בחזרה

סתיו בניו אינגלנד וביס מתוק מהתפוח הגדול - סיכום טיול



  • לילה טוב ואחרי החגים שמח לכל חברי הפורום,

    לאחר ששוטטתי כאן ארוכות, וקיבלתי מכם ייעוץ מוזהב, אני חוזרת “להעביר את זה הלאה”, בסיפור הטיול המפורט שלנו, לטובת הדורות הבאים.

    כמובן שאפתח בתודות עמוקות לכל מי שעזר לי בטיול הנפלא שהיה לנו, שהסתיים בנחיתתנו היום אחה”צ בנתב”ג, ובראשם, כמובן, מוני הנפלא, ריקי המקסימה ואנשיםטובים ששמו כן הוא. וכמובן לכל מי שענה על כל שאלה שלי, וכל מי שכתב סיפורי טיול נהדרים כמו ליאור, רבקה, סיגל ועוד. תודה לכם, אתם אדירים.

    הקדמה: תכנון הטיול

    ההרכב – זוג הורים, תאומים בני 15, ובת גדולה אחרי צבא בסימן שאלה גדול, מכיוון שיצאה בתחילת הקיץ לטיול הגדול בדרום אמריקה ולא ידעה מה יהיה (בסופו של דבר לא הצטרפה אלינו).

    התוכנית נולדה ממיזוג מושלם בין חלום ישן שלי על ניו יורק ועל שלכת בניו אינגלנד, לבין מקבץ נסיבות שאפשרו את הגשמתו: חגי תשרי שנפלו יפה בין הסופ"שים והעניקו ימי חופשה רבים, ועוד עשו את זה מאוחר השנה, וקרוב לעונת השלכת, התאומים בני ה-15 שהחלו כתה י', מה שאומר שזהו צ'אנס אחרון לטיול ארוך יחסית בשנים הקרובות לפני שיצללו לבגרויות, ועוד. כך מצאתי את עצמי עם יעד ועם מסגרת זמנים די מוכתבת מראש של 3 שבועות פונקט על החגים, וכעת נדרש לבנות את השלד על מנת לרכוש את כרטיסי הטיסה (שאצלי מהווה תמיד את יריית הפתיחה לתכנון המפורט יותר, הזמנת לינות וכו').

    לשם כך, כפי שיודע כל מי שמתכנן טיול לאיזור זה, נדרש להתמודד עם השאלה הכואבת – על מה לוותר. כבר בהתחלה, כשרכשתי את ספרה (המצויין!) של נטע דגני "ארה"ב צפון מזרח" ועיינתי בו, לצד קריאת שרשורי שאלות וסיפורי טיול כאן בפורום, הבנתי שהיריעה כאן רחבה ביותר, ולמרות ששלושה שבועות זה פרק זמן ארוך לטיול מבחינתנו, הוא ממש לא מכסה את כל מה שאפשר או כדאי לראות ולעשות כאן.

    ראשונה עלתה על המדוכה אורלנדו. ידעתי שהבנים יעופו, תרתי משמע, על רכבות ההרים המלהיבות שבפארקים, אולם מהר מאוד התוודעתי גם לעלות הלא מבוטלת של הסיפור, הן מבחינת תוספת ימים והן מבחינה תקציבית. הבנתי גם שאין הגיון בלהגיע לאורלנדו לפחות מ-3-4 פארקים, ובהכירי את הנפשות הפועלות, בעיקר את הנפש שעמדה איתי מתחת לחופה, ידעתי שכל פארק נוסף מעבר לשניים ייגמר בבכי. כך ירדה אורלנדו מהפרק מהר כפי שעלתה.

    נקסט – מפלי הניאגרה. אדון בהם בצורה יותר מפורטת כשנגיע לסיפור הטיול עצמו, אבל בתור התחלה אאמל"ק ואומר כי החלטנו *לא* לוותר עליהם (במחיר לא מבוטל), ובשורה התחתונה אני חושבת שזו היתה החלטה מנצחת, למרות שהסתייגויות בצידה והנצחון שלה הוא בנקודות ולא בנוקאאוט.

    הלבטים בנוגע לניאגרה קשורים גם לכך שאני הייתי מעוניינת לתת מקום של כבוד לרצועת החוף האטלנטית, על מגדלוריה שהפנטו אותי, ובשום אופן לא לוותר על מה שהיווה מבחינתי סוג של שיא – הפארק הלאומי אכדיה. כמה שהיו לי ציפיות גבוהות מהמקום, המציאות אפילו עלתה על הדמיון. הבעיה כמובן היא בכך שאכדיה לוקחת אותנו לנקודה צפונית-מזרחית גבוהה, שמאריכה עוד יותר את הדרך לניאגרה. מכיוון שלא חובבי נהיגות ארוכות מדי אנחנו, ידעתי שהתעקשות גם על הניאגרה, גם על אכדיה, וגם על ימי נהיגה שפויים, תדרוש התאמה במקום אחר.

    עוד אילוץ אחרון אך מאוד חביב – היה ברור לי שאני רוצה שבוע, לא פחות, בניו יורק, ושהוא יקרה בסיומו של הטיול.

    כך המסלול התחיל למעשה לבנות את עצמו: בוסטון נבחרה כנקודת ההתחלה שלו, גם כדי להתחיל את הטיול בשני לילות בעיר, ללא מכונית, להתאושש מהג'ט לג ולהשאיר מרווח לתקלות (רמז מקדם עלילה...), וגם כדי לקצר את הנסיעה ביחס להתחלה בניו יורק, אבל להותיר זמן-חוף מספק לרצועה שעניינה אותי יותר, מבוסטון צפונה (המחשבה היתה א. שקייפ קוד כנראה יותר אטרקטיבית בקיץ מאשר בסתיו, ו-ב. שלאיזורים הקרובים יותר לניו יורק עוד נשוב לבטח, ולרחוקים כנראה שלא). כך גם קיצרנו וגם שברנו את העליה צפונה בלילה אחד ברוקפורט, עיירת חוף ליד קמדן.

    בהמשך התוכנית היתה די סטנדרטית – 3 ימים באקדיה, יומיים בהרים הלבנים, יומיים בוורמונט, יומיים בלייק פלאסיד, יומיים בווטקינס גלן, יום בניאגרה – וממנה טיסה לשבוע בניו יורק. החזרת הרכב בבאפלו חסכה לנו זמן נהיגה לניו יורק, ואפשרה את שילוב הניאגרה במסגרת הזמנים שלנו.

    הזמנתי, אם כן, טיסות הלוך לבוסטון וחזור מניו יורק עם אליטליה, עם קונקשן נוח ברומא ובמחיר הכי אטרקטיבי שמצאתי לתאריכים המבוקשים בחגים (כ-870$ לאדם).

    מיד לאחר מכן עברתי להזמנת לינות, כשאני בודקת מגוון אפשרויות בכל מקום, ולא נתפסת על סוג מסויים של לינה – בסופו של דבר הלכנו על שילוב של מלונות, מוטלים, ודירות אירבנב. הגיוון הוכיח את עצמו, כי לכל צורת לינה יש יתרונות וחסרונות, ובכל מקום הפתרון האופטימלי היה אחר. פרטים ינתנו בגוף הטיול.

    בשלב מסויים עשיתי שינוי קטן בשלד, כשהמרתי את היומיים בוורמונט ביומיים באיזור לייק ג'ורג', לטובת לונה פארק ה"סיקס פלאגס" שבא לתת סוג של פיצוי (עלוב, אבל לא נקדים את המאוחר) לויתור על אורלנדו. נאלצתי גם לוותר (בכאב) על לילה אחד באכדיה כדי להקדים את ההגעה ללייק ג'ורג', שכן הלונה פארק פתוח רק בסופ"שים בעונה הזאת. את הלילה הנוסף העברתי לאולד פורג', ששבר לנו את הנסיעה הארוכה מלייק פלאסיד לווטקינס גלן, וזה היה בסופו של דבר רעיון מצויין.

    רכב – דודג' קרוון מאלאמו (אופרן), בסביבות 700+$ ל-13 ימים.

    פינת הטיפ: [שתחזור מעת לעת בסיכום זה]: איסוף הרכב ממרכז העיר בוסטון והחזרתו בשדה"ת בבאפלו היה גורר קנס של 100$. איסופו בשדה"ת בבוסטון ביטל את הקנס, ויש אוטובוס נוח מאוד וזול מאוד מלב העיר לשדה. מומלץ!

    הרכב שקיבלנו היה חדש מהניילונים ומרווח מאוד, אבל לא הכי אהבנו אותו, בעיקר בגלל המושבים שעשו לנו (הקשישים) כאבי גב (הנוער מאחורה היה מרוצה מהספייס, והיה שפע מקום למזוודות מאחורה ממש). יחד עם זה, לא נרשמו כל תקלות, הכל הלך חלק ונעים.

    יש לנו, אם כן, תכנית שלד, יש טיסות ויש רכב – בפרק הבא נתחיל בטיול!

     



  • @יונה-וקשת


    תודה רבה על השיתוף!

    בדיוק מתכננת משהו דומה לקיץ :)

    איך עברה הטיסה עם Alitalia?

     



  • יסמין.
    איזה כיף שהתחלת לספר.
    גם אוהבת לקרוא אותך
    גם היעד סופר רלוונטי כי בקייץ הבא אנחנו שם.
    מחכה להמשך.


  • יסמין יקרה,

    עוקבת אחרייך ואחר הטיפים המצויינים השזורים בסיפורייך. 

    כידוע לך, מאוד מאוד רלוונטי עבורנו.

     

    תודה רבה רבה,

    אורנה



  • יסמין, אלופה שאת כבר כותבת סיפור טיול! קוראת בהנאה (תוך כדי ישיבת צוות 😉 ) כי מתישהו בטוח אגיע לאכדיה. עוד לא השתכנעתי שניאגרה שווה את הטרטור. נראה אם תשכנעי...



  • @יונה-וקשת

    נהדר יסמין!

    רק נחתת ואת כבר כזאת חרוצה ? יופי של פירוט.

    גם אני מצטרפת לעוקבים ומקווה שיצליח לנו גם מתי שהוא טיול שלכת שכזה … וניו יורק תמיד באה בטוב.

    מקווה שנהנית עם הדוד.

     



  • אני מצטרפת לעוקבים, ההתחלה שלך מבטיחה מאוד! סקרנית לקרוא על החוויות שלכם.

    גלי



  • @יונה-וקשת

    ברוכים השבים ותודה שהתחלת לספר.

     



  • chenRoz – ברוכה הקוראת את סיפורי, לבקשתך ולטובת הנוסעים בעתיד התרשמותי מ-

    אליטליה: בשורה התחתונה, חד-משמעית, התרשמות מצויינת.

    ביתר פירוט: שירות הלקוחות של אליטליה יוצא מן הכלל. לאור עננת פשיטת הרגל התלויה מעל החברה מזה כמה שנים, החלטתי לבצע את הרכישה ישירות מהחברה, כמובן אחרי שהרצתי בדיקות מחירים במנועים השונים. כך הבטחתי שבמקרה של פשיטת רגל אוכל לקבל את כספי חזרה מחברת האשראי בשל כשל תמורה. ההכרעה הסופית בנוגע למועד הטיסות (היתה גמישות מסויימת כי לראש השנה קדם סופ”ש), כמו גם בנוגע ללגים הספציפיים (היו מספר אפשרויות עם משכי קונקשן שונים), התבצעה מול נציגת אליטליה הטלפונית, שהיתה סבלנית, מועילה ונחמדה בצורה יוצאת דופן. גם לא הייתי צריכה להמתין לה על הקו יותר מדקה-שתיים. אין עלות נוספת לרכישה טלפונית לעומת רכישה אונליין. חברת האשראי שלי דחתה את בקשת התשלום הראשונה מטעמי אבטחה, ונציגת אליטליה גילתה אורך-רוח מפליג בשעה שטיפלתי בסוגיה בטלפון השני. גם בנוגע לאוכל הייתי לקוחה בעייתית – לא נוגעת בסוכר ובגלוטן, ולאליטליה היה מענה בשבילי! ואפילו די טעים. אבל כמובן שהסיבה העיקרית לבחירה באליטליה היתה המחיר הנמוך ביותר שמצאתי לטיסות שחיפשתי, שכלל גם מזוודה עד 23 קילו (פלוס גמישות נדיבה שהראו בחזור, אחרי השופינג), ארוחות ובחירת מושבים במועד ההזמנה. אגב, כחודש לאחר ההזמנה בדקתי את המושבים שלנו ב-Seatguru, וגיליתי שהשניים האחרונים באחד הלגים נמצאים בשורה האחרונה של המקטע, כך שלא ניתן להטות אותם לאחור. התקשרתי לשירות לקוחות, ושוב קיבלתי מענה מהיר, יעיל ואדיב, וגם מושבים אחרים לשביעות רצוני.

    טיפ מושבים בטיסה: בידקו את המושבים אותם אתם בוחרים באתר Seatguru . כך תוכלו לוודא שלא נפלתם במקרה על מושב בעייתי.  

    משאר הבחינות, ארבעת הטיסות היו סטנדרטיות, עם דיוק נמרץ ואפילו הקדמה בלו”ז ההמראות והנחיתות, למעט העיכוב של 3 השעות בלג רומא-בוסטון, שנופל תחת הקטגוריה “קורה”. קיבלנו כפיצוי כריכים ושתיה (רק אחרי שהתעניינתי בשדה, כאן הם לא הצטיינו), ואני מתכוונת לדרוש גם את הפיצוי שמגיע לי על פי חוק, בסך 600 יורו לאדם (מה שיוזיל מהותית את הטיסות...). בלגים הטרנס-אטלנטים היתה מערכת בידור סבירה, עם מסכים אישיים ומבחר סרטים, חדשות, ספורט, מוסיקה וכו’. מקבלים אוזניות אישיות, שמיכות וכריות.

     

    לסיכום, היה אחלה, אין ספק שגם בעתיד אטוס איתם בהנתן המחיר המנצח.

     



  • @ריקי-5

    איילת – תודה על הפרגון🌷 מייד ממשיכה (מתחילה) בסיפור.

    אורנה’לה – כמובן שאני זוכרת (שכחתי רק מתי בדיוק אתם נוסעים), מקווה שהמידע שאני משתדלת לפרט כאן באריכות יעזור לך.

    באפי – אומר זאת כך: לאכדיה אגרור אותך באוזניים. לניאגרה – ממש לא. פרטים בהמשך…

    עדי – לא יודעת עד כמה מזה מיוחס לחריצות ועד כמה לג’טלג… ובסוד אוסיף שהכתיבה גם קצת מאריכה לי את הטיול, ומרככת את השיבה ארצה 😉

    נהניתי מאוד מאוד עם הדוד. זה לא סתם דוד רגיל, זה קרוב המשפחה האהוב עלי ביותר מאז ילדותי, וניו יורק כל כך מתאימה לו ולנו ביחד…

    גלי – תודה! שמחה שהצטרפת.

    ריקי – מה יש לומר? שוב תודה לך מכל הלב!!!



  • פרק 1: בוסטון

    טיולנו מתחיל למעשה עוד בטיסת אליטליה, שהיתה בסך הכל נעימה ונוחה יחסית. המראנו בשבת בבוקר לפני ערב ראש השנה, בן גוריון היה שקט יחסית, והקונקשן ברומא היה אמור להיות כשעתיים וחצי. מהר מאוד השעה השתנתה על הלוח, ובסופו של דבר היה עיכוב של שלוש ורבע שעות. קצת ביאס בהתחלה, עד שנזכרתי שאפשר להוציא פיצוי יפה מאוד על-פי הדין האירופאי (לפי דין זה מקבלים פיצוי על כל עיכוב מעל 3 שעות, כבר עשיתי זאת פעמיים בעבר, בעזרתה האדיבה של ריקי היקרה). הגענו למלון בבוסטון בסביבות 11 בלילה במקום בשבע וחצי, מה שלא שינה מהותית את התוכנית, בכל מקרה היינו יוצאים רק לאכול והולכים מיד לישון.

    אימיגריישן: היה קל, מהיר וסימפטי מאוד. הלכנו לקיוסק והשלמנו את התהליך, ארבעתנו, בלי כל בעיה. אח"כ הגענו לפקיד ההגירה שהיה חביב ואף זרק לנו כמה מילים בעברית וכמובן איחל "שנה טובה". אני לא יכולה מן הסתם להשוות ל-JFK בו עברנו בכיוון ההפוך ללא ענייני הגירה, אבל האוירה הכללית ב-JFK הרבה יותר לחוצה והמונית, ויש לי תחושה שבוסטון יותר קלה בהקשר זה (אגב לפני שלוש וחצי שנים נכנסתי לארה"ב דרך פניקס, אריזונה, וגם שם היה קל ומהיר).

    טיפ מעבר לעיר: שאטל שעובר כל 20 דקות משדה”ת לוגאן ל-2-3 תחנות במרכז בוסטון, בעלות של 3$ לאדם מהעיר לשדה, וחינם מהשדה לעיר. מומלץ!!!!:

    Back Bay Logan Express

    הלינה: מלון ה-Newbury Guest House עליו המליץ ליאור. מלון חמוד להפליא באיזור הכי שווה של העיר. לקחתי חדר אחד עם שתי מיטות זוגיות לארבעתנו, הבנים (כולל הבעל) התפלצו מהרעיון בהתחלה, אבל גם ככה היה יקר מאוד, כמעט 400$ ללילה (כולל ארוחת בוקר טובה), אבל בהחלט שווה את זה לטעמי כחלק מתוכנית בה אין רכב במהלך השהייה הקצרה מאוד בבוסטון.

    היה לנו, למעשה, רק יום אחד שלם בעיר. פתחנו אותו בבוקר בהליכה במרכז היפה לכיוון פארק קומון ומסלול החירות, לא לפני שעברנו קודם ליד "הברווז" – האוטובוס האמפיבי שמסייר בעיר. ביום ראשון בו היינו נדרש לקנות כרטיסים כמה שעות מראש, אנחנו קנינו לארבע וחצי אחה"צ (הסיור האחרון יוצא לפני שמחשיך, צריך לבדוק את השעה ביום הרלוונטי).

    עוד לפני שהתחלנו את מסלול החירות, עם כניסתנו לפארק, בישר לנו עובר-אורח נחמד (יש כאן רבים כאלו) כי יש היום תערוכה של מכוניות עתיקות בפארק! מה רבה היתה השמחה, אלה בדיוק סוג האירועים הלא-צפויים שמתבלים את הטיול בעונג. בתערוכה היו מכוניות עוצרות נשימה, כולל כאלה שכיכבו, בכבודן ובעצמן, בסרטים בתור הזהב של הוליווד, וגם אופנועים, ואפילו דוכן אחד מיוחד של שעוני רטרו שכלל גם סיור באמצעות משקפי מציאות מדומה בתוך מנגנון של שעון. יופי של בילוי במזג אויר שמשי נהדר. אפילו אני, שלא חובבת מכוניות במיוחד, התפעלתי, והבנים היו בעננים.

    אחרי שעה ארוכה וכיפית בתערוכה קלטו הבנים סניף של דאנקן דונאטס מעבר לרחוב, ונהרו אליו בשמחה: היו שם דונאטסים מיוחדים עם קישוטים של דלעות ועכבישים לכבוד חג ההאלווין הקרב ובא, בכלל, אנו עתידים עוד לפגוש את המוטיבים הללו לאורך כל טיולנו. מתודלקים בסוכר (אני התאפקתי) המשכנו לשביל החירות, בו ראינו מבנים, פסלים, בתי קברות, ומדריך מחופש עייף ושבוז קמעה, והגענו עם המסלול עד לקווינסי מרקט. היה תוסס ונחמד, אכלנו שם צהריים ועשינו מעט שופינג בגאפ, ומשם המשכנו לאיזור הנמל ונהננו ממזג האויר הבהיר ומהופעות הרחוב המשעשעות.

    חזרנו רגלית למלון – לא מעט הליכה, אבל נהנים מכל רגע בעיר היפה, ובעיקר בשדרות קומון הירוקות עם הפסלים לכל אורכה. השלכת הראתה את סימניה הראשונים בבוסטון, עדיין רחוקה מהשיא אבל יפהפה לא פחות גם בשילובים של ירוק-צהוב-ורוד-בורדו.

    התאוששות קלה, ושמנו פעמנו לברווז, שנקודת היציאה שלנו נמצאת במרחק 5 דקות הליכה מהמלון. היה סיור משעשע ומקסים, שבמהלכו גם ניתן צ'אנס לכל אחד מאיתנו לנהוג בברווז כשהוא שט במימי הנהר.

    מהברווז ראינו את המוזיאון בו מוצגת תערוכת הגופות (שהיתה גם בארץ לפני כמה שנים, אבל כנראה שלא בגרסה המלאה), ועוד אתרים נוספים כמו הבר של צ'ירז, מוזיאון מסיבת התה ועוד. אין ספק שיום אחד לא מספיק לבוסטון, רק לטעימה שמותירה טעם עמוק של עוד, לביקור הבא....

    למחרת בבוקר מוקדם, בחסות הג'טלג, הספקתי לקום בשעה לא שפויה וללכת שוב לטייל בפארק ליד האגם... ואז, אחרי ארוחת בוקר שווה במלון, נסענו בלוגאן אקספרס הנוח לשדה לאסוף את הרכב השכור ולהתחיל במסענו צפונה לאורך החוף. בוסטון היתה טובה אלינו, נתנה סיפתח מעולה לטיול!

     



  • @יונה-וקשת

    ועוד קצת תמונות מבוסטון:

    החמור של המפלגה הדמוקרטית, קווינסי מרקט, והופעה בנמל.

    יש עוד המון תמונות אבל עוד לא הספקתי אפילו לארגן אותן… אז אתחיל בטיפטופים קלים ואולי אוסיף עוד בהמשך.


  • הנהלת הפורום

    @יונה-וקשת

    יסמין

    ברוכה השבה!

    תודה שבחרת לרשום את הדיווח בצפון אמריקה.

    אם אפשר לצרף תאריכים מידי יום בו את מפרטת אותו ,ומצרפת תמונות.

    מוני



  • @מוני

    הי מוני,

    בשמחה! יום טיסתנו היה 28.9.19, ויום הטיול המלא בבוסטון היה 29.9.19, וממנו התמונות שצורפו עד עתה.

    מיד ממשיכה ליום הבא, לאורכו של האוקיינוס האטלנטי.



  • פרק 2 – לאורך החוף האטלנטי

    בבוקר היום השלישי לטיולנו, 30.9.19, אספנו את הרכב השכור בדלפק אלאמו בשדה"ת בבוסטון. התהליך היה מהיר וקל, קיבלנו את הדודג' קרוואן אותו הזמנו (נתנו לנו לבחור בין שניים), האיזי פאס היה כבר מותקן בפנים, והפלגנו צפונה.

    תחנה ראשונה – סיילם. התלבטתי קצת אם לעבור בה, בעיקר כי פעילות ההאלווין מתחילה רשמית רק יום אחרי, באוקטובר. בסוף החלטתי לעצור בה, וקצת התחרטתי: כפר המכשפות בו ביקרנו היה מעט מאכזב בעליבותו. רכשנו סט של 3 אטרקציות, מוזיאון המכשפות, מוזיאון השעווה ועוד אטרקציה שאמורה להפחיד אבל לא הפחידה. כל האטרקציות ביחד ארכו כשעה, ובגלל שזה היה בתחילת הטיול, כולנו עוד היינו נרגשים ומתפעלים, היה נחמד ולא ממש מבאס. אולי באוקטובר העניינים שם משתפרים, לא יודעת. לאחר מכן ישבנו במסעדה שמול כפר המכשפות לצהריים, האוכל היה די טעים אבל השירות היה איטי, חיכינו שעה שלמה לאוכל! מה שיצר עיכוב נגרר בשארית הלו"ז. לפחות היה ווייפיי אז הבנים לא קיטרו (מה עשינו לפני שהיה ווייפיי??).

    בשעת אחר הצהריים מוקדמת המשכנו צפונה ליעד הבא – מגדלור פורטלנד. המגדלור הזה מופיע על עטיפת ספרה של נטע דגני, והוא זה שהצית אצלי סוג של פטיש למגדלורים בפרט, ולנוף חופי האוקיינוס האטלנטי הסלעיים והמשוננים בכלל. הנושא הזה הפך לסוג של בדיחה בטיול – כשאף אחד חוץ ממני לא מבין מה יש לי ממגדלורים. הנסיעה כולה היתה יפהפיה וארכה כשעתיים. המגדלור היה מדהים בדיוק כפי שציפיתי, אלא שבשל העיכוב שהתחיל במסעדה הגענו אליו דקות ספורות אחרי שהמוזיאון שבו כבר נסגר. לא נורא, העיקר זה כמובן המגדלור עצמו, לצלם, להצטלם לידו, ופשוט לראות אותו ולהתפעל.

    יצאנו ממנו לכיוון היעד הבא, הוא מקום הלינה שלנו בעיירה רוקפורט, אחרי חמש, מה שהוריד סופית מהפרק אופציה שרשמתי לי לעצור בדרך באאוטלט בעיירה Freeport שמוני הציע. לא נורא, כפי שנראה בהמשך, לא נגרע חלקנו גם באאוטלטים ובשופינג. הנסיעה ארכה כשעתיים, מה שהכניס אותנו כבר לחושך, שיורד בעונה הזאת בסביבות שש וחצי בערב. נסיעות בחושך הן משהו שאני מנסה להמנע ממנו ככל האפשר בטיולים בחו"ל, אבל אני חייבת לציין שבארה"ב הן היו הרבה פחות מלחיצות מאשר באירופה. בכלל, הנהיגה בארה"ב היתה לנו קלה ונוחה (התחלפנו בינינו בדרך), אולי בגלל ששנינו גרנו כמה שנים טובות בארה"ב בעברנו, אבל לא רק בגלל זה. הכבישים באמת טובים ונוחים, מסומנים ומתוחזקים היטב, ורחבים דים למכוניות הגדולות שמשייטות בהם.

    הלינה: מצאתי ברוקפורט מוטל שהיתה בו גם מעין דירה קטנה עם שני חדרי שינה נפרדים, מטבחון ופינת אוכל, הכל במבנה יביל, צנוע אך חמוד מאוד ונקי מאוד, כולל ארוחת בוקר חצי קונטיננטלית (בנוסף ללחמים, הקורנפלקס והמאפים היו גם גבינות ופירות, אך לא ביצים וירקות), ובמחיר מנצח של כ-160$ ללילה. בעל המוטל היה אירי חביב וידידותי מאוד, ולמקום היה בונוס שהוא זה שמשך את עיני וכבש את לבי – גישה לחוף פרטי מדהים במרחק שתי דקות הליכה ממנו. אמנם לא באנו בעונת רחצה, אך למחרת בבוקר קפצנו לביקור קצר בו, הוא כל כך יפה ומיוחד!



  • @יונה-וקשת

    ואחרי שסקרנו את המגדלור הפוטוגני מכל זוית, עם ובלי צבעי הסתיו שמסביב, להלן כמה צילומים מהחוף המיוחד שסמוך למוטל:



  • @יונה-וקשת

    יסמין גם אני מאוד אוהבת מיגלורים.
    וחיפשתי אותם במרץ בקייץ בחופי אורגון
     



  • תודה רבה על הפירוט!

    קוראת בשקיקה את חוויותיכם. את כותבת נהדר!

    מחכה להמשך...



  • @יונה-וקשת

    יסמין

    אני “חולת” שלכת ובכלל אמריקה, ולכן שמחה מאוד שהתחלת לספר, שנים חלמתי על השלכת הצפון  מזרח אמריקאית והגשמתי את החלום באוקטובר 2015, הזמן עף מהר וכל שנה בתקופה הזו געגועים מציפים אותי, כך שהסיפור שלך בא בזמן.   בזמנו לא העלתי את קורותינו בטיול לבלוג מה שהעציב אותי כי שכחתי חלק משמות המקומות, אך לאחרונה שיחזרתי באמצעות גוגל מפות, גוגל ארט’, תמונות וסיכומים קצרים בכתב יד את הסיפור והעלתי אותו, דבר שגרם לי לשמחה רבה,

    והנה הטיול שלך  משלים עבורי את ההרגשה הנפלאה .

    אז תודה לך ואני כאן עד סוף הדיווח.



  • ואוו איזה כיף!!

    הכל😆!

     

    כבר מהמסגרת ניכר שהיה לכם טיול נהדר ואני שמחה שהגעתם לניאגרה-

    בכל זאת מקום חד פעמי ,לא בדרך לשום דבר  ואם כבר הייתם קרובים אז כדאי.בעיניי.

     

    יופי של צוות ליווי יש כאן בשרשור.

    שרה גם אנחנו היינו בטיול שלכת לפני שהייתי מתעדת וכותבת ושמחתי לעשות השלמות בדיוק כמו שאת מספרת.

    בשנה שעברה כבר כתבתי כאן אפילו מהשטח דיווח  צבעוני ומרגש.

    כיף לקרוא ולראות תמונות-

    מחכה להמשך יסמין המקסימה✨


 

בחזרה