מסע לארץ המפלים הקרחונים והחופים - אורגון וושינגטון וגליישר - וואווווווו
-
-
אביה, גליה ושירלי – ברוכות המצטרפות.
שגב – אנחנו נדבר עוד על קולורדו… על פניו נשמע מעניין
-
היום הראשון פורטלנד
טיסת אל על ממריאה ב 1:00ב לילה (בול בזמן ) לסן פרנסיסקו.
השילוב של כדור שינה ומחלקת פרימיום – והמטוס החדיש וההכיפי מבטיחים טיסה נהדרת.
( דרך אגב אינטרנט בסיס שמאפשר WIFI חינם במטוס אלעל ).אנחנו נוחתים בשש בבוקר ועוברים הגירה באפס זמן.
אח”כ עוד מעבירים את המזוודות ושורפים כמעט 4 שעות עד לטיסת ההמשך של אלסקה איירליינס לפורטלנד.
הטיסה מאחרת בחצי שעה ואנחנו נגיעים באיזור 13:00 בצהריים לפורטלנד.
במקור חשבתי לבלות יום וחצי בפורטלנד אבל אחרי התעמקות הגעתי למסקנה שמצד אחד אין בה יותר מידי מה לעשות ומצד שני חסר לי הרבה זמן במקומות אחרים, אז ירדתי לחצי יום.
את החצי יום הזה ( תחת גט לג ) אנחנו מבלים בפארק וושינגטון הירוק ויפה ( אם היה זמן הייתי לוקחת שם אופניים ומבלה חצי יום עם פיקניק ) בעיקר בגן הורדים .
מזג האויר מושלם לא קר ולא חם ולא יבש ולא לח. מושלם.
ואח”כ ב MALL המקומי ששמו , Washington Square Mall ( ארוחת ערב מהירה , ומיפגש ראשוני משמח של המתבגרת עם החנויות ).
ב 20:00 בערב כוחנו תם מלון ולישון ( המלון מוטל רגיל של אחת הרשתות שאין יותר מידי מה להגיד עליו לטובה או לרעה )
מצרפת כמה תמונות מפארק וואשינגטון היפה
-
ועוד אחת שאני אוהבת
-
היום השני – אסטוריה וחופי אורגון הצפוניים
בתוכנית היום השני נכללו ASTORIA COLUMN ותצפית על הקולומביה ריבר ומשם הגעה לחופים הצפוניים של אורגון ונסיעה עד העיירה טימלוק לשינה. ( דרך הכוללת חופים יפים תצפויות ומסלולי הליכה )
אבל שגב היה בדרך באיזה מפל שווה ששמו Beaver Creek Falls וכבר סיפרתי שהעתקנו משגב בלי בושה.
אז הארכנו את הדרך לאסטוריה COLUMN ונסענו אליו דרך המפל.
הדרך למפל עוברת בכביש ירוק ויפה, מסלול הליכה קצר כולו בירידה חדה.
מקלות ההליכה שקניתי בגרוש וחצי בדקטלון מוכיחים את הזמן, הם עוזרים מאוד בירידה ובעליה ( וגם יעזרו מאוד בהליכה בשלג בהמשך )
הילדים במצב רוח של תחילת טיול, הם אוהבים טבע, לא כואב להם כלום והם שמחים ללכת ( זה ישתנה ברור לכם נכון….)
המפל לא גבוה במיוחד או גועש אבל יש בו קסם שנוסע מקרני השמש שנכנסות דרכו.
קשה לתאר פשוט תראו בתמונות.
-
אסטוריה COLUMN
היעד הבא הינו אסטוריה COLUMN .
מדובר באיזור גבוה ( גבעה??? ) שעליה ניצב מגדל צר וגבוה ( 180 מדרגות דומני ) מכוסה ציורים אידאנים ומראשו נוף יפה לנהר קולומביה.
האתר נמצא כשעה וחצי נסיעה מפורטלנד ( לנו לקח יותר בגלל העיקוף שעשינו למפל של שגב ).
הנוף יפה ורגוע, נחמד שם ושווה לעבור אם אתם בסביבה.
העליה למגדל חופשית – המדרגות לוליניות קצת מייגעות ( לי , הילדים היגיעו הרבה לפני ).
הנוף מלמעלה יפה אף יותר.
בחנות מזכרות באתר מוכרים אוירונים קונים מעץ שניתן להטיס מראש המיגדל. ( בכל מקום יש להם חנות מזכרות גם במקומות ביזרים – עוד אדון בזה )
הרוח באיזור גורמת למעוף שווה, ובת ה 16 התלהבה כמו בני ה 5 לידה. וגם אמא שלה אהבה.
הנה המגדלוהנוף מלמטה
-
ותמונות ממעלה המגדל . התקשתי לבחור אז מצרפת 3 תמונות
תמונה 1תמונה 2
תמונה 3
-
Ecola state park
בשמורה הזאת אנחנו מתחילים את הטיול בחופי אורגון.
השמורה ממוקמת מצפון לעיירה קנון ביץ, וע”פ הרשימות שלי היה צריך להיןת מסלול הליכה היורדת לחוף האינדאני.
אנחנו לא מצאנו שום מסלול שכזה.
הגענו ישר עם הרכב למגרש חניה של החוף האינדאני, בעיות חניה לא היו.
גם עלות כניסה לא היתה ( ראיתי דיווחים שהעבר הכניסה עלתה 10 דולר )
וירדנו לחוף.
החוף מדהים, שלווה מוחלטת, רחב ידיים, נחל יורד מהצוק מעליו, כמות אבנים עגולות כאילו מישהו עיצב אותם בצורות מושלמות.
ישבנו על החוף, היתה שמש מלאה ולא היה חם ולא היה קר. מושלם.
בילינו על החוף שעה ארוכה, הלכנו את כולו, ורק הצרתי שהמיים קרים מידי לרחצה.
במשך השנים שמעתי הרבה שחופי אורגון יפים יותר מהנופים בכביש מספר 1.
המסקנה שלי : דומים, בחלקים מסוימים גם יפים יותר.
מאוד אהבתי את המגדלורים שניתן לבקר בהם פה ושם.
ועדיין הנופים בכביש מספר 1 מדרום למונטריי מנצחים – אבל רק בנקודות.
מצד שני הילדים שלי שלפני שנתיים ( שהיו בני 11 ו 14 ) בקושי התעניינו בנופי הים ( נשארו באוטו שיצאתי לטייל ) מאוד נהנו ואפילו הוקסמו בנופי הים הפעם.
אז בהחלט היתה לנו חוויה מתקנת.
מצרפת תמונות מהחוף
ועוד אחתאחרונה ודי
-
אילת עוד בקושי התחלת ואני כבר מוקסמת .
תנך משובח צירפת לנו.
שומרת , אומנם המגירה שלי כבר מלאה אבל תמיד נשאר מקום לעוד, בטח עוד לכאלה ואווווו.
מחכה להמשך
טל
-
@taldar
תודה טל
-
ה VIEW POINT הכי יפה שיש – ואני בכלל לא יודעת איך קוראים לו
השעה קרובה ל 16 אחה”צ
אנחנו ערים מ 5 בבוקר – הג’ט לג מתחיל להכות.
מתחילים לנסוע לקראת עיירת הלינה הראשונה TIMALOOKבדרך עוצרים בכל VIEW POINT אפשרי על החופים המרהיבים ( ויש הרבה ) עד שמגיעים למדהימה מכולן.
הים בכחול נפרס בה עד לאין סוף.
נידמה לרגע שרואים בה את העובדה שאנחנו בכדור לא שטוח….עד כדי כך רחוק זה ניראה.
הראות מטורפת ממש לאין סוף, האויר נהדר.
אי אפשר להיפרד מהנקודה הזאת.
אני חושבת שבילינו בה קרוב לשעה ועם איזה 100 תמונות לפחות.
לצערי אין לי שם לנקודה בשבילכם ומן הסתם הריאות תלויה במזג האויר.
אבל אם אתם שם בין קנון ביץ לטימלוק – חפשו אותה
באמת שאין דברים כאלה….
תמונה ראשונה על רקע פריחת תחילת הקייץ
ועוד אחת
ואחרונה חביבה
-
אחה”צ המאוחרות אנחנו מגיעים למפעל הגלידות והגבינות של טימלוק.
בחיים לא שמענו עליהם קודם אבל מאותו רגע בכל סופר וסופר נימצא את הגבינות ואת הגלידות שלהם.
ההגעה למפעל קלילה מייד בכניסה לעיירה בניין ענק עם חניונים גדולים לידו, אי אפשר לפספס.
גבינה פחות מעניינת אותנועומדים בתור ( הארוך לגלידה ).
אנחנו רוצים 2 טעמים כל אחד ומקבלים בתמורה הר גלידה שמספיק למשפחה לכל אחד.
מתיישבים על הדשא ללקק – אחלה גלידה ממש מומלץ.
לביום טועמים קצת מהגבינות
גם טעימות.
הגט לג חזק – פחות מעניין אותנו איך מייצרים את הגבינות.
מוצאים את המוטל התורן שהזמינו בטימלוק ונופלים לישון
היה יום נהדר.
ביצוע מושלם לעומת התכנון ( למעט אותו מסלול ב ECOLA PARK ) שלא מצאנו
-
נהנתי מאוד מהסיפור שלך לדרום מערב ארהב, אז שראיתי שיש לך עוד סיפור ארהב, הצטרפתי בשמחה.
עכשיו בידיוק מחפשת יעד לשנה הבאה, אז נהנת לדמיין שאולי זה יהיה היעד.. אבל בספק שזה יהיה ארהב שנתיים ברצף
-
תודה עדן , מומלץ מאוד
-
קולוראדו שווה טיול של שבוע וג ם יותר (כתלות בזמן הביקור בפארקים השונים, כלומר במסלולי ההליכה הרגלית שעושים). ניתן לשלב את הטיול בקולוראדו עם מזרח יוטה (איזור מאב ודרומה משם), וגם עם ניו מקסיקו (סנטה פה וטאוס המקסימות, בצפון ומערות קרלסבד בדרום).
-
היום השלישי – חופי אורגון מרכז
את היום אנחנו מתחילים ב שלושת הקייפים ( 3 CAPES )מדובר בדרך נופית לאורך ב 101 , כאשר לאורכה 3 לשונות יבשה הנכנסים לתוך האוקינוס.
הכביש נושק למיים, הבוקר שליו והנופים נהדרים. חלק מהנסיעה ממש על גדות המיים
התנועה דלילה ואפשר לנהוג לאט ולהסתכל.
הילדים עדיין מגלים ( להפתעתי ) חיבה עצומה לנופי הים ונהנים מכל רגע.
אלה ממש אותם ילדים שבביג סר ובפוינט לובוס נשארו באוטו….מה שעושות שנתיים
מתחילים ב CAPE הצפוני הוא CAPRE MEARS
מגיעים לחוף רחב ידיים מצוקי מצד אחד, כמעט ריק, שלווה אין סופית.
מזכיר במעט את החוף האינדאני מאתמול אבל הרבה יותר ריק ( אולי בגלל שעת הבוקר ).
אין כמו הליכה בוקר על קו המיים. מאוד נהנינומזוית אחרת
הליכה בוקר על החוף
-
ה CAPE הבא שונה, לא הלכנו בו על החוף עצמו אלא על מסלול מעט מעל החוף ( כולל מעבר נחלים וגשרים )
פחות כיפי אבל מהווה גיוון שווה.
וגם מפה רואים את הים
ועוד זוית
-
באחרון שבשלושה KAPE KIWANDA
אנחנו מגיעים לחוף חולי עמוק שבמרכזו סלע ענק. ( דומה משהו למורו בי)
היום יום שבת ויש שם ארוע כלשהו של אמריקאים שהורידו עשרות גיפים לחוף בבטחון שגיפים לא יתקעו בחול.
אז הם כן.
בכל רחבי החוף מנסים לחלץ גיפים ששקעו בחול.
משום מה המחזה מרתק את הילדים והם מחכים לתוצאות ( התוצאות – הכל תקוע , לשמחתי הם לא התעקשו לחכות לגרר )
כבר שעת צהריים אנחנו רעבים.
שגב המליץ על בית קפה עם עוגה טובה אבל אנחנו כבר כבר בשלים לצהריים ופונים למסעדה שניראת מגניבה על החוף ושמה PELICAN
הישיבה בחוץ אל מול הים ושוב קורה הנס שיושבים בשמש ונעים ממש.
חצי מהשולחנות בחוץ ריקים אבל המארחת אומרת לנו אין מקום תבואו עוד חצי שעה...אני מרימה גבה והיא מסבירה שכולם בתור וכבר כבר באים ( כנראה הם דוחפים גיפים בחוף ) בלית ברירה אנחנו הולכים לסייר קצת וחוזרים אחרי 10 דקות. עכשיו כבר יש עוד שולחנות ריקים והיא עדיין טוענת שתיכף כולם באים...הגבות שלי מתרוממות בעוד יותר תמיהה ולהפתעתי ( ואני כבר מתפשרת מבפנים על עוגת הקינמון של שגב מהבית קפה הסמוך ) אבל היא יוצאת מהקיבוע האמריקאי ומציעה לנו לשבת ( למותר לציין שהכל נשאר חצי ריק סביבנו לאורך כל השעה ).
האוכל אמריקאי קלאסי וטעים.
הצוקוהמסעדה ( מומלצת כי ממש כיף לשבת בה מול הים )
-
אנחנו ממשיכים על החוף.
הרבה VIEW POINT ממש יפים בלי שום סיפור עליהם
אז קבלו עוד קצת תמונותועוד אחת
ואחרונה
-
שמים לב מה חסר לי ביום הזה, הליכה רצינית.
באתי לטיול להוציא אנרגיה לא רק לאכול ולעשות תצפיות.
ברשימות שלי אין שום מסלול ליום הזה אז אני פותחת את TRIP ADVISOR ומוצאת מסלול מומלץ וירוק עם מיים ומפל כ 50 דקות נסיעה מזרחה.
הילדודס עייפים ונרדמים, ואני חותכת למסלול הירוק שלי.
מתי שהוא קרוב מאוד ליעד בכבישים הולכים ומתדלדלים.
הכביש נהיה צר וגרוע.
אין קליטה.
עכשיו כבר יש אפס אנשים.
והכביש הופך לדרך עפר.
אני מתחילה לראות סרטים. לא גריזלי ( לפחות לא כאן ). אבל אולי סתם פנצ’ר או תקלה באוטו...ומה אני עושה לבד עם 2 ילדים.
( עוד לא פורסם אז הסיפור על הרוצח המסתורי של המטיילים בכביש צדדי בקנדה , אז לפחות את הסרט הזה עוד לא צפיתי ).
עוד כמה מיילים כאלה ואני משתפנת.
עושה U מוותרת וחוזרת לחוף.
הילדים מתעוררים אחרי כמעט שעתיים נסיעה וכמעט באותו מקום ולא מבינים מה קרה