בעיניי הירושימה היא עיר אפורה ומשעממת.

אמנם כל המקומות שקשורים להפצצה שווים ביקור אבל אפשר לעשות הכל ביום אחד, בכל הקשור להפצצה ביקור בנגסאקי הרבה יותר מרשים אבל זה לטיול אחר.

אם בכל זאת מגיעים, להירושימה יש אוקונומיאקי שיחודי לה ששווה לאכול.

מיאג'ימה יפהפייה במיוחד הנוף מתצפית מראש ההר. חובה ביקור.

אפשר לבקר גם במוזיאון מאזדה.

ניקו וקיוטו, אם צריך להוריד ימים הייתי מוריד מפה. אחרי כמה מקדשים מבינים את הפואנטה.

שוב אין בעיה, כל אחד והדעה שלו. אני מסכים שאין דבר כזה “מקום חובה” וכמו שתייר שמגיע לארץ לא מחוייב ללכת ליד ושם גם אף ישראלי שמגיע ליפן לא מחוייב ללכת לפארק השלום בשביל לראות שגם ליפנים הייתה שואה.

שוב הירושימה לדעתי היא לא רק שואה ומיאג’ימה לדעתי זה אחד ההילייטים של יפן.

אני אעשה את זה-

זו התנהלות זהה ליום השואה אצלינו

אם הסיבה להירושימה היא לראות שלאחרים יש גם יום שואה אז מיותר.

והילדים היפנים ממשיכים כי ככה הם מחונכים, תרבות יפנית, כמו שבגביע העולם בכדורגל אוהדים יפנים ניקו אחריהם את היציע

גם אני נתקלתי שם בהרבה טקסי בית ספר, בחלקם שולבו ניצולים מהתופת שבכו מהתרגשות מול האנדרטה. בהחלט מאוד מרגש.

מאמין שתכף aljaje תגיד על זה משהו ציני בשביל לנסות לבאס.

בנוסף על הרושם הרב שעשה לי המוזיאון , ההתבוננות באלפי התלמידים  שביקרו באתר קבוצות קבוצות כל אחת עם מורה מלווה שעמד והסביר להם על המקום.

לראות את התלמידים קשובים למורה על עבר של מדינתם הרשים אותי מאוד .

וגם איך אלפי התלמידים ישבו על הדשא בלי להתפרע ואכלו ארוחה זהה מקופסא מוכנה . לא היו להם חטיפים אישיים לאחד כן ולשני לא . סיימו לאכול, אספו את הקופסאות בשקים גדולים ולא נשאר פרור לכלוך על הדשא.

ויש ביפן אינדיווידואליות .

סתם מעניין אותי, היית בכלל בהירושימה? ביקרת במוזיאון? על איזה סנאף את מדברת?

אף אחד לא הכריח אף אחד ללכת לבקר בהירושימה, כל אחד נתן את נקודת מבטו האישית ורוב האנשים שהגיבו פה וביקרו בה סיפקו חוות דעת חיובית מאוד מנסיון עבר.

לא הלכתי להירושימה כדי ללמוג אוריגמי, אבל מפגש אקראי עם ניצול ושיחה איתו על העבר וההווה בהחלט יכולה “לעשות לך את הטיול” יותר מעוד מסעדה טובה או הר.

חבל על הציניות, אני תמיד אומר שאם אין משהו מספיק טוב להגיד עדיף לשתוק.

עניין של השקפה, בקטע הזה מסכים עם הציניקנית לפני.

תמונה לא צריכה להיות עם תוכן ויזואלי מזעזע כדי לזעזע.

קורקינט קבור ושרידים חומריים פועלים באותה צורה, רק תחשוב לרגע מה מראים במוזיאונים שואה- ערימת נעליים, ערימת בגדים, ערימת שיער, יומנים, חפצים אישיים וכו' (בהכללה, אוקי?), ולא בהכרח גופות (למרות שגם את זה יש).

כי כשרואים תמונה כזאת ההקשר ברור, ומזעזע....

לטעמי האישי המוזיאון בהירושימה רחוק מניסיון “לזעזע” בתמונות קשות. יש קומץ קטן של כאלו, אבל חלק גדול הוא בכלל סקירה היסטורית, והחלקים המרגשים הם דווקא סיפורים אנושיים, למשל בתערוכה (לא בטוח שהיא קבועה) של חפצים אישיים של קורבנות עם סיפור כתוב על כל אחד. כמעט כל מי שביקר ציין את הקורקינט הקבור באדמה כדבר הכי מרגש במקום. 

לדעתי כדאי להגיע להירושימה גם כי המוזיאון מרתק ומרגש עם הפארק שלידו וגם כי הירושימה עצמה מקסימה (ויש בה עוד הרבה אתרים לא ידועים למטייל המצוי) וכי זו הזדמנות לבקר גם במיאג’ימה היפה. אבל לדעתי אין דבר שהוא “חובה” בטיול ובסוף כל אחד צריך לבחור גם לפי מה מסתדר עם מסגרת הזמן הקיימת ולפי טעמו האישי. 

National Museum of Emerging Science and Innovation בטוקיו – מישהו מכם היה/מכיר?

סוריה פשוט לא מעניינת אף אחד נקודה.

אם היו שם אינטרסים אימפראליים, חוץ מרוסיה, כנראה משהו היה קורה.

וייטנאם עצבנה אותי בגלל נטייה חזקה ל'סנאף' למלחמות.

אוריגמי+הוט זה שווה, כי לא תמיד התוכניות מעניינות באמת.

אתה מוזמן לעשות באנדל הוט+אוריגמי.

@aljaje

אפשר לראות את כל העולם מתחת לפיקה, ואפילו מזוויות מאד מעניינות. אז לא צריך פורום אסיה בכלל אלא שלט טוב.

תודה על ההערה! 

ניסיתם לשווק את הירושימה (לא את כל יבשת אסיה!), כמקום שבלעדיו אי-אפשר להבין את יפן ותרבותה (ציטוט לא מדוייק), חלק המגיבים סיפר אנקדוטה קצרצרה, שלפי דעתו גרמה לו להבין את האירוע.

יש אנשים שתמונות וסרטי סנאף על אירועים מזוויעים, מצליחים לעורר את רגש ה"אמפתיה"/ להעביר להם מסר כלשהו. 

אז, לא כולם כמו חלק מהכותבים, ראשית אפשר להבין את יפן טוב יותר, אם קוראים בצורה מעמיקה על ההיסטוריה והתרבות, גם ביקור במדינה, יוסיף לידע ולהבנה, אך ביקור במוזיאון וצפיה בתמונות, יכולה להוסיף למי שאינו מכיר את הנושא וצריך עוד אפקט קטן של "סנאף", כדי להזדעזע באמת - זו הבעיה של העשור האחרון, שום דיווח כבר לא מרגש את העולם יותר, אלא אם יצפה בלופּ בצילומים מזוויעים (ראה מקרה סוריה ושתיקת העולם). 

מצטערת שאיני חושבת ששוטטות בעיר ובמוזיאון, יצליחו להעביר לי את החוויה של ההפצצה(כן צפיתי בסרטים(בכמה קטעים רק הקשבתי), גם על הילדים ש"ניצלו" מההפצצה, אני משערת שגם קריאה מעמיקה בנושאי התרבות וההיסטוריה, הצליחו לתרום לי קצת יותר להבנה. 

​​​​​​סליחה שנפגעתם מההערות על נסיונות ה"שיווק". 

יום טוב!

אז בוא נשלם להוט על ערוץ הטיולים ונסגור את אתר למטייל מה דעתך?

אפשר לראות את כל העולם מתחת לפיקה, ואפילו מזוויות מאד מעניינות. אז לא צריך פורום אסיה בכלל אלא שלט טוב.

דן –

מסכים לכל מילה לגבי ניקו. Over rated ומתאימה למי שבאמת מתעניין בכל סמל ובכל סממן במקדשים.

מצד שני הטבע סביב העיר מדהים ושווה להגיע אל העיר ובזמן השלכת במיוחד.

הזכרת גם את ניקו – בתור מטייל שלא מושפע יותר מדי ממה ש״חייבים״ לעשות (גישה נכונה לדעתי), כדאי לך לשקול את הכדאיות גם במקרה של ניקו.

זה מקום קטן, מפוצץ בתיירים, ואותי הוא מאוד איכזב יחסית לווליום של הדיבור עליו. כן, קומפלקס המקדשים יפה אבל קשה לראות את היופי כשאתה עומד בתור לכל דבר ומסביבך אנשים מצלמים בהמוניהם. מקדשים הם מעניינים קודם כל בגלל האווירה ולא בגלל בניין כזה או אחר – ובניקו יש אווירה של לונה פארק עם תורים למתקנים, ולא של מקום קדוש.

מאחר שהדרך לשם מטוקיו לוקחת משהו כמו שעתיים, זה אומר להשקיע יום שלם באתר ממוסחר ותיירותי רק כדי להגיד שהיינו שם. מי שמטייל גם בקיוטו יכול בשקט לוותר על ניקו.

(ולמי שמרגיש צורך להגן על כבודה של ניקו – נא לא להזדעזע ולצאת חוצץ. הודעה זו מיועדת לחתרנים שמעדיפים ליהנות בטיול ולא רק לסמן וי).

חברים וחברות,

הטיול שלנו קצר (שבועיים) ולא השתכנעתי שכדאי לוותר על משהו במסלול הטנטטיבי שהכנתי לטובת הירושימה.

תודה רבה לכל המשתתפים/ות בדיון.

טוב, כדי ללמוד איך לעשות אוריגמי "עגור" וקווה-קווה, לא חייבים להרחיק עד לשם, גם תמונות וסרטים, אפשר לראות בעודך שוכב מתחת לפיקה (אפשר גם להתחבא, כשהתמונות יותר מדי "גרפיות").   

ו- eytanin - לא הבנתי את מקרה ה"קונפראנס" והעמוד מבטון שהתפורר וכיצד הוא השפיע על "חוויותיך" בעיר. 

*גם לא חובה לבקר בכותל, במוזיאון השואה או באוושוויץ. 

לפני 36 שנים, השתתפתי בקונפראנס גדול בבודפשט. פגשתי שם פרופסור יפני שנתן הרצאה על האנדרטה  המקורית שהיפנים העמידו הפארק השלום שהייתה עשוייה מבטון ואת  צורת המדידה המדוייקת שפתחו, על מנת לסתת את אותה האנדרטה בדיוק באותם הממדים (אז לא היו עדיין מדידות בלייזר) על מנת שלא לפגוע ברגשות הניספים.  האנדרטה  היום עשוייה מאבן והיא העתק מדוייק  של האנדרטה המקורית שהייתה עשויה בטון שהחל להתפורר.  אז התחלתי להבין את החשיבות של ההסטוריה החברתית ההסטורית ואת יחסי הגומלין עם החברה היפנית של היום. שנים אחר כך, פגשתי בפרופסור  זה הירושימה וחזרנו לדבר על יפן 'ההסטורית' ויפן המודרנית. הכל, ליד אותה האנדרטה. מבחינתי זה היה 'גילוי' מרתק. איני יכול להכריח מישהו לבקר איפה שהוא אבל אני בדעה שלמבקר ביפן, זה חייב להיות יעד חשוב לביקור 

אני מאוד אהבתי את הביקור בהירושימה, חוץ מהעובדה שהיא עיר מאוד נחמדה ונעימה לשוטטות, מיאג’ימה הייתה אחת מההילייטים ביפן לטעמי. 

אנחנו פגשנו ניצולה שסיפרה לנו, אישית, על קורותיה. אני לא חושב שזה היה מקרי.

לראות את התמונות של 'לפני' ו'אחרי' ולעבור בשביל לאורך הנחל עד לשרוד האחרון של העיר הקודמת.

כל אלה תורמים ל''חוויית יפן'' מעבר למקדשים ולסושי.

ההיסטוריה מוכרת, אבל איך הביקור במקום הפיזי משפיע על החוויה של טיול בשאר היעדים ביפן?

תחשוב שרק בשנים האחרונות שינו את החוקה ביפן, בצורה שתאפשר להם לשלוח כח צבאי למשימות שמירת שלום. אולי האיסור על צבא נכנס לחוקה היפנית בכפיה,אבל מצדם הם לא פעלו לשינוי, עד לאחרונה.

בראשי פרקים- הם התחילו במלחמה חזיתית נגד ארה"ב (פרל הארבור) לא כדי לנצח, אלא לא להיות מושפלים בהפסד ללא קרב, הם ידעו שאין להם סיכוי אבל כבוד עצמי חייב אותם להלחם להפסד.

ארה"ה הפציצו הירושימה הגברי בגלל חישובי עלות של חיי חיילים, אזרחים ותשתיות (נשמע מוזר אבל הועדף על פני פלישה יבשתית)

כתוצאה מזה היפנים שמעו בפעם הראשונה (מעולם) את הקיסר מדבר בקולו (ברדיו), ולא דרך מתווכים. וזה היה נאום כניעה.

רק לחשוב שהיה צריך פצצה גרעינית, כדי שמדינה תשקיע בכלכלה ולא בצבא זה חתיכת דבר

מבחינתי, אשתדל להכניס את הירושימה לטיול ביפן, אפילו אם רק בגלל המשמעות ההיסטורית, שמשפיעה ברמת העל על החיים כיום. 

אולי נשמע 'פלצני', אבל זאת דעתי, ומבחינתי עיר חובה. אבל כמו שאמרו קודמי רק אתם מחליטים ים שווה לכם.