ועוד צילום מהמקום היפה והרומנטי הזה.



http://www.atkielski.com/PhotoGallery/Paris/General/SquareVe rtGalantSmall.html

בצרפתית Galant זה אבירי.מתאים לרמטכל באופיו ומראהו החיצוני.

בפריז רחבה ומלון בשם Vert galant -אבירי ירוק. -על שם המלך אנרי הרביעי!
למה ניתן לו השם? כי היה רודף שמלות מושבע. לגלנט אני נותנת רק את חצי השם:galant.וכשמו כן הוא:[b]יואב אבירי-גלנט!b]..





http://fr.wikipedia.org/wiki/Fichier:Square_du_Vert-Galant_0 02.jpg

כמו שאמרו לפני, את הטיול הבא שלו לארצות הברית, אנחנו מתכננים!!!

איזה יופי של סיפור
ואני הגעתי אליו רק כי חיפשתי מידע על פורטו ריקו
חג שמח לכולם

גלנט קיבל הרבה נקודות זכות כאן בפורום. אם אי פעם יזדקק ליעוץ.

עקבתי אחריו בהמשכים ומאוד מרגש שלבסוף ניסגר המעגל
וזה אכן הוא ועוד שהוא טרח להתקשר אליך.

מגיעה רק עכשיו לסוף הסיפור...

יופי, יופי של סיפור, תמונות ונוסף לכל סגירת מעגל...

אני אוהבת סיפורים עם סופים כאלו.

תודה ששיתפת אותנו ותודה שחזרת לסגור עבורנו את הסיפור.

חג שמח
אושרה

אחזור לשאלה שפתחה את השרשור ואספר שאכן גלנט עבד בקיץ 82 באי אפוגנאק שבדרום אלסקה בשתילת עצים.
בניגוד לפירסומים בתקשורת גלנט לא עבד באלסקה שנתיים בחטיבת עצים אלא כחודשיים ואך ורק בשתילה.
לגבי ספורי האחרון על הטרק בהרים אכן "אישדמה" הוא גלנט.
לפני מספר שבועות כתבתי לו מכתב בצרוף תמונות מאפוגנאק וביקשתי אם יוכל לאשרר לי את השערותי. לפני שבוע קיבלתי ממנו טלפון, כמעט נפלתי מהכסא (של מכסחת הדשא )הייתה שיחה,מרגשת,נעימה, העלינו זכרונות וסגרתי מעגל מבחינתי. סוף סוף יכולתי להודות לאותו בחור צעיר(שהיה אז) שסייע לי בעת צרה, אמנם קצת באיחור של 28 שנים אך מוטב מאוחר...
אז זהו, היה לי נחמד לבלות איתכם קצת.

חג שמח והמשך טיולים.

וואלה איזה סיפור זרקת פה, אתה באמת משהו, איפה לא היית אי שם בשנים שבו עוד היו מקבלים אותך לעבודה... באלסקה
סיפור מדהים ותמונות מאלפות עושות חשק לקרוא לטוני ודאג ממנהרת הזמן... לא עוברת יבשת אבל שווה שווה כניסה

ולגלית הותיקה רק אאשר שהשם אכן שם משפחה והסיפור שלו לא פחות מעניין
אבא שלי, סוציאליסט מושבע, אחרי שחזר משלוש שנים של גירוש בסיביר בגין פעילות ציונית עלה לארץ ב 1930 והצטרף לקבוצת חלוצים שבעלייה השלישית החלו להקים קיבוץ בצפון הארץ. שם משפחתו היה סרבסרני - כספי- בתרגום מרוסית. שנה אחת הוא הסתובב עם השם החדש שעוברת על ידי הרשויות. אך בתומה לא היה יכול יותר לסבול ("אינני יכול עוד...") ששם משפחתו יהייה קשור למילה כסף, קפיטל... סוציאליסט כבר אמרנו???
הלך ושינה את שמו ל"גולני" שכן מחלון אוהלו בקיבוץ נשקפו הרי הגולן.
איפה איפה עוד נמצא אנשים כמו האנשים ההם?

כי ככה הסיפור יותר מיוחד
וגולני זה הדמות מהספר
לא רק אשידמה דמות מיוחדת

יופי של תמונות ויופי של סיפורים.
תודה ששיתפת אותנו !

טיאן

אם הוא איש הדממה, אני אשתדממה. עקבתי בדממה אחר כל התמונות והסיפורים שלך ועכשיו באמת הפלת אותי: חשבתי שגולני זה באמת גולני על משקל "גולני, גולני שלי"...( מכיר?)
עכשיו שאני מבינה שגולני זה לא בגלל החטיבה, אני סקרנית לדעת על שום מה הכינוי.

45.jpg(גודל:6.42KB)

אני לא בטוח שהוא קשור לרמטכ"ל המיועד או לחבר שלו שעבד איתו באפוגנאק בכל אופן המעשה היה ככה
אחרי שבועיים העבודה שלי באי פורק המחנה וכולם טסו חזרה לאי קודאק
אחד ממשוחררי השייטת שלמען הסדר הטוב אכנה אותו מעכשיו והלאה "אישדמה" (איש הדממה) שאל מי מעוניין לצאת איתו לטרק של יומיים בהרים. אני התנדבתי. מיד הוא הוציא מפה טופוגרפית והתחיל לתאר לי את המסלול המוצע. אני כמעט התעלפתי המפות היחידות שקראתי בתקופת השרות הצבאי היו מפות של תוי נגינה במסגרת שרותי כנגן תזמורת חיל האוויר .אמרתי לו אין בעייה מה שתגיד -מקובל. למחרת יצאנו עם שני תרמילים גדולים, אוהלים, אוכל, גזיה, פעמונים לתלות על התרמיל(דובי הגריזלי מאד מסוכנים אם אתה פוגש אמא וגור או מופיע להם בהפתעה, לכן ממליצים לתלות פעמון על גב התרמיל שיצלצל ו"יודיע" לדוב שבני האדם בסביבה מה שאמור לגרום לו לתפוס מרחק)
אישדמה גם אמר שיש עימו זיקוקים. לשעת חירום.
היום הראשון עבר בשלום, לקראת ערב, העמדנו אוהלים כשאת התרמילים עם האוכל אנו תולים על עץ 50 מטר מהאוהל, שאם יבוא הדוב, הוא יכנס בעץ ולא בנו . ביום השני קצת התברברנו בדרך, טיפסנו על צוקים, עברנו לשפת תהומות, לי היה קשה רצח, בשעות הצהרים התעלפתי
אישדמה, מסתבר לא איבד את העשתונות. לאחר שניסה להעיר אותי בסטירות לחי קלות, ונכשל... סחב אותי ואת תרמילי מספר קילומטרים על הגב. כשראה שאינני מתעורר, השאיר אותי בשטח ורץ להזעיק עזרה.
בינתיים התעוררתי, עשיתי אחד ועוד אחד, הבנתי מה קורה והתחלתי ללכת לכיוון שחשבתי מוביל אל הכביש הקרוב. אחרי שעת הליכה אני שומע ורואה הליקופטר בשמים, מיד מבין שזה כנראה בשבילי, מסמן לו עם הידיים, הוא נוחת, אישדמה יורד ממנו, שואל אם הכל בסדר, ואנחנו ממשיכים לכביש וחוזרים לקודיאק.
שם נפרדו דרכנו. אני זוכר את הסיפור הזה כמו קרה היום, רק לא זוכר ויודע בדיוק את זהותו של אישדמה (מנסה לברר את זה עכשיו... )

מצרף שלוש תמונות מהיום הראשון.

46.jpg(גודל:4.94KB)	47.jpg(גודל:6.13KB)

וואלה תמונות מדהימות. עם הצהוב של השנים.

אולי מישהו יודע איפה הרמטכ"ל שאב מים?

איזה תמונות ואיזה סיפורים - היה שווה לחזור לשירשור!

אחלה תמונות אבל ספר ספר על המקרה עם הרמטכל

אלה תמונות עם ניחוח של סרט צילום ("פילים" - ב"פ" רפה - זוכרים?!).
תמונות מהשנים בהן, היינו צריכים לחשוב לפני כל "קליק", כי - לא רוצים לפתח תמונות לא מוצלחות, וכי - צריך לדאוד שלא נגמור את 36 התמונות, לפני שיש בידינו סרט צילום חדש...
תמונות מהימים בהם, היינו צריכים לבחור את פריים הצילום מבעד לעיינית קטנטנה במצלמה, ולא דרך מסך "ענק" הנמצא חצי מטר מהעיניים עם ידיים מתוחות קדימה...

בקיצור תמונות נפלאות. והחוויות שסיפרת לנו מעוררות עניין.

בסופו של דבר יצא טוב, מהשאלה המוזרה לגבי רמטכל"נו הבא...

ערבה.

מי שיחטוב עצים באותו המקום שגלאנט חטב יהיה הרמטכ"ל בעוד 25 שנה.
וחוצמזה השרשור הזה הביא לנו את התמונות היפות של גולני ובזה הוא עשה כבר את שלו!!!

גולני בעבודה(גודל:8.84KB)	יוצאים לעבודה(גודל:8.30KB)

48.jpg(גודל:6.11KB)	50.jpg(גודל:7.05KB)