס לנורת’ קונווי,נהפוך הוא, כבישים נופיים מן הדין מקבלים פרספקטיבה,וזוויות  נוספות כשנוסעים

עליהם בכיוון מנוגד,ואומר עוד משהו -במידה ולא תחזור על הקנקמגוס אני יוצא מתוך הנחה שתבחר בדרך הבאה-

https://goo.gl/maps/FRL2V1XWz23JXGEK8 כי הרי לא תרצה לחזור שוב דרך הקראופורד נוץ’ שבכביש 302.

וליום הנסיעה לאכדיה ,דרך לא קצרה לא הייתי מוסיף את העייפות וקצת תוספת מתח בעליה האתגרית להר וושינגטון.

וגם לא הייתי מאחר לצאת לדרך ביום הזה.

בכל אשר תבחר מאחל הנאה מרובה ,רואים שהכנת יפה את הטיול.

מוני

יש מספר עצירות לאורך ה- Kancamagus Highway, לא רק Shabddy Falls.  שימו לב שצריך לשלם במגרש החניה הראשון בו אתם חונים לאורך הדרך (כמדומני שהעלות היא $5 לכל היום).

אם נסעתם ממזרח למערב על כביש 112 (Kancamagus ואחר כך ה- Lost River), ניתן להמשיך מעט צפונה ולחזור מזרחה על כביש 302 , המקביל.  אגב כך, ממליץ על עצירה קצרה במלון הר וושינגטון ב- Bretton Woods (שלא ראיתי שהיא יותר מבית המלון הזה).  מהמרפסת בצד האחורי של המלון יש תצפית על הר וושינגטון.  כמו כן, יש שם תערוכה לכבוד הועידה הכלכלית שהוא ארח מיד לאחר מלחמת העולם השניה, שקבעה את ההסדרים המוניטריים ששלטו בעולם (המערבי, לפחות) עד לניתוק הדולר מהזהב בזמן כהונת הנשיא ניקסון (תחילת שנות ה- 70).

להר וושינגטון יש טעם לעלות רק במזג אויר בהיר.  גם בימים בהירים, יש בסיכוי שבפסגה יהיה ערפל וראות נמוכה (מנסיון).