סיפור רע. שמח שאתה בסדר ותודה על השיתוף.

לא היה לי כרטיס יציאה. כמו כן הויזה נעשית בהגעה לשדה התעופה כפי שויזה נעשית במדינות רבות אחרות בעולם. 

חוויה מזעזעת. תודה בכל זאת ששיתפת.

רק להבנה כללית, כל זה קרה כי לא היה לך כרטיס יציאה או כי לא היתה לך ויזה?

השוטרים גנבו ממני כסף בצורה עקיפה. הם איימו עליי שאם לא אשלם להם 50 דולר, הם יעבירו אותי לאגף קשה ואלים יותר. ככה שלא היתה לי יותר מדי ברירה... 

מישהו אחר צילם, את רוב הציוד לקחו לי. למעשה חוץ מהנעליים והבגדים שהיו איתי באותו היום, לא היה לי כלום במשך שבוע. 

לא לקחו לך את הטלפון או שמישהו אחר צילם?

מה עשו עם הציוד? גנבו דברים?

אכן סיפור מצמרר, נשמע נוראי

הלקח הנוסף הוא שלכל מדינה ולא רק למוזמביק, יש למלא את כל הדרישות בלי יוצא מהכלל ולא להסתמך על זה שיהיה בסדר גם ללא מילוי הדרישה.

נשמע סיפור מזעזע.
אישית, החוויה שלי עם מוזמביק יותר חיובית – הוצאת ויזה מראש בזימבבואה, מעבר גבול יחסית נוח, נסיעה בשיירה מאובטחת בצפון וחופים מהממים  –
אממה במפוטו הזהירו אותי לא לצאת בשעות מסוימות או ברחובות מסוימים ללא תעודה מזהה כי מסבתר שהשוטרים אוהבים לאכוף יתר על המידה חוקים.
אני חושב שהמהסיפור שלך אקח רק המלצה לארגן בהכרח ויזה מראש ולא לנחות בשעות הלילה הקטנת.

אני שמח על כך, מה שסיפרתי זה רק קצה הקרחון! מעולם לא נתקלתי בדבר מהסוג הזה, אם כי אינני שופט כמובן את האנשים המוזמביקים היות ולא זכיתי להכיר אותם, לצערי. היחס של הרשויות הן ההגירה והן המשטרה לתייר הוא לוקה בצורה שלא ראיתי בשום מדינה בה שהיתי. 

אני מתבייש בהם, זה סיפור הרבה יותר משפיל, מורכב וקשה ממה שתיארתי פה. 

זה יחס שיכול אולי להתאים למסתננים או עובדים לא חוקיים שמנסים להגר, אך לתייר עם תרמיל של תרמילאי פר-סה זה בזיון וזאת אני אומר בלשון המעטה. כף רגלי ואני מקווה מאוד שתיירים רבים אחרים לא ידרכו במדינה הזו. 

אני מאוד שמח שהצלחתי להשפיע ולו על אדם אחד לא לנסוע לשם. 

מוזמביק עלתה אצלנו כאופציה לטיול ביעד מיוחד ופחות מתויר ולמרות שאנחנו בשלב בחיים בו יש לנו כרטיסי טיסה הלוך ושוב ומלונות מוזמנים ולפעמים אפילו נהג- התנהלות כמו שתיארת מראה הרבה על המדינה והורידה לי את מפלס הרצון לבקר בה . אני מאוד מודה לך על השיתוף!!!

המשך... לבסוף, הצלחתי ליצור קשר עם חבר דרך הארץ, הוא שלח מכתב למשרד החוץ, הם קישרו אותו לשגרירות ישראל באנגולה. זו האחרונה יצרה קשר עם שגריר כבוד של ישראל במוזמביק ומשם הכל הוביל לשחרורי. 

האופציה היחידה שניתנה לי לצאת משם, היתה שמישהו יקנה עבורי כרטיס טיסה אך ורק ליעד אחד, ישראל. לא היו לי או איפשרו לי לעשות שום צעד אחר. 

מזכיר, אם מישהו מתכנן לנסוע למדינה זו, אין לי בעיה לתת מידע בטלפון ולהרחיב בנושא. לא רציתי לכתוב מגילה, לכן כתבתי מתומצת ככל האפשר. 

ראשית, לא סיפרת מה היה הסוף (שוחררת לטייל במדינה, שלחו אותך למדינה אחרת, יצאת בערבות לפני משפט? מה בדיוק קרה בהמשך?)

שנית: מוזמביק ידועה בזאת שכדאי להגיע אליה עם ויזה מוכנה בדרכון.

בהצלחה בהמשך הטיולים!