סיכום טיול צפון מזרח ארה"ב עם ילדים קטנים - חגי תשרי 2019
-
שלום לכולם
לאחר כשנה של “חפירה” בלתי מפסקת בפורום, הגיע העת שלי לתרום את התובנות שלנו מהטיול ולשתף בחוויה.
בראש ובראשונה אני מבקש להודות לקהילה הנפלאה פה שבמשך שנים מסייעת לי (בעיקר כצופה שקט) לתכנן את טיוליי ביבשת, בין אם זה סיפורי טיול ובלוגים, ובין אם זה מאות שרשורים עם רעיונות ועצות מופלאות.
בימים האחרונים נחשפתי יחד איתכם למספר סיכומי טיול מהעת האחרונה (ובעיקר ל- @יונה וקשת שסיכומה הנפלא ממש גרם לי לרצות גם כן לרשום את סיפורנו) שגרמו לי לעשות מעשה ולהתיישב לרשום את סיכום הטיול שלנו, לפני שדברים יחלו להשכח.
אני שמח לחלוק איתכם את טיול השלכת שלנו. חלק אחר חלק.
בקצרה: מדובר על טיול של 25 יום לניו אינגלנד, טעימונת מקנדה ומדינת ניו יורק. זוג בני 35 + זוג תאומים בני 4. בסיכומי אתן דגש על טיול עם ילדים קטנים, כי לדעתי אין מספיק המלצות בנושא זה.
מוזמנים להצטרף לקריאה!
תודה רבה לכולם
-
הקדמה
אז לפני כשנה כשהבנתי שחגי תשרי 2019 משתבצים בצורה אידיאלית בלוח השנה ואפשר לטוס לטיול ארוך עם מינימום הפסד של ימי עבודה, החלטנו שניסע לארה"ב שלא היינו בה כבר כמה שנים טובות, ובפרט לבקר גם בניו יורק האהובה עלינו שבה לא היינו מאז 2010.
אז מי אנחנו ? זוג הורים בני כ-35 + זוג תאומים בן ובת בני 4. אוהבים לטייל הרבה, עם ניסיון גם בארה"ב וגם במקומות אחרים, עם הילדים ובלעדיהם. עם הילדים טסנו פעם ראשונה לרודוס כשהיו בני 10 חודשים, ובגיל שנה וחצי טיילנו טיול עירוני בברלין במשך שבוע. ומאז כל קיץ אנחנו נוסעים לטיול משפחתי. האחרון היה שנה שעברה בתאילנד בחופש הגדול למשך שבועיים וחצי.
כבר לא פעם הורמה גבה לעברנו כשספרנו שאנחנו יוצאים לטייל עם ילדים קטנים. "מה הם יזכרו מהטיול?", "לא חבל על הכסף?", "משוגעים לטוס עם ילדים קטנים לכל כך הרבה זמן", "איך תעברו טיסה כזו ארוכה? " וכן הלאה. למי שרוצה לדון בכך באמת ולא רק להקניט, יש לי כבר תשובות מוכנות שהעיקרית שבהן היא שהכל עניין של גישה. טיול עם ילדים קטנים הוא שונה לגמרי מטיול בזוג, לבד או עם חברים. זה אופי אחר של טיול, וצריך להתאים את הטיול עצמו (וגם את התכנון כמובן) להרכב. ובעיקר לעשות עם עצמכם תיאום ציפיות ולהבין מה מתאים בטיול כזה. לצאת למסיבת פול-מון עד לפנות בוקר, ככל הנראה לא. אבל יש עולם ומלואו של דברים שכן מתאימים. לטיול עם ילדים (בכל גיל) יש ערך מוסף רב. אני לא בטוח שזכרון הטיול זה הערך המוסף היחידי בטיול. גם אני לא זוכר כ"כ טיולים שערכתי שהייתי צעיר, אפילו לא את טיול הבר מצווה, אולי רק את המסגרת שלו ואירועים ספציפיים. אבל ערך מוסף לדעתי יכול להיות בכל גיל. הערך המוסף הכי חשוב לדעתי הוא הביחד המשפחתי, אוסף של חוויות, שגם אם לא זוכרים אותם אחרי כמה שנים, הן עושות טוב על הלב, מגבשות, גורמות לכולנו, לילדים ולנו, לצחוק ולהנאה - וזו הסיבה העיקרית שאנחנו נוסעים לטיול לא ? אני יכול להגיד שהילדים שלנו הפכו בטיול הזה להיות חברים הרבה יותר טובים אחד של השנייה, והם ממש התגבשו ובילו יחד בכל רגע במהלך הטיול הזה. מעבר לכך ילדים בכל גיל יכולים ללמוד במהלך הטיול. שפה חדשה, תרבות, טבע, היסטוריה, בעלי חיים, נימוסים, התנהלות כלכלית, התנסות במאכלים חדשים והכרות עם אנשים וחברים חדשים. אנחנו מרגישים שכל טיול מוסיף עוד רובד של משמעות, חוויות וערך מוסף, ותורם לקידום ולפיתוח האישי.
בסיכום הטיול הזה, מעבר לסיכום הסטנדרטי של חווית הטיול, אני אנסה לתת דגשים וטיפים שאנחנו גיבשנו לעצמנו לטיול עם ילדים קטנים, כי החומר בפורום על כך לא רב, ואולי זה יוכל לסייע למישהו בעתיד.
אז שנתחיל ?
כרטיסי הטיסה הוזמנו כמעט שנה מראש באייר פראנס. כ-900$ לכרטיס עם קונקשיין קצר (שעתיים) בפריז ונחיתה ב-JFK. התכנון היה לקחת רכב מהשדה ולהצפין דרך קייפ קוד ובוסטון עד להרים הלבנים בתחילת אוקטובר, ולהגיע לשיא השלכת. משם להמשיך לוורמונט, לייק פלאסיד, אלף האיים ולחצות את הגבול לקנדה, שם ביקרנו בטורונטו ובמפלי הניאגרה. משם חזרנו למדינת ניו יורק, לאגמי האצבעות ועד למנהטן. במנהטן טיילנו 5 ימים עד לטיסה וחזרנו לארץ במוצאי שמחת תורה. סה"כ 20 ימים עם רכב + 5 ימים בניו יורק.
כל המלונות הוזמנו הרבה זמן מראש (ברמת המעל חצי שנה ואפילו יותר), עם אופציית ביטול. בכל החודשים האחרונים הייתי עם היד על הדופק והסתכלתי כל הזמן על מחירי מלונות. אני יכול להגיד בביטחון מלא שהזמנה מראש של כל המלונות חסכה לי הרבה כסף, כי כמעט בכל פעם שבדקתי מה המחירים ראיתי שהם יקרים יותר (הגיע עד לכדי כפול) מהמחיר ששילמתי. בפועל לא החלפתי הזמנה למלון אחר (כי לא מצאתי משהו זול יותר ש"שווה" לי להחליף את המלון שהזמנתי כבר), אבל כן קרה שביטלתי הזמנה למלון קיים והזמנתי שוב את אותו מלון במחיר מופחת. לעיתים זה היה באופן יזום שלי אחרי שוטטות ברשת ומציאת תעריף זול יותר, וב-2 מקרים Pruvo מצא לי מחירים זולים יותר. Pruvo למי שלא מכיר זה אתר ישראלי שמוצא לך תעריפים זולים יותר להזמנות שביצעת. הוא מחפש בדיוק את אותו מלון, אותם תאריכים, אותו הרכב ואותו סוג חדר שהזמנת, ואם הוא מוצא הזמנה זהה זולה יותר הוא מיידע אותך ואתה יכול לבטל את הקודמת ולהזמין מחדש. צריך רק פעם אחת לשלוח את ההזמנה שעשית ומכאן הניטור שהם עושים הוא רציף עד לטיול (או עד לרגע האחרון שבו ניתן לבטל את ההזמנה הקיימת). בסה"כ כל הביטולים למיניהם והזמנה מחדש חסכו לי כ-500$. חשוב רק להיות מאוד מסודרים ולרשום כל הזמנה שעשיתם כדי לא ללכת לאיבוד, ואם מזמינים מחדש לא לשכוח לבטל בזמן. היה לי אקסל מאוד מסודר שליווה אותי לאורך כל החודשים האלו. עד לרגע האחרון ניסיתי להוזיל לינה, אבל בחודשים האחרונים לקראת הטיסה שום דבר לא היה זול יותר (אלא אם הייתי מוכן לרדת ברמת או דירוג המלון שהזמנתי).
מי שרוצה קצת מספרים: סה"כ הזמנו 25 לילות. מחיר ממוצע ללילה היה 208$, כאשר במנהטן הלינה עלתה לנו 350$ ללילה והייתה היקרה ביותר בכל הטיול. אם אני לא מחשיב את מנהטן בחישוב אז לילה ממוצע עלה לי 175$. בכל המלונות מדובר על 2 מיטות זוגיות או לחילופין מיטת קינג ומספה נפתחת לזוג ילדים. הלינה היא תמיד ל-4 אנשים. בסיכום עצמו אתן את הפירוט לכל מלון והמלצה (או אי המלצה, למרות שבקושי היו כאלו) מפורטת, בחלק שרלוונטי לכל מלון.
הספר של נטע דגני ליווה אותנו לכל אורך הטיול (ובעיקר בתכנון המקדים), וכמובן שנעזרתי בעיקר בפורום המדהים הזה, שאני עוקב אחריו כבר שנים רבות, עוד מהטיולים הקודמים שלי. אני בעיקר קורא פאסיבי של רוב השרשורים, אבל מדי פעם גם שאלתי שאלות בעצמי, וכאן המקום להודות לכל מי שטרח והשיב, ובכלל לכל קהילת הפורום הזה שמשתפים אחד את השני בידע שלא יסולא בפז. לטעמי זה מקור המידע הכי מוצלח ברשת לטיולים מהסוג הזה.
את הרכב הזמנו מ-AVIS, גם אחרי סקר שוק לא קטן. בסופו של דבר הם הציעו את המחיר הזול ביותר וידענו שמדובר בחברה אמינה. מכיוון שלקחנו את הרכב ב-JFK והחזרנו במנהטן בחלק מהחברות נדרשנו לשלם דמי החזר. ב-AVIS לא. זו נקודה שלקחנו בחישוב הכולל. בנוסף תחנת ההחזר הייתה 2 בלוקים במנהטן מהמלון שלנו, וגם זה היה יתרון נחמד.
-
הי gm,
תודה על הפרגון, ואיזה כיף שהצטרפת גם אתה לכותבי הסיכומים. אני מאוד נהנית לקרוא סיכומים של מטיילים נוספים שטיילו במקביל אלינו, זה טיפה מאריך לי את הטיול
. לכתיבת סיפורי הטיול ערך מוסף כפול בעיני – גם כמובן לעזור למתכנני העתיד ו”להעביר את זה הלאה” אחרי שקיבלנו כאן עזרה, וגם עבור עצמנו – את סיכום הטיול שלי אני מתכננת כבסיס (שיעבור שינויים ועריכה כמובן) לאלבום הלופה שמתישהו יצא לטיול שלנו
(גיליתי שנחמד להוסיף ללופות שלי מלל מעבר לתמונות ולכיתובים קצרים להן).אני מסכימה ב-200% לכל מילה שכתבת לגבי טיול עם ילדים קטנים. גם בעיני טיעון ה”מה הם יזכרו” קצת מצחיק. יש כל כך הרבה יתרונות נוספים לטיול בהרכב משפחתי, קודם כל הביחד כפי שכתבת, הגיבוש והדינמיקה השונה שמייצרת סביבת הטיול (מתי ואיפה עוד נהיה פתאום כולנו יחד 24/7 לפרק זמן כל כך ארוך?). זה אינטנסיבי ואפילו קשה לעתים (כל גיל והאתגרים שלו, חכה לגיל ההתבגרות
), אבל גם כי חלק מהכיף זה גם “להנות דרך הילדים”. לדוגמא, ה-Lost River, עליו נכתב בסיכום נוסף כאן של זוג שטייל ללא ילדים שהוא פחות הרשים אותה, ואני מבינה אותה לחלוטין, בחיים לא הייתי זוחלת שם כמו לטאה מתחת לסלעים ועוד נהנית מזה, אלמלא צמד בני ה-15 והצחוקים שעשינו איתם במקום הזה, שהוא שנתן לו את ה”אקס פקטור” שיהפוך אותו לזכרון מתוק וראוי לציון בטיול.מחכה לפרקים הבאים!
(וגם שלי יגיעו בקרוב).
-
ברוכים השבים.
מחכה לפרקים הבאים
-
@יונה וקשת מסכים לגמרי על הרווח הכפול בכתיבת הסיכום, וגם בעניין אלבום הלופה שכבר מתחיל להתגבש אצלי.
@ריקי 5 תודה שהצטרפת. מייד ממשיכים.
-
מצטרפת למעקב במיוחד שצפון מזרח על הפרק בקייץ הקרוב.
מודה ( בבושה) שפעם חשבתי בדיוק כך : הם הם יזכרו.
אח”כ הבנתי את השטות בטענה, מה זה משנה מה הם יזכרו. הערך של החוויה חשוב לא פחות ( בעצם יותר ) וכך גם הגיבוש המשפחתי.
-
יום 1 – יום רביעי ה-25.9.19
ב-3 לפנות בוקר התעוררנו כולנו לאחר מספר מצומצם של שעות שינה, התארגנו לטיסה וירדנו למונית גדולה שהזמנו מראש. זה המקום לציין שכמות הציוד שלנו הייתה רבה: 2 מזוודות גדולות, 2 טרולי קטנים, עגלת תאומים, 2 כסאות ילדים לרכב, 2 תרמילי גב ו-2 תיקים קטנים לילדים שכל אחד שם בהם את המשחקים שלו (מייד אפרט על כך). המזוודות והתיקים שלנו בהחלט לא הגיעו לסף המשקל המותר עבורן, ויכולנו להסתפק בפחות, אך הנחנו (ולא טעינו, בלשון המעטה) שנצטרך מקום נוסף בטיסת החזור. מכיוון שהיינו רשאים לקחת איתנו עד 4 מזוודות גדולות ועוד 4 קטנות, לא רצינו לחסוך באופציה עתידית למקום. היות והנחיתה הייתה לקראת ערב, החלטנו שלמטוס עצמו נעלה עם טרולי אחד, שיהיו בו ציוד ובגדים ללילה הראשון, כך שלא נצטרך לפתוח ולנבור בכל המזוודות, וגם כדי שאם ותהיה תקלה בהגעת המזוודות, אזי יהיה לנו מה שאנחנו צריכים להתחלה. בנוסף עלינו עם תיקים קטנים שכללו בגדים להחלפה, משחקים, טאבלטים, חטיפים ונשנושים לטיסה, ו-2 בקבוקי מים (טיפ: אם נוסעים עם ילדים קטנים, בבדיקה הביטחונית אפשר לבקש לנסוע עם בקבוקי מים ולהגיד שזה עבור הילדים ואז לא יזרקו לכם את המים. מנתב"ג זה תמיד עובד עבורנו, והפעם גם בטיסה חזור ממנהטן וגם בקונקשיין בפריז אישרו לנו לעלות עם בקבוק סגור לכל ילד, לאחר שהם בודקים את המים במכשיר מיוחד).
בנוסף, לכל ילד היה תיק קטן שהוא בחר איזה משחקים / טושים וחוברות ציור / בובות / צעצועים וכו' הוא לוקח איתו לטיסה. זה עבד מעולה כל הטיול. בכל בוקר הילדים בחרו מה הם לוקחים איתם (המבחר גדל במשך הטיול משום שהם קיבלו הרבה מתנות קטנות), והם הסתובבו עם התיק שלהם כל יום ושיחקו מתי שהתאים. המקום שזה הכי עזר לנו היה במסעדות, כאשר אנחנו ממתינים לאוכל והסבלנות שלהם (ושלנו...) עומדת לפקוע, הם פשוט היו מעסיקים את עצמם בכייף והנאה מרובה מבלי להפריע לנו או לסובבים.
טיפ נוסף – קנינו לילדים מראש כמה הפתעות וצעצועים לטיסה (מקס סטוק ודומיו עושים את העבודה), כדי לשמח ולהעסיק אותם, וגם כפתרון לרגעי משבר פוטנציאליים. בדיעבד לא השתמשנו בהכל, וחלק שמרנו לטיסת חזור, אך היה לנו נוח ורגוע לדעת שיש לנו עדיין קלפים בשרוול שאנחנו יכולים להשתמש, כי בכל זאת מדובר על 2 טיסות ארוכות.
לגבי הכסאות רכב – היות ורוב הטיול כולל השכרת רכב, החלטנו מראש שאנחנו מביאים את הכסאות של הילדים מהבית ולא שוכרים שם. ראשית, אני מכיר את הכסאות שלי ויודע שהם בטיחותיים ונוחים. אני לא יודע איזה כסאות חברת ההשכרה מספקת, באיזה מצב הם ומה רמת הניקיון שלהם. גם הילדים מכירים את הכסאות שלהם וזה תורם להרגשת הנוחות שלהם, בין היתר להרדמות בנסיעות ארוכות וגם לסביבה מוכרת ונעימה. בנוסף מדובר על תשלום לא מבוטל, ומדובר כאן על 20 ימי רכב ו-2 ילדים. יתרון נוסף הוא שאנחנו צריכים גם כסאות אל ומשדה התעופה בארץ במונית (וגם בחזור ממנהטן). לכן לא היה לנו ספק שזה מה שנעשה. החסרון היחידי הוא שזה קצת מסרבל את העסק ומוסיף עוד 2 חפצים לא קטנים שצריך לסחוב. בכל אופן מדובר בפרקי זמן קצרים, עד הצ'ק אין לפני הטיסה, ולאחר הנחיתה מרגע שאוספים את המזוודות ועד להשכרת הרכב. עם קצת מאמץ, סידור נכון של כל הפריטים על גבי עגלת המשא, ותרגול בשיווי משקל - הסתדרנו.
הגענו לשדה בתעופה נרגשים. הבדיקה הבטחונית הייתה ללא תור כלל, פשוט בחור נחמד מהביטחון תפס אותנו בדרך לתור והציע לעשות לנו את הבדיקה. משם המשכנו ישר לעמדת הצ'ק אין למסור את המזוודות. את עגלת הילדים השארנו איתנו ומסרנו אותה רק בכניסה למטוס. מאוד נוח להסתובב בטרמינל כשהילדים בעגלה, בייחוד בשעה מוקדמת כ"כ שהם עייפים והמרחקים לא קצרים. בצ'ק אין התבשרנו שנקבל את העגלה רק במנהטן ונאלץ להיות בקונקשיין בפריז בלעדיה. בדיעבד זה לא היה נורא כ"כ, אך כמובן שעדיף עם עגלה.
הטיסות היו עם חברת אייר פראנס. עברו חלק. הטיסה מתל אביב לפריז הייתה במטוס קטן במבנה 3-3, ללא אמצעי בידור (אפילו לא טלוויזיות מרכזיות כמו שהיה פעם). הטיסה הטרנס אטלנטית הייתה מצויינת. ישבנו ברביעייה באמצע. מערכת בידור מלאה בתכנים טובים, שירות מצויין, אוכל לא רע, תפריט שתייה ואלכוהול מכובד, ואפילו הצלחנו לתפוס כמה שעות שינה. הטיסות יצאו ונחתו בזמן וכל הציוד הגיע איתנו ללא עיכובים מיותרים.
בנחיתה ב-JFK מיהרנו לעמדות ההגירה. ניסינו תחילה במכשירים האוטומטיים, אבל הייתה איזה שהיא בעיה והופננו לפקידה (בתור מקוצר יותר). מסתבר שהייתי צריך לעדכן את טביעות האצבע מכיוון שלא הייתי כמה שנים טובות בארה"ב. אספנו את המזוודות והכסאות, והחשנו את צעדינו לתחנת AVIS בשדה התעופה. הדרך לשם, עם כל הציוד, הייתה יחסית פשוטה. אני עם עגלת הציוד, אשתי עם עגלת הילדים + טרולי אחד, יוצאים מהטרמינל, חוצים את הכביש ועולים לרכבת הפנימית של JFK. לוקחים את הרכבת לתחנת ה-federal circle, שם מרוכזות כל סוכניות השכרת הרכבים. ממש ביציאה מהרכבת נמצאת AVIS. איך שאנחנו נכנסים הפקידה רואה אותנו ואומרת לי בהלצה "אני רואה שיש לכם יותר ילדים ומזוודות מרכב", ואומרת לי שהיא תדאג לנו לרכב גדול יותר ממה שהזמנו. בעקרון הזמנתי רכב בקטגוריית ה-intermediated SUV, והיא נתנה לנו רכב מקטגוריה מעל (לטענתה) מדגם FORD FLEX. בהתחלה קצת נרתענו מהגודל שלו והצורה "הקובייתית" שלו, אבל אחרי שהבנו שרכב אחר שהם מוכנים לתת לנו בקטגוריה שהזמנו הוא קטן יותר משמעותית (זה הרגיש לנו כאילו היא נעלבה שהעלנו בדעתנו לא לקחת השדרוג שהיא הציעה, ובתמורה הקולגה שלה הראתה לנו את הדגם הקטן ביותר שהיה בקטגוריה שהזמנו בטענה שזה הרכב שמגיע לכם, אז תבחרו זה או זה), החלטנו ללכת עם הדגם הזה, והוא הוכיח את עצמו. מאוד נהננו ממנו כל הטיול, היה לו מקום אחסון רב, לילדים היה מרווח ונוח, מערכת המולטימדיה והניווט המובנה עזרו מאוד, גם החיבור לטלפונים שלנו ל-waze ולנגן המוזיקה היו פשוטים וכל כך חשובים. לאחר כמה ימים הוא קיבל את השם "קוּבי" (מהמילה קוביה).
אז אחרי שהעמסנו את כל הציוד וחברנו את הכסאות, התחלנו בנסיעה, מרגישים לראשונה בטיול הזה את אמריקה. נהנים מהדרך ומהאווירה האמריקאית, מהמכוניות, מהמחלפים, מהשילוט, ומרגישים שהגיע הרגע שחיכינו לו זמן כה רב. השעה הייתה לקראת 18:00 והתוכנית היחידה שלנו ליום זה הייתה להגיע כמה שיותר מהר למקום הלינה. מכיוון שלמחרת היעד היה קייפ קוד, רצינו להתקדם כמה שאפשר מניו יורק צפונה כדי לחסוך בזמן נסיעה. בחרנו מראש ללון ב-Stamford, CT, מרחק של שעת נסיעה מ-JFK, שלדעתנו היה זמן הנסיעה המקסימלי שאפשר למתוח ביום ההגעה.
למלון הגענו בחשיכה. בחרתי במלון Amsterdam hotel שהיה יחסית פשוט וזול (99$) ומאידך עם המלצות טובות. בשביל לילה אחד ושהות של פחות מ-12 שעות אין צורך ביותר מזה. המקום היה נקי ומסודר, עם חנייה פרטית, שירות טוב וסה"כ היינו מרוצים מאוד. החסרון היחידי היה ריח חזק בכניסה לחדר, אבל חיינו עם זה בשלום. עשינו צ'ק אין ופרקנו את הציוד. מזכיר שכל הבגדים, כלי הרחצה וכל מה שצריך ללילה ראשון היה מאורגן מראש בטרולי, כך שלא היינו צריכים לפרוק באמת את כל המזוודות ולהתחיל לחפש ציוד אישי לכל אחד מאיתנו. זה עזר מאוד. הילדים היו ב"היי" כשהגענו לחדר, לא הפסיקו לקפוץ על המיטות ולהשתולל. תופעה שחזרה על עצמה מדי כניסה לחדר חדש. הוציאו אנרגיות אחרי שעות טיסה רבות. נרגשים ועייפים כולנו הלכנו לישון בציפייה ליום המחר.
-
תשמע קראתי את התיאור שלך עם המזוודות והתיקים והעגלה והכסאות בטיחות…
התעייפתי.
אני נסעתי פעם ראשונה שהקטן היה בן 6.
כבר בלי עגלות ורק עם בוסטר.
מצד שני אני נסעתי איתם לבד...אז זה מתקזז.
כל הכבוד לכם
-
היי איילת.
בהחלט זה נשמע מייגע ואני לא מנסה לייפות את הדברים. אבל כמו שתיארתי זה רק מורגש לחלק קטן בין המונית עד לצ’ק אין, ואח”כ מהמזוודות עד לרכב. בשאר הזמן הרכב “סוחב” את כל הציוד. ברוב המקרים אפילו לא היינו פורקים את הכל.
על העגלה (יותר נכון טיולון, שהיה די קומפקטי ומתקפל בצורה נוחה מאוד) לא היינו מוכנים לוותר ולו רק בגלל הטיולים בערים הגדולות (בוסטון, טורונטו וניו יורק). לא רואה איך היינו יכולים לטייל בקצב שרצינו במנהטן בלי עגלה עם 2 קטנטנים בני 4. וגם 4 זה לא 6. ואחד זה לא שניים. אני כבר יכול להגיד שלגבי הטיול של שנה הבאה (שיהיה כנראה באיטליה) אנחנו שוקלים עדיין לא לוותר על הטיולון, למרות שהם יהיו כבר בני 5. אבל נחכה ונראה. בחלק של הטיול מחוץ לערים הגדולות כמעט ולא נגענו בעגלה, אלא במקרים מסויימים מאוד (בערב כשהיו עייפים למשל, או במרכזי קניות גדולים).
ואם כבר כל הכבוד גם לך – לטייל לבד עם ילדים נשמע לי אתגר רציני בפני עצמו...
-
וככה זה נראה רגע לפני היציאה לנתב”ג...
-
-
תודה מוני. מעריך אותך מאוד על הנכונות לסייע ולעזור להרבה אנשים, ובכללם גם לי בהכנות לטיול הזה.
זו התרומה הקטנה שלי.
-
אני בטוח ,שמחוסר ניסיוני בשיתוף ילדים, ובפרט קטנטנים (שאני מצהיר על כך השכם וערב)-
לי במיוחד יהיה מה ללמוד בדיווח (שנראה מאוד מבטיח )מההתנהלות שלכם במסלול טיולכם.
מוני
-
כיף לקרוא.מתחבר מאד ומזדהה מאד עם הדברים. אנחנו מטיילים עם הילדים מאז שהם היו קטנים לא כדי שהם “יזכרו” אלא כדי שכולנו “נחווה” ו”נתגבש”. וטיול על כל האינטנסיביות שלו (וגם הקשיים) מזמן המון הזדמנויות לחוויות.
מזדהה גם עם ערימות הציוד. כשהיינו פעם ראשונה בארה”ב בהרכב מלא (אחרי שהקטנה נולדה) שזה אומר 5 נפשות השתמשנו בשתי עגלות של שדה התעופה מרוב ציוד (כשהעגלה של הקטנה מקופלת על אחת העגלות של השדה והקטנה על הכתפיים שלי). אבל האוטו סוחב בקלות.
-
-
@אנשיםטובים תודה על הפרגון. בהזדמנות זו אודה לך על ההענות הקבועה שלך לשאלותיי, ולאחרים. שמח שהצטרפת לקריאה.
@chenRoz מקוה שתהני מהקריאה וזה יסייע במשהו לטיולך.
-
יום 2 – יום חמישי ה-26.9.19
זה היום שבו מתחיל הטיול האמיתי, אחרי שנגמר החלק הלוגיסטי. ארוחת בוקר ראשונה במלון. הופתענו לטובה יחסית כי עצם ההגדרה לcontinental breakfast הפחיתה את רמת הציפיות שלנו. לילדים היה מגוון סוגי קורנפלקס בקערות אטומות שפשוט בוחרים מה רוצים, מאפים, וופל בלגי חם, יוגורטים, בייגל וגבינת שמנת, פירות, שתייה חמה ומיצים ועוד. היה טעים ומוצלח. צ'ק אאוט ויוצאים לדרך.
היעד הסופי של יום זה הוא פרובינסטאון, קייפ קוד. אך לפני זה היו בתכנון כמה עצירות. הנסיעה לקייפ קוד לקחה על הנייר בערך 4.5 שעות, והייתה אחת הנסיעות הארוכות שהיו לנו בטיול. לכן היה חשוב לנו לעשות מספר עצירות מעניינות כדי להקל על הנסיעה. את העצירות ניסיתי לתזמן שיהיו במרווחים של שעה וחצי-שעתיים בין הנקודות השונות, כדי שלא יהיו מקטעים ארוכים מדי או קצרים מדי.
עצירה ראשונה: סניף וולמרט, עדיפות ל-supercenter שהם סניפים הרבה יותר גדולים עם יותר מבחר. סימנתי מראש איזה סניף נמצא בתוואי שלנו, כך שגם העצירה אליו תהיה לאחר זמן נסיעה סביר מהמלון. ירדנו כולם לסניף, הבטחנו לילדים שכל אחד בוחר הפתעה. מבחר הצעצועים שיש בסניף ממוצע של וולמארט הוא ברמת חנות צעצועים גדולה בישראל, והמחירים זולים מאוד. כל ילד בחר לעצמו הפתעה. בנוסף קנינו צידנית קלקר שתשמש אותנו להמשך הטיול, בעיקר לשתייה, פירות וירקות. קנינו מארז ענק של בקבוקי מים שתמיד יהיה לנו, ירקות ופירות, חטיפים, קורנפלקס ועוד כל מיני מוצרים שחשבנו שיהיה טוב שיהיו איתנו תמיד. מכיוון שהיינו לקראת ה-Halloween היה איזור שלם של תחפושות ואביזרים שהשתעשענו שם. אפילו קנינו לילדים מראש תחפושות לפורים במחיר ובאיכות טובים יותר משל הארץ.
עצירה שנייה: אז התוכנית המקורית הייתה לעצור במיסטיק. אני ואשתי כבר היינו במיסטיק לפני כמה שנים בגיחה קצרצרה שעשינו מניו יורק, ולכן חשבנו שנעצור שם שוב רק לשם העצירה, נשתה קפה ונאכל גלידה ונמשיך. באותו טיול היינו גם בניופורט, רוד איילנד, שם הייתה הצעת הנישואין שהובילה לחתונתנו. לנסוע לניופורט האריך לנו את הדרך במעט, ומכיוון שגם ככה הנסיעה באותו יום ארוכה, שללנו את הרעיון. אולם, באותו בוקר חשבנו שוב על הרעיון ואמרנו שאת מיסטיק מיצינו בפעם הקודמת, ואולי יהיה נחמד להגיע עם הילדים לאותה נקודה שבה היינו אז כזוג, והיום אנחנו משפחה. מה גם, שמסתבר שזה היה בדיוק באותו יום לפני 9 שנים. קארמה?! אולי. אז יצאנו לדרך לשם. מראה הגשרים הענקיים בכניסה לניופורט, יחד עם האוקיינוס שניבט מ-2 צידי הגשר, מרהיב.
ראשית כל היינו רעבים, אז פנינו לחברנו הטוב yelp. מי שלא מכיר yelp היא אפליקציה שמיועדת לחיפוש מסעדות (ולא רק) על בסיס המלצות ודירוגים של גולשים, מלווה בתמונות רבות של המנות והמסעדה, וזה מקל מאוד על החיפוש. השימוש בה מלווה אותנו כבר שנים, והיא עובדת מעולה בארה"ב (באירופה טיפה פחות לדעתי). חוכמת ההמונים כמעט תמיד מנצחת פה, והמקומות שאנחנו בוחרים ללכת אליהם על פי המלצות ה-yelp מוצלחים מאוד. בחרנו מסעדת המבורגרים טובה שנמצאת בדאונטאון ניופורט הנקראת “mission”. לא יודע אם זה במכוון או במקרה אבל כל העובדות במסעדה היו נשים החל מזו שלקחה את ההזמנה עבורנו ועד לגריל-מנית, והמקום הרגיש מאוד kid-friendly (החל מהשאלות שנשאלנו בהזמנה שהראה שיש כאן מודעות לילדים, ועד לזה שנתנו לילדים צעצוע קטן עד שהאוכל מגיע). היה טעים מאוד ומומלץ!
משם המשכנו ל-cliff walk. זו בעצם טיילת שנבנתה על צוקים במזרח העיירה, שמצד אחד נשקף נוף מדהים של האוקיינוס האטלנטי ומהצד השני בנויים בתי עשירים ואחוזות מרהיבות עם מרבדי דשא עצומים וגינות מטופחות. חנינו את האוטו באחד הרחובות הצדדיים שנושקים לטיילת, שילמנו חנייה עם מדחן אלקטרוני (אפשר באשראי), והתקדמנו למסלול. הדרך יפה מאוד, הילדים נהננו מהמרחבים, רצו ללא הפסקה, שיחקנו כולנו יחד, רגעי אושר טהורים. ראינו המון פרפרים מהממים וציפורי שיר, ואפילו כלב חמוד שעשה עם בעליו את הליכת הבוקר שלו (כך החלטנו לפחות...). ברגע מסויים הגענו לנקודה שבה לפני 9 שנים (בדיוק!) הצעתי לאשתי נישואים ושחזרנו יחד עם הילדים את אותה תמונה מאז, עם דיוק מוצלח מאוד. היה מרגש ומהנה, ובהחלט החלטה טובה ללכת לכאן על פני מיסטיק.
מכאן המשכנו בנסיעה לקייפ קוד. הילדים כצפוי נרדמו מהר מאוד. באופן כללי לקחנו בחשבון שבנסיעות ארוכות הילדים יירדמו וזה בעצם רווח כפול. גם הנסיעה עוברת בשקט יחסי ללא תלונות או הפעלות מצידנו, וגם הם מגיעים ליעד הבא טעונים מחדש. בנוסף זה מעניק לנו כמה רגעים "זוגיים" בטיול, שאנחנו יכולים להיות כביכול "לבדנו" ולא להתעסק בהם. כך החלטנו לעצור לקחת קפה בטייק אווי, ולהנות מהדרך עם קפה ומאפה שנינו יחד ללא רעשי רקע.
הגענו למרכז קייפ קוד. למעשה ניסינו להגיע לSalt Pond Visitor Center ולראות שם מה אפשר לעשות בסביבה. מרכז המבקרים נסגר ב-17:00. ב-17:02 החנינו את הרכב בחניון. יצאתי במהירות לכיוון המבנה וראיתי שהעובדים אט אט יוצאים משם. אמרתי לאחת מהן שאני מבין שסגור כבר אבל אולי אפשר לקבל עצה לאן ללכת בשעה כזו עם ילדים בגיל 4. בלי להתמהמה ענתה לי ישר לחוף הים, 2 דקות נסיעה מכאן. כעבור כמה דקות שאשתי והילדים כבר ירדו מרכב, שאלתי עובדת נוספת את אותה שאלה, וקיבלתי את אותה תשובה. אז כנראה שנקפוץ לראות את חוף הים.
אבל לפני כן הסתכלנו מחוץ למרכז המבקרים והייתה שם להקה עצומה של אווזים קנדיים שחיפשו אוכל במדשאה הגדולה שהייתה שם. הסתכלנו עליהם בהנאה וזה עזר לילדים קצת להתעורר. גם ראינו ליד שיש אמפי קטן שהיה ריק כמובן, שכנראה משמש את מרכז המבקרים, ובספונטניות גמורה הילדים ואנחנו עלינו לבמה ועשינו הופעה. היה כייף ומצחיק. משם ראינו שביל עפר קצר ובקצהו אגם. ירדנו להתרשם ולהצטלם. פסטורלי כל כך ונוף שובה לב.
משם נכנסו לאוטו ונסענו לחוף הים. החוף שהגענו אליו נקרא coast guard beach, החנייה חינם וההליכה לחוף קלה. יש שלט גדול שמתריע מפני כרישים לבנים שהחלו להופיע בשנים האחרונות בחופי קייפ קוד, עקב אוכלוסיית כלבי הים שמתרבה כאן משנה לשנה. החוף עצמו נקי מאוד, בתולי כמעט. הים עצמו מהפנט. לפתע הבחנו בין הגלים בכתמים כהים, אחד ועוד אחד, ופתאום אחד אחר בקצה נוסף. ואז נגלו לפנינו אותם כלבי ים. משפחה שלמה ששיחקה בין הגלים. הילדים התרגשו והתלהבו עד מאוד. הנה עוד אחד, והנה עוד אחד. דקות ארוכות עמדנו על החוף מסתכלים על אותם יונקים ימיים חמודים. רגע לפני שהחשיך החשנו צעדינו לרכב, ואז גם התחיל לטפטף מעט גשם. נסענו לפרובינסטאון ששוכנת בקצהו הצפוני של חצי האי. לקח לנו עוד כ-40 דק' נסיעה. הגענו למלון המקסים והנעים “seaglass inn”. מלון משפחתי, נקי, מטופח, מתוחזק. צוות אדיב. היה שהות מוצלחת מאוד. במרכז המלון בריכה, שבעונה הזו נשארה מיותמת, למרות שביום המחרת מספר אנשים ישבו על כסאות הנוח מסביבה נהנים מהשמש החמימה שהפציעה. העלות הייתה 170$ ללילה והזמנתי ישירות מאתר המלון.
נחזור לרגע ההגעה שלנו למלון, עשינו צ'ק אין והתחיל גשם די חזק. הבחורה שם אמרה לנו שלפי התחזית כנראה שיהיה הרבה גשם הערב עד 23:00 בערך, ומחר יהיה יפה. הבנו שהתוכניות שלנו לצאת לארוחת ערב בעיירה יתבטלו. במקום זה הלכנו להביא פיצה טייק אווי לחדר מאחת המסעדות, ונשארנו בחדר לנוח ולזמן משפחתי עד השינה.
-
פרפרים בניו פורט וכלבי ים בקייפ קוד
-
@gm165 אמר:
גם ראינו ליד שיש אמפי קטן שהיה ריק כמובן, שכנראה משמש את מרכז המבקרים, ובספונטניות גמורה הילדים ואנחנו עלינו לבמה ועשינו הופעה
רק בשביל הדברים האלה שווה לטייל...
-
1. תודה על הטיפ על YELP לא הכרתי ואאמץ.
2. אני נהנית מהכתיבה שלך ושומרת לקראת טיול הקייץ הקרב
3. אפשר לבקש יותר תמונות
