הסעה פרטית אני משתמש בשרותו :ShuttleBudapest - From 22 EUR / Minibus

במידה ואתה מזמין אותו גם בחזור ,תשלם רק 20 אורו ,לכן הנסיעה תעלה בסופו של דבר 21 אורו לכיון !

מזמין את שרותיו כשבוע ימים לפני נסיעה !

אמין ,דייקן ומחכה עם שלט באולם הנוסעים !

אני נוחת ב8 בערב. כעת ראיתי כמה אופציות אני אבדוק אותם. תודה.

באיזה שעה אתה נוחת?

יש אוטובוס ויש מוניות שאפשר להזמין מראש.

תןכל למצוא מידע באינטרנט ולבחור מה מתאים לך.

“המוזיאון “ כביכול נסגר ע”י השילטונות !

“מרתף השואה “ הוקם ע”י שרלטן ישראלי בשם אבנר פרידמן שהיה עורך דין במקצועו והושעה בעבר גם מלשכת עורכי הדין .

לכל המעוניין יש הרבה חומר וסרטים בנושא “מרתף השואה “

בזמנו נעשה תחקיר רציני  במסגרת תוכנית “הכל כלול “ של סיוון כהן.

י
 

בצמוד לבית הכנסת הגדול של בודפשט, יש מוזיאון שואה , יש גם סיורים מעניינים בעברית. 

בנוסף, יש את אנדרטת הנעליים על הדנובה. בצד של פשט. 

jחברה הזמינה עכשיו מאמזוס מכנס עם פקווה/פליז בפנים. יש גם מכנסי גינס עם פנים פרוותי פליזי.כך שאפשר להיות אופנתי ו וחם לך..גם לגברים.

בגדול ממליצה לרכוש בעיר שמגיעים אליה,כי המביר והתאמה יהיו טובים יותר.

תמונת שלג מבודפשט בינואר..לא שלג כבד.

לא בגשם. שנה שעברה לאחר שעזבנו את עיר באמצע החודש ירד שלג יפה של כ 15 ס”מ .

בין היתר נתקלנו   בטמפרטורות מאד נמוכות של 19- , 17- , 11- וגם טמפרטורות  “סבירות “- מעט מתחת לאפס ולעיתים גם טמפרטורת של :3עד 7 מעלות

מעל אפס.

לכן אצלנו חלק מהציוד החובה [בנוסף מה שצויין ע”’ החברים ] -חליפה טרמית !

היא קלת מישקל וניתן להשתמש בה בהתאם לצרכים : רק חלק עליון או רק חלק תחתון או החליפה המלאה !

הכל לפי תחושות האישיות של כל אחד !

תודה רבה על המידע. כמי שהתגורר במערב אירופה אני מכיר את המזג אויר טוב אך לא ידעתי על מזג האויר במזרח אירופה. תודה לכל מי ששלח מידע וקישורים. אשמח לקבל עוד מידע על טיולים על בסיס היסטורי במזרח אירופה לטיול עתידי...   

איך אפשר להפשיט פיל? או מה לובשים בחורף האירופאי?

אנשים שואלים- האם יהיה קר מדי?

אז אין מזג אוויר קר מדי---יש רק לבוש לא מתאים.

כמה קר? הטמפרטורה ברוב יעדי אירופה (חוץ מדרומה) נעה סביבות האפס ,קצת למעלה קצת למטה.

איך בונים בית?

הנעלה- הכי חשוב. נעליים /מגפיים נוחות (תמיד חשוב) אטומות ,סגורות לא מחדירות מים או שלג שנוטה להרטיב.

אם אנחנו עוד ביסודות אז גרביים עבות ,אפילו מהסוג שסבתות סרגו לחיילים פעם

עוד אופציה לחיזוק היסודות- יש סוליות טרמיות דקות ששמים בתוך הנעליים-הפרדה נעימה מהקור בחוץ.

(בגרמנית נקרא Thermo Einlegesohlen עלות € בודדים)

גמרנו יסודות? צריך להתחיל לצקת שלד?

במעלה הירכיים- מכנסיים שיהיו עבות, בעיניי הכי משמעותי - שלא יגרדו את שולי המדרכה, שלא יירטבו ויאספו לחות.

אופציה למתקדמים או קפואים גטקס ,גרביונים וכל מה שמבודד את הקור- הבעיה כשנכנסים למקומות מחוממים (מאד) ותהליך ההתפשטות דומה יותר לזה של פיל מגושם , לא פשוט בכלל להפשיט פיל.

קומה ראשונה מוכנה? שנעלה במדרגות למעלה-

גופייה טרמית- שוב כמו בקומה הראשונה ,עניין של העדפה. אבל ללא ספק אסור להזניח את החלק העליון ,זה שמתחת למעיל בלבוש חם ,סוודרים (ראו סבתא וסריגת גרביים מפרק היסודות) או פוטרים ואפשר להציע לצאצאית נוהמת שתוותר על חולצת הבטן היום.

מעיל של ממש- לא ישראלי קליל ,אלא מהסוג שלא סופח רטיבות וגם לא קור. חובה מעיל צמר? –לא . יש גם אחרים קלים יותר. כל אחד ומידת הרגישות שלו.

הגענו למרפסת?

צריך צעיף, מחמם צוואר, כפפות טובות ,

ועל הגג- כובע חם.

*ממליצה על שיטת השכבות כי בחוץ קר (ורטוב) ובפנים חם (ויבש) מעצבן לאללה להתפשט ולהתלבש כל הזמן, אבל אין ברירה.

**טיפ-קחו בתיק גרביים להחלפה, אין כיף גדול מהחלפת גרב רטובה באמצע היום-עושה את המשך היום אחר לגמרי.

***עוד טיפ שקיבלתי בהשאלה---לקחת אתכם תיק מהסוג המתקפל ביותר, מיועד לכל העטיפות כשנכנסים למקום מקורה- במקום לחפש את כפפת יד ימין אח"כ—הכול לסל וחסל.

ויאללה אל הכפור!

בוקר טוב יוהאן מקווה שכתבתי נכון .

בשרשרור נכתב הכול חוץ ממה שביקשת לגבי מזג האוויר והלבוש המתחייב מכך.

חודש דצמבר בודפשט קר גשום ולפעמים מושלג.

רוצה לומר ציוד לבוש חורף מלא.

מקווה שעזרתי .

הפורום נועד לדיונים בנושאי תיירות- טיולים באירופה.

לא מיועד לשפיכת הגיגים , הנובעים מתפיסות עולם , גישה פוליטית-חברתית -דתית-ערכית  או אחרת.

מכאן-זו קריאה לסדר (שוב, פעם שנייה השבוע).

את ההסבר שלך לא הבנתי,

ענין של זוית ראיה שונה, השקפת עולם?

מעניין באיזה רקע אתה גדלת שאחרי בקור בפולין התפתח אצלך הצורך לעוד...

מכירה יהודי נחמד שבנערותו לעג לניצולי שואה, למה? אולי כי משפחתו הקרובה לא חוותה את השואה, והרשו לעצמם ללעוג להם, סתם עושים את עצמם מסכנים...? אולי כי לימדו אותו שהיהודים הלכו כצאן לטבח, אז מגיע להם? 

אין ספק שזה ענין של חינוך. ומכאן בשל חוסר מודעות להיקף האכזריות והאסון יכולה להתפתח סלחנות.

מה הקשר להשוואה ללאומים אחרים?

הנ"ל בבגרותו אחרי בקור באושויץ במשלחת צה"ל חזר לשם בשנית. רק עכשיו כשהוא מתקרב לגיל יובל הוא קולט את גודל הקטסטרופה.

@aljaje

פרופגנדה - ממש לא

אהבת הארץ ואמון בשלטון החוקי ובכל מה שהוא מייצג -ממש כן 

אדוני שוטר?

מה הקשר בין "שמירת-חוק", לבין כל המלל הלאומני פאראנואידי שאתה מפיץ?

יש יותר שומרי-חוק, שאינם דוגלים בכוחניות, פאראנויה ומיליטריזם, זה מה שמתשתמע מהמלל האינסופי שכתבת.

אולי תעבור ל"רוטר" או לכנס "אם תרצו", כאן זה פורום טיולים (כבר אמרו לך קודם). 

לא הבנתי

וואס?

אמנם אני לא דובר של אדון משה 22 אך לא ראיתי פרופגנדה בדבריו יתכן שהוא נתן משקל יתר לעניין הביטחוני. בכל אופן “מסתכלים בסלחנות” כוונתי שבעצם ההשוואה של מה שקורה באומות אחרות אנחנו יוצרים אשלייה שזה עניין רחב שלא משקף משהו ייחודי אלא קורה ובמקרה אנחנו גם סובלים מכך ובעקבות ההסתכלות הזאת אנחנו לא רואים את מה שקרה בשואה בחומרה הראויה לו… כלפי עמינו. אך בוודאי שיש להזדעזע ולהוקיע כל סוג של שנאת זרים ...מה שכתבתי הוא לגבי המשוואה. 

אני לא מסתכלת על השואה בסלחנות, מי מסוגל? אבל לפעמים קשה לי עם הכללות. היו אנטישמים רשעים ויד גם היום. היו אלה שכביכול היו חברים של דוד או בן דוד של אבי והטביעו אותו בנהר כשהגרמנים פלשו לצ'כיה אבל לא אומר בגללם שכל הצ'כים אנטישמיים. היו להורי  חברים טובים שניסו לעזור, החביאו רכוש, עזרו להציל ילדים וכאלה שלא היה להם אומץ או היכולת למחות על מה שקורה..והכרתי גם יהודיה שלא ראתה פסול בזה שרדתה בחברותיה היהודיות, כדי להציל את עורה. היתה לה ברירה? אם לא היא אז היא היתה נהרגת והיתה בטח מישהי אחרת בתפקיד.

אני וגם בתי שהיינו קרובות לאימי שבסוף השואה היתה יתומה אלמנה ואם שכולה לא היינו זקוקות לסיפורים רבים.  מספיק היה לראות את העצב בעיניה גם כשצחקה, ןצחקה הרבה כי זכתה להקים משפחה חדשה..כל כך חיינו בביתה בצל השואה שהנטל כבד. איני מסוגלת להגיע לבקור ביד ושם. בקושי הצלחתי להכנס לטרזניינשטט. אני מסתפקת בזכרונות מהמוזיאון הפרטי של אבי שהיה טמון בקופסה של שוקולד ורק בגיל 14 נחשפתי אליו: הטלאי הצהוב, כסף של הגטו, מפת טרזין. הרבה צילומים של בני משפחה וחברים שאינם מאוגדים באלבום שהוברח מצ'כיה. מעט סיפורים על החיים באושויץ וברגן בלזן, בינהם סיפור על קצין גרמני שלחש משהו לאימי והוצא להורג למחרת.

עם כל הכבוד וחשיבותם של הסיורים המאורגנים לבני נוער ולצעדות בפולין אני לא בטוחה שיש להם השפעה מעבר להשפעה על המשתתפים בהם. אין לזה מספיק פרסום/פעילות הסברה ותזכורת עולמית. משרד החוץ גווע.

פרופגנדה - ממש לא

אהבת הארץ ואמון בשלטון החוקי ובכל מה שהוא מייצג -ממש כן 

@aljaje

אני מוסיף שמאוד היה קשה לי לקרוא את המילה פרנויה על ההסתכלות שלנו על השואה אולי להיפך אנו קצת מסתכלים על זה בסלחנות … בתת מודע.

פארנויה, פר אקסלנס (ולאומנות קיצונית). 

אם קראת את הפרופגנדה של אדון משה22.

לא הבנתי את המשפט על הסלחנות.

יש הבדל במטרות של שליחת המשלחות השונות למחנות .

משלחות בתי ספר – עניין חינוכי.

משלחות ביטחוניות – חיזוק התרעה, חינוך דורות של מפקדים ומנהיגים לעתיד והמשך המורשת.

משלחות ממלכתיות / ממשלתיות / פרלמנטריות – ייצוג המדינה ויחסי חוץ ועוד.

מטסי חיל האוויר – הרתעה , חיזוק תחושת הביטחון והעברת מסר ברור וחד משמעי שהיום מדינת ישראל חזקה ויכולה להגן את אזרחיה בכל מקום ובכל זמן.

כל משלחת והמטרות שלה והן משלימות אחת את השנייה ולכן כולן חשובות ולא ניתן לוותר או לבטל אף אחד מהם.

אני מוסיף שמאוד היה קשה לי לקרוא את המילה פרנויה על ההסתכלות שלנו על השואה אולי להיפך אנו קצת מסתכלים על זה בסלחנות … בתת מודע.

הדברים מאוד נכונים  אנחנו חייבים לא לשכוח את הלקח מהשואה ולהיות ערים לכל סוג של לאומנות של שנאת זרים ולהוקיע אותה בין בתוכינו ובין בחוץ.

צריך ללמד את הילדים את הלקח החשוב הזה . וגם מבלי זה זה חלק מהתרבות שלנו. אבל… השמדת עם שנעשתה בשואה לא על בסיס מלחמה ולא על בסיס שנאת זרים בגלל אהבת אדמה זו או אחרת או סכסוך אלא נטו השמדת עם מתוך שנאה טהורה לעם היהודי שלא שאף לשלוט או לחבל או לעשות משהו דומה אלא רצה חיים שקטים ואדרבא רק סייע בכל מקום בכלכלה ביטחון וכל נושא אחר. זה אנטישמיות שאין לה תקדים במקום אחר. ועל כן מבלי לגרוע בחובתינו לחינוך של אהבת האחר הדברים הנ”ל צריכים לעמוד לנגד ענינו כדבר ראשון בלקח הנלמד במחנות ההשמדה אלינו כעם וזה לא לאומנות (אולי זה ראיה של הגנה) זה נובע מתוך רצון להבין את ההיסטוריה נכון ולקרוא דרכה את העכשיו ולכן מדגישים את המוטיבים  האלו במשלחות ובביקורים שם.

תמים את המסע לפולין כדי לקדם אג'נדה של חיזוק הלאומנות - זאת בעיה. אנחנו מחטיאים את המטרות האחרות, והמסר הכללי והאנושי של השואה מיטשטש. חוזר המנכ"ל של משרד החינוך בנושא המסעות מדגיש את הצורך לחזק את הקשר של התלמידים עם עברם היהודי ואת המחויבות האישית להמשכיות החיים היהודיים ולקיומה של מדינת ישראל.

זה דווקא נשמע כמו מסר חשוב.

זאת באמת מטרה חשובה וראויה, אבל למה רק זה? יש לנו מסמך חשוב יותר והוא חוק החינוך הממלכתי מ–1953, שמדבר גם על פיתוח יחס של כבוד לזכויות האדם, על ערכים דמוקרטיים וחינוך לחתירה לשלום וסובלנות. כל מה שאני רוצה זה שמשרד החינוך יפעל לפי החוק הזה במלואו ויחיל אותו במלואו גם על המסע לפולין.

אז המערכת משדרת לתלמידים שהכל זה רק יהדות וציונות ואין מסרים אחרים?

כן. המסעות בנויים בדרך כלל סביב הסיפור היהודי־ציוני והיהודי־לאומי והרבה פחות על מסרים אוניברסליים ועל משמעות השואה. זה כל כך מוכוון ומתוזמן ומנוהל באופן מניפולטיבי על ידי מערכת הדרכה משומנת מאוד, עד שאין כמעט מרחב לביטוי קבוצתי ואישי של החוויות שהתלמידים עוברים, וגם נוצרת אווירה שבה תלמידים לא יכולים להגיד "בואו נסתכל על סבל של עמים אחרים". אם מישהו מנסה לומר משהו בכיוון - יש תחושה שזה צורם, זה כמעט טאבו.

אנחנו מפספסים הזדמנות להעביר ערכים חינוכיים אמיתיים. זכר השואה הוא תמרור בחיי האנושות, לאו דווקא בחיי העם היהודי. אנחנו לא זקוקים באמת למונופול על השואה. התוצאה המתבקשת של סיפור השואה כסיפור יהודי היא הרבה פעמים פרנויה, וזה אפילו מסוכן. ישראל לא מטפלת כראוי בשימור ובטיפוח זיכרון השואה. מה שחסר הוא האמפתיה לחיים - ולא למתים. במקום זה מייצרים פחד.  (מבט אחר - חומר למחשבה).