בחזרה

סיכום טיול צפון מזרח ארה"ב עם ילדים קטנים - חגי תשרי 2019



  • מצטרפת לעוקבים! גם אני מרגישה שיש מקום לחוויות ולטיפים הקשורים בטיול עם ילדים קטנים. אנחנו גרים באזור ואני משתדלת לתרום מהטיפים שלי כשצצות שאלות, אבל זה אחרת כשבאים מהארץ לתקופה מוגבלת אז מעניין אותי לקרוא על החוויות שלכם.

    כמה מרגש שחזרתם עם הילדים למקום הצעת הנישואין! ניופורט מקסימה, מחזקת אתכם על הבחירה למרות שאנחנו אוהבים גם את מיסטיק :)



  • @אנשיםטובים צודק לגמרי!

     

    @ayeletback

    yelp אפליקציה מעולה וידועה. משתמשים בה שנים. ממליץ לנסות.

    לגבי התמונות – טרם הורדתי את התמונות מהמצלמה, מקווה לעשות את זה בהקדם ואז יהיה לי יותר מבחר.  כרגע אני מעלה רק מה שיש בטלפון, וגם משתדל למצוא יותר תמונות של הנוף והמקומות עצמם ופחות תמונות משפחתיות שפחות מעניינות, וזה קצת מאתגר… 

     

    @galialon תודה שהצטרפת! אני כותב מהנסיון שלנו ומקווה שזה יהיה לעזר לאחרים. 

    היה בהחלט מרגש בניופורט והיא יפה מאוד.

    דרך אגב – גם אז הפורום הזה עזר לי לגבש איפה לעשות את הצעת הנישואין: https://forum.lametayel.co.il/forum_msg/th-1110295/msg-3230369 

    ככה שסגרתי מעגל גם פה (-:

     

     



  • @gm165

    מרגש שהעלתה  באוב את שרשור הצעות מקומות לבקשת נישואין.

    צובת רק שמרבית משתתפות/פי  השרשור ההוא, אינם מגיבים יותר באתר.

    תודה שאתה מציין תאריכים מידי יום טיול.

    מוני

     



  • טיילנו בתקופות מקבילות (והנה אני מכריזה פעם שנייה שאשתף בסיפור טיול שלנו עוד רגע קט)

    הילדים אצלנו כבר גדלו , והפעם טיילנו רק עם הבן הצעיר.

    אבל גם התאומות שלנו היו פעם קטנות אז נחמד לי במיוחד הסיפור שלכם.

    מחכה להמשך 

    טל

     



  • @gm165

    גיא , איפה התחבאת עד היום ?

    אתה כותב מאוד יפה ואני שמחה שמ "צופה שקט" עברת לקדמת הבמה.

    אני מסכימה עם התובנות שלך ומחכה להמשך הסיפור .

    תודה על השיתוף

    עדי 

     



  • @gm165

    כיף לקרוא. תודה על ההשקעה ומחכים להמשך.

     



  • תודה רבה על התגובות!

     

    מצרף בינתיים עוד קצת תמונות מניופורט, ומייד ממשיך ליום הבא בטיול

     

     



  • יום 3 – יום שישי ה-27.9.19

    קמנו מוקדם, כנראה בהשפעת הג'ט לג. התארגנו קצת בחדר וירדנו ללובי לארוחת בוקר. גם פה הייתה ארוחה נהדרת ומושקעת. המקום מכין כאן פשטידות פאי מעולות, אחת עם ברוקולי ואחת עם בשר. מוצלח מאוד, והאווירה היא מאוד אינטימית וחמימה. השמש הפציעה, ואין זכר לגשם הסוער שפקד את העיירה אמש. התכנון להיום הוא שייט לוויתנים, ואם מזג אוויר שכזה אין סיבה שנבטל. הזמנו כרטיסים באינטרנט להפלגה של 10:00. החברה שלקחנו דרכה את השייט נקראת Dolphin Fleet Whale Watches והיא הומלצה גם בספר של נטע וגם פה בפורום כמה פעמים. העלות הייתה 50 דולר למבוגר וחינם לילדים. יחסית יקר, אבל בכל מקום היה רשום שמומלץ ולא לוותר. עם קופון באתר האינטרנט של החברה חסכנו עוד כמה דולרים לכל כרטיס. הגענו כולנו עם מעילים (למרות היום החמים) כי הבנו שבשייט עצמו עלול להיות קר ויש רוח חזקה.

    החלטנו לצעוד למרכז העיירה (Commercial st) ברגל, מרחק של כ-15 דק'. בדרך התרשמנו מהבתים היפים שבמקום, חלקם ממש על חוף הים, מבחינתי בית שהוא חלום. השעה הייתה 8:00 והיינו צריכים להעביר את הזמן עד 10:00, אממה, ככל הנראה מרכז העיר לא היה בג'ט הלג, והרחוב הראשי עדיין מנומנם. רוב החנויות והעסקים סגורים, ויש מעט אנשים ברחובות. החלטנו להכנס לבית קפה סמוך להעביר את הזמן. הילדים ביקשו שייק פירות ונענינו לכך. הקטנה ראתה כדורי שוקולד וביקשה אחד. קנינו לה. בביס הראשון היא רצתה להקיא. הסתכלנו וראינו שכל תוכן הכדור ירוק. זה לא שוקולד. מסתבר שזה כדור שעשוי ממאצ'ה, שזה סוג של עלי תה שנכנסו היום חזק כתבלין לאוכל על טהרת הבריאות. טעים זה לא היה. ואחרי הסאגה הזו היה גם ענייני שירותים ל-2 הקטנים, והמקום שנמצא כפתוח היה בבניין העיריה הסמוך. ופתאום הגיעה השעה עשרים לעשר, ועוד לא אספנו את הכרטיסים לשייט. ובזמן שהמתנתי שיחזרו מהשירותים ראיתי במייל ההזמנה של השייט שצריך להגיע למשרד לאסוף את הכרטיסים חצי שעה לפני, ועוד להספיק ל-boarding. איך שהגיעו רצנו למשרד הכרטיסים אחרי שלקח לנו כמה דקות לחפש אותו, ומשם מהרנו גם לרציף, שהספינה שעלינו עליה הייתה כמובן, ע"פ מרפי, הרחוקה ביותר. הגענו בזמן, ובסוף עוד המתנו עד ליציאה.

    השייט עצמו לוקח כ-3 עד 4 שעות. בהתחלה יש הפלגה של כשעה עד לשמורה עצמה שבה נמצאים הלוויתנים. כל הזמן הזה יש מישהו שמדבר במיקרופון והוא מוקרן גם בטלוויזיות בכל הסיפונים, ומסביר על הלוויתנים והשימור שלהם. בזמן הזה הילדים שיחקו (שוב, עם הדברים שהביאו בתיקים שלהם). בין היתר הבאנו להם בצק שמשחקים איתו, ובזמן השייט הכנו יחד דגמים של לוויתנים. כשהגענו לאיזור השמורה ראינו מרחוק מקבץ כלי שייט, ואז הבנו שהם כנראה רואים משהו. הגענו לשם, כל האנשים יצאו מתוך הסירה לסיפונים החיצוניים ואז זה מתגלה בפניך. זוג לוויתנים שעולה מן המים ויורד. כך במשך כמה מחזורים. אחרי כמה דקות נעלמים. ואז הם מופיעים בצד אחר, וכולם עוברים יחד לצד השני של הספינה. המדריך הכיר אישית את הלוויתנים בשמות ויכל להגיד למשל שזו נקבה שהוא לא נתקל בה כך וכך שנים, והיא אחראית להמון צאצאים שרואים כאן בשמורה. פתאום הגיעו עוד לוויתנים וזה היה מדהים לראות את היצורים העצומים האלו מטרים ספורים מאיתנו. חלקם ממש התקרבו קרוב אלינו. המשכנו לנקודה נוספת בשמורה ושם הופיעו 2 לווויתנים אחרים. שיחקו באוויר עם הסנפירים שלהם, והיו ממש קרובים אלינו. סה"כ ראינו 7 לוויתנים באותו יום. הילדים נהנו מאוד יחד איתנו מהתצפית המרתקת, וגם מהשייט עצמו. זו אמנם חוויה לא זולה, ולרגע מסויים שקלתי אם זה כדאי. אבל אני ממליץ על זה בפה מלא, במיוחד אם נופלים על יום חמים ונעים כמו שהיה לנו.

    חזרנו לפרובינסטאון רעבים. החלטנו ללכת למסעדה ששמנו עליה עין כבר מזמן. מדובר על מסעדת ה-canteen, ונתקלנו בה בתוכנית של "אהרוני וגידי" בעונה שהם עשו על ארה"ב. באותה תוכנית הם ביקרו גם בקייפ קוד והיו במקום הזה, שהיה נראה כייפי וטעים. והוא באמת כזה. מדובר על מסעדה שנמצאת ברחוב הראשי כאשר בחזית שפונה לרחוב מזמינים אוכל, ובחזית האחורית שפונה לים פזורים המון מקומות ישיבה בסגנון "חוף ים" ששם מקבלים את האוכל עם נוף נפלא ואווירה שמחה. גולת הכותרת של המקום זה ה-lobster roll שהיה מוצלח מאוד לטעמי, וקצת פחות לאשתי (בשר הלובסטר היה קשה לה קצת). שתינו גם מעין ברד אלכוהולי טעים מאוד שמבוסס על סוג של יין רוזה. הילדים אכלו פיש אנד צ'יפס. הייתה ארוחה טעימה ומומלצת. משם הסתובבנו עוד קצת ברחוב הראשי שהתעורר לחיים מאז הבוקר, והמשכנו לכיוון המלון ברגל. בדרך פגשנו צייר שעמד ברחוב שקט, וצייר את אחד הבתים היפים על רקע הים. בהינו בו עובד במשך כמה דקות והסברנו לילדים מה הוא עושה, הוא עבד ממש יפה והציור היה מקסים.

    התוכנית להמשך: התפצלנו. אני והילדים לחוף race point בקצה הצפוני של פרובינסטאון אחרי שעברנו בחדר להחליף לבגדי ים. אשתי רצתה לנוח קצת עקב מחסור שעות שינה של 2 הלילות האחרונים והטיסה. נסיעה של 10 דקות מגיעים לחוף. מלא חנייה חינמית ומסודרת. חוף שקט, עם כמה עשרות אנשים שמפוזרים בפינות שונות ולא מרגישים קרבה כל כך אחד לשני. המים קרים, ולכן רק טבלנו רגליים מדי פעם. הילדים שיחקו בחול. לדעתי הם מסוגלים לשחק בחול 5 שעות בלי הפסקה. הנאה צרופה. אני נהנתי מהם, מהנוף, משאון הגלים, מהאנשים. זוג מבוגרים שישב כמה עשרות מטרים מאיתנו התלהב מהילדים. החוף חולי ורחב מאוד. אפשר לטייל עליו ואולי לראות מגדלורים בהמשך אבל ויתרתי על זה. היינו שם כשעה וחצי ונהננו מאוד. בדרך הקצרה חזרה הביתה לפתע לצד הדרך אני נתקל בלהקה של כ-20 תרנגולי הודו, מסמליה של ארה"ב, שכמובן חיים במקום באופן טבעי ולא מבוייתים או קשורים איכשהו לתרנגולי ההודו שאנחנו מכירים כחיות משק. הם היו גדולים ויפים, אך מכיוון ונהגתי לא הספקתי לצלם. בהמשך הטיול ראינו עוד כמה תרנגולי הודו בודדים כאלה פה ושם, אבל זו הלהקה הגדולה והמרשימה ביותר ביותר שראיתי.

    חזרה לחדר. מעירים את אמא. נחים קצת בעצמנו. מקלחות. מתלבשים. ויוצאים לארוחת ערב בעיירה. הפעם עם הרכב. יש חניון במרכז הרחוב הראשי, ממש בסמוך לרציף הסירות שממנו עלינו בבוקר לשייט. יש עשרות מסעדות. נתקלנו באחת עם ביקורות טובות ב-yelp. אני אכלתי מרק צדפות אופייני לניו אינגלנד clam chowder והם אכלו סנדוויץ עם חזה עוף ותפו"א אפוי. קינחנו את היום המוצלח הזה בגלידה והלכנו לישון.



  • תמונות משייט הלוויתנים:

     



  • תמונת מחוף race point בפרובינסטאון, קייפ קוד:

     



  • תמונות מדהימות!

    כייף שאתה מפרט על כל יום. תודה על השיתוף!



  • ואוו 

    כמו שנאמר כבר לפניי-איפה היית עד היום?

    ושמך גיא?

    אנחנו התחלנו לטייל עם הילדים בחו’ל כשכבר היו גדולים-כשהצעירה בת 10-

    ואין בי חרטה שלא התחלנו לפני-כל אחד והעדפותיו והאפשרויות העומדות לו להשאיר את הילדים וכו

    ובכל זאת אני נהנית לקרוא את מה שאתה כותב ומספר!

    נראה בינתיים שהיה לכם מזג אוויר נהדר ושייט הלויתנים היה מדהים!

    נכון שחלק מהחוויות הן יקרות יותר אבל כשזה כזה חד פעמי והזדמנות מבחינת המסלול 

    אז בדכ זה גם כדאי. בטח ובטח כשראיתם והצלחתם לצלם ככ טוב👏!

    הילדים נראים ונשמעים כמו צמד חמד רגוע ומקסימים!!

    ניופורט מדהימה ואיזה כיף שחזרתם ושיחזרתם את תמונת הצעת הנישואין!!!

     

    שאפו על שרשור מקסים,יהיה לנו כיף בחודש הקרוב לקרוא(:

    רק שאלה-האם כתבת את הדברים  במהלך הטיול,שאחרת איך אתה זוכר הכל לפרטי פרטים?

     

    סיגל

     



  • @chenRoz , תודה! משתדל לפרט, גם כדי שתשאר לנו מזכרת. בהמשך הטיול יהיו תמונות נוף רבות יותר, ולא רק של הילדים...

     

    @sigalza

    היי סיגל. אכן שמי גיא ואני שמח שהצטרפת לקריאה, קראתי בשקיקה את סיפורייך בעבר והם בהחלט ליוו וסייעו לי בתכנון. תודה על הפרגון. 

    מזג האוויר בקייפ קוד בהחלט היה נהדר ושייט הלוויתנים מדהים – והמלצתי (כמו רבים לפני) שלמרות המחיר היקר כדי לצאת אליו (ולהתפלל לכמה שיותר לוויתנים. כבר קראתי איפה שהוא שההבדל בין שייט לוויתנים מוצלח יותר או מוצלח פחות, או לא האם נראה לוויתנים, אלא כמה לוויתנים נראה).

    לשאלתך – תכננתי לכתוב סיכומים במהלך הטיול עצמו , ואפילו היה איתנו לפטופ שהיה מקל על הכתיבה יותר מאשר בסמארטפון, אבל האמת היא שלא מצאתי זמן לעשות את זה במהלך הטיול. ברגעים שכבר היינו בחדר העדפתי לנוח או לעשות דברים אחרים. וכך אמרתי לעצמי שאולי אני אעשה את זה כשאחזור, במודעות מסויימת שאני יודע שזה לא יקרה. רצה הגורל ובשבוע האחרון נתקלתי בכמה סיפורי טיול כאן בפורום שדרבנו אותי לרשום גם בעצמי, ואכן אני מנסה בימים האחרונים לפנות קצת זמן ולשחזר מה עשינו בכל יום כשהכל עוד טרי בראש. להסתכל בתמונות ובסימונים שיש לי ב-google maps עוזר לגלגלים במוח להזכר טוב יותר. אני מקווה שהעבודה תושלם במהרה, ועצם זה שאני מפרסם את זה כאן גורם לאיזה שהיא מחוייבות גדולה יותר לסיים את זה ולא להזניח. אח”כ אשתמש בזה לאלבום פרטי שלנו.

     

     



  • @gm165

    ואוו מעולה!!

    אכן דפדוף בתמונות שבטלפון עוזר לשחזר,

    ואני ממליצה להכניס מלל גם באלבום שתעשה😉👍.

    כיף אחכ להיזכר בחוויות הכתובות ולא רק המצולמות.

    כל הכבוד,באמת סיכום מרשים✨✨✨



  • יום 4 – יום שבת ה-28.9.19

    אז למרות שיש עוד הרבה מה לראות ולעשות בקייפ קוד, והאווירה בחצי האי נפלאה, היינו צריכים היום להזדרז, כי לפנינו דרך ארוכה. היום אנחנו הולכים ליריד. ולא סתם יריד – “King Richard faire”. הפסטיבל הזה מתקיים מדי שנה בעיירה Carver,Ma בסופי שבוע בלבד במשך כחודשיים (ספטמבר-אוקטובר). כל הפסטיבל הוא על טהרת ימי הביניים באווירה מסיבתית ופורימית לחלוטין, והוא פשוט מדהים!

    כבר בחנייה (הגענו בסביבות השעה 11:00 והיא כבר הייתה עמוסה), רואים עשרות צעירים ומבוגרים, ילדים, נשים, גברים, משפחות, חבר'ה צעירים, אנשים רבים, וכולם באים מחופשים בעשרות סגנונות, בהשקעה מטורפת, בציפייה לאירוע מיוחד. צועדים כולם לכיוון יער אורנים, שבו מתרחש האירוע.

    משלמים כניסה (34$ למבוגר, וגם פה הילדים נכנסו בחינם, מוטיב שחוזר על עצמו עם ילדים בגילאים האלו), ונכנסים לעולם מופלא. עשרות דוכנים, תחנות, משחקים, הופעות רחוב בכל פינה, המון במות, אנשים מחופשים בכל מקום, צבעוניות שלא תתואר, במשך חצי שעה רק היינו ב"היי" מהקסם של המקום. מה עוד שזה הרגיש מקומי להפליא, בלי שמץ של אתר תיירות וכמעט ולא הרגשנו תיירים נוספים כמונו. כולם נראו לנו מקומיים. עשרות, אם לא מאות, מציגים ומפעילים. כל כך הרבה עושר, יצירתיות ומחשבה. והכל במונחים של "ממלכה" ומושגים נוספים שלקוחים מעולם האגדות של תקופת ימי הביניים. ובעודנו מעכלים את המקום הקסום שנקלענו אליו, לפתע הכרוז קורא ואנחנו מבינים שמתחיל מופע בצד השני. מגיעים לאיזור שבו יש מתחם רודיאו גדול שבו 4 אבירים על סוסים (אחת מהן אבירה, שחלק מסיפור המסגרת שלה מספר שגם בנות יכולות להילחם ולהיות אבירות), והם מתחרים בפני המלך ויועציו בשלל תחרויות מי יפיל את פירמידת הפחים, ומי יתפוס טבעות עץ בעזרת חרבו, וכן הלאה. בסופו של דבר האבירה ניצחה בטורניר. והכל מוקפד ובטיחותי, ואווירה נעימה, ואנשים בקהל משתתפים ומריעים בקולי קולות, ובכל פינה סדרן שמשגיח שהכל כשורה ודואג גם להלהיב את הצופים. הילדים ואנחנו היינו מרותקים. נגמרה ההופעה הזו המשכנו להסתובב ביריד. נכנסו לאיזה שהוא דוכן שמכר קשתות מפרחים לילדות וחפשנו משהו לקטנה. לפתע החלה תהלוכת המלך ברחבי היער – המלך והמלכה בראש ואחריהם עשרות משתתפים נוספים, אבירים, נסיכות, ליצנים, להטוטנים, מכשפות, שדונים, נגנים, וכל מיני יצורים שכולם שותפים לקסם הזה. ממש עדלאידע! המשכנו להסתובב בין הדוכנים והמשחקים: מופע לוליינים, נדנדות, מתקן פיראטים, פינת איפור, תחרויות הטלת סכין וכידון, פטיש הברזל, מופע של בור הבוץ, מופעי רחוב ספונטניים שמתרחשים פתאום לידך, פינה לילדים שפגשו פתאום את שלגיה שהזמינה אותם לשעת סיפור (באנגלית אמנם אז זה לא עבד לה הפעם...) ועוד אינספור תחנות. יש מרכז גדול של אוכל וגם בו יש אוכל אמריקאי טיפוסי ואוכל מותאם לימי הביניים (למשל שוק הודו ענק שאוכלים בידיים והיה מאוד פופולרי). במתחם אחר אנחנו מגלים פתאום הצגה אחרת שהילדים היו מרותקים אליה, ואחריה יש את גן החיות של הממלכה, שמסתבר שזה מקום שמסבירים בו על חתולים גדולים (ללא הופעות או התעללויות מסוגים שונים), שהם עצמם ניצלו ממגדלים פרטיים שהזניחו אותם ונמצאים היום במקלט בר שהצוות שלו מגיע כל שנה להציג את בע"ח ביריד ולעורר מודעות. בקיצור בכל פינה הפתעה חדשה, וסף הריגוש כל הזמן בפעולה.

    להפתעתנו, למרות שהילדים היו מוקסמים מכל מה שמתרחש סביבם, הם לא רצו לעשות בעצמם אף אחד מהמתקנים שהיו שם, על אף שהיו המון דברים מיוחדים וכייפים. כנראה זה הפחיד אותם והיה להם כייף להתרשם מהחוויה העצומה כמונו, אף על פי שהמפעילים היו מאוד אדיבים ומצחיקים וניסו לשכנע את הקטנים. אני מניח שילדים גדולים יותר לא יפסיקו להתרוצץ בין שלל המתקנים. אני ממליץ מאוד למי שמטייל באזור בספטמבר או אוקטובר לתכנן להגיע ליריד הזה שפועל רק בשבת וראשון בחודשים האלו. זו הייתה חוויה של פעם בחיים.

    לינק לאתר האירוע, יש כבר תאריכים ל-2020: https://kingrichardsfaire.net/

    משם המשכנו בנסיעה של שעה עד לבוסטון. לפנינו 3 לילות בבוסטון. החלטתי שאם אנחנו מגיעים לעיר אני רוצה מספיק זמן כדי לטייל בה. (במאמר מוסגר זו הייתה מדיניות כללית לטיול: כמעט בכל מקום היינו לפחות 2 לילות אם לא יותר, כדי להספיק ולראות כמה שיותר, ולא רק לטעום ולסמן וי על המקום. יוצאי דופן היו המקומות שבהם אין יותר מדי מה לעשות ולילה אחד ממצה את העניין (אלף האיים ומפלי הניאגרה) או מקומות לינה שנבחרו רק לשם עצירה מהדרך הארוכה (הלילה הראשון בסטמפורד, והלילה האחרון לפני מנהטן).

    עבורי זה הביקור השני בבוסטון (אשתי והילדים לא היו), ואני לא מקבל את הטענה ששמעתי בכמה מקומות שזו עיר משעממת ואין מה לעשות בה יותר מדי. יש מספיק דברים לראות בבוסטון, ובייחוד אם אני מגיע ביום הראשון מאוחר ועוזב ביום האחרון מוקדם, זה משאיר לי יומיים ועוד קצת לטייל בה. לדעתי זה המינימום.

    איפה החלטנו ללון בבוסטון ? זו הייתה שאלה מרכזית בזמן התכנון. היות והלינה בבוסטון יקרה, בטח בחודשים ספטמבר-אוקטובר שמביאים איתם המוני טיילי שלכת, רוב המטיילים (ובכללם גם המלצה שחוזרת על עצמה כאן) מעדיפים לישון בפאתי העיר או באחד מפרבריה ולהגיע לעיר בתחבורה ציבורית או רכב ולחנות בחניון. זו גם הייתה המחשבה שלי בהתחלה. אבל לאט לאט הבנתי שנסיעה בתחבורה ציבורית עם הילדים כל בוקר וערב תהיה פחות נעימה, ואם נרצה לחזור לחדר במהלך היום זה יהיה פחות נוח, ואולי אני חוסך קצת כסף אבל מבזבז זמן טיול יקר בנסיעות (שגם הוא שווה כסף), וחנייה יומית תייקר את הסיפור וגם תגביל אותנו לטייל באיזור שבו נמצא הרכב, ובכלל מגורים במרכז העיר תמיד נותנים תחושה יותר מקומית ומעצימים את החוויה. לכן ניסיתי את מזלי וחיפשתי מלון בעיר עצמה לראות אם אני מוצא דיל שווה. בביקורי הקודם בעיר מאוד אהבתי את איזור ה-back bay (למרות שאז לנתי באיזור אחר דווקא) והוא היה נראה לי מאוד מוצלח לשהות. מצאתי מלון לא רחוק ממרכז פרודנשל במחיר זול יחסית לבוסטון בעונת השלכת של 220$ ללילה. שאר המקומות באמת היו הרבה יותר יקרים. הבנתי שאצטרך לשלם גם על החנייה כ-30-40$ ליממה. שקללתי את זה במחיר החדר. היינו מוכנים לשלם מחיר טיפה יותר יקר מהפרברים, וללון במרכז העיר. המלון שמצאתי היה בינוני ברמתו, אך השלמתי עם הבחירה. כמה חודשים לפני הטיסה הצצתי באתר Priceline וראיתי שמוצע שם מלון (שאת שמו הם מסתירים כמובן) באותו איזור, בדירוג מאוד גבוה, במחיר של 180$ ללילה. מהצלבה שעשיתי באתר (וזה די קל ב-Priceline להשוות בין המלונות החסויים למחירים באותם המלונות כאשר הם לא חסויים) הנחתי ב-99% שמדובר על מלון שרתון, שנמצא ממש על פרודנשל סנטר, במיקום מצויין. גם מלון יותר טוב וגם יותר זול מההזמנה שביצעתי. יש גם אתרים ובלוגים שעוזרים לך לנחש מהו המלון המוצע. הזמנתי את המלון, ובאמת זה היה שרתון. המחיר היה מעולה, המיקום היה נהדר, וכשהגענו למלון עצמו הבנו שהרמה גבוהה, החדר גדול ונוח והבחירה הייתה מאוד מוצלחת. היה נחמד להיות במלון גדול לעומת המלונות הקטנים שאנחנו בד"כ לנים בהם. אפילו היה נטפליקס ויוטיוב מובנה בטלוויזיה, מה שהיה נחמד בשעות הערב לילדים. יתרון נוסף הוא שיש מעבר ישיר מהמלון למרכז פרודנשל כך שלא חייבים לצאת ישר לרחוב, ובמקרה שקריר ומזג האוויר סגריר (אצלנו טפטף מעט באחד הימים) זה ממש נוח שאפשר להגיע ולהיות במתחם הזה.

    היינו כבר לקראת ערב ורצינו להספיק לעשות סיבוב קצר באיזור. ירדנו מהמלון לכיוון רחוב newbury שהוא הרחוב השיקי עם החנויות והמסעדות המגניבות. הסתובבנו מעט שם ואז המשכנו לכיכר קופליי היפה. בדיוק היה שם פסטיבל אינדונזי עם הופעות ודוכני אוכל בסגנון. תוך כדי צפייה בהופעה נהננו מהכנסייה היפה במרכזו, וממבנה הספרייה הציבורית של בוסטון בצידו השני של הכביש. הילדים בהו דקות ארוכות בזמר שהופיע על הבמה, התלהבו מהמזרקה ומפסלי הצב והארנבת שנמצאים בסמוך, ושמעו לראשונה את המשל של איזופוס אודותיהם.

    המשכנו על רחוב Boylston חזרה לכיוון המלון. בדרך נתקלנו במתחם Eataly (שמתחבר לפרודנשל סנטר) שזה מעין מתחם חנויות ומסעדות (בדומה לשרונה מרקט) שכולו על טהרת האוכל האיטלקי. עשינו סיבוב (כולל עצירה לפיפי לקטנים) ואמרנו שזה יהיה רעיון טוב לבוא לאכול כאן באחד הערבים. היום התחשק לנו משהו יותר מהיר. המשכנו למרכז עצמו ומצאנו סניף של Wagamama שאנחנו מכירים היטב מאירופה. הזמנו לנו מנות נודלס ולילדים חזה עוף עם אורז וירקות. האמת שהאוכל לא היה משהו בכלל, אבל זה סגר לנו את היום. משם פיצול קל: אני והילדים המשכנו ישר למלון (דרך הפרודנשל סנטר) למקלחות ושינה, ואשתי יצאה לסיבוב קניות קצר ברחוב newbury ליד המלון מבלי שיפריעו לה. תם ונשלם יום גדוש ומהנה.



  • תמונות מ-”king richard faire” :

     



  • @gm165

    איזה כיף של סיכום, תמיד כיף לחזור למקומות שביקרנו- אז מחכה להמשך הסיפור.
    אני אוהבת את הכי את התמונות עם הילדים- זה ממלא את הטבע היפה בעוד יופי(אבל זה לא חוכמה- אני גננת).

    אנחנו פיספסנו את “King Richard faire” בכמה ימים, אז היה נחמד לראות את היריד אצלך בסיפור, תארתי לעצמי שזה שואו נחמד קצת כמו לחזור ארה בזמן…

    ריני



  • @rinisco

    תודה רבה. אני חושב שבסיכום שלך נתקלתי ביריד הזה בפעם הראשונה, אז תודה לך על זה.



  • @gm165

    אתה כותב ממש יפה ומפורט. אהבתי את תמונות הליוויתנים למרות שהם בעיקר

    זנבות. כיוון שעשיתי שייט כזה לפני 24 שנים אני יודע כמה קשה לתפוס את הליוויתן לפני שהוא

    צולל חזרה למים.

     



  • @gm165 אמר:

    זו הייתה מדיניות כללית לטיול: כמעט בכל מקום היינו לפחות 2 לילות אם לא יותר, כדי להספיק ולראות כמה שיותר, ולא רק לטעום ולסמן וי על המקום

     

    שאלה (שאולי עדיף לשאול בתום הסיכום):

    האם בדיעבד זו הייתה החלטה טובה? אני אפילו אקח לאקסטרים בעקבות מה שאני קורא – האם לא היה עדיף להגדיל גם ל 3,4 ו-5 לילות בכל מקום כדי להספיק יותר דברים קטנים, גם על חשבון ויתור על מקומות?



בחזרה