סיכום נלהב ממערב-אַרְהַב
-
מצטרף לשירשור בדיוק ברגע השיא בסדונה. חומוס או לא חומוס, יש לדרום המערב את הקסם המיוחד הזה. -
בינתיים בול המסלול שלנו
באמת לקח לכם 5 שעות מג’ושע טרי לסדונה?
אנחנו אכן נהיה עם קראוון, ומשערת שנצטרך להוסיף עוד זמן לנסיעה..גם אנחנו מתכננים לעבור בפארק (ג’ושע טרי) למסלול קצר ואז להמשיך
לסדונה, ותוהה אם זה לא יומרני מדי מצדנו.
מקווה שסדונה אכן עזרה גם לרפא את הילדון שלכם
דיאנה
-
היי גליה,
מזל שריקי “לחשה”.
לצערי, אני לא מרבה לקרוא כאן.
כיכבתי את האשכול המקסים שלך לשמירה ולהעתקה, ואלווה אותך בין הדיווחים שלי על איסלנד.
יודעת שעברתם ימים ראשונים קשים בשל מחלת הקטן. ככה זה בחיים המזמנים לנו “הפתעות”, אבל מאפשרים לנו גם להתמודד ולצלוח מכשולים.
יושבת כעת מול התמונה של סדונה, ומקווה שתעביר לי אנרגיות לטייל בעקבותייך.
שאלת תם- מהו החודש המועדף לטיול בעקבותייך, ללא 38 מעלות חום והמוני תיירים?
נילי
-
אעדכן אותך איך זה לעשות את הטיול באוקטובר.. אמור להיות פחות חם ופחות צפוף
-
עמיחי- לא איחרת. כפי שמבין, קיבלת חברים חדשים למפלגת סדונה שלך (בהסתייגות הסלייד-רוק אבל לא נתקטנן).
הי דיאנה- למיטב זכרוני, עם כמה עצירות לא ארוכות, לקח לנו מהעלייה לאוטוסטרדה בקצה הפארק ועד לסדונה, קצת יותר מ5 שעות. אני לא מכירה את התכנון שלכם, אבל מניחה שאם אתם כבר עם קראוון, הרי שלא יצאתם לדרך ביום הנחיתה כמונו. אולי תוכלו לטייל בג'ושוע פארק ביום ההגעה מל"א ואז למחרת תישאר רק הנסיעה לסדונה ואולי אפילו תוכלו להספיק טיול בין-ערביים קצר בה?
נילי- שמחה שהצלחת לקפוץ לביקור במהלך הסיפור האיסלנדי המקסים שלך.
לגבי העיתוי האופטימלי, אני לא ברת סמכא בעניין. ההמלצה המקובלת היא לעונות הסתיו והאביב ובג'ושוע-טרי החורף נחשב יפהפה. עם זאת, כפי שכבר ציינתי, למעט בג'ושוע-טרי (ולאס וגאס, אבל שם ממילא נשארים במזגן), האוגוסט שאנחנו פגשנו היה לרוב רחום ונעים להפתיע.
-
את כותבת ניפלאאאאא
עוד כחודש נהיה בג׳ושע והמוזיאון הפתוח ניכנס ללו״ז תודה
בסדונה היינו בנובמבר ממליצה מאוד היה מזג אוויר מושלם לטיולים ברגל
-
אנחנו אכן לא יוצאים לדרך ישר אחרי הנחיתה, אבל יש לנו הדרכה בקבלת הקראוון, והצטיידות די ארוכה בוולמרט, אז משערת שרק נצא לדרך לקראת 12-13 בצהריים..
ואם לוקחים בחשבון שנהיה עם ג'ט לג ובשוק מהנהיגה בקראוון (
), אני בספק אם נצליח לטייל ביום הראשון של הטיול (נוחתים יום קודם). -
גם אני מצטרפת באיחור קטן..
בסדונה לא הספקנו לטייל בטיול הגדול שלנו, סימן שצריך לחזור..
סקרנית לאיפה המשכתם
-
איזה יופי, הצטרפתי גם. ג’ושוע טרי וסדונה נראים נהדר (בהתחלה עלתה מחשבה לשלבם גם בטיול שלנו אבל עם בניית המסלול נאלצו להשאר בחוץ. אל דאגה, הם יכנסו למסלול אחר משלהם...) -
תודה רבה פירו. ושיהיה לכם טיול נפלא!
וברוכות הבאות מפורום הבית, פנינית וזברה. שמחה שהצטרפתן.
-
יום מס' 4- שבת- מסדונה לגרנד-קניון ולפייג'
דינו של טיול נודד שכזה להותירנו עם טעם מתמיד של עוד.
מצד אחד, עולה הרצון לנעוץ שורש קטן בכל פינה קוסמת ולהעמיק בנפלאותיה. מצד שני, שלא יעלבו שאר האתרים...על חשבון מי? באמת שאין אף מקום בהמשך שהייתי מוותרת עליו או אף מקצצת בו (למעט האאוטלטים למינהם שהם בולענים מהסוג המאוס ביותר). אז זה בסדר, התחושה הזו חיובית בסך הכל, אבל בסדונה בכל זאת היינו זקוקים לעוד יום-יומיים.
ביציאה מהעיר עוברים שוב על הכביש המוביל לslide rock park. שיירות המכוניות החונות בשולי הכביש הצרים וכמויות המשפחות הצועדות לכיוון הכניסה עמוסות צידניות, שמשיות וילדים הן אינסופיות. ראו הוזהרתם!
פנינו לגרנד קניון.
תחנה ראשונה- קולנוע האיימקס בטוסיאן. הצילומים יפים כמובן, אך התסריט תמוה ולא מציע שום מידע משמעותי על המקום אלא מתמקד בשטחיות בשבטים שחיו בשטחו ובגילויו ע"י פאוול ואנשיו. -לעניות דעתנו, בזבוז מוחלט של זמן וכסף.
הכניסה לפארק כלולה בכרטיס השנתי. זהו סוף שבוע, חניוני הענק במרכז המבקרים גדושים והתצפיות מליאות אדם.
אבל הקניון הזה מדבר בסדרי גודל אחרים לגמרי…
הולכים לתצפית הקרובה, Mather Point. בתחילה, תשומת הלב מקפצת בעקבות הסנאים הרבים שמקיפים את ההולכים כקבצנים ש/זעירים. ואז מרימים לרגע את העיניים ו...כאן צריך מהר להחליט על מה למקדן, על ההבעה שעולה על פני הילדים או על המובן מאליו. אני ממליצה על הילדים. הקניון יחכה, ההשתאות הראשונית הנפעמת הזו- לא.
מה כבר אפשר לומר. המקום מהמם (במובן המקורי של המילה).
הסתכלנו, התפעמנו, שתקנו, דיברנו, צילמנו, הצטלמנו, הלכנו לתצפית הסמוכה Yavapai Point, עשינו שם אותו הדבר, נסענו באוטובוס הפנימי הצהוב עד לתחנתו האחרונה בתצפית Yaky-Point (יתרון: כולם יורדים בדרך וקצה הקו נותר בריקנותו המבורכת) וגם שם עשינו בדיוק אותו דבר.
תמיד חוזרת בפורום השאלה עד כמה שווה להשקיע זמן ומאמץ בביקור בקניון הגדול והמרוחק וגם אנחנו התלבטנו לאור הזמן הלא רב שייעדנו לכך. בזמנו התייעצתי כאן בעניין יום זה וקיבלתי אזהרות והמלצות חד משמעיות נגד.
אני חייבת לציין שבהינתן שבכל מקרה לא התכוונו לרדת לטיול ארוך לתחתית הקניון, מצאנו את המינון הנ"ל מספק בהחלט. היינו כאן מזמן שנינו ואף חזינו בשקיעה היפה כמומלץ, לא נראה לנו שזו בהכרח חוויה שמצדיקה עצירה ליום נוסף.
עם זאת, שמחה מאד שלא ויתרנו והוספנו את העיקוף הנדרש... זה הגרנד-קניון! כמה מקומות כה אפיים אפשר כבר לפגוש בעולם?
-
עוד דרך ארוכה לפנינו. למרבה ההפתעה היא מתגלה כדרך מרהיבה במיוחד.
הכביש לCameron עובר ליד תצפיות ריקות מאדם, שיפות לדעתנו אף יותר מאלו שבאיזור מרכז המבקרים (אהבנו במיוחד את Navajo Point ו- Lipan Point).
גם את הגרנד הזה פגשנו בדרךבהמשך הדרך לפייג', הופך הכביש לדרך מדברית בנופי ירח צבעוניים ומקסימים.
לפייג' הגענו כבר עם ערב. דירה מצויידת ונוחה להפליא מקבלת אותנו לשלושת הלילות הקרובים.
פייג' מקום מוזר.
רחובות ישרים של בתים חד- קומתיים בגוני אפור ובז' מוקפי חצרות של חצץ סרוק, חניוני סירות ענקיים על חול המדבר, שפע מסחרר של כנסיות לכל זרם נוצרי קיים (ספרנו 10 רק ברחוב הסמוך לנו), וגם.. רחובון ראשי אחד ובו קומץ מדכא של מסעדות לא מפתות אך בכל זאת עמוסות. אז אכלנו בפיצה האט ושמענו עברית ראשונה בטיול. בערבים הבאים נאכל כבר בדירה.
-
הצטרפתי זה עתה, בלעתי בשקיקה את כל מה שכתבת,
את כותבת נפלא והתמונות נהדרות- אז או שהטלפונים טובים או שהצלמת טובה
שמחה לקרוא על נפלאותיכם כי אנחנו עוד שבועיים וחצי נהיה בדיוק במסלול הנ”ל…(מסלול קלאסי -מרתק, הצלחת לחדש ולעניין).אמשיך לעקוב …
(לא מקנאה על הבן עם החום- זה אחד הסיוטים שלי- אפילו בטיול בארץ).
רינת
-
הי רינת, תודה רבה!
שיירת קרוואנים מרשימה תהיה לכם שם בחודש הבא
. תעשו חיים ושתהיו כולכם בריאים. -
לגבי השיירה- חלקנו אפילו ניפגש בחלק מהמסלול, זה יהיה מגניב.
מחכה להמשך הסיפור
-
.WOW
איזה כייף!!! אמריקה!!!!
ממש, אבל ממש, הפתיח שלך – הכל שם גדול!!!!
ואיזה יופי של תמונות…
היינו בג’ושוע טרי לפני 15 שנה, וזכורים לי המון המון עצים…. חבל שהתמעטו כ”כ!!
-
תודה annaly,
והעצים לא התמעטו. הם שם והם נהדרים! זה רק אנחנו שלא צילמנו…
-
היום החמישי- איזור פייג'
תוכנן כיום רגוע ונינוח ואף בוצע כך.
לאחר לבטים, הזמנו מקום לסיור של 13:00 בקניון אנטלופ התחתון .
הלבטים היו בעיקר בשל ניחוח המסחרה הקשה שעולה מהאנטלופים ומהתחושה המציקה של שובע עוד לפני הביס הראשון (זו היתה בעייה שלי, הצד הגברי לא נחשף לעשרות הסיפורים וריבוא התמונות והגיעו למקום בלב רענן ופתוח).
עד שהחלטנו (חודש קודם לכן!), כבר לא היה מקום בסיורי חברה אחת ובשנייה ,Dixie Ellis (אח ואחות שולטים בתחום הסיורים באנטלופ בשתי חברות מקבילות), עוד נותרו רק מקומות בודדים לשעה שנחשבת בסדר.
בלענו בצער גם את צפרדע המחיר השמנה: בתוספת מס ואגרת שמורה אינדיאנית ובהנחת ילד שילמנו 250$ לחמישתנו.
וכך, אחרי בוקר עצל בדירתנו (רק מכונת הכביסה עבדה במרץ), מצאנו עצמנו בוהים בהשתאות באינדיאני עייף שהעלה מופע חישוקים תמוה מול קהל הממתינים לתחילת הסיור.
(זה לא שחשבנו שילך לצוד ביזון בסוף ההופעה אבל היה פה אנטיקליימקס קל…) הסיור מתנהל בקבוצות של 8-10 מבקרים למדריך אך חיש מהר, אחרי הירידה בסולמות לנקיק, מתחברים כולם לנחיל ארוך ומיוזע (מדריכנו החביב תיפקד כמאוורר אנושי ונפנף עלינו במרץ במניפתו הגדולה בכל עצירה). חוץ מלנפנף, המדריך גם אמון על צילומים משפחתיים באתרים נבחרים ובאחרים הוא מצלם בכל אחד ואחד מטלפוני המשתתפים נקודות עלומות שאלמלא התפקס עליהן לא היינו מבחינים שנראות בדיוק כמו פרצוף-מסתכל-ימינה או סוסון-ים(!).
הוא גם הביע מחאה רפה על עצם הכינוי "אינדיאנים", אפילו בפי תיירים הודים, אבל לא הציע שום חלופה פוליטיקלי-קורקטית יותר שלטעמו.
חייבת להודות שהמקום אכן מאד יפה.
לא נותר לי אלא להוסיף תרומה ייחודית למאגר הצנוע של תמונות האנטלופ-
בסוף מגיחים מחריץ בסלע לאויר העולם -
ובונוס מיוחד : סוסון הים!!
. -
וואלה שווה הסוסון.
המחירים עלו אני שילמתי הרבה פחות.
כ 85 דולר ל 3
