בחלק מהמקומות הייתי והיה נעים מאוד לטייל איתך ולהיזכר (בוסטון, רצועת החוף צפונה, אכדיה, ההרים הלבנים). 

הסתקרנתי על מה מגיע פיצוי של 600 יורו לאדם על איחור בטיסה והאם קיבלתם.

תודה על השיתוף ,

דבורה

צריכה עידוד להמשיך ?

קיוויתי להגיע איתך עד ניו יורק 

כיף כאן בפורום וסיפורי שלכת שונים במקביל

זה רק משובח

סיגל

שמחה כל כך שחזרת לספר!

תודה על השיתוף

צפנת – אכן אופני המסילה הם חוויה ייחודית ומאוד מהנה.

taldar – באמת יש קטע באגם הזה, כשמקיפים את כולו כפי שאני עשיתי אפשר לחלק את המסלול (אורך ההקפה כולה כ-4 ק”מ) בגדול לשלושה חלקים: חלק ראשון (אם מתחילים מהכנסיה והולכים נגד כיוון השעון) יפהפה ועתיר נופים. בחלק השני יש בתים (אחוזות!) פרטיים שיושבים על האגם, כך שהנוף היפה שלו מבצבץ ביניהם רק מעת לעת. ובחלק האחרון הרחוב הראשי פשוט חוסם את האגם ואת הנוף… זה החלק שבו פניתי אל חנות הספרים.

נ.ב. למי שמתעניין: ראיתי ברחוב הראשי חנות אאוטלט של הגאפ… בשלב הזה של הטיול לא היינו בקטע של שופינג, אבל טוב לדעת. 

איזה יופי של יום לליק פלסיד .

מסתבר שלסובב אגם יש חלקים יותר פוטוגנים מאלו שאנחנו בחרנו – לפי התמונות המקסימות שלך לעומת החוויה שלנו עושה רושם שאנחנו היינו ממול, בחלק העירוני והרבה פחות יפה של האגם.

גם אני כאן ממשיכה לעקוב בעניין 

התמונות מאופני המסילה נראות מקסימות, ועם צבעי השלכת ועם הגשם - בכלל חוויה מיוחדת במינה

פרק 9 - לייק פלאסיד: מישהו שלח לי מתנות קטנות

הדרך ללייק פלאסיד היתה, כאמור, מאוד יפה, ולא ארוכה. לקראת הכניסה לעיירה השילוב בין הכביש השחור, האגם, השמיים הסגריריים והשלכת העזה הניבו מראות מכשפים ממש. בכניסה עצמה ראינו את מגלשות הסקי האולימפיות, וניסינו לדמיין איזה סוג של מחשבה יכולה לגרום לאדם לעלות על כזה דבר ולקפוץ ממנו. הסייג'יק הוביל אותנו בקלות לדירת האירבנב שציפתה לנו במיקום מעולה בלב העיירה. למרות שהגענו לפני שעת הצ'ק אין הרשמית, לא היתה שום בעיה להכנס אליה.

הדירה בלייק פלאסיד: היתה אמנם קטנה יותר וקצת פחות מפנקת מבית היער העצום בהרים הלבנים, אבל שווה ביותר בדרכה: היו בה שני חדרי שינה מרווחים (אחד היה בעצם סלון עם ספה נפתחת, שנותרה פתוחה במשך שני הלילות שלנו שם ותפקדה על תקן חדר השינה של הבנים), ומבואה גדולה עם ספה, פינת אוכל, מטבח בגודל מלא וטלויזיה, שבעצם תפקדה אצלנו על תקן של סלון. סידור קצת מוזר, אבל היה לנו מאוד נוח דווקא. מאותה מבואה יצאה גם המקלחת עם השירותים, שהיתה מרווחת ונעימה מאוד. כל הדירה היתה מעוצבת נחמד ונקייה פיקס. המיקום מושלם ויש חניה בבניין. המארח, סוני, זמין ונחמד, מוגדר כ"סופרהוסט" באירבנב, ואני חושבת שציינתי כבר קודם שבעיני זו אינדיקציה טובה ועוד שכבת בטחון לחוששים מאירבנב. בשורה התחתונה, הדירה היתה נוחה, נתנה תמורה מצויינת לכסף ביחס לאופציות האחרות בלייק פלאסיד וסרנאק לייק, ומומלצת בהחלט למי שהגודל מתאים לו. הדירה באירבנב

בשלב זה של הטיול, עייפות החומר התחילה לתת את אותותיה. מטיולינו באירופה למדתי שמספר הקסם של המשפחה שלנו הוא 10, כלומר, אחרי עשרה ימי טיול מתחילה ירידת מתח מסויימת, אבל כשנוסעים ליעד רחוק יותר, עם טיסות יקרות וג'טלג, מן הסתם יש הגיון בלסוע לפרק זמן ארוך יותר. לכן, מהשלב הזה, נאלצנו לעשות קצת שינויים והתאמות לקצב, בעיקר של הבנים, שמכיוונם החלו להשמע קיטורים ובקשות להשאר בחדר. כך ויתרנו על התוכנית לבקר במקפצות האולימפיות אחה"צ, ובמקום זה יצאנו, רק אני והאיש, לקניות בסופר ואחריהן לשוטט ברחוב הראשי של העיירה, כאשר הבנים נשארו להתייחד עם הווייפיי בדירה.

הרחוב הראשי מעט איכזב. שוב, ייתכן שזה קשור לכך שביקרנו מחוץ לשיא העונה, אבל אחרי שקראתי איפשהו שלייק פלאסיד היא "השאמוני של האיזור", ובתור אוהדת שאמוני מושבעת, ציפיתי למשהו מעט יותר חי ושוקק. בכל אופן, ישבנו בסטארבאקס המקומי, ואחריו נכנסנו לחנות ספרים כיפית, שבה שמחתי לראות את יובל נח הררי מככב במדף רבי המכר. בערב הכנו ארוחת ערב טעימה במטבח הנוח והמצוייד.

למחרת בבוקר יצאנו להר ווייטפייס. מזג האויר לא יכול היה לפנק אותנו יותר מזה. כבר בבותקה של הכניסה לכביש הווטרנים העולה אל ההר עדכן אותנו הריינג'ר שנפלנו על יום עם ראות מעולה. עצרנו בדרך פעם או פעמיים לתצפיות (ושכיבות סמיכה), והתבשמנו מהנוף המשכר.

כשהגענו לחניון הסמוך לפסגת ההר, נודע לנו כי המעלית אינה פועלת. הדרך האלטרנטיבית להגיע אל פסגת ההר היא בטיפוס של כמה מאות מטרים, על שביל סלעי שבחלקו יש מדרגות. זהירות! חלק מאוד, יש מעקה אבל אפילו בעת אחיזתו הצלחתי להחליק, ולא רק אני. יש גם רכבל שמגיע מכיוון אחר, אבל הוא לא פתוח בעונה זו.

טוב שהגענו מוקדם, הצלחנו לתפוס את אחד ממקומות החניה האחרונים בחניון, וטיפסנו לתצפית המרהיבה לפסגה. אין מילים לתאר את היופי הזה, של כתמי האגמים המנקדים את היערות בין הפסגות. מושלם. בפסגה צונן למדי, יש להגיע לבושים בהתאם. יש עליה גם מבנה קטן עם מיני-מוזיאון, שניתן להפשיר בו קצת את העצמות…

אחרי שמיצינו את ווייטפייס ירדנו חזרה לכביש המוביל ללייק פלאסיד, וממש עליו חיכה לנו עוד  אתר:  High Falls Gorge. מדובר בטיול קליל לאורך נקיק עם מפלים יפים. אני חייבת לומר שכשאני עוברת על התמונות עכשיו בבית, יש דמיון רב בין שלל הנקיקים והמפלים בהם ביקרנו לאורך הדרך, אבל אני ממש לא מתלוננת... אלו טיולים של עונג צרוף לטעמי, ובעונה הזאת השלכת כל-כך יפה, למרות שהקדמנו מעט את שיאה.

בתום הטיול חזרנו לדירה, הבנים רצו שוב לנוח, ואני החלטתי לצאת לבדי לטיול של הקפה מלאה סביב אגם מירור. זה האגם עליו יושבת העיירה, והמקום בו התחלתי את המסלול היה מאחורי הכנסיה, אשר נמצאת במרחק כמה דקות הליכה מהדירה שלנו, וגם מהרחוב הראשי.

השמיים היו בצבע טרוקיז בוהק, ואני כל הזמן נקרעתי בין הרצון לזרום עם השלווה שלה ההליכה עם מוסיקה באוזניות בתוך הנופים הפסטורליים, לבין הדחף לצלם עוד ועוד, כדי לקחת ממני חלק מהיופי הזה גם הביתה, לאחר כך.

בחלק האחרון של ההקפה פסעתי לאורך הרחוב הראשי, ועברתי שוב ליד חנות הספרים החמודה. בחוץ עמד שם כעת כסא, ועליו כמה ספרים ושלט, שהזמין את העוברים ושבים לבחור להם ספר מתוך הערימה ולקחת אותו בחינם. עברתי על הספרים, וגיליתי אחד שישר התחברתי אליו. בתוכו היה דף מודפס מאת ההוצאה לאור, ממנו למדתי כי מדובר בספר שצפוי לצאת לאור בדצמבר 2019, כלומר זוהי רק גירסת הבטא שלו, שההוצאה לאור מפיצה בחנויות מסויימות, כנראה כדי לגשש את השטח. מעניין, לא הכרתי את הפרקטיקה הזאת. בכל אופן, שמחתי על המתנה ואני נהנית מאוד מהספר, ומקווה שאכן יצא לאור בהיקף מלא בסופו של דבר.

הי chenRoz, עדי ואיילת, טוב לחזור לזכרונות הטיול.

לשאלתך, איילת, טיול המסילה אורך שעתיים ברוטו (כולל הנסיעה הקצרה באוטובוס לתחילת המסלול וחזרה ממנו, הדרכה, והפסקה קצרה לצורך סיבוב הקרונות על הפסים בקצה המסלול). הנוער היה מבסוט, את בטח יודעת איך זה בגילאים האלה, לא צוהלים כמו בן 6 שרואה את מיקי מאוס לראשונה בלונה פארק, הפרצוף האדיש לא במהרה מתקלף בגיל 15, אבל הם בהחלט נהנו. הרכיבה היא מונוטונית ולא אקסטרימית בשום צורה, כפי שניתן להתרשם בתמונות, אבל מכיוון שזה בכל זאת משהו לא מוכר, יש לזה את “הקטע” שלו. במקרה שלנו הגשם הוסיף לחוויה (כמו שאמר עובד המקום בבוקר).

תיכף ממשיכה...

כמה זמן אורך טיול אופני המסילה? זה תפס את הנוער?

כיף שחזרת לספר. החזרה למציאות באמת לא קלה..אבל בשביל זה יש סיפורי טיול בפורום..

מחכה להמשך וכל הכבוד שלא ויתרתם על האופניים בגשם

שמחה שחזרת לספר

עוקבת בשקיקה

תודה על הטיפים והתמונות!

תודה טל.

גם אני ביקרתי אתמול בסיפור שלך, אך טרם צללתי למלוא עומקו. השבת כנראה אבלה כאן בחברתו ובחרת סיפורי השלכת האחרים בניו אינגלנד, זה בהחלט כיף גדול לראות ולהשוות.

יופי שחזרת לספר..

יש כאן כמה סיפורים שמתנהלים במקביל בשלכת, אז תמיד נחמד לראות מה קרה אצל אחרים בתקופה מקבילה.

חזרת לספר בתזמון מקביל לשלי על היום הפחות מוצלח של הטיול  – אצלכם הסיקס פלאג (שכנראה מראש לא היה לו פוטנציאל), ואצלנו לדרך כן עם פוטנציאל (לייק פלסיד לוורמונט), אבל איכשהו שברובו לא מומש במקרה שלנו.

אבל מסכימה איתך שתמיד יש יום כזה, וגם זה בסדר.

לעומת זאת הטיול שלכם יום אחרי המשיך נפלא – האופני מסילה מקסים , וכל הכבוד על העמידה בעוז בגשם . 

מחכה להמשך.

טל

תודה לכל המצטרפים, לכל העוקבים (אם עוד נשארו...), וסליחה על ההפסקה הארוכה שעשיתי בסיפור. ככה זה כשנוחתים למציאות אחרי שהתפוגגו אדי הג’טלג, וצריכים להתחבר מחדש לחיים עצמם…

אבל נמשיך:

[תזכורת מהפרק הקודם – היינו בדרכנו ללייק ג’ורג’]:

פרק 8 – לייק ג'ורג': הטוב, הרע והלא נורא

הגענו, אם כן, למוטל הנעים, בשעת בין-ערביים שבה השלכת הזהובה-אדמונית חייכה אלינו מחלון חדרנו המרווח. מנהל המוטל סיפר לנו בהתרגשות על גראז' סייל שנתית מיוחדת, שמתקיימת רק היום ומחר בעיירה, ושאליה באים מכל רחבי ארה"ב חובבי הז'אנר. החלטנו לקפוץ אליה בהרכב זוגי, ובאותה הזדמנות לחפש גם מסעדה לאכול בה ארוחת ערב, הבנים העדיפו זמן איכות עם הווייפיי בחדר. הרחוב הראשי של העיירה מלא במסעדות, ונמצא במרחק של 7 דקות נסיעה מהמוטל. לא הצלחנו למצוא את הגראז' סייל, ולא היה לנו כוח להתעקש, למרות שהרגשתי מעט החמצה על הפיספוס. חזרנו למוטל לאסוף את הבנים, וחזרנו שוב לאחת המסעדות לארוחת ערב מהנה ביותר.

במוטל הזה לא היתה ארוחת בוקר, אז למחרת החלטנו לאכול אותה במקום שהאיש ואני הכרנו עוד מצעירותנו הרחוקה בלוס אנג'לס – רשת מסעדות בסגנון הדיינר Denny’s ואחזה בנו התרגשות נוסטלגית קלה. היום בתוכנית ביקור בלונה פארק "סיקס פלאגס" הסמוך, אבל מכיוון שהוא נפתח בעונה הזאת רק ב-12 בצהריים, היה לנו זמן אותו החלטנו לנצל בארוחת בוקר נינוחה, ואחריה בעוד קצת שופינג בחנות הטארגט הסמוכה. יש לציין שבסמוך לסיקס פלאגס בלייק ג'ורג' יש גם מקבץ אאוטלטים של מיטב המותגים שנראה מבטיח מאוד אונליין, אבל אנחנו הרגשנו שנושא המותגים די מוצה כבר בנורת' קונוויי, וכעת דווקא העדפנו את החנויות מז'אנר הוולמארט והטארגט, שבהן יש את הכל תחת קורת גג אחת, במחירים זולים יותר ממה שניתן להעלות על הדעת, ובניגוד לפרימארק ול-C&A האירופאיים – באיכות מצויינת.

מעבר לנוסטלגיה ה-Denny’s מעט איכזב, אבל ה-free refill של הקפה והקולה הם פיצ'רים שעוד נתגעגע אליהם בארץ. עצרנו לביקור קצר בטארגט, כי הסיקס פלאגס כבר עיקצץ לנו לבוא אליו, ורשמנו בפנינו שעוד נחזור. חזרנו מהר מהצפוי. כבר כשהתקרבנו לסיקס פלאגס, וראינו מבחוץ איזה שתי רכבות הרים, זה נראה עלוב משהו. האיש אמר שזה בטח לא זה, עד כדי כך זה נראה לנו קטן מדי. אבל זה היה לגמרי זה. לא אכביר מילים, רק אמלא את חובתי האזרחית ואזהיר בזאת את קוראיי: אל תגיעו לסיקס פלאגס בלייק ג'ורג'! שמו המלא הוא: Six Flags – the Great Escape, ואכן גרייט אסקייפ זה בדיוק מה שצריך לעשות ממנו.

מדובר בלונה פארק קטן, מיושן, ופשוט... עלוב. אז נכון שהיינו מחוץ לעונה, ואולי מתקן או שניים היו סגורים, אבל אני באמת לא חושבת שהם היו מצילים את המקום. לפחות לא היה צפוף ולא היו תורים, כך שאת שלושת או ארבעת המתקנים שכן היו שווים משהו יכל אחד מהתאומים (השני פחות התלהב) לעשות פעמיים בלי להמתין אפילו 5 דקות בתור. והוא אפילו נהנה מאוד. בתמונה – רכבת הרים שסיפקה את הסחורה:

יצאנו משם אחרי פחות משלוש שעות, שזה מעולם לא קרה לנו באף לונה פארק בו ביקרנו עד היום, אפילו לא באלו שבארץ, וחזרנו בשמחה לטארגט להשלמת השופינג, וממנו לארוחת ערב במסעדה סמוכה שהיתה מצויינת. וזה היה הרע והלא-נורא. בסופו של דבר זה לא היה היום המצטיין של הטיול, הרי בכל טיול יש את היום הפחות-מוצלח הזה, אבל היו בו גם כמה רגעים מצויינים.

למחרת הגיע הטוב, שהתחיל דווקא לא מבטיח: היום סגרתי לנו מראש אטרקציה ששבתה את לבי – טיול של שעתיים באופני מסילה בלב יערות האדירונדקס! הבעיה – גשם שוטף ועקשן שהעמיד את הסיפור המבטיח הזה בסימן שאלה גדול. נפרדנו בבוקר מהמוטל הנחמד, ויצאנו לעיירה נורת' קריק, הנמצאת במרחק של כ-40 דקות נסיעה מלייק ג'ורג' לכיוון צפון-מערב, אשר מקרבות אותנו ליעד הבא אחריו – לייק פלאסיד. כשנרשמתי לטיול היה כתוב שהוא יתקיים בכל מזג אויר, אלא אם המארגנים יחליטו שהוא לא בטיחותי, וכן כי אסור לאחר, ולכן יצאנו מוקדם והגענו יותר משעה לפני הזמן.

הטיול יוצא מתחנת רכבת ישנה, שלפני כשנה וחצי הוסבה לאטרקציה הזאת, אחרי שהרכבת עצמה, שהושמשה כרכבת משא בלבד, חדלה לעבוד, ונותרו רק פסים יתומים, עליהם הורכבו קרונות הפדלים שלנו. בתוך המבנה המשופץ יש חנות מזכרות קטנה, ובמקרה מצאנו בה את העובד החרוץ הראשון שהקדים, והציע לנו לקפוץ לרחוב הראשי של העיירה הקטנטנה לארוחת בוקר באחד משלושת המקומות עליהם המליץ לנו. קיבלנו את המלצתו, וישבנו בדיינר קטן, מקומי מאוד ונחמד מאוד. למדנו לאהוב את הדיינרים האלה, שרוב לקוחותיהם הם פנסיונרים מקומיים חביבים, ויש בהם אוירה מיוחדת ותפריט די קבוע של ביצים, בייקון, וקפה עם free refill אהוב.

כששאלתי את עובד אופני המסילה על הגשם הוא חייך אלי (אני חושבת שקלטתי בעיניו זיק של רחמים), ענה שברור שהטיול יתקיים כסדרו, והוסיף שאנחנו יכולים לבחור להתבאס מהגשם בטיול, או להנות ממנו. הבחירה שלנו היתה ברורה. הוא ציין שמתוכנן להגיע לסיור הבוקר גם צוות טלויזיה מקומי, ואני כבר חלמתי על הפיכתנו לגיבורי טלויזיה, אבל הם כנראה בחרו, בניגוד אלינו, להתבאס מהגשם , ולא הגיעו בסוף.

בשעה היעודה הגיעו כל האנשים שמילאו אוטובוס שלם כמו של בית ספר, ועמו יצאנו לנסיעה קצרה לנקודת היציאה על הפסים. חילקו אותנו לאופני המסילה שלנו (אפשר להזמין אופניים זוגיים או לארבעה, אנחנו לקחנו אחד של ארבעה), העבירו לנו הדרכה קצרה, על האופניים חיכו לנו גם מטריות גדולות – ויצאנו לדרך. מה אומר – כיף גדול, והגשם אמנם הרטיב אותנו כהוגן, אבל באמת שלא ביאס. המסלול עבר ביער שהיה ירוק ברובו, עם כתמים ראשונים של צהוב, כתום, ורוד ובורדו. בקצה המסלול ירדנו מהאופניים להפסקה קצרה על גדותיו של נהר ההאדסון, עובדי המקום סובבו את האופניים על המסילה 180 מעלות בעזרת מתקן ידני חמוד, ונסענו חזרה. בחלקו הפוטוגני של המסע, על הגשר מעל ההאדסון – עצרנו, אופניים-אופניים, כדי להגיש לעובדת את הטלפונים שלנו שתצלם אותנו בזוית הנכונה על הגשר.

שמחים וטובי לב חזרנו באוטובוס לנקודת היציאה, ממנה המשכנו בדרכנו צפונה, בכבישי האדירונדקס היפים, ללייק פלאסיד.  

מרגישה שגיליתי באיחור את סיפור הטיול שלך. אני כמעט לא נכנסת לפורום הזה אבל היום שיניתי ממנהגי והנה היה שווה.

אני מאוד אוהבת את אופן הסיפור שלך ואין מצב שאני מפספסת סיפור טיול שלך.

התמונות נהדרות ובכלל תמשיכי, תמשיכי. תענוג!

טל

תודה על הסיפור דרך המפורט והמקסים שלכם והתמונות עוצרות הנשימה! ממש עושה חשק כבר לצאת לדרך. אני אפילו שוקלת לשנות את המסלול ובכל זאת לעלות לאכדיה (חשבנו שעכשיו כבר מאוחר מידי) בעקבות התמונות ומה שכתבת. אנחנו יוצאים לטיול דומה (אם כי בכוון ההפוך). אני תוהה לגבי הכניסה לדרך 112 הקנקמגוס, אנו נכנס אליה מכיוון לינקולן ידוע לך אם עדין פתוחה תחנת הריינג'רים ואם נוכל לרכוש שם את כרטיס החניה לתחנות השונות בדרך?

איזה טיול מרהיב. 

בסוף לא תהיה ברירה אלא להגיע לניו אינגלנד לטיול שלכת. 

אולי בפנסיה יהיה לי זמן לכל התוכניות

וואי וואי איזה תמונות- תענוג…
את הסיכום המפורט אקרא בהמשך לאט לאט, בינתיים נהנית לי פה מהתמונות

ריני

את חייבתעדי, שלכת זה אחד השווים

הי אנשיםטובים! שמחה שהצטרפת לקוראים, ותודה על תגובתך.

אני תמיד בודקת את כל האופציות. לא נעולה על כלום, מעדיפה למצוא בכל מקום את הלינה שנותנת תמורה גבוהה ביותר למחיר, כמובן תוך שמירה על המסגרת התקציבית שקבעתי לי (טוב, אני מודה, לפעמים קצת חורגת ממנה כשאני לא עומדת בפיתוי של נכס שהתאהבתי בו)…

רוצה רק לתקן, או לדייק, כמה יתרונות שציינת למלון בהשוואה לאירבנב:

1. ביקורות: יש המון נכסים באירבנב עם עשרות או מאות ביקורות. אני תמיד בוחרת נכס רק עם הרבה ביקורות, 30-40 לפחות, ומקפידה לקרוא את כולן. זה כלי מאוד אמין, גם לאזהרות כפי שראינו בסיפורי, ועובד לי כבר כמה שנים ב-100% הצלחה.

2. גמישות בצ'ק אין ואאוט - כיום רוב הדירות שראיתי כבר נוקטות בשיטת הכניסה העצמאית, עם קודן או לוקבוקס שנפתח בחיוג טלפוני. קל פשוט ונוח, ומקנה גמישות מלאה. בשנתיים-שלוש האחרונות נכנסתי ויצאתי מדירות אירבנב לבדי, ללא מפגש עם בעל הדירה. גם הקשר איתם דרך מערכת המסרים של אירבנב בשאלות קטנות (איך מדליקים את הממיר בטלויזיה?) עבד ביעילות כמו רום סרוויס.

3. גמישות בהזמנה - אירבנב הגמישו השנה את התנאים, הן לביטול והן לתשלום שכעת ניתן כבר לחלק לשניים, אחד במועד ההזמנה והשני כמה ימים לפני השהייה. כך שהפערים הצטמצמו ואפילו טובים יותר בהשוואה לתנאי הזמנה ישירה ממלונות מסויימים.

4. פסיליטיז כמו בריכה, כביסה, חדר כושר - לפעמים יש גם באירבנב, ולפעמים אין בכל מלון... שוב, כל מקרה לגופו.

5. ארוחת בוקר - ביומיים הראשונים בבוסטון התלהבנו מבופה ארוחת הבוקר שהיה במלון שלנו, אח"כ נמאס מהביצה עם הבייקון ולרוב העדפנו שכל אחד יחטוף מה שבא לו במטבח בדירה כמו בבית.. כאן השילוב בין הסוגים השונים רענן ועזר.

6. ולבסוף - המחיר. בדקתי את כל האופציות בכל איזור, ואין מה להשוות בין מחיר של סוויטה במלון עם 2 חדרי שינה, סלון ומטבחון, למחיר של דירת אירבנב בגודל דומה. בכל המקומות שבדקתי, מחיר דירות מצויינות באירבנב היה דומה ואפילו נמוך יותר מחדר רגיל "כפול", כלומר עם שתי מיטות זוגיות בלבד, במלון.

אנחנו שהינו 2 לילות או לילה אחד בכל מקום, אז נכון שאם מסתכלים על כל מקום בנפרד ההפרש במחיר נראה לא גבוה, אבל כשמחברים את כל הלילות בטיול זה מצטבר.

אז מי שיש לו תקציב מרווח, יכול להתרווח גם במלונות... אבל אירבנב בהחלט נותן ערך מוסף של לינה מרווחת וכיפית במחיר מצומצם.

נהנה מאד לקרוא

לגבי airbnb – דווקא בארה”ב (להבדיל מאירופה, וזו כמובן  הכללה גסה) יש הרבה מלונות סוויטות. בכל מיני צורות וגדלים, אבל בהחלט יש בהרבה מקומות סוויטות של שני חדרי שינה וסלון, כולל מטבחון, אולי שני חדרי אמבטיה, וכו’. חלקם גם עם שתי מיטות זוגיות באחד מחדרי השינה. כך שבהחלט אפשר יחסית להתרווח גם במלון.

המלונות הללו כמובן יקרים יותר מסתם “חדר” במלון, ואולי גם יקרים יותר מדירות, אבל לטווח קצר הם מאפשרים פתרון נוח. יש את היתרונות של מלון(כולל הרבה ביקורות, קבלה, צ'ק אין וצ’ק אאוט בשלל שעות, אפשרות לארוחת בוקר, הזמנה גמישה, בריכה, מכון כושר ושאר אלמנטים, עם חלק מהמרחב של דירה. ולטווח קצר הם מתחרים במחיר בדירות

אז למי שלא מתחבר או מפחד מ airbnb – אפשר לשקול סוויטות כאלה.

הי chenRoz,

כמו שכתבתי קודם, הרתיעה מאירבנב מובנת, אך לדעתי שווה להתגבר עליה ולנצל את הפלטפורמה לעתים, במקומות המתאימים, תוך הקפדה על כללי הזהירות. לאירבנב יש כמה יתרונות, כאשר החשובים ביותר בעיני, בטיול משפחתי בארה"ב, הם הצורך ביותר מרחב ופרטיות לבני המשפחה בגילאים השונים, הרצון להרגיש גם קצת בית ולנוח בכמה נקודות במהלך הטיול הארוך יחסית, והיכולת להכין ארוחות ביתיות קלות ולאכול אותן בנוחיות והנאה.

מאוד נהנית לקרוא את הסיפור.

מתכננת טיול מאוד דומה. תודה על הקישורים למקומות הלינה.

עוד לא יצא לי להזמין לינה באיירבנב, אולי אקח את הסיכון בטיול זה…?