אנחנו פה, פוסט אוסטריה
-
הנה חזרנו וזה עבר כמו חלום
עכשיו גם אנחנו אחרי הירוק והצלול הזה
נחתנו לפנות בוקר, עדיין מעכלים
ההתאוששות תימשך עוד זמן רב..
אני אספר לאט
לפי הסדר
אבל קודם תמונות לשטוף את העיניים
עם הנוף הזה התעוררנו ואת החברות האלה פגשנו
בכל בוקר
יעל
-
אנחנו פה, פוסט אוסטריהמווווווווווושלם
יעלי
ברוכים השבים
אהבתי את הכניסה
זה מה קוראים קלאסה!
ג'מוס -
אנחנו פה, פוסט אוסטריהברוכה השבווה-שמח שהיה מקסים!!
קשה לחזור אך בקרוב גם "בנות הזהב" הנוספות יחזרו למקומן הטבעי.
ואז יסייעו לכולנו להתאושש מהחום והלחות.
רונן -
אנחנו פה, פוסט אוסטריההיי יעל,
ברוכים השבים!
איזו פתיחה מבטיחה!
התאוששות קלה.
עפרה -
אנחנו פה, פוסט אוסטריהליעל,
ברוכה השבה
החביירות כלבבי!!!
אורה -
יוצאים לדרך6.8 אחה"צ
זוג אופטימי + 2 בנים נמרצים (12,
יוצא לדרך.
מינהלות צ'ק אין, בידוק, קירצוץ וניג'וס עברו כשורה, כך גם טיסת AB למינכן. הגענו בשעת לילה מאוחרת ובאדרנלין גבוה למלון הולידיי אין אקספרס, חדר לארבעה, קצת צפוף אך נקי וללילה אחד מספק בהחלט.
הבנים נרגשים ונלהבים, אנחנו מנסים לייצר אוירת שינה, בהצלחה חלקית
בלובי המלון שתי עמדות מחשב עם אינטרנט חופשי ל 30 דקות.
ארוחת בוקר טובה, חדר לארבעה + א.בוקר 104 יורו, חניה 6 יורו ללילה.
7.8 בוקר
יציאה בגשם דק ושמיים אפרוריים לכיוון אוסטריה. בתכנית – פארק רופולדינג שהומלץ על ידי ג'מוס (תודה !) בטרם התמקמות בחווה.
בפועל, פקקי תנועה מעייפים ביותר על ה A8 לכיוון זלצבורג.
מזל שהרכב מרווח מאד, שהצטיידנו במלאי נשנושים וכרסומים ושהבאנו מוסיקה מהבית.
שעת צהריים מתקרבת ואף חולפת וההתקדמות אטית ביותר. גם הגשם שיורד רוב הזמן מגניב מחשבה להתחיל דווקא במכרה המלח הגרמני.
הוחלט לגייס את נשק יום הדין: להקת ABBA פותחת לנו את הפקק.
זה עבד לכל אורך הטיול, שוקלת להכניס כטיפ לאתר
הנסיעה עוברת בין עיירות יפהפיות, שפע של מים זורמים ביער.
שבת אחה"צ, מגרש החניה כמעט ריק. מצטיידים במטריות ועולים במעלה השביל, בתוך יער מקסים, 10 דקות הליכה אל הפארק. 33 יורו לארבעתנו. חלק מהמתקנים רטובים אך יש לא מעט מתוכם מקורים.
מזכיר את ארץ האגדות של האפטלינג עם משחקי הפעלה ודמיון יפים מאד. כולל משחקי מים. אסתטי, משובץ פסלוני גמדים ודמויות יער, הכל מעץ. הילדים מתלהבים בטרוף. לא רוצים לעזוב. אט אט הגשם נחלש, קופצים בטרמפולינות, משחקים במשחקי מים, קולעים למטרה, גולשים במגלשות ארוכות, אוכלים במסעדה המקומית וממש נקרעים משם בכוח לכיוון הצימר באוסטריה.
ובינתיים רואה שהצטרפו אורה, עפרה, רונן וג'מוס! איזה כיף שאתם אתי, תודה על הברכות
-
אנחנו פה, פוסט אוסטריהיעל
ברוכה השבה!
איזו פתיחה......
וקצת גשם במזג האויר הזה זה בכלל מרענן.
יש לי הרגשה שמאד נהנתם...
טוב אוסטריה אי אפשר שלא, מקווה רק שמזג האויר ישתפר בהמשך.
ממתינה......
אהבתי את התמונות.
בזמנך...
-
יעלי ברוכים השבשוויםיעלי ברוכים השבשווים.
התגעגענו לחבורה הסודית,וסנונית ראשונה נחתה.
שתהיה התאקלמות נעימה עד כמה שאוגוסט יכול להיות נעים כאן(והוא לא).
O.S -
אנחנו פה, פוסט אוסטריהשלום גם לך, גלי, יופי שהצטרפת!
ואוהדי עם הליווי הצמוד שלך מהעמק אני ממשיכה בדיבור שלי למרות תלאות האתר המעיק שזרק אותי להרבה זמן
מגיעים כמעט עם רדת החשכה לחווה באלטנמרקט השוכנת על הר מעל העיירה, סוף העולם שמאלה.
דירה מאד נוחה ובה מבואה המתפצלת לשני חדרי שינה כשלכל אחד מהם מיטה זוגית, מרפסת מקלחת ושירותים צמודים. בחדר הילדים היתה גם מיטה נוספת, מתאים לשלושה ילדים.
במטבח פינת ישיבה נעימה שהיתה מרכז העניינים בבוקר ובערב.
טלוויזיה קטנה בכל חדר וגם במטבח ואינטרנט חופשי.
בחצר טרמפולינה גדולה, שולחן פינג פונג, מגלשות, נדנדות, חתלתולים מסתובבים בחצר. המטבח מצוייד מעולה מבחינת כלים ומיכשור אבל כשהגענו לא מצאנו בו אפילו קפה וסוכר.
לעומת זאת, גיליון ניר אפייה חיכה לנו בתנור...
כדאי לדעת שבימי א' הסופרים סגורים באוסטריה ובשבת פתוחים עד 1800. בדרך לחווה הצטיידנו קצת בתחנת דלק והסתדרנו.
הדירה הייתה מאד נוחה לנו ונקייה, למעט קורי עכביש בפינה נסתרת שעליהם דיווחתי כבר להגר. אבל הם היו חריגים
שילמנו 573 יורו לתשעה לילות. רכשנו בחווה גם את כרטיס ה SC וזה היה נוח מאד.
מרגרט המליצה לנו על מסעדה טובה שמתאימה מאד למשפחות.
יש בה מתקני חצר, דפי צביעה מוגשים לשולחן לתעסוקת הטף, הפתעות קטנות עם מנות הילדים, הילדים היו מאושרים וגם אנחנו.
-
אנחנו פה, פוסט אוסטריהיעל -
איזה מזל שלא התפתיית להסחב עם נייר אפייה מהארץ
אף פעם אל תקשיבי להמלצות שלי
אורה -
חמש אצבעות זה המון8.8 יום א'
הבוקר אני מתחילה להפנים שהקצב שלנו בבקרים איטי ונינוח ושחלק ניכר מהתכנון יישאר על הניר בלבד... יוצאים לכיוון אזור האגמים.
יום יפה ובהיר, כביש נופי מקסים לכיוון אבטנאו ומשם דרך האלשטט עד לרכבל העולה אל מערת הקרח ותצפית 5 האצבעות בדאכשטיין.
(ותודה לאוהד שאחרי התלבטויות שכנע אותי לבחור במערה הזו ולא במערה ה"קרבית" בוורפן. לנו היא הספיקה לגמרי
)
לכל אורך הנסיעה כביש מתפתל ואופנוענים מלווים אותנו. גידי מיישר איתם קו ולא נותן להם לפתוח עלינו פער... הילדים צוהלים ואני מבינה שקצת הזדקנתי מאז שקסדת אופנוע מעכה לי את התלתלים ...
כשקונים כרטיסים צריך להחליט מראש עד איזו תחנה עולים. מערת הקרח – תחנה ראשונה ברכבל, התחנה השניה מובילה למסלול ותצפית 5 האצבעות. על השלישית ויתרנו מראש. גם כך היינו גבוליים עם הזמן.
מתחנת הרכבל עד למערה הליכה של כרבע שעה בעליה מתונה הדורשת מעט מאמץ. מלמעלה נשקף נוף עוצר נשימה. הסיור במערה כחמישים דקות, לא קשה, גם לא קר כל כך. מצריך פליז או מעיל דק כפפות וצעיף, אולי גם כובע. החבר'ה נוזפים בי על שציידתי אותם בכל הביגוד הזה כי חם להם אחרי ההליכה אל המערה.
תצפית 5 אצבעות – תחנה שניה.
הליכה של 15 עד 20 דקות עד לתצפית, גם היא דורשת מעט מאמץ.
מצנחי רחיפה מעלינו, הנוף מהמם ומזג האויר נפלא.
לאורך שביל ההליכה יש ספסלים המאפשרים מנוחה ותצפית, ולדעתנו התצפית מהם יפה לא פחות מאשר מעמדת 5 האצבעות.
מדובר בעצם בחמש מרפסות המזדקרות מעל לתהום, בכל אחת גימיק קטן: מסגרת תמונה, טלסקופ, ריבוע רצפה שקוף, חור בקרקע.
ממהרים לחזור לירידה בשני רכבלים למטה.
הטף שלנו סבלו קצת באותו יום, מסיבות שאינן תלויות במסלול עצמו.
אבל הוא מומלץ מאד במזג אויר נאה.
-
חמש אצבעות זה המוןעוד תמונות ממערת הקרח
-
חמש אצבעות זה המוןלמות (או לחיות?) מהיופי
בדרך אל חמש האצבעות
הכותרות התהפכו לי בתמונות
גם הבטן, מגעגוע למקום הזה...
-
קניון ליכטנשטיין וטירת וורפןיום ב' 9.8
יום ראשון עם כרטיס זלצבורגלנד ופנינו לקניון ליכטנשטיין.
מגיעים לפני הצהריים. הקניון יפה מאד אבל מתוייר וצפוף מדי לטעמנו. שעתיים הלוך חזור, גלידות להתאוששות וממשיכים לטירת וורפן. הכניסה לטירה כלולה בכרטיס, המעלית בתוספת תשלום.
הגענו בדיוק בזמן למופע הדורסים המאולפים, שהשאיר אותנו מעולפים מתדהמה.
העץ של טריקו היה תפוס אולם אנו מצאנו פוזיציה מעולה, על המדרון, כשהמאלפים עומדים ממש לידינו והבזים חולפים בתעופה מעל ראשינו.
נרשמה אקסטזה מוחלטת בקרב כוחותינו.
לאחר תום המופע בזים ונשרים המשיכו להסתובב בשטח ולעוף מעל לחצר ומסביב לטירה. לפתע נשמעו צרחות של ילד קטן, אחד הבזים ירד לעברו וחטף ממנו כריך שהיה בידו...
בחצר הפנימית של הטירה מזנון והפעלות כגון קליעה למטרה, הליכה על קביים וקליעה בחץ וקשת. על סיור מודרך ("סיוט מודרך" כמאמר הטף) ויתרנו אבל החלטנו להעביר את הזמן בכיף עד למופע הנוסף והאחרון. לסיום הביקור בטירה סיירנו בחדרים שבהם תצוגות של פוחלצי בזים, תמונות המתעדות את מסורת הציד בעזרת בזים מאולפים, תלבושות המאלפים בתקופות השונות אביזרי האילוף והגידול ועוד...
ירדנו מהטירה ברגל, בתוך יער יפה המשקיף אל העיירה וורפן מלמעלה.
רבע שעה של הליכה נינוחה בירידה תוך שהילדים "נלחמים" זה בזה בחרבות מעץ שרכשו לעצמם בכסף מהסבתות.
-
קניון ליכטנשטיין וטירת וורפןהבילוי בטירה עורר בי מחשבות על אילוף בעלי חיים ומופעי ראווה לתיירים. הילדים הגדירו את היום הזה כאחד המהנים ביותר עבורם. הם אהבו מאד את הטירה ואפילו רצו לבקר בה פעם נוספת.
לילה טוב ולהתראות מחר
יעל
-
גולשים באבטנאו, מטפסים ונרטבים בזלצבורגיום ג' 10.8
התחלנו את היום במגלשת ההרים באבטנאו. היה יום בהיר ויפה, אפילו חמים. ההתחלה אצלנו אף פעם לא מוקדמת והקנס היה עמידה ממושכת בתור (חצי שעה למטה + כשעה למעלה לגלישה) אותה העברנו במסעדה שהדבר הכי טוב שאני יכולה להגיד עליה הוא שהנוף מהמרפסת יפה מאד.
כרטיס זלצבורג מקנה 2 גלישות, אין חובה לנצלן באותו יום. כדאי מאד להגיע ממש בפתיחה או אחרי הצהריים, עליה אחרונה לרכבל העולה ביולי-אוגוסט ב 1730.
לאחר דיון ערני ונוקב גובש סדר הגלישה. כולנו גלשנו בכיף וגם התבאסנו מקצב הצב של הגולשות לפנינו. יצאנו עם טעם של עוד אבל התור הארוך הוביל להחלטה לנסוע אל העיר זלצבורג.
התכנית היתה לעלות בפוניקולר לתצפית במצודה. אבל לא הצלחנו לחנות בסמוך אליו והלכנו ברגל כשהמצודה נישאת מעלינו. העלייה קשה לאחד הבנים שלנו שמקטר נמרצות. אחיו מתלונן על שעמום ושניהם תמימי דעים שיש להקדים את הטיסה הביתה, ומיד.
ההליכה למצודה (ללא עצירות מחאה) נמשכת כחצי שעה ומלמעלה נשקף נוף יפה מאד.
בעודנו מתאוששים בקיוסק נקלטת אפשרות להתנסות ברובה חיצים תמורות 2 יורו לשלוש קליעות. כמובן שזו הפכה להיות האטרקציה המרכזית עבורנו.
זה היה הזמן להעלות באוב את המנטרה מהטירונות: "הבא את קצה הלהב אל מרכז החרירית הפרפרית אל בין רגלי ה"ח"..." ואכן המקבצים שלנו היו נאים ביותר.
פסחנו על אפשרויות הסיור הנוספות שבמצודה וירדנו חזרה רגלית אל הרכב.
-
גולשים באבטנאו, מטפסים ונרטבים בזלצבורגלאור המורל הירוד ברכב ורמת המוטיבציה השואפת לאפס לחקור את צפונותיה של העיר זלצבורג, שעטנו אל ארמון הלברון.
הילדים השתעשעו במתקנים שעל המדשאה הענקית.
באגף ההורים תורגלו בינתיים נשימות וטכניקות הרפיה מגוונות.
גם המילים "אימוץ" "פנימייה" ו"רבנות" נשמעו לראשונה בטיול
הגענו לגינת שעשועי המים בדיוק בזמן לסיור. במקרה נפלנו על קבוצת מחוננים. איש לא התנדב לשבת על הכיסאות מסביב לשולחן למעט צדיק אחד שגם הוא בחר, למרבה הפלא, בכסא הארכיבישוף היבש.
ככל שהתקדמנו בסיור העניינים נרטבו וגם התחממו. הצעיר שלנו התלהב וערך מופעי התנגשות חזיתית בכל שפריץ מזדמן שנקרה בדרכו. כל הקבוצה צחקה למראה המתאבד האמיץ מישראל.
ביציאה החוצה עצירה ליד ברכות המים הגדולות. לשלושת הבנים דחף שאינו בר כיבוש להאכיל דגים הנקרים בדרכם. הבכור באקט של נדיבות ואצילות הסכים לוותר על שאריות הכריך שלו לטובת הדגים.
תוך מחאה שנרשמה בפרוטוקול הטיול התרחקתי מהחבורה ושרקתי בגרמנית.
והפעם לילה טוב, סופי
-
גולשים באבטנאו, מטפסים ונרטבים בזלצבורגהי יעל
גם אני כאן
נהנה מהנוף והסיפורים
ליאור -
גולשים באבטנאו, מטפסים ונרטבים בזלצבורגאהלן יעל,
ברוכה השבה למחוזותינו. כיף שאת כאן שוב..
לא תאמיני אבל קראתי את כל סיפורך עד כה...
... נהניתי מהסיפורים, התמונות וכמובן, מהדינמיקות המשפחתיות האמיתיות...
... ביום שבו הילדים לא יקטרו קצת בכל יום בטיול בחו"ל, זה היום שבו צריך לפרוש...
... לגבי הרבנות... יצא קובץ חדש של "גט מהיר" במסלול הירוק למטיילים ביחד בחו"ל... להיט עכשיו באוגוסט בצפון איטליה החמה..
ממתין להמשך...!
יום טוב,
אורן -
יעל,יופי של תיאור!ברוכים הבאים!
לא יודע מה יותר מדהים-התיאורים שלך או שעות הכתיבה המטורפות.
התמונות יפות וחדות!
כל הכבוד!