בחזרה

באיחור (לא) קל (בכלל) - מסעות הפקר'ס בסלובניה וקרינתיה - אוגוסט 2019



  • @עמיחי13

    הי עמיחי! יגיע גם פרק מסקנות וטיפים לגבי קרינתיה וגם לגבי סלובניה כולל לינה וגם כמה תובנות כלליות…

    נחש את מי אהבנו יותר?.. :-)



  • @gillp2

    שבוע טוב גיל,

    איזה כיף שחזרת לדווח בפורום.  התמונות נהדרות וגם הדוגמנים!
    הזמנו כרטיסים לוינה לקיץ 2020. מתכננים 7 ימים בקרינתיה ומתוכם גיחה יומית לסלובניה.

    התיאורים המפורטים שלך וגם התובנות יעזרו לי לתכנן את הטיול בצורה מושכלת.

    בינתיים הזמנתי דירה בהרמגור. יותר מערבית למקום הלינה שלכם.

     

    תוכל לכתוב בבקשה באנגלית חברת אבריקס הסלובנית ?
     

    לגבי המסלולים בקרינתיה , יש אתר מקומי בו מצאת את המסלולים ואת המיקום המדויק של התחלת מסלול?

     



  • @gillp2

    תודה על ההסבר. נשמע נהדר.

    במפה באאוטדוראקטיב זה משורטט כמסלול מעגלי, והמפה "המהוללת" בכלל מוזרה, כי יש סימון של נקודת תצפית בכלל צפונית-מערבית למסלול וממש על ההתחלה, כך שאני מניחה שזאת לא ה-נקודה המדוברת. אני מניחה שהלכתם במסלול צפונה ומזרחה  בזיגזגים?



  • @סמדרולה


    Abrix (למטייל) והאתר.



  • הי גיל כייף לראות אותך כאן ועוד איזה נופים ! 

    אז אל תחסוך למען הדורות הבאים כאן ...תודה  !



  • גיל………

    כמה כיף שהחלטת לשתף אותנו כאן בטיול המדהים שלכם , שאת השלד שלו שלחת לי .

    נראה שמזג האויר בקרינתיה התחשב עד מאוד באהבתך לאגמים בה הדבקת את ניצן. שמחה לחזור איתך למקומות הללו ולקרוא על מקומות שכמו תמיד אתה מצליח למצוא.  

    טוב לשמוע שההצעה שלי לשכור רכב באבריקס היתה מוצלחת והיתה לך חוויה טובה כמו לנו. 

    כעת, מחכה להמשך הטיול בחלק הסלובני, בטוחה שגם שם יהיו מקומות שקודם לכן לא ידעתי על קיומם 

    נהדר לשוב ו“לפגוש” אותך את אדיס ואת ניצן כאן בסיפור חדש



  • גיל,

     

    אני לא מחמיצה אף סיפור טיול שלך. כל הסיפורים שלך נשמרים אצלי במועדפים אז כייף שחזרת לספר פה בפורום. 

    התמונות נהדרות.

    תודה .

     

    טל



  • @gillp2

    הי גיל.. נראה לי שהגעת ממש בזמן להרבה הרבה ישראלים עם כרטיסים זולים לוינה! (כולל אותי כמובן) 

    ואיך ידעת שאשאל איך קריניתיה לעומת טירול?

    (כן אני יודעת שטירול רחוקה הרבה יותר מוינה).

    בינתיים עד הסתיו הבא... כל האופציות פתוחות!

    ממתינה להמשך..



  • גיל איזה כיף לקרוא עוד סיפור טיול מבית היוצר של גיל ואדיס.

    כמו תמיד הצלחת לעשות את זה בדרכך הייחודית.

    תמשיכו לטייל ליהנות ולתעד לטובת המטיילים הבאים!!

     

    נ.ב. אין לתאר כמה ניצן גדל וכיף שאתם חולקים אהבות משותפות

     



  • @aljaje

    תודה רבה לך על התשובה לגבי חברת ההשכרה.

    אבדוק אותם



  • @gillp2

    בוקר טוב גיל

    גם אני פה. לא מצליחה להתקדם בסיפור שלי אבל מאידך לא יכולה לוותר על סיפור שלך. אז הצצתי ו”נפגעתי” – וכמובן שאהבתי. 

    כי אוהבת את הסיפורים שלך, אוהבת את סלובניה, אוהבת מאוד את אוסטריה. וכמו שאתה יודע, אוהבת מכל את אגם weissensee המהמם. והדרך אליו אכן אוסטריה במיטבה.

    מקסים!!!

    תודה שחזרת לשתף גם פה

    לימור

     

     



  • אפתח בהתנצלות –

    לא זו בלבד שחיכיתי עד נובמבר עם סיפור הטיול אני באמת לא מצליח למצוא בימים האלו שוב כמה שעות חופשיות להתחיל (ולסיים – הרי המתחיל במצווה אומרים לו ‘גמור’) את פרקי סלובניה, אבל קצת אמונה וסבלנות וזה יגיע!

     

    לימור – 

    בהחלט הרהרתי בך בטיול – בשתי נקודות: האחת היא בחוף הקאמפינג של אגם וויסנסי המהמם, ובפעם השניה, אליה עוד אגיע – באחו המקסים שבין אגם בוהין לסטרה-פוסינה :-) ממנו יגיעו תמונות לרוב :-)

     

    סמדר(ולה) – אז על abrix כבר ענו לך :-) – 

    לגבי מסלולים בקרינתיה – אני מוצא אותם בעיקר בטריפאדוויזר, באתרים המקומיים של קרינתיה (מעולים!!) או לבד בגוגל מאפס… השתדלתי לרשום בטיולים שעשינו איפה התחלנו ועכשיו כשאני עובר שוב אני רואה שאת המסלול שעשינו באגם וויסנסי לא רשמתי אז אומר עכשיו שאנחנו התחלנו אותו מחוף הקאמפינג – ויש מחנים (בחינם) בחניון גדול שנקרא weissensee ostufer. משם יורדים לאגם – יש ישר חוף מהמם מצד שמאל ואת יכולה להתחיל במסלול הליכה בצמוד לאגם מהקמפינג (פונים ימינה) כמה שרוצים. אפשר גם לחזור בשייט – יש מעבורת ששטה על האגם, אנחנו לא הלכנו מספיק רחוק בשביל לתפוס אותה בחזרה…

    אכתוב בקרוב איזשהו סיכום קרניתיה כולל לינה – הרמגור נשמע לי מקום מצויין ואנחנו בהחלט בדקנו לינה שם על אגם פרגרסי – האגם עצמו מקסים ויש המון מסלולים ממש שם, כולל כמובן המון אפשרויות לבילוי ואטרקציות במילניום אקספרס שנמצא ממש ליידכם.

     

    אביבית – 

    תודה! הוא לא רק גדל, גם למד בקיץ הזה, לפני כיתה א’, לשחות ולרכוב על אופניים (במהלך לימודי השחייה זה היה הטריגר על השולחן – אם הוא ידע לשחות טוב הוא יוכל להכנס לשחות עם אבא...)

     

    פנינית 

    תודה! כיף שאת איתי! אני חושב שקרינתיה פחות ברת השוואה בעיני לטירול ויותר לזלצבורגלנד. קשה מאד להשוות בין שתיהן ‘מי יותר יפה’ כי שתיהן… 

    לקרינתיה יש יתרון של מי שאוהב לטייל לאט ולהתייחס לטיול כ-’קצת חופש’ לפעמים – הוייב קצת מזכיר את אגמי צפון איטליה. אנשים מטיילים בבוקר/צהריים, ואחהצ משתרעים על הדשא לצד האגם וקופצים למים. כי מזא מצויין והמים פחות קרים…

    למי שהקונספט הזה מתאים (לנו למשל...) אז זה יתרון גדול…

     

    טל

    תודה! איזה כיף לשמוע! רק בשביל זה שווה לחזור לכתוב פה :-) 

     

    ורדה

    אני חושב שדיברנו ממש כמה ימים לפני שטסתי ואמרתי לך שעד שלא אראה את הרכב מגיע לא אאמין… החברה הזו מדהימה! באמת באמת רמת שירות שאנחנו לא רגילים לה…

    וכן – מז”א היה מהמם. הקטע שכל הזמן במהלך הטיול התעדכנתי בעיקר בקבוצת הפייסבוק של אוסטריה על גשמי זעף בזלצבורגלנד, הצפות וחסימות כבישים, ופה השמש המשיכה לחייך….

    אגב – יש לזה חסרונות וזה בהחלט הורגש בנחלים והמפלים של סלובניה הקיץ היבש והחם שהיה להם

     

    דפנה

    תודה, כיף שאת פה! ובשביל הדורות הבאים אני מניח שמתישהו אין מנוס מבלוג :-)

     

    פסגות – 

    אין לך מושג כמה הסתבכתי עם המסלול הספציפי הזה בהכנות לפני.

    וואלה אין לי מושג לאיזה גרמי שמיים הלכנו :-) הנקודת התצפית הקרובה שאת מדברת עליה זה בדיוק הסלאו טרייל: טיפוס עד לשם וחזרה לברגפריד גסטהואס.

    המסלול המעגלי שאת רואה במפה זה ממש לא הסלואו טרייל!!! זה הסובב מירנוק שאותו אנחנו עשינו בסופו של דבר – שהוא מסלול מקסים מקסים מקסים, ולא קשה, אבל ארוך יחסית ועם עלייה מהגהינום בסוף. הסרטוטים שלהם בהחלט מבלבלים.

    אגב – אם אתם בעניין, יש להם עוד כמה slow trails אפילו ממש באיזור אגם מילשטט יש עוד 2 או שלושה לדעתי

     

     

     

     



  • @gillp2

    גיל,

    תודה רבה לך על ההתייחסות המפורטת.

    בינתיים קיבלתי תשובה מאבריקס, אין להם רכבים של יותר מ-5 מקומות לתאריכים שלנו.

    אבל התנאים שלהם באמת טובים (כוללים נהג נוסף ומעבר למדינות שכנות ללא עלות נוספת).

    אתעמק במסלולים לקראת הקיץ.



  • קמים לבוקר אחרון באוסטריה. היום עוברים לעמק הסוצ’ה בסלובניה.

     

    מפאת ימי השמש הבלתי נגמרים שלנו בקרינתיה, באופן בלתי צפוי ‘הצלחנו’ לעמוד בכל המטלות שלנו באיזור (חוץ ממילניום אקספרס).

    בדפי הסיכומים שלי נשאר עוד מסלול אחרון בעדיפות נמוכה – ‘מסלול אופניים ל-egelsee’

    מדובר במסלול אופניים יחסית קצר ומשפחתי של פחות מ-10 ק”מ שאמור לקחת כשעה בהלוך, ופחות מזה בחזור (ירידה).

    אני מנסה לעניין את המשפוייחה במסלול ולהפתעתי נענה בחיוב – טיול האופניים הראשון הוכתר בהצלחה והשאיר רושם עז אז למה לא עוד פעם?.

    אוכלים ארוחת בוקר, משלמים, נפרדים מהמארחים, מעמיסים ציוד ונוסעים לעיירה הסמוכה spittal שכבר מרגישה לנו כמו קפיצה מהוד השרון לכפר סבא (או רעננה..). 

    שוכרים אופניים, מקבלים מפה ותדרוך איפה מתחיל המסלול ומתחילים לדבש.

    המסלול מקסים! לאורך הנחל, שדות, פרות, פרחים פורחים, ערמות חציר, יערות, פלגונים…

    אוסטריה במיטבה. אממה?? בעלייה…

    ניצן באיזשהו שלב מתחיל להוריד קצב… ולהוריד ולהוריד ולהוריד…

    ואז עצירה. ועוד עצירה. הוא רוטן שאין לו כוח שהוא לא רוצה להמשיך.

    בבגדול – המסלול הזה תוכנן להיות ‘בקטנה’ – המתאבן… לפנינו עוד יום גדוש בדרך לעמק הסוצ’ה דרך מעברי הרים וצפון איטליה.

    אנחנו מבינים שאם רוצים לעשות את המסלול זה יצריך קצב איטי והרבה עצירות ולהקדיש לזה לפחות חצי יום.

    לא שאסור לשנות תוכניות אבל לא בטוח שרוצים…

    אז מחליטים שאדיס וניצן יתקדמו לאיטם בקצב שלהם ואני אדווש לאגם ואראה אם ממש שווה בשבילו לשנות תוכניות…

     

    אז אני מדווש ומגיע לאגם – ולמען האמת האגם נחמד אבל ראינו כבר מרשימים יותר, עיקר הכיף בטיול הזה זה הדרך המקסימה ולאו דוקא האגם שבסוף…

    אבל אם כבר הגעתי עד לפה אז…

    קופצים למים!

    ו….?

    תחושת דיגדוג ממש ממש לא נעימה בבטן – 

    אני יוצא מהמים ורואה עלוקה על הבטן שלי :-/

    קטע. באתרים השונים בהחלט מוזכרת אופציית שחייה באגם ובשום מקום לא קראתי על עלוקות באגם הזה...

    תולש אותה, מתייבש, מתנגב, ומתחיל לרכוב למטה בחזרה. הירידה חזרה עם המשפחה, היתה מהירה הרבה יותר כמובן ואנחנו בדרך לסלובניה.

     

    התכנון שלי ליום המעבר לעמק הסוצ’ה היה שאפתני מאד:

    1. קרסנקה גורה – מגלשות הרים וביקור באגם
    2. אגם פוסין – כולל מסלול הליכה לאגם ההרים המרוחק יותר
    3. אגם פרדיל

    טיול האופניים הקצר של הבוקר עושה את התוכנית שאפתנית עוד יותר… מצד שני, שני האגמים, פרדיל ופוסין, שנמצאים באיטליה, הוגדרו מראש בתור חלק מ-’יעדי החובה’ של הטיול שעליהם בכל מקרה לא מוותרים, ומגלשת הרים הובטחה לניצן כבר ממיזמן…

     

    מגיעים לקרסקה גורה. מחנים במרכז העיר וצועדים לאיזור מגלשות ההרים. בטיול שכולו היה קייצי וחמים היום הזה היה קיצוני במיוחד. הטמפרטורה סביב ה-36 מעלות. חום אימים.

    עולים למגלשה. 

    ‘אתה מתגלש איתי או עם אבא?’ אדיס שואלת, וניצן מסתכל עליה כאילו נפלה מהירח, ועוד טרח להסביר שהוא גולש לבד – וראשון בין שלושתנו כי ‘אתם מבוגרים ואתם תסעו לאט ותעכבו אותי...’

    קנינו כרטיס של 3 גלישות. כיף גדול גדול, כולל העלייה ברכבל.

    אחרי המגלשות וארוחת צהריים ראשונה בסלובניה אנחנו כבר בשעות אחצה בדרך לאגמי פוסין.

    אז מדובר באחד האגמים היפים שראיתי בחיי

    אין מילים לתאר את האגם עוצר הנשימה הזהו ששוכב לו בין פסגות ויערות, בצבע תורקיז מהמם!

    ועם זאת – אנחנו בסופש עם מז”א קיצי והבלאגן חוגג!

    האיטלקים, כמו איטלקים, לא מחמיצים הזדמנות לעשות עוד קצת כסף – קצת לפני האגם מחסום מאולתר גובה כמה יורו על התקרבות לאיזור החנייה.

    חנייה ממש מסודרת אין – בעיקר בלאגן.

    אנשים חונים בשולי הכביש הצר, כשמצד אחד של האוטו תהום לתוך היער.

    האגם עמוס מאד! הרבה עברית (שאותו, גם במגלשות בקרנסקה גורה) שמענו היום פעם ראשונה מאז וינה.

    אני מסתובב הלוך ושוב ובסוף מצליח למצוא חנייה.

    מתחילים לצעוד לאורך האגם ולחפש איזה נקודה קצת יותר פרטית משלנו. וקשה. המון המון אנשים.

    מתמקמים, קופצים למים, ומבלים בו אחהצ כיפיים!

    אגב – אחרי אגמי קרינתיה הנעימים יחסית – האגם הזה קריר מאד – ונותן לנו איזשהי הכנה לקראת 3 ימי מי הקרח של נהר הסוצ’ה :-)

    בזמן שאני וניצן שוחים באגם הקפוא ואדיס מנמנמת לה בשמש (אין באמת דבר כזה ‘חם מידי’ עבורה...) – אני מריץ בראש את הדילמה הבאה: ‘כל דקה שאנחנו נהנים פה במים מקטינה את הסיכוי שאדיס תאפשר לי עוד עצירה באגם פרדיל… כבר אמרו חזל שיודע צדיק נפש בהמתו ואני יודע שככל שנתקרב לשעות אחהצ מאוחרות יותר כך יפחת העניין של אדיס לטייל ביום המעבר ויגדל הרצון שלה ‘להגיע ולחפש סופר נורמלי...’

     

    האגם הבא בתוכנית – אגם פרדיל – ממש על הדרך לעמק הסוצ’ה.

    וכצפוי, כשאני מזכיר שהוא בתוכנית, אני שומע: ‘אני לא רוצה להגיע מאוחר לדירה, אין לנו כלום, צריך עוד למצוא סופר נורמלי….’

    אז מחליטים שנעצור ממש לכמה דקות, נציץ ונמשיך.

     

    מגיעים לאגם פרדיל, כל החנייה מסביב לאיזור מפוצצת. אנשים חונים בחניות כפולות, אין אפילו איפה לעצור בשוליים לרדת ל-5 דקות.

     

    בצער רב (שלי לפחות) אנחנו מוותרים וממשיכים לעמק הסוצ’ה.

     



  • עמק הסוצ’ה 

     

    רוב הישראלים שמטיילים בסלובניה מגיעים ליום אחד של טיול באיזור כגיחה מאיזור בלד. מעט מאד לנים בו, ולא בטוח שנתקלתי באיזשהו סיכום טיול של מישהו שישן באיזור 3 לילות.

    אני התאהבתי במקום במהלך נבירות החורף, וההחלטה להקדיש לו 3 לילות ויומיים מלאים היתה אחת ההחלטות הטובות בטיול הזה.

    האיזור מקסים מקסים ומיוחד!

    אני כותב את זה למרות שהגענו לקראת סופו של קיץ יבש מאד וחם מאד – דבר שבהחלט מורגש בזרימה של הנחלים והמפלים באיזור, ועדיין!…

    בעל הבית מקבל אותנו עם מיץ תפוזים קר, והמון מידע על האיזור.

    הדירה פשוט מושלמת. מיזוג בכל חדר, חדרים ענקיים, מקלחת נהדרת, מאובזר עד הפרט האחרון, דקה מהכביש הראשי, בעל הבית מקסים ונתן לנו המון טיפים מעולים כולל מסלול טיול אחד מהמם שלא קראתי עליו בשום מקום.   מה החיסרון? לא בטוח שיש, ובכל זאת: הדירה ממוקמת בכפרון זעיר בשם volarche. גאוגרפית המיקום שלה מעולה: בדיוק באמצע הדרך בין קובריד לטולמין, בלב כרי אחו ירוקים, ו-50 מטר הליכה מהחוף של נהר הסוצ'ה.   מה שלא הצלחתי להבין לפני מגוגל זה שבכפרון הזה באמת אין כלום. למעשה לקרוא לו כפרון זה כמו לקרוא להוד השרון מטרופולין…   לא מסעדה, לא מכולת, לא רחש אנשים אחרי 8 בערב...  הייתי מכנה אותו 'מאחז' יותר מאשר כפרון. רק נוער גבעות עם חולצות כתומות שעליהן כתוב 'יהודי לא מפנה יהודי' היו חסרים שם... הכל מצריך נסיעה (קצרה. באמת קצרה. של כמה דקות) לטולמין או קובריד. אז מי שמחפש וייב של 'להסתובב בערב ולשמוע אנשים' אז בשביל זה צריך להכנס לרכב. ומי שמחפש לקום בבוקר באמצע הטבע אז זה מממש המקום בשבילו...   נוסעים לטולמין לעשות קניות וכשחוזרים אני וניצן עוד מספיקים לעשות טיול בכפר. אני מתאהב במקום בשנייה. תחושה של להיות ב-'כפר של פעם'. אין בו צימרים/מלונות/מסעדות. אלא ממש כפר. עם פרות באחו, תרנגולות בחצר, אנשים שעובדים בשדות. וירוק שלא נגמר לאן שלא מסתכלים. יורדים לחוף של ולרצ'ה. משכשכים רגליים פעם ראשונה במימי הסוצ'ה הקפואים... כמה רוגע. כמה שקט כמה ירוק….

     

     

     

     



  • יום מלא בעמק הסוצ’ה

     

    מפל קוז'ק, שחייה בנהר, ערוץ טולמין  

    אני ער ב-06:30 בבוקר.  יודע שיש לי שעה - שעה וחצי לפחות עד ששאר בני המשפחה יקומו, ויוצא לטיול. בין העיירות של עמק הסוצ'ה מחבר כביש מהיר ויחסית חדש. אבל יש כביש נוסף - שהמקומיים קוראים לו 'הכביש הישן' -  זהו כביש צר מהאגדות שנראה כמו הכבישים של לפני 200 שנה. צר ומתפתל בין הכפרים הקטנים וכרי האחו. אני פוסע לכפר הסמוך. מגלה בו מפל קטן, נחל זורם, אחו פורח. שקט ושלווה. חוץ מציוץ ציפורים וכרכור תרנגולות לא שומעים כלום. חוזר לדירה. אנחנו מתארגנים ומכינים ארוחת בוקר. היעד הראשון - מפל קוז'אק (slap kozjak) -    החנינו בחינם בחניון של המרכז המסחרי הקטן שנמצא קצת לפני 'החנייה הרשמית'. קראתי המון דיונים על איפה להחנות ואיפה להתחיל את המסלול, תכל'ס כשמגיעים רואים שזה לא כל-כך משנה. ההבדל הוא בעוד 5 או 7 דקות הליכה לכאן או לכאן. אפשר להחנות איפה שאנחנו בחינם (הגענו יחסית מוקדם. אחכ מתמלא), או בחנייה הרישמית של המסלול (בתשלום), או בקאמפ קורן (חוסך 2 דקות צעידה) או בקאמפ לזר (חוסך עוד 5 דקות הליכה).   המסלול עצמו נחמד. לא יותר. יש תצפית אחד מהממת מהגשר. שאר ההליכה? הליכה...   אחרי 20 דקות של צעידה מגיעים למפל. המפל עצמו מקסים (!!!). כמו רוב הטיול גם היום זכינו ביום חם מאד. ניצן ואני נכנסים למים ושוחים דרך המעבר הצר בין הסלעים לתוך המערה ומגיעים עד המפל. אנחנו מתיישבים על סלע שיושב ממש מתחת למפל, ומביטים במחזה המרהיב דרך וילון המים. המים, באופן מפתיע, יחסית נעימים ולא מאד קרים. השחייה במערה עד המפל עם ניצן הייתה אחת החוויות המדהימות שהיו לי בטיול הזה. מומלץ מאד מאד ביום חמים.   צועדים חזרה לרכב. היום, ובעצם גם אתמול במגלשות של קרנסקה גורה ובאגם פוסין, שומעים הרבה עברית. זה בהחלט שינוי מקרינתיה שכמעט ולא פגשנו/ראינו/שמענו ישראלים.   נוסעים לכיוון טולמין לארוחת צהריים. מחנים את הרכב בחניון של הקמפינג. יש להם חוף מדהים על הנהר, מסעדה, וגם הרבה פעילות מים: רפטינג, השכרת קיאקים וכו'. אחרי ארוחת צהריים מבלים עוד שעתיים בחוף המקסים. המים קרירים אבל בשעות האלו כבר ממש חם, והחוף גדוש במשפחות סלובניות ששוחות בנהר... אז גם אני וניצן :-)   אנחנו שוב נדהמים לראות את היחס והכבוד של הסלובנים (ולפני זה האוסטרים..) לטבע. האתר גדוש משפחות. באזור אין פקחים, ובקושי יש פחי אשפה, ועדיין הכל מבריק ונוצץ. לא רואים אף בקבוק פלסטיק ריק שט במים. לא שקיות במבה ריקות. לא ריח של עשיית צרכים בשיחים. לא רואים ערסים שיורדים עם הטרקטורון או הג'יפ לקו המים ומסכנים את שאר הרוחצים. אף אחד לא מעז להוריד בוקסה אימתנית ולכפות על שאר הנופשים את טעמו המוסיקלי הייחודי... אף אחד לא ממנגל... אין בדלי סיגריות, אין אפר סיגריות. הכל מבריק גם ב-6 בערב כשבמקום עברו מאות אם לא אלפי אנשים.



  • אחרי השחייה אנחנו נוסעים נסיעה של 10 דקות לערוץ טולמין.   קראתי עליו הרבה תגובות שהגדירו אותו 'מסלול קצר וקליל' -    חשוב לציין שהמידע הזה לא כל-כך מדויק ומי שעושה את המסלול המעגלי המלא מדובר במסלול לא לגמרי קצר וקליל אלא כזה שכולל לא מעט טיפוס מדרגות. חלקו הראשון של המסלול הוא ממש בתוך הקניון וסמוך לנחל. החלק הזה אכן קצר וקליל, ולמען האמת זה החלק 'השווה' - עם המון נקודות ממש על המים ואפילו לחלוץ נעליים ולשכשך רגליים. המון מפלונים קטנים, פשוט קסם של מקום! ראינו כאלו שמטיילים רק בחלק התחתון של המסלול וחוזרים לנקודת ההתחלה. המסלול המעגלי כולל בהמשך טיפוס ארוך לנקודות תצפית מלמעלה על הקניון. המסלול המלא לקח לנו קצת יותר משעתיים כולל המון עצירות במים.   מסלול מקסים ומומלץ.   השעה 17:30 בערב וממש לא בא לנו לחזור לדירה אז מחליטים לחזור לחוף שהיינו בו בצהריים, מבלים בו עוד שעה ארוכה של בטלה ושחייה במי הסוצ'ה המרעננים וחוזרים הביתה.


  •  i feel soca

     

    עוד יום מלא לעמק הסוצ’ה – והמשפט הזה – i feel soca – משמש כסלוגן הרישמי של לשכת התיירות המקומית.

      רק כשהגענו לאיזור וטיילנו בחלק הפראי יותר של עמק הסוצ'ה הבנו כמה מדוייק הוא הסלוגן הזה 'i feel soca' של משרד התיירות הסלובני...   נסיעה של 50 דקות לאיזור הכפרון pluzna ומשם עוד כמה דקות נסיעה למגרש חנייה קטן ממנו מתחילה צעידה של כרבע שעה ל-virje slap ו-gljun spring.   וואו! איזה מקום!!   מדובר בבריכה בצבע איזמרגד מדהים בתוך היער, אליה נשפכים מכל עבר מפלונים קטנים וממנה מתחיל לזרום אחד היובלים של הסוצ'ה.   אין לתאר את המקום הזה במילים. וואו, וואו, וואו! מים נוזלים מהקירות, שרכים, פשוט מראה של גן עדן.   גם היום - חם מאד, וגם ניצן ואני מצטרפים לחבורת סלובנים שכבר קופצים למים. אם קודם הגדרתי את המים 'קרירים' - פה מדובר במי קרח!!!!   בחורה סלובנית מתנדבת להסביר לי שהטמפרטורה פה מגיעה ב-'ימים חמים' ל-9 מעלות צלסיוס, ולפעמים גם פחות. אנחנו עושים שחייה קצרה, אי אפשר יותר, הגוף ממש דוקר!   נשארים שעה ארוכה במקום הזה, ממש מסרבים להפרד ממנו...   היעד הבא שלנו קרוב לעיירה lepena  ונקרא sunikov vodni gaj.   על כל חקירותיי האינסופיות באתרים מקומיים על האזור מעולם לא שמעתי על המסלול הזה אבל בעל הדירה התעקש שאנחנו חייבים...   אז אם חייבים אז חייבים...   ובכן - מדובר במסלול קצר ומ-ד-ה-י-ם של כשעה ברוטו כולל עצירות. המסלול פשוט מהמם. סדרה של מפלים וברכות שנופלים בתוך יער פראי. הלסת פשוט נשמטה מרוב יופי במסלול הזה.       המסלול הזכיר לי קצת תמונות של שמורת פלטיביציה הקרואטית רק בקטן, ובתוך טבע פראי, בלי גשרי עץ אלא פשוט ללכת בטבע ולשפשף עיניים מכמה שהוא יפה לפעמים.   במהלך המסלול היו מספר מקומות שהמקומיים קפצו למים. גם אנחנו נכנסנו - מי קרח!!!!  

     



  • אנחנו אחרי שני שיאים מדהימים, ואנחנו ממש לא עייפים – המסלול שסוניקוב וודני היה די קליל וקצר ואנחנו רק בשעות הצהריים – 

    אז נוסעים נסיעה קצרה לנקודה על הנהר שנקראת velika korita – 

    מדובר במעין קניון קטן שהנהר חפר וזוכה להרבה מאד המלצות באתרים השונים.

     

    כאמור – יום חם מאד, וגם פה, המוני סלובנים שרועים בשמש עד מדפי סלע או סתם על גדות הנהר ופה ושם קופצים לשחות בו.

    כמה סלובנים מטפסים לסלע גבוה וקופצים מגובה לתוך הנחל.

    ‘גם אני רוצה’ מכריז ניצן

    ‘בשום פנים ואופן’ מכריזה אדיס

    ‘בוא ננסה בזהירות’ מכריז גיל.

     

    אני וניצן מטפסים על הסלע ומתיישבים לתצפת על הסלובנים האמיצים שעושים את זה.

    אחרי כמה פעמים הבנו את הטריק. צריך לקפוץ לתוך הבריכה העמוקה ואז יש כמה מטרים שאפשר לשחות בה עד הגדה ולצאת – אחרי כמה מטרים היא מתחברת ל-’נהר הראשי’ ונהית יותר שוצפת.

    ניצן קופץ.

    הוא לא מצליח להגיע לגדה בזמן ואני רואה איך הוא מתחיל להסחף ל-’נחל הראשי’

    אני קופץ מייד אחריו.

    מי קרח.

    למען האמת – הסיטואציה לא כל-כך דרמטית כמו שהיא נשמעת – הנחל בעומק של אולי 30 ס”מ וילד בן 6 וחצי ששוחה לא רע לא אמור לטבוע בו – אבל ניצן כבר קצת בלחץ וצועק בעברית בקולי קולות ‘אבא הצילו אני נסחף...’

    אני תופס אותו ושולף אותו מהמים. שנינו עם מרפקים וברכיים פצועות מהסלעים ואני בעיקר מתפלל שאדיס פספסה את הסיטואציה…

    היא לא…

    בזמן שאנחנו מתייבשים בשמש החצוף הקטן עוד העז לומר ש-’זה היה כיף בוא נטפס ונקפוץ עוד פעם...’

     

    עוצרים לארוחת צהריים באחת העיירות. אנחנו בשעות אחצה המאוחרות. מחר עוזבים את עמק הסוצ’ה לכיוון בלד, אנחנו מאוהבים באיזור, ואני מתחיל להפנים שלמרות הדרמה שהיתה בנהר – חיי הנישואין שלנו מספיק איתנים בשביל לשרוד את האפיזודה.

    בבוקר בעל הדירה אמר לנו ש-’חייבים לנסוע לשחות גם בנהר nazida – טבע יפה, נהר חמים ונעים, מים שקטים, פרפקט פור יור צ’יילד’ – אז נוסעים לכפרון robic על יד קובריד ומגלים, שוב, שכדאי מאד להקשיב לבעל הבית – החוף של הנהר שם הוא פשוט פנינה מקסימה והמים חמימים ונעימים.

    מבלים שם עד שעות הערב וחוזרים לדירה.

    מחר נוסעים לבלד



  • @gillp2


    תודה על ההסבר על ה-slow trail. מזל ששאלתי אותך, כי בהחלט ההסברים מטעים לגמרי, והאמת שלא הייתי נופלת מהרגליים גם לגלות שהמסלול עם העליה מהגהינום הוא לפי הגדרת האוסטרים ידידותי למשפחות ואפילו לעגלות… כבר היו דברים מעולם…

    אסמן לעצמי את העליה החביבה לנקודת התצפית ותו לא. :-)


 

בחזרה