בחזרה

איסלנד - 25 יום בעולם אחר לגמרי - החלק השני



  • -

    -יאכטה ולויתן!

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -



  • @הזברה

    צילומים מדהימים!!!

    אנחנו היינו רק 16 ימים, אבל היה ברור לי מלכתחילה שלא נוותר על הפיורדים המערביים. מזל שהמעבר מן המערב לדרום היה דרך הצפון והמזרח, כך שבהדרגה התרגלנו לעומס התיירים.

    נילי



  • @nilih

    כפי שכתבה נילי לפני , הצילומים מדהימים!!!

    וכיף גדול לחזור ולטייל איתכם במקומות בהם היינו לפני 5 שנים.

    תודה על השיתוף המפורט !



  • תודה לשתיכן, איסלנד בהחלט מספקת שפע הזדמנויות צילום, גן עדן לצלמים חובבים!


  • @הזברה

    אמנם ויתרנו על איסלנד לשנה הבאה, אבל ממשיכה ללוות אותך בטיול.. 

    תמונות מהממות ואחלה סיפור 😊 בטח נשתמש בו בעתיד. 

    אגב, עם איזה מצלמה את מצלמת? 



  • @eden24h אמר:

    @הזברה

    אמנם ויתרנו על איסלנד לשנה הבאה, אבל ממשיכה ללוות אותך בטיול.. 

    תמונות מהממות ואחלה סיפור 😊 בטח נשתמש בו בעתיד. 

    אגב, עם איזה מצלמה את מצלמת? 

     

    יש מקומות שצריכים להמתין בסבלנות עד שהזמן שלהם יגיע. כך קרה לי עם מערב ארה”ב שחיכתה 20 שנה בערך…. גם זמנה של איסלנד שלכם יגיע :-)

    אני מצלמת עם קנון 720sx מצלמה קומפקטית עם זום מכובד.



  • יום 19 לטיול מוקדש לצד המזרחי של הפיורדים המערביים. התוכנית המקורית היתה לצאת כאן לשייט לוויתנים, וכפי שראינו אתמול אכן הלוויתנים נצפו גם נצפו, אבל הבעיה שעמדה בפנינו היתה גל הקור הנורא והרוחות. להפליג בקור כזה יהיה לא פחות מסיוט עבור הילדים. אנו מחליטים לוותר על השייט בלב קצת כבד ומקווים שבהמשך,בחצי האי סנייפלסנס, מזג האוויר ירגע ונוכל לעשות אותו (ספוילר – זה לא יקרה...). אנו קמים בבוקר ופונים צפונה לאורך הכביש הנידח ביותר של הפיורדים המערביים – כביש 643. השמיים מעוננים חלקית, ואנו מתחילים בהליכה קצרצרה אל מפלון נחמד ממש לא רחוק מהבקתה שלנו. חוזרים לרכב וממשיכים בנסיעה לאורך קו החוף. מעט מאוד מכוניות עוברות כאן ובלבי תקווה לראות אולי שועל שלג. אנחנו פוגשים המון ציפורים, ברווזים, ברבורים יפהפיים, אבל שועל שלג אין. לאחר שהרחקנו מספיק אנו שבים על עקבותינו וחוזרים לבקתה לארוחת צהריים. לסיבוב אחה”צ תכננו ללכת אל הבריכות החמות בדרנגסנס והקפת חצי האי הקטן ברכב. אנו מצטיידים בבגדי ים ומגבות ונוסעים לעבר הבריכות החלומיות המשקיפות על המפרץ היפהפה. מגיעים לשם והבריכות עמוסות, וגם אל מול הבריכות הילדים גילו מגרש משחקים ומגרש כדורגל. מחליטים להתחיל במגרש המשחקים ומגרש הכדורגל, בעוד אני מחכה לחבורה בתוך האוטו החונה ומשקיף לעבר המפרץ. המים שקופים, כחולים, צלולים, ובעיקר שטוחים. על פני המים להקת ציפורים ענקית. אני מביטה מוקסמת, מצלמת, בהמתנה לילדים שיסיימו לשחק. ואז פתאום הציפורים מתרוממות מקו המים, מעופפות באוויר, יש שם המולה, משהו קורה. מביטה היטב, ואכן יש סיבה למסיבה. יש שם שני לוויתנים!!! אם אנחנו לא באנו אל הלוויתנים אז הלוויתנים יבואו אלינו 🤩 אני מתחילה לצלם וקוראת לשאר החבורה שיגיעו – יש פה שני לוויתנים במים. אנחנו מתבוננים בהם ארוכות. הם שוחים, מוציאים סנפירים מדי פעם מהמים, אפילו קצה זנב הצלחתי לתפוס, אם כי זה קשה ביותר לתפוס אותם במצלמה הקומפקטית שאינה מהירה כמו מצלמת הרפלקס. לאחר צפייה ארוכה הם כבר מתרחקים, ואנו נוסעים בעקבותיהם לאורך המפרץ ומשפרים עמדות. מחכים שם כמה דקות והילדים מאבדים סבלנות. אני נשארת והילדים חוזרים עם הבעל לגן השעשועים. בשלב הזה הלוויתנים כבר הרבה יותר רחוקים משהיו קודם לכן, אבל אני נשארת ומתצפתת, על אף הקור העז. ואז בשנייה אחת זה קורה – אחד הלוויתנים מגיח החוצה עם כל גופו – מה שנקרא breaching. זה היה כל כך רחוק וכל כך בהפתעה שאני מספיקה לצלם רק את הספלאש הענקי שנוצר כשהוא נוחת בחזרה במים. איזה פספוס… אם כי גם לצפות בזה בלבד היה נהדר.

     



  • מסיימים את הקפת חצי האי היפהפה בשעת אחה”צ כשהשמים מתבהרים והאור הנהדר נופל על הצמחיה וההרים. כמה יפה ושקט ושלו כאן.

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -הבום שלאחר הנפילה….

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -



  • @הזברה

    היי זברה,

    תיאור נפלא! יכולתי לדמין אותך עומדת על החוף ומתפעמת.

    מבינה שאת ממש צלמת מקצועית או לפחות חובבת עם יכולות צילום נהדרות.

    נילי



  • @nilih אמר:

    כולתי לדמין אותך עומדת על החוף ומתפעמת.

     


    אין צורך לדמיין, יש תמונה 😛

     

    ולגבי הצילום רק חובבת, תודה על המחמאה 😍

     



  • @הזברה

    אני רק יכולה לדמיין כמה מפעים זה לראות את הלוויתנים כך במקרה……….

     



  • למחרת אנו עוברים מקצה אחד של הפיורדים אל הקצה השני. יום נסיעה ארוך אבל הנופים, איזה נופים. יום מדהים, אין מילים. חוזרים על עקבותינו לעבר מושבת כלבי הים הסודית, מגניבים עוד כמה צילומים זריזים, ואז ממשיכים עם כביש 61 מערבה, עד לחיבור עם כביש (דרך עפר) 608 החוצה את הפיורדים המערביים מצפון לדרום. הדרך מטפסת למעלה אל רמה גבוהה מלאה באגמונים, ואז יורדת בנוף דרמטי אל הצד הדרומי של הפיורדים. דרך מרהיבה!!! משם אנו פונים מערבה לאורך קו החוף הפתלתל, ועוצרים לארוחת צהריים וחילוץ עצמות במסלול קצרצר למפל Hanni and Nanni. אנחנו נוסעים למגרש החנייה, יש סימון אחריו שהדרך ממשיכה לרכבי4X4 בלבד. יש עלייה קלה על דרך עפר , לא משהו רציני מדי, אז החלטנו להמשיך בדרך הזו עד למגרש השני, הקרוב יותר. איזו טעות…….. העלייה נהיית קצת קשה יותר ואנו בקושי צולחים אותה, ואז, כשמגיעים למעלה והכל נראה בסדר, אחרי שלכאורה עברנו את הכל, אנחנו פונים שמאלה לחנות. ואז פתאום בדרך שלא ברורה לי אנו מגיעים למצב שאנו נמצאים עם סלע ענק בין הגלגל לגוף הרכב ולא יכולים לזוז!, אוי איזה סיפור עכשיו בקצה העולם שמאלה. למזלנו מגיעים 3 מטיילים. אנחנו מבקשים מהם לעזור. בתחילה מנסים לחפור ולהזיז את הסלע אבל הסלע כבד – לפחות 40 קילו ותקוע, וחפירה לא עוזרת. בסוף מוציאים את הג’ק, מגביהים את הרכב , ובכוחות משותפים מזיזים את הסלע מספר סנטימרים בודדים שמאפשרים לנו להחלץ מהברוך… בין לבין אנו מגלים שהבחור יודע כמה מילים בעברית, מסתבר שגר כמה שנים בארץ… חחח איזה עולם קטן. מודים להם ונפרדים לשלום, ופונים להליכה הקצרצרה למפל, ולארוחת צהריים אחרי המאמץ שהפגנו… למזלנו לרכב לא נגרם נזק, רק אנחנו מטונפים כהוגן.

    מכאן פונים ימינה אל כביש 60 בדרכנו אל מפלי דיניאנדי. מגיעים למפלים וקפוא בחוץ וגם מעונן. הילדה עייפה, אז אני יוצאת עם הבנים ואנו מטפסים עד למרגלות המפל. אמנם המפל נראה היטב ממגרש החנייה, אולם אין מה להשוות את המראה משם אל המראה מלמרגלותיו. חובה חובה חובה לעלות עד למעלה.  אנחנו יורדים, והבעל רץ למעלה גם הוא, בינתיים השמיים מתבהרים מעט ונהיים קצת תכלכלים.  היום הזה ארוך מאוד, אבל בסופו של דבר הוא אחד הימים היפים בטיול. הנסיעה מרהיבה כולה, וכשאנו עולים בחזרה ממפלי דיניאנדי ופונים דרומה אל פטרקספיורדור, נגלים לעינינו נופים מדהימים במיוחד. וואוו, אלו בדיוק המראות המיוחדים של הפיורדים המערביים. היום בדרך אנו עוברים דרך כמה בריכות טבעיות ולא טבעיות שסימנתי מראש, אבל כל כך קר בחוץ שאנו מוותרים על  הטבילה, וגם כך היום ארוך ומתיש. מגיעים אל הדירה העימה שלנו בפטרקספיורדור עם השקיעה, והולכים לישון עייפים אך מרוצים.



  • אני פה ממשיכה לעקוב.

    אין מילים על התמונות. המשיכי בבקשה לפנק אותנו בתמונות הנפלאות שלך.

     

    תודה,

     

    טל

     



  • @Tal1968 אמר:

    אני פה ממשיכה לעקוב.

    אין מילים על התמונות. המשיכי בבקשה לפנק אותנו בתמונות הנפלאות שלך.

     

    תודה,

     

    טל

     

     

    🤗
    תודה, התגובות נותנות כח להמשיך במשימה הקשה של השלמת הדיווח 😀



  • --

    -שחפיות מעל הכביש

    -”כביש” 608

    -

    -

    -עסק הביש….

    -לאחר החילוץ

    -המפל

    -

    -

    -אין דברים כאלו

    -

    -

    -

    -הנוף לכיוון הפיורד

    -

    -מטפסים בקור

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    כן כן יודעת, הגזמתי לגמרי עם כמות התמונות מהיום הזה חחח



  • היום ה 21 לטיול מגיע, מריחים כבר את הסוף. היום אנו מטיילים באיזור המערבי של הפיורדים המערביים, מה שנקרא הקצה של הקצה 😀.

    אנחנו מתחילים בנסיעה אל הספינה הטרופה על החוף, הספינה אכן גדולה ומרשימה והיא מצולמת מכל הכיוונים. מכאן ממשיכים הלאה אל הנקודה הכי מערבית – הצ’ופצ’יק של הפיורדים המערביים – לאטראביארג. מדובר בצוק עצום שמתרומם מעל המים, מקום מוכה רוחות במיוחד, ובו אוכלוסיית פאפינים. מכיוון שלא נפסח על אף אוכלוסיית פאפינים באי, פנינו מועדות לשם 🤣.

    מגיעים אל הצוק, ואם עד עכשיו נשבה רוח, אז כאן יש מיני טייפון… אני שואלת מי רוצה לצאת? שקט דממה… בסוף האמצעי מתנדב לצאת איתי אל הרוח האיומה. מטפסים במעלה הצוק, מחזיקה אותו חזק חזק ביד, גם עם המעיל הכבד הרבע עוף הזה יכול לעוף לי בשנייה… עולים מעלה מעלה, אנחנו בסוף של הסוף של עונת הפאפינים, והרוח גם כן כנראה מכניסה לחוריהם את אלו שעוד נשארו כאן. בסוף לאחר עלייה והליכה ארוכה מאוד אנו נתקלים בפאפינים בודדים. הרוח מקשה מאוד. בכדי לצלם יש להתקרב לקצה וזה מסוכן ברוח, כך שהפוזיציה השולטת כאן בקרב הצלמים היא שכיבה. מרוב הקושי לא צילמתי אפילו את הצוקים עצמם המכוסים בפרחים. הנוף כל כך דרמטי ויפה כאן אבל בגלל הרוח אנחנו רוצים לחזור מהר ככל האפשר. בחצי הדרך הבעל מגיע לעברנו, השניים נשארו ברכב בלווית שוחד (הטלפון שלו...). אני נותנת לו את הטלפון שלי והוא קצת מצלם ואנו חוזרים יחד כולנו. לבסוף ממש ליד החניה, בקרבת המגדלור, מגיח פאפין יפה ממרחק קרוב. יש, אני קופצת לצלמו, והבטריה בדיוק נגמרת. החלפה זריזה אבל לא זריזה מספיק ועד שהבטריה החדשה במצלמה הפאפין חזר לחור….באסה. חוזרים לרכב וממשיכים בנסיעה.



  • -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -כך מצלמים

    - בחזרה לרכב

    -

     

     



  • מכאן ממשיכים אל חוף החולות האדומים. בדרך נתקלים באחד מתמרורי המהירות ההזויים אם אפשר לקרוא לזה תמרור (תציצו בתמונות...). אנחנו מגיעים בזמן השפל בכדי לראות את החוף החולי היפה, ואכן מראה נהדר נגלה לעינינו מלמעלה כשאנו מגיעים אל הכביש היורד אל החוף. יורדים  ומטיילים מעט באיזור היפה, עדיין קר, אפילו קר מאוד, למרות שאנחנו על חוף הים ולא למעלה על הצוק. מסיימים לצלם מכל הכיוונים ופנינו חזרה אל פטרקספיורדור. עוצרים בעיירה הנחמדה לקניות ומשחק כדורגל במגרש שמול המינימרקט המקומי. כמובן שגם הטרמפולינה המקומית חייבת להדגם ע”י החבר’ה הצעירים שקשה להם לטייל ברוח, אבל מגרש כדורגל או גן שעשועים או אפילו בריכה ברוח זה בסדר גמור מצידם….! במינמרקט אני מצטיידת בינתיים בקמח ואנו נהנים בערב מפיצה ביתית לבקשת הילדים. עוד יום יפהפה אבל קפוא עבר על כוחותינו ומחר עוזבים את הפיורדים המערביים.


  • -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -

    -



  • @הזברה

    תודה רבה על השיתוף והדווח המפורט!

    והתמונות הנהדרות!

     נראה שמדובר בטיול כלל לא פשוט גם בארגון גם בהתמודדות מול מזג האויר.

    יופי של טיול שכל יום מצויין כיום היפה ביותר של הטיול!!!

     


 

בחזרה