אני מאוד מקווה שתכתבי בלוג.

כשזה יקרה,  תזכרי בבקשה לתת לי שריקה !

גם אנחנו אוהבים ערים גדולות. במיוחד כשהן מגיעות אחרי טיול רווי בטבע .

אז נכון , הייתי בערים מסעירות יותר מסינגפור , ואולי "לא נפלתי" בגלל אובר ציפיות כנראה... אבל שוב חייבת לחזור ולומר שהיא היתה מבחינתנו גיוון מצויין לתאילנד , ומכיוון שהיא ממוקמת רק במרחק של כשעתיים טיסה ( ושפע אפשרויות טיסה נוחות ) אז אני כן ממליצה למשפחות שמגיעות לטיול במזרח ורוצות לשלב עוד משהו - לקפוץ לשם כמשהו קצת שונה .

מוסיפה קישור לאתר על סינגפור ( טיפ של אורית ) :

https://www.singapore-il.com/

ועוד בלוג שאני אוהבת ועוקבת אחריו לאחרונה, עם צילומים של 2 אחיות מוכשרות בצילום , שבטוח יעשו לכם חשק :

https://www.chasinglenscapes.com/he/%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%92%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/

לחיי הטיולים הבאים,

עדי 

תודה על ההתייחסות המושקעת למה שכתבתי!

קודם כל אני מקווה שאגיע לכתוב בלוג. הטיול היה ברובו דווקא באוסטרליה (האהובה, המדהימה, השווה הרבה יותר מניו זילנד לטעמי). בינתיים אני שבועיים כבר חזרה בארץ ואפילו לא סיימתי לכתוב את היום של סינגפור :))

אני חושבת שגם לי היו ציפיות גבוהות מדי מסינגפור (הנקיון.. אכזבה מספר אחד. אי אפשר לאכול מהריצפה ). אם מישהו אחד יוריד ציפיות בזכותך ובזכותי ולכן יאהב אותה יותר, כבר תרמנו הרבה.

והעניין של מלאכותיות, זה באמת עניין אינדבידואלי. אני מאד אוהבת ערים, זה לא שאני מחפשת רק טבע, אבל גם לערים יש מרקם טבעי. גם איזורים של גורדי שחקים מודרניים יכולים להיראות מתאימים למרקם העירוני ויכולים לשדר מלאכותיות סכרינית. זה הכל בתחושה שלי כמובן. אולי אם הייתי לנה במרינה ביי סנדס הייתי נופלת בקסמו… אני עשויה לתת לסינגפור צ’אנס נוסף. כשאני אחזור לאוסטרליה בפנסיה, ויהיה לי הרבה יותר זמן לטיול, אני אוכל להשקיע כמה ימים בדרך ולא 24 שעות. זה גם יקל מאד על הג’ט לג

גם אני הצטרפתי ועכשיו השלמתי קריאה של הסיפור. נשמע שהיתה לכם חופשה ממש נפלאה, למרות האירועים בדרך, ותיארת בצורה מהנה לקריאה.

מזל שהסיפור עם הרגל של הבת שלך נגמר כמו שנגמר, גם אם היו מהמורות בדרך. הלוג’ים מהסוג הזה די מפחידים אותי.. עשינו עכשיו בניו זילנד אחד ממש כזה וגם הבן שלי התהפך קלות בדרך. הוא לא עף מהדרך אלא נשאר עליה וזה היה מפחיד. היה לנו מזל שרק אני הגעתי מיד אחריו ועזרתי לו ושלא הגיע אף אחד להתנגש בנו.. כל הזמן עד שהחזרנו אותו למסלול צעקתי “זהירות, זהירות” או משהו כזה כי פחדתי שמישהו יגיע. זה היה סיבוב והיו רואים אותנו ברגע האחרון.

התעניינתי במיוחד בסיפור סינגפור שלכם כי היינו שם לטעימה קצרה בספטמבר. היינו בערך 24 שעות, אז אולי השיפוט שלי לקוי.. אבל בעיני כל המלאכותיות של איזור המרינה ביי היתה די מאוסה. נכון, היינו שם מעט. אולי זה לא הוגן לשפוט. היינו שם בערב, ראינו את שני מופעי האורות והמוזיקה.  גם אנחנו חשבנו שזה בעצים היה טוב יותר (מהשני השתעממנו הרבה יותר מהר). הגנים יפים, אבל כל כך מלאכותיים.. והמרינה ביי סנדס? התגובה שלי ברגע שראיתי אותו בלייב ולא בתמונות היתה פרץ צחוק.. בחייך אדריכל יקר, אניה על 3 מגדלים?? מאיפה בא לך הרעיון ההזוי הזה?

למחרת העדפנו לא לחזור לשם אלא להשקיע את השעות (המעטות, כי קמנו מאוחר מאד) שהיו לנו באראב סטריט, שאותו דווקא חיבבתי מאד. אחכ השקענו זמן בג’ול וגם ממנו התאכזבתי. אם נאלצים לבלות קונקשיין אז כן, זה אחלה שדה. אבל לא יותר מזה. אני מודה שהטעימה הזו לא השאירה טעם של עוד, למעט הסקרנות – אולי באמת השיפוט שלי היה לקוי כל כך?

 

ענת, כיף לראות אותך פה בפורום.

מקווה שתכתבי על ניו זילנד ( חלום שאני מקווה שנגשים לפני הפנסיה... ) .

וכן, גם לנו היה מזל גדול שבעלי בדיוק ירד אחריה ופינה אותה משם . זה יכל להיגמר רע בהרבה ומהבחינה הזאת יצאנו בזול בסהכ .

מה שמבאס זה שאני מאוד פעילה בפורום ומודעת לדיווחים של אחרים על הסכנות במגלשות הרים כמו באוסטריה וכו' , אבל המכוניות האלו נראו ככ לא מזיקות , וילדים קטנים ממש נוסעים שם.. מי חשב  ? 

אז אני יכולה להגיד שזה היה סתם מזל רע, או שפשוט נוספה לנו אזהרת מסע חדשה לפורום... היות ואנחנו לא המקרה היחיד וגם לכם היתה חוויה פחות מוצלחת. 

לגבי סינגפור, 

אני רואה שהיא מעוררת הרבה עניין , אז אני אתייחס למה שכתבת ואעשה בסוף סוג של סיכום של מה שאנחנו חשבנו עליה:

המלאכותיות של אזור המרינה ביי  שכתבת עליה - כן , בהחלט. 

אבל בעינינו , על אף המלאכותית , האזור של מרינה ביי , היה מאוד מרשים ומראה גם הוא משהו על סינגפור , בהיבט של פיתוח, תשתיות וקידמה .

כמובן אציין , כמו שגם את ציינת, שלסינגפור עוד פנים מלבד אזור מרינה ביי  . ארב סטריט למשל. 

ובכלל, איכשהו לא רשמתי על זה קודם באשכול שלי, אבל מעבר לבנוי ולמלאכותי , מהר מאוד מבחינים כמה סינגפור ירוקה בכל מקום .

מספיק לנסוע בשדרה המובילה משדה התעופה לעיר ולראות את העצים המיוחדים כדי להבין , אבל צמחייה מפוארת ראינו בכל רחבי סינגפור ולא רק שם. אז לא הכל רק פלסטיק.

כמו כל מקום אחר שאנחנו מגיעים אליו רק לגיחה, אני בטוחה שיש לה עוד הרבה מה להציע , מעבר ל 24 שעות. ובטח גם מעבר ל 5 ימים שאנחנו הקדשנו לה. 

אבל בסוף זה עניין של טעם אישי , אם התחברנו או לא , אם התאהבנו או לא . אין פה עניין של שיפוט לקוי.

לגבי המופעים - זה של הגנים היה מהמם בעיני. ועוד לפני שהוא התחיל , המראה של העצים המוארים ממש הרשים אותי .

המופע שעל המים שיעמם גם אותי די מהר , אבל אני יכולה להעריך את ההשקעה שנעשה במופע כזה , ועוד חינמי , אז לא נתלונן ( והבן שלי דווקא מאוד אהב ).

בכל מקרה , מדובר במשהו שלא דורש השקעה, רבע שעה. אפשר לראות אם אתם כבר שם, או לוותר ..

לגבי שדה התעופה  - מסכימה איתך ולא חושבת שצריך לראות את המקום הזה כאתר.

אבל אם אתם כבר שם , יש לכם קונקשיין או חלילה נתקעים - זה בהחלט יהיה כיף להעביר שם את הזמן וכל הכבוד להם על ההשקעה במתחם כזה.

לגבי האדריכל - אני חושבת שהוא חשב על אוניה כי זו המרינה.…

בעינינו המלון היה מאוד מרשים , מבחוץ ומבנים , ומאוד נהנינו להתפנק שם. 

התצפית - אחת המרשימות שראיתי !

ולבסוף , לגבי הגנים והעצים - נכון , הם מלאכותיים , העצים הענקיים הם בעצם מפלצות ברזל , אבל גם פה אני רואה מעבר לזה את העניין העתידני , ובעיקר את המחשבה על הסביבה והפיתוח הסביבתי , והרי בסופו של דבר על מפלצות הברזל האלו גדל עולם ומלואו של צומח. 

ומי שבכל זאת מעדיף משהו יותר "אמיתי" יוכל למצוא זאת במרחק קצר ממרכז העיר , בגנים הבוטניים של סינגפור .

קראתי את ההסבר הזה על גרדנס ביי דה ביי,   והתחברתי : 

"העצים המלאכותיים הללו יוצרים רושם עתידני ומרהיב, אבל מעבר לעיצוב המרשים והמיוחד שלהם, הם חלק מפרויקט שנבנה במחשבה על סביבה וקיימות, פרויקט שלם של פיתוח סביבתי. למעשה, "העצים" הללו משמשים בו כמעין גנים תלויים, שעליהם גדלים צמחים שונים והם חלק ממערכת אקולוגית שיצרו כאן.

איך המערכת הזו עובדת? - "עצי הסופר-טרי" אוגרים גם את אנרגיית השמש וגם את מי הגשם. המים והאנרגיה הללו מועברים ומספקים את כל התצרוכת של שתי החממות הענקיות, המכוסות בכיפות זכוכית "

ואחרי שכל זה נאמר... 

 האם אנחנו עפנו על סינגפור ?

כנראה שהתשובה שלנו היא לא.

ניסיתי לחשוב למה זה ככה , והאמת שנראה לי שהתשובה נעוצה בכך שבאנו עם המון המון ציפיות...

שנים שמענו "סינגפור ככה,  סינגפור ככה "  , 

 וכנראה שלא רק אנחנו כי האשכול הזה מראה שהיא משכה את רוב העניין והסקרנות ( ויש מי שאף רואים בה חלום ), 

אז מסתבר שלא כל הסיפורים נכונים…

ואולי אנחנו ,שכבר די ראינו עולם , כבר קצת קשה לנו להתרשם או להיות מופתעים ( = בעיות טובות ) ואנחנו גם קצת שבעים ? 

ואולי פשוט צריך להוריד מגבה של סינגפור את כל הציפיות המוגזמות.. ופשוט לחוות אותה כמו שהיא .

לא להכתיר אותה כניו יורק של המזרח, כי ניו יורק היא ממש לא , ולא יכולה להידמות לה בשום צורה. 

לא לספר כמה רחובותיה מצוחצחים ואין מסטיק אחד ( לא מדוייק ... ) ואין לי מושג מי זה שהמציא את הסיפור שדיילות מחלקות לך שוקולד בנחיתה בשדה התעופה…

אז אני יכולה לסכם שאולי לא התאהבנו , אבל בהחלט נהנינו ( וזה עוד למרות הנסיבות וכל מה שקרה לנו שם, שוודאי גם השפיע על החוויה שלנו  ) ובהחלט אמליץ לאחרים להגיע .

פשוט עם ציפיות מותאמות ,

והכי חשוב : עם האנשים הנכונים !

כי זה בעצם מה שחשוב ומה שמשנה , לא חשוב לאן נגיע.

סינגפור, כנראה לא בקרוב, אבל אולי פעם כן נחזור ( בדרך לניו זילנד... ?)  

תודה איריס יקרה,

לכבוד הוא לי שהגעת . בדרכ אני מעתיקה טיולים שלך.. מקווה שהפעם אני אגרום לך להגיע אחריי לסינגפור.

תישארי לתובנות שלי על סינגפור.

תיכף אסכם ואענה לענתנת

סיון, תודה על המילים החמות.

חלומות צריך להגשים ! 

אבל אני אגלה לך סוד : טוקיו מרתקת יותר מכולן. חוויה תרבותית מסקרנת ביותר .

לגהי החום והלחות בסינגפור - כן, הרגיש יותר חם אפילו מתאילנד... אבל זה גם בגלל שסינגפור היא עיר ובה מטיילים , בעוד בתאילנד נופשים בים ובבריכה …

מה שעושים זה פשוט להשתדל לא לטייל בשעות החמות בצהריים .

בשעות הבוקר ואחהצ זה בהחלט אפשרי ונוח בהרבה !

דפנה , אני כבר עמוק בסיפור שלך על לונדון-פריז.

יש משהו בהונג קונג על הניגודים והמורכבות שלה , שהוא מרתק בעיני . 

אנחנו מאוד אוהבים אותה, כבר אמרתי .

וגם סינגפור לא רעה ! 

פנינית , כיף שליווית אותי לאורך כל הסיפור .

מקווה שייצא לך להשתמש בטיפים בקרוב, וכמו שאני מכירה אותך - זה בטוח יקרה. 

תמונה מהממת

תודה על כל ההשקעה בכתיבה והדווח החינני למרות הקשיים והתלאות. אתם נהדרים

גם אנחנו אוהבים טבע , וכמעט לא היה ממנו הפעם…

אחרי השנה שעברה ברוקיס וילוסטון , נראה היה שכולם צריכים קצת גיוון ...

חוץ מאבא שלי שתמיד מוכן לטיול שכולו רק טבע ... אבל אני צריכה קצת לאזן בין כולם כדי שייצאו כולם מרוצים…

הונג קונג באמת האירה לנו פנים.

נראה לי שהרווחנו את זה ביושר. מגיע לנו קצת נחת אחרי הכל...

תודה שהגעת 

בשנה הבאה שנת בר מצווה. מבטיחה לחזור לדווח .

תודה על המילים החמות.

את צודקת , אהבת המשפחה ואהבת הטיולים הם ערכים

שמביאים המון שמחה לחיינו .

שרק ימשיך ככה.

ולגבי שימושי או לא..never say never .

ובינתיים אני אשתמש בדיווח האחרון שלך מארהב .

מזל שהסיפור עם הרגל של הבת שלך נגמר כמו שנגמר, גם אם היו מהמורות בדרך. הלוג’ים מהסוג הזה די מפחידים אותי.. עשינו עכשיו בניו זילנד אחד ממש כזה וגם הבן שלי התהפך קלות בדרך. הוא לא עף מהדרך אלא נשאר עליה וזה היה מפחיד. היה לנו מזל שרק אני הגעתי מיד אחריו ועזרתי לו ושלא הגיע אף אחד להתנגש בנו.. כל הזמן עד שהחזרנו אותו למסלול צעקתי “זהירות, זהירות” או משהו כזה כי פחדתי שמישהו יגיע. זה היה סיבוב והיו רואים אותנו ברגע האחרון.

התעניינתי במיוחד בסיפור סינגפור שלכם כי היינו שם לטעימה קצרה בספטמבר. היינו בערך 24 שעות, אז אולי השיפוט שלי לקוי.. אבל בעיני כל המלאכותיות של איזור המרינה ביי היתה די מאוסה. נכון, היינו שם מעט. אולי זה לא הוגן לשפוט. היינו שם בערב, ראינו את שני מופעי האורות והמוזיקה.  גם אנחנו חשבנו שזה בעצים היה טוב יותר (מהשני השתעממנו הרבה יותר מהר). הגנים יפים, אבל כל כך מלאכותיים.. והמרינה ביי סנדס? התגובה שלי ברגע שראיתי אותו בלייב ולא בתמונות היתה פרץ צחוק.. בחייך אדריכל יקר, אניה על 3 מגדלים?? מאיפה בא לך הרעיון ההזוי הזה?

למחרת העדפנו לא לחזור לשם אלא להשקיע את השעות (המעטות, כי קמנו מאוחר מאד) שהיו לנו באראב סטריט, שאותו דווקא חיבבתי מאד. אחכ השקענו זמן בג’ול וגם ממנו התאכזבתי. אם נאלצים לבלות קונקשיין אז כן, זה אחלה שדה. אבל לא יותר מזה. אני מודה שהטעימה הזו לא השאירה טעם של עוד, למעט הסקרנות – אולי באמת השיפוט שלי היה לקוי כל כך?

עדי , נהנתי מאוד לקרוא על עלילותיכם במזרח. כמו תמיד, הסיכום שלך מפורט ומלא מידע.

סינגפור היא מזמן “ה-חלום” מבחינתי (היחידה שנושפת בה מאחור, היא טוקיו), והתמונות/תיאורים שלך חיזקו אותו עוד יותר

מכיוון שאני בטוחה שאממש את החלום הזה בשנים הקרובות, מייד הכנסתי את הסיכום למועדפים...תודה !

(אגב, באמת לח שם כ”כ? איך מתמודדים עם זה? )

כל הכבוד לביתך ששמרה על החיוך למרות הכל, ולך על שהצלחת לעשות את השינויים המתבקשים בלו”ז. נראה שאספתם המון חוויות !

מאחלת לכם עוד אינספורים טיולים בהמשך ...מבטיחה לעקוב

עדי   : השלמתי קריאה סוף סוף  ! טיול נהדר!!

.עוד לא החלטתי מה אהבתי יותר סינגפור או הונג קונג …...עד עכשו הייתי בטוחה שהונג קונג זה הדבר   (ולא הייתי בשתיהן) אבל סינגפור מסקרנת מאוד ! מקוה מתי שהוא להגיע !

השלמתי את סוף הונג קונג

תודה רבה עדי על סיפור מושקע כתמיד!

מקווה שיהיו לי הזדמנויות ליישם את שלל הטיפים מתישהו…

ובינתיים נחכה לטיול הבא!

היי עדי,

אמנם אני חובבת טבע, אבל התרשמתי מאוד מתמונות סינגפור.

התמונות מהונג קונג מעידות על מזג האוויר שממש האיר לכם פנים. 

השביתות והמהומות די מפחידות,למרות המטרה המוצהרת של השובתים, ומזלכם שלא נתקלתם בכך.

נילי

תודה על הסיפור.

מחכה לטיול הבא שלכם

הי עדי
השלמתי קריאה וכרגיל, היה תענוג.
למרות, ואולי בכלל בגלל, שאתם מטיילים בהרכב תלת דורי, עם כל המורכבות והקשיים שבוודאי כרוכים בכך, ובטח כשהפעם נוספו להם ככה בהתנדבות, עוד קצת מורכבויות וקשיים, נראים הטיולים שלכם כל כך מלאים בשמחת חיים ושמחת טיול ושמחת המשפחה ואין על השילוב בין כל השמחות האלו...
תודה רבה על עוד סיפור מצולם מקסים. מתקשה להאמין שיהיה לי שימושי בשנים הקרובות, אבל בכל זאת מאד נהנתי ממנו.

להתראות בטיול הבא !

וזהו.... מתחילים לחזור לכיוון המלון . 

בתחנת המטרו של הגנים מרכז קניות גדול... אנחנו לא מתאפקים ועושים כמה השלמות ביוניקלו בסניף שיש בו מלא מבצעים…כנראה כדאי להתרחק מהמרכז לפעמים.

קונים שתיה . מישהו יודע מה זה המשקה זירו פלוס הזה ??

המלון איפשר לנו להשאיר חדר עד הטיסה , אז אנחנו מגיעים להתקלח ולהתארגן, אריזות אחרונות ויוצאים לשדה התעופה .

בדרך לשדה בלנטאו עוברים מעל הים על כמה גשרים מרשימים

*

*

וזהו.…

הביתה ! ו.... ישירות לשניידר....

תודה לכל מי שליווה אותי בסיפור ! 

כדי להגיע למקדש , שהוא מצידו השני של הכביש , יש לעלות במדרגות המובילות מן הגן , או לחפש את המעלית ( קצת נסתרת אבל קיימת ומביאה ישר למקדש ) .

תמונות המקדש, ומראה הגנים מלמעלה מהמקדש ( קצת קשה היה לצלם מול השמש ) 

*

*

*

שמתם לב איך השמיים בהירים גם היום ?

הונג קונג פיצתה אותנו בגדול על כל החששות.

*

*

*

*

*

*

*

*

בוקר עולה על הונג קונג , 

לוקחים את הזמן באיזי... אתמול היה יום גדוש בטוב, והלכנו לישון מאוחר , והיום הוא היום האחרון לטיול. בערב יש לנו טיסה לארץ.

קצת ארגונים ( הרוב כבר ארוז כי הרי רק אתמול נאלצנו לעבור מלון..  ) ואנחנו יוצאים לשוטט במרכז קאולון , עוד קצת שוטטות ושופינג ואיכשהו כבר נהיה צהריים ואנחנו מוצאים את עצמנו אוכלים את ארוחת הבוקר בצהריים.

עכשיו יש לנו חשק לעוד משהו קטן וקליל , ואני מתלבטת מה מבין האפשרויות. 

אף אחד לא רוצה לשוק הנשים , כי מיצינו את ענייני השווקים אתמול בשוק הלילה , 

אני חושבת על מקדש 10000 הבודהות , אבל המדרגות שם מרתיעות אותי , 

ואז אני נזכרת במקום שמאוד מאוד אהבתי בהונג קונג בביקור שעבר , ומרגישה שזה בדיוק מה שיתאים לנו עכשיו  לאווירה קצת אחרת מזו שבמרכז העיר .

גני Nan Lian gardens הם דוגמה לגנים סיניים קלאסיים וגם המקדש שם מאוד יפה ומרשים .

הגנים הם אי של שקט ושלווה בהמולת הונג קונג. 

הם לא נמצאים במרכז אבל מאוד נגישים וקל להגיע אליהם כי הם ממש ביציאה מתחנת המטרו דיימונד היל ( קו אדום ).

ביציאה מהמטרו, על עמוד , אנחנו מקבלים תזכורת להפגנות ולמאבק על הדמוקרטיה שהם כבר 4 חודשים חלק מהחיים בהונג קונג ( המטריות הפכו להיות הסמל של המפגינים , והם מגיעים עם מטריות להפגנות ).

הכניסה לגנים בחינם , ומספיק סיבוב קצר כי שטחם לא גדול במיוחד ,

ברגע שתיכנסו תופתעו למצוא אי של שקט באמצע הונג קונג הסואנת , כשמסביב נראים הבניינים הגבוהים .

היו לנו תוכניות לבקר בסינגפור בגנים הסיניים והיפניים אבל לא הספקנו ( לאחר שביטלתי כמה וכמה מהתוכניות ביום שאחרי הגבס ) וזה נראה לי פיצוי הולם לגן ומקדש סיניים יפים ביותר.

אבא שלי שאוהב גנים, צמחים , פרחים ועצים התמוגג שם.

הגנים :

*

*

*

*

*

*

*

*

*

ועוד דבר,  כי כבר נכנסנו לדיונים ...

קשה לי פה בכלל להשוות ל"אמריקאי",

כי אסיה היא לא אמריקה,

וסינגפור או הונג קונג הן בטח לא ניו יורק , למרות שנהוג להשוות אותן ולהכתיר אותן כ"ניו יורק של המזרח" . 

אז לא.  

( וכמיקרו קוסמוס, גם יוניברסל בסינגפור או דיסני בהונג קונג - לא בדיוק כמו בארהב ). 

ואגב יחס מהאוכלוסייה באמריקה-  כולם נורא נחמדים ושירותיים ברמות שכאן אנחנו לא מכירים ולא חולמים , וזה כיף לחוות את זה , אבל זה ( לא תמיד ) סוג של צביעות/ עניין תרבותי / נימוס , ולא בהכרח אותנטי.