בחזרה

איסלנד - 25 יום בעולם אחר לגמרי - החלק השני



  • סיימתי את הסיפור ביום ה 12 בחלק הראשון של הדיווח, ויצאתי להפסקה ארוכה לחופשת חגים (בדרא”פ אהובתי...)

    קישור לחלק ראשון

    https://community.lametayel.co.il/topic/151593/%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93-25-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%99?page=1

     

    וממשיכים ביומנו ה 13 באי המופלא.

    היום ה 13 הוא יום מעבר מחלקה המזרחי של איסלנד אל הצפון.

    התחלנו בנסיעה על כביש  הטבעת מערבה, עצירה ראשונה במפלי RJUKANDI. אמנם ניתן לראותם מהחניה אבל מומלץ לטפס את העלייה הקצרה (אם כי התלולה) עד למרגלותיהם. הילדים לא נשמעו להמלצה… הלכנו המבוגרים בתורות :-)

    משם פניה אל STUDLAGIL . קניון יפהפה שלמעשה נחשף עם הקמת הסכר במעלה הנהר, אותו סכר שביקרנו בו אתמול. עם ירידת מפלס המים נתגלו צורות המשושים היפות שהיו עד כה מוסתרות ע”י מפלס המים הגבוה. יש שתי דרכים לטייל כאן – ברגל דרך הגדה המזרחית במסלול הליכה ארוך, אבל מאפשר ירידה עד למרגלות הקניון, או ברכב דרך הגדה המערבית – מה שמאפשר הליכה קצרצרה לתצפיות, אבל לא ניתן לרדת למטה. השביל תלול ועלול להיות מסוכן אם רטוב וחלקלק. יש חבל לאורך כל החלקים התלולים כך שאין בעיה כל עוד אין בוץ. על הילדים יש לשמור היטב. ירדנו אל שתי התצפיות המחוברות ביניהן בשביל רוחב. המראה יפהפה ומצדיק לדעתי את הסטייה מהמסלול. לו היה לנו מספיק זמן הייתי שמחה לעשות את המסלול  היורד לתחתית הקניון. הוא לא נראה מסלול קשה, רק ארוך (4 ק”מ לכל כיון אם אני זוכרת נכון).

    מכאן אנו ממשיכים אל האתרים הקלאסיים של הצפון.  התחנה הבאה – מפלי דטיפוס, סלפוס והפרגיפוס. אנו פונים צפונה על כביש 862 המספק תצפית על המפלים ממערב. זה הכביש להגיע אליו בשעות אחה”צ אם רוצים לראות את הקשת מעל המפל. מצד שני – הגעה בשעת אחה”צ מאוחרת גוררת צל על הגדה המערבית, מה שמקשה על הצילום. אנו מגיעים סמוך למגרש החנייה של דטיפוס, אבל לפני כן אנו פונים בדרך עפר אל מגרש החנייה של הפרגיפוס, מצפון לדטיפוס. המקום ריק לחלוטין. הילדים מוותרים, אנו המבוגרים יוצאים בתורות לסיבוב מהיר לתצפית על המפל והקניון היפה. מקסים ובהחלט שווה את העצירה הקצרה הנוספת.  חוזרים לעבר החניון של דטיפוס. הילדים עייפים, אבל הגדול מסרב לוותר. אני יוצאת איתו לתצפית על מפל דטיפוס, מה שאמור לקחת לנו כ 20 דקות. אנו הולכים במהירות במסלול ומגיעים לתצפית על המפל היפה. השמש זורחת ומעל המפל נפרשת קשת, בתחילה חצי קשת אולם מהר מאוד מופיעה קשת שלמה כמעט לגמרי. כמה יפה. המפל עצום. המים זורמים בעוצמה מטורפת. מראאה מדהים ועוצמתי. ישנן כמה נקודות תצפית, אנו משפרים מעט עמדות אבל לא ממשיכים עד לסוף אל התצפית האחרונה אלא מחליטים לחזור בזריזות ולהכניס גם את סלפוס לסיבוב. אנו הולכים בקצב מהיר לעבר סלפוס. המראה שונה מאוד . השמש לא מחמיאה בשעת אחה”צ מאוחרת כאן, אבל עדיין מצלמים וחוזרים על עקבותינו. בדרך פוגשים בשאר החבורה שהחליטה לצאת ולבקר במפל אחרינו…

    השעה כבר מאוחרת אבל יש עדיין אור, אז לא ננצל אותו? ממשיכים עוד קצת צפונה אל Hljóðaklettar  סלעי ההד. יש כאן מסלול מעגלי קצר ומסלול מעגלי ארוך. אנו מתחילים ללכת, יש כאן תצורות גאולוגיות מוזרות ומרשימות, כשהמעניינת שבהן היא קיר ענק של משושי בזלת. הקיר ניצב במקביל לנהר ומחזיר את קול הנהר, כך שכעומדים בסמוך אליו הנהר נשמע מגיע מכיוון הקיר ולא מהכיוון בו הוא באמת נמצא, תופעה מדהימה על שמה נקרא בעצם המקום. כל מסלול ההליכה עובר בין תצורות הסלע המוזרות, מגיע גם למערה יפה, ואז ניתן לקצר דרך המסלול הקצר או להמשיך לארוך. בנקודת הפיצול אנו מתפצלים גם אנו – אני ממשיכה עם הגדול למסלול המלא והילדים שהתעייפו חוזרים עם הבעל לרכב. המסלול לא ארוך אבל מטפס בתלילות וגם מתחויל להיות מעונן וערפילי. אנו הולכים במהירות, יש קטע אחד קצת תלול ומפחיד לקראת הסוף והילד קצת מפוחד, גם מהטיפוס אבל אולי בעיקר מהאווירה, שנינו לבד, והערפל המסתורי גורם לו לתחושה מוזרה. אני מרגיעה אותו. אנו למעשה מחמיצים את התצפית היפה בשל הערפל , אבל החוויה תשאר איתנו לנצח…. חוזרים בהקלה אל הרכב לגלות שהקטנה החליטה בדרך חזרה שהיא יכולה לעבור את הנחל הקטן לבדה ונרטבה.. טוב , ממילא תיכף נגיע לבקתה שלנו, ליד אסבירגי.

    היה יום ארוך וקצת מתיש אבל מלא במראות יפים. מה שאנו לא יודעים הוא שמזג האוויר הנהדר כאן עומד להגמר אוטוטו, ומזג אוויר קשה בהרבה הולך ללוות אותנו כמעט עד לסוף הטיול.

     



  • -

    -

    -

    -

    -

    -

    -הפרגיפוס

    -

    -דטיפוס

    -

    -

    -סלפוס

    -

    -סלעי ההד

    -

    -

    -

    -

    -



  • יום 14- יום מדהים של שמש נעימה ויפה, וביקור במקומות היפים ביותר של הצפון. חוזרים דרומה על כביש 862 שבו נסענו אתמול, הפעם ללא עצירות, ישירות עד לקרפלה. עוברים בדרך במיצג המקלחת המשונה ודרך הצינור שמתפתל מעל הכביש. בזמן התכנון הוספתי את מרכז המבקרים של קרפלה לרשימת המקומות בהם נרצה לבקר, אבל ביום שמש כזה לא מבזבזים זמן על תחנת כח… עדיף לצאת ולטייל בחוץ. מטפסים אל הלוע ויטי, טיפוס קצרצר ממגרש החנייה מוביל לתצפית הראשונה. עוד טיפוס לא ארוך מוביל אל נקודת תצפית יפהפיה מלמעלה ממנה ניתן לתפוס את כל הלוע בתמונה אחת. יורדים בחזרה ונוסעים נסיעה קצרצרה אל מגרש החנייה של Leirhnjúkur. מכאן מסלול הליכה בינוני באורכו מוביל אותנו אל ובתוך איזור גאותרמי מהמם מביופיו ובצבעיו. המסלול ממש לא קשה, חלקו הראשון עובר בדק שהוסדר לא מזמן, ולאחר מכן ממשיך בשדה לבה, וחוזר אחרי הקפה ונקודת תצפית מהממת על העמק כולו אל מגרש החנייה. אחד המסלולים השווים באיסלנד, ללא ספק. אנחנו מגיעים אל סיום הדק, והקטנה מחליטה שזה לא פייר שאני הולכת עם הגדול לבד מדי פעם, גם היא רוצה זמן איכות עם אמא. זו תחילת היום והמסלול מהמם ולאף אחד אין כוונה לוותר עליו… אבל הקטנה מתעקשת והעקשנות שלה יכולה לשים פרד בכיס הקטן… נו טוב, לקחתי אותה קדימה ואמרתי לה שאבא והאחים "יחזרו בדרך הקצרה" ואנחנו נמשיך לכל המעגל. הילדה היתה בשמיים, עד לרגע בו הבלתי זהירים מאחור צמצמו את הפער ונתגלו לעיניה… בוא נגיד שלקח לא מעט זמן וגם שוחד של "על הכתפיים” להרגיע אותה 🤣

     

    סיימנו עם המסלול ומשם אל עוד אחד משיאי הצפון HVERIR. כשהגענו הקטנה היתה כבר עייפה, אז לקחתי את הבנים לשיטוט באיזור לבד, והבעל אמר שיוותר.  ירדנו מהרכב והתחלנו ללכת באתר. מדהים פשוט מדהים, אין מילים לתאר את היופי והתדהמה מהמקום הלא אמיתי הזה. כמובן שלא היה סיכוי שאתן לבעל להחמיץ את זה. עשינו מסלול מעגלי וחזרנו לרכב ואז חיכינו לו שיעשה סיבוב גם הוא. לקצרים בזמן החלק המרשים ביותר נמצא בהמשך מהמרפסת בחלק הגבוה יותר בשביל שיורד דרומה, אם כי זה אתר חובה לחלוטין ולא כדאי לצמצם את זמן הביקור בו. יש כאן שילוב של מראות, צבעים, ריחות, חום שיוצא מהאדמה, בקיצור, מכל הטוב שיש לאיסלנד להציע..

     

    ממשיכים אל אגם מיוואטן, עוצרים לרגע לתצפית קצרה על אגם התכלת היפה והרעיל לפני האגם, וממשיכים בהקפת האגם, אבל לפני ההקפה עוצרים לקניות וארוחת צהריים ב Reykjahlíð. על בטן מלאה ממשיכים אל הלוע הגדול של HVERFJALL . מגיעים למרגלותיו אבל מוותרים על הטיפוס למעלה כי יש עוד דרך ארוכה לפנינו ואי אפשר להספיק הכל..מגיעים לדימבורגיר למסלול קצר.  האמת היא שמלכתחילה האתר נראה לי פחות אטרקטיבי, אבל המסלול היה נחמד לילדים, והם בחרו בו. האיזור יפה ומיוחד, אבל אחרי כל המראות שראינו, הוא לא בטופ לטעמי. כך או כך היה מסלול קליל ונחמד והכי חשוב הילדים נהנו בו. עשינו תחרויות קפיצות על הסלעים ומסלולי מכשולים לאורכו… קצת יצירתיות לדרבון ילדים במסלולי הליכה אף פעם לא מזיקה 🤣. משם ממשיכים בהקפה, עוצרים רק לצלם בהופדי וכך גם באיזור המכתשים המדומים בו ממש רציתי לצאת אבל כבר היה מאוחר ומעייף אז הסתפקתי בתמונות מהחנייה. משלימים את הקפת האגם וממשיכים לאסבירגי דרך הוסביק. בהוסביק עצרנו בנמל וצילמנו את השקיעה היפה. מהוסביק בחזרה לאסבירגי שמעתי על נקודה בה יש פאפינים. עצרנו וחיפשנו אבל לא מצאנו אותם. המשכנו לאסבירגי ללינה אחרי יום שמש נהדר עתיר מראות.


     



  • -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -HVERIR

    -

    -

    -

    -

    -

    -הפסקת צהריים, בא לחפש שאריות...

    -

    -מיואטן

    -הוסאביק-שקיעה

    -



  • וואהו!!!

    קראתי עכשיו ברצף את החלק הראשון והשני. 

    אין לי מילים. התמונות מרהיבות ביופיין .

    תודה רבה על השיתוף ועל הפירוט הרב בו את מספרת. 

     

    טל



  • @Tal1968


    תודה :-)

    משתדלת לכתוב בפירוט גם בשביל שיהיה  ערך בפוסט לשאר המטיילים וגם כדי לזכור את הכל אח”כ, לפני שהכל נהיה סלט במח...



  • יום שמש נוסף לפנינו ואנו ממשיכים בדרכנו מערבה. מתחילים בטיול קצר של בוקר בקניון אסבירגי. הולכים אל בריכת הברווזים היפה ואל תצפית עליה מגבוה, וחוזרים לרכב. משם ממשיכים שוב לכיוון הוסביק ועוצרים שוב בתצפיות של הפאפינים. יש 2 כאלו. אחת מסומנת במפה, תצפית מגבוה על פאפינים שנמצאים בתוך המים, עם מרפסת תצפית מסודרת. השניה היא מעט אחריה, יש דרך שמובילךה לחנייה ללא שילוט כלשהו. אנו עוצרים ומתקרבים לקצות המצוק משם ניתן לראות בבירור את הפאפינים. למרות שהם רחוקים יותר ממה שכבר ראינו, עדיין אי אפשר לעמוד בפני הציפור המתוקה הזאת, ואני חייבת לצלם עוד כמה תמונות. השמש אמנם זורחת אבל אנחנו עומדים על מצוק ויש רוח מאוד קרה. ממחר כבר יהיה הרבה יותר גרוע… הילדים מוותרים על עוד פאפינים (ראינו כבר). אני לא יכולה לוותר….

    מכאן ממשיכים לכיוון מערב, עוצרים במפלי גודפוס המפורסמים. קר. ממש ממש קר. סיבוב קצר לכמה תמונות וממשיכים בדרכנו. מקום הלינה שלנו בשני הלילות הבאים הוא בחווה ב GRENIVIK. איזו דרך מדהימה לשם, פשוט מדהימה. שדות חיטה עטורי מרשמלו בצבעים שונים, ההרים, והפיורד הכחול. המפרץ של אקוריירי הוא בהחלט אחד האתרים היפים בצפון, ובעיקר חלקו המזרחי בו אנו לנים. אנו מגיעים אל החווה והילדים רצים אל מגרש הדשא הגדול לשחק כדורגל ולהתנדנד בנדנדות בזמן שאנו מכינים את ארוחת הערב. איזה כיף.



  • -

    -

    -

    -הפאפינים מלמעלה

    הנקודות של תצפית הפאפינים נמצאות על כביש 85 לאחר העלייה מכיוון אסבירגי, כשמגיעים לאיזור המצוקים.

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -מפלי האלים

    -

    -בדרך לגרניויק

    -

    -בחווה

    -



  • @הזברה

    זברה !

    כל הכבוד ששבת אלינו להשלים את הסיפור!

    עוקבת אחר ההמשך!



  • @הזברה

    זברה, כיף שיש המשך !

    התמונות מרהיבות , והפאפינים מתוקים ביותר ,

    ועכשיו אני מבינה למה מי שביקר באיסלנד פחות מתלהב אח''כ מהגייזרים של ילוסטון....



  • @pninit1234

    היי זברה,

    גם בעיניי -HVERIR הוא אחד המקומות המהממים באיסלנד.

    לא יאומן שגם בצפון מצאת פאפינים!!!

    נילי

     



  • @nilih אמר:

    לא יאומן שגם בצפון מצאת פאפינים!!! נילי

     

    חח עשיתי עבודת הכנה ולא פסחתי על אף הזדמנות אחרי שפספסנו אותם בנורבגיה. הם כאלו חמודים!!!



  • היום ה 16 לטיול מוקדש לאיזור הפיורד של אקוריירי. יום שמשי ונאה אם כי הקור כבר מתחיל לתת את אותותיו… אנו יוצאים מגריניויק ונוסעים לאקוריירי , מצטיידים בסופר וממשיכים צפונה. נחמד היה לגלות כי האור האדום ברמזורים באקוריירי הוא בצורת לב ♥

    פונים צפונה ועוצרים ב HJALTEYRI. מדובר בנקודה פצפונת ממנה יוצא שייט לוויתנים וניתן גם לראות לוויתנים מהחוף. יש כאן גן שעשועים נחמד לילדים והנוף יפהפה. אנו עוצרים לארוחת צהריים בשולחנות מסודרים הצמודים לגן השעשועים, אני עושה סיבוב לכיוון המזח לחפש לוויתנים. המים שקטים שקטים ולוותנים אין. אבל הנוף יפהפה, השמש זורחת, רק האוויר קר!!!

    מכאן אנו ממשיכים צפונה אל דלויק. הנסיעה לאורך הפיורד נופית ומקסימה. מה שאהבתי באיסלנד הוא שהנוף כל הזמן משתנה. אנו מגיעים לדלוויק ומכיוון שכל כך קר מחליטים להכנס למוזיאון המקומי הקטן. איזו החלטה נכונה. מדובר במוזיאון בן 3 קומות, חלקו מוקדש לאדם הגבוה בעולם (שיא שנשבר לאחר מותו, אולם בשעה שחי החזיק בשיא), חלקו מוזיאון טבע עם פוחלצים כולל דב קוטב וכלבי ים ואפילו פאפין לבקן, ועוד חלקים מעניינים על נשים איסלנדיות מהאיזור, תצוגות של כלי מטבח וכלי עבודה ישנים ועוד. למעלה יש גם משחקיה קטנה לילדים. מכיוון שהיינו לבד כשהגענו , קיבלנו סיור מודרך וצמוד מהעובדת במקום. היה מרתק, ואנחנו לא בדיוק אנשי מוזיאונים.

    מדלויק המשכנו בנסיעה צפונה עד אולפספיורדור לספוג את הנופים המדהימים ולשחרר את הילדים לקצת השתוללות בגן השעשועים המקומי, ואז חזרנו על עקבותינו עד לאקוריירי, שם נכנסנו לבריכת השחייה המקומית. הטמפרטורה הקרה בחוץ (כ 8 מעלות) לא מנעה מאיתנו את הבילוי האיסלנדי הקשוח במים החמים תחת כיפת השמים. באיסלנד נהג כאיסלנדי...



  • -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -



  • @הזברה

    כל הכבוד שחזרת להשלמות ולהאריך לנו את היופי הזה.

    (לא הבנתי בהתחלה מה למרשמלו ולשדות חיטה, אבל התמונות מבהירות זאת לגמרי. שילוב מושלם(:  )



  • היום ה 17 לטיול שמשי גם הוא אבל מה שלא רואים בתמונות זה את הרוח והקור. מכאן נכנס גל קור ורוחות אכזריות שהקשו עלינו מאוד את המשך הטיול. אם גם כך היו מקומות שהילדים העדיפו לוותר עליהם, מעכשיו הם ויתרו על יותר. חלק גדול מהדברים עשינו בהרכבים חסרים או בתורות, רק המבוגרים. זה בהחלט היה מבאס, אם כי זוהי איסלנד, על הטוב והרע שבה.

    למעשה זהו יומנו האחרון בצפון איסלנד, בדרכנו אל הפיורדים המערביים. אנו יוצאים מגריניויק ונוסעים בדרך יפהפיה לעבר נקודת הסיום היומית שלנו בקוומסטנגי. בדרך אנו עוצרים לביקור במפל+מעיין חם בטבע – REYKJAFOSS מדרום לוורמליד. אנו חונים במגרש החנייה. הרוחות מכות בחוזקה. מדובר בהליכה לא ארוכה ואנו מתעטפים בכל בגדינו ויוצאים אל הרוח והקור. הליכה קלה לעבר המפל, לידו מעיין חם ונעים. אני מעדיפה להשאר בחוץ רק מהמחשבה על להתלבש אח”כ ברוח הזאת, שאר ההרפתקנים קופצים למים החמים. לאחר שהות ארוכה במים הם קופצים החוצה, מתלבשים בזריזות, מצלמים את המפל היפה וחוזרים לרכב. בהחלט עצירה שווה. ממשיכים מערבה אל Kolugljúfur Canyon. האוויר קפוא בחוץ, פשוט קפוא. אני יוצאת לבד לשיטוט וצילום במקום. כולם נשארים ברכב. זה מפל מרשים הזורם לתוך קניון עם הליכה מינימלית. אבל הרוח אוי הרוח!!!

    קופצת קפואה בחזרה לרכב. התמונות לחלוטין משקרות, נראה כאילו שמש ונעים.אז שמש יש אבל נעים בכלל לא….

    מכאן להקפת חצי האי וכסטנס – נקודה ראשונה לתצפית על כלבי הים היא OSAR, ממש צמוד לנקודת התצפית על סלע הטרול HVITSERKUR. אנו מגיעים אל התצפית על הסלע. כבר שעת ערב מאוחרת וקפוא בחוץ. מעלות בודדות ורוח מקפיאת עצמות. הבעל מחרף נפשו ויוצא לנקודת התצפית על הסלע, הוא חוזר לאחר זמן מה ומודיע שהסלע יפה אבל אין פה שום כלבי ים. “זה כי ההליכה לכלבי הים היא מהצד השני של מגרש החנייה” אני עונה. לא נראה לי  הוא עונה, רואים מהתצפית של הסלע ממש רחוק ואין שום כלבי ים באופק, וחוץ מזה תראי את האנשים כאן כולם הולכים לתצפית על הסלע, אף אחד לא הולך למקום אחר. אני מתעקשת שקראתי שכאן כלבי הים ולא יעזור אני הולכת לחפש אותם. קודם אלך לתצפית ואז אחזור לנקודה השנייה. הולכת לתצפית היפה על הסלע וחוזרת, יש שלט בחנייה ועל השלט ציור של כלבי ים. בבקשה – אני מראה לו, הנה כלבי ים. טוב, לכי לחפש הוא עונה בספקנות. אני פונה לצד השני של מגרש החנייה. אכן רואים את כל החוף מהתצפית של הסלע וכבר ספקות מתחילים להתגנב אל ליבי, אבל לא עוברות שתי דקות ואני מבחינה בכלב הים מרחוק, על הגדה השנייה. הם כל כך רחוקים שאין אפשרות להבחין בהם מהתצפית על הסלע, המרוחקת יותר, אבל מכאן ניתן לראות אותם בבירור. מבסוטית אני טסה לאורך השביל, מגיעה אל החוף עצמו ומתקרבת ככל האפשר כדי להוציא תמונה סבירה, טוב שיש זום רציני למצלמה……. מצלמת ופונה חזרה לרכב, יש כלבי ים!!!!

    הילדים מוותרים על התענוג של צפייה מרחוק בכלבי הים. קר, מה זה קר? קפוא בחוץ!! משלימים את הסיבוב בחצי האי ומגיעים לקוומסטנגי. את שאר נקודות כלבי הים נשאיר למחר.



  • -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -



  • הבוקר של היום ה 18 לטיול, ומזג האוויר הקפוא ממשיך. דחינו מאתמול את הביקור בשני המקומות הנוספים של כלבי הים לבוקר כי ציפינו שיהיה נעים יותר אבל למד הטמפרטורה ברכב אין בשורות טובות עבורנו היום. קפוא. יוצאים מקוומסטנגי צפונה אל הנקודה הראשונה הנקראת SVALBARD. המקום לא מופיע במפות או בשמו בשטח, אבל יש שלט קטן ומפרץ חנייה קטן ממנו יוצא שביל לא ארוך המוביל לתצפית על הסלעים. אנו עוצרים ויוצאים, לבושים היטב, ומגיעים אל התצפית. כלבי הים אינם קרובים, הם יושבים על הסלעים מרחוק, אבל ניתן לראותם בבירור. מכאן אנו ממשיכים עוד כמה ק”מ אל הנקודה השנייה הגדולה והידועה יותר ILLUGASTADIR. כאן יש מכוניות רבות יותר, והשביל לתצפית ארוך יותר. ממש ליד החנייה מתחבא בדשא גוזל של  שחפית הקוטב. במהלך ההליכה אל נקודת התצפית עוברים דרך איזור בו יש המון שחפיות ועוד ציפורים. הכל כל כך יפה מסביב… מגיעים אל צריף קטן שם נקודת התצפית. גם כאן כלבי הים מרוחקים יחסית, טוב שיש זום רציני במצלמה. אני משתמשת במצלמה קומפקטית קטנה ולא יקרה שאכן נותנת תמורה מצויינת. הגעתי למסקנה שבטיול כזה עדיף להשאיר את המצלמה הגדולה והמסורבלת בבית, ולקחת אותה רק לאפריקה לצילומי ספארי.

    אנו מסיימים את התצפית די בזריזות כי ממש ממש קר. הרוח מקפיאה את הידיים והפנים ואנו מזדרזים לחזור לרכב. מכאן אנו חוזרים על עקבותינו  ומתחילים בנסיעה לעבר הפיורדים המערביים.



  • -

    -

    -

    -

    -

     

    -

    -

     

    -

    -

    -

     

    -



  • ובכן אנו בדרכנו לעבר הפיורדים המערביים. אני חושבת שאין (כמעט) מי שתכנן טיול לאיסלנד שלא העסיק את עצמו בשאלה – פיורדים מערביים כן או לא? אז לי היה ברור שניסע לשם, בטח ובטח בטיול של 25 ימים. מנסיוני המקומות שכוחי האל, הנידחים, הפראיים, אלו המקומות האהובים עלי ביותר והייתי די בטוחה שכך יהיה עם הפיורדים המערביים. הקצבתי 4 ימים לטיול בהם, וגם כך לא הקפנו את כל המסלול אלא ויתרנו מראש על החלק הצפוני בכדי לא לנסוע שעות על גבי שעות. 2 לילות באיזור הולמויק, ושני לילות בקצה המערבי המרוחק, בפטרקספיורדור.

    הולמויק נמצאת פחות או יותר באותו קו אווירי של נקודת התצפית על כלבי הים, אבל בשביל להגיע לשם יש לעשות הקפה ארוכה ארוכה לאורך קו החוף המתפתל. וכך אנו יורדים דרומה בכדי לטפס שוב צפונה בכביש 68 המוביל אותנו אל חלקם המזרחי של הפיורדים המערביים. כבר בנסיעה הזו אנו מבינים שבחרנו נכון, והפיורדים המערביים הולכים לספק את הסחורה. שקט ושלווה, נופים מדהימים, ואפילו הפתעה או שתיים.

    אנו נוסעים ברכב, מתבוננים ביופי הנהדר מסביבנו. באיזשהו שלב אנו מטפסים ואז יורדים כשהמפרץ של הולמויק מולנו. מדהים. ואז אני קולטת יאכטה בלב המפרץ. בודדה. אני מסתכלת עליה ופתאום קולטת – זו יאכטה לצפייה בלוויתנים, ולידה עולה שפריץ של מים. יש שם לוויתן אני מודיעה לכולם, ואכן  הלוויתן מופיע. זה אמנם מאוד מאוד מרחוק, אבל תודו שלראות בנסיעה מהחוף לויתן מול יאכטה זה מרגש……!

    מגיעים להולמויק אבל לא עוצרים. מקום הלינה שלנו נמצא אחרי הולמויק לכיוון חצי האי דרנגסנס. מצאתי פה צימר חלומי עם דק ענק וג’קוזי עליו שמתמלא בצינור ממי המעיין החם הסמוך. חלום של מקום.

    ואז, קצת לפני ההגעה – הפתעה מספר 2. אנו עוצרים לצלם להקת ציפורים יפה שנחה על המים, ולפתע מבחינים בכלב ים. אין כאן היכן לעצור, אבל אנו נוסעים באיטיות ומצלמים מהכביש. לידו מופיע עוד אחד. איזה יופי של הפתעה, ולמרות שכבר ראינו כלבי ים היום, תמיד כיף לראות עוד ועוד.

    מכאן נסיעה קצרה אל הצימר המושלם, באמת מושלם. הילדים ממלאים בשמחה את הג’קוזי ומבלים בו בערב. יש גם שני ארגזי משחקים לילדים שהשאירו לנו… הדירה עצמה רחבה מאובזרת ונעימה. כמה כיף כאן!


 

בחזרה