"שאלה שניה האם יש מישהו שיכול להסביר לי בארמון החאן בשקי,כל הציורים האותנטים שיש על הקירות בקומה ראשונה ושניה מה הם אמורות לומר לנו,נתחיל בכניסה,יש חדר שיש בו פריסקאות של רימונים,אח”כ החדר השני שאין בו שום ציורים

בקומה השנייה החדר של המלכה,ועד החדר האחרון ששם רואים דרקונים פולטים פרחים ולא אש,מה זה בא לומר לנו לתייר המטייל שם".

• רוב הציורים הם תיאורי קרבות וציד, ציורים המושפעים ברובם מיצירותיו של המשורר הפרסי- Nizami Ganjavi.

אני לא ממש בקיאה בשירה הפרסית ובסמליה, אך הרימונים הם סמל לאהבה, חיים, נצחיות הנפש (גרעיני-הרימון, מסמלים: אש, דמעות, דם...). 

הפרסקו שהזכרת?

הורדים, מסמלים את האהבה והיופי, דם קורבנות האהבה.

ראש החיה, הוא כנראה ה- Simorgh, או ה- Huma: סמל לשמחה, חופש אהבה ושפע. 

ציפור הומא.

אם תרצה הסבר על האריה הצד את האיילה- שאל, סצינה יותר מוכרת, מתוארת גם בפסיפס הארמון הישאם- ח'ירבת אל מפג׳ר(ביריחו).

* חבל שלא היתה הדרכה(מקווה שעזר במקצת).

"במוזיאון השטיחים בבאקו ,מי הוא זה האיש שנמצא בקומה האחרונה ,יש תמונות שנפגש עם אשתו של השאח באירן,וכן יש תמונה על הקיר שלו עם מקטרת פייפ".

• קצת קשה לראות מכאן מי האיש שעומד לי פָארָה פָּהלָאוִי, אולי אחד ממשפחת אלייב (Aliyev)? האיש משמאל עם השפם? (צריך למצוא אזרי שמכיר את האישיות).