בחזרה

באיחור (לא) קל (בכלל) - מסעות הפקר'ס בסלובניה וקרינתיה - אוגוסט 2019



  • @gillp2 אמר:

    בבוקר בעל הדירה אמר לנו ש-’חייבים לנסוע לשחות גם בנהר nazida – טבע יפה, נהר חמים ונעים, מים שקטים, פרפקט פור יור צ’יילד’ – אז נוסעים לכפרון robic על יד קובריד ומגלים, שוב, שכדאי מאד להקשיב לבעל הבית – החוף של הנהר שם הוא פשוט פנינה מקסימה והמים חמימים ונעימים.

    כיף לשמוע את הסיפור! מתכננת טיול דומה  לקריניתיה וקצת סלובניה לקיץ ומחכה להמשך הסיפור בבלד (שלגביה אני ממש מתלבטת כמה זמן להשקיע בה, אם בכלל)
    לגבי נהר הnazida : המים באמת נעימים? או רק יחסית למים הקרים בסוצה?



  • @merav_katz

    הי מירב!

    המים בנהר הנזידה בהחלט נעימים! יש 3 מקומות מומלצים לרחצה בנזידה, באיזור קובריד. השני נקרא גשר נפוליון, אני מתקשה להזכר בשלישי וכבר אין לי את רוב הסיכומים – אנסה לחפש לך...



  • יום המעבר מעמק הסוצ’ה לבלד – 

     

    אפשר לעשות את זה ב-’רכבת המכוניות’ – אבל לא עפנו על הרעיון. חקירה לעומק גילתה שצריך להיות מאד מדוייקים עם התזמונים, ושצריך להגיע מוקדם כדי לתפוס תור, ובסופו של דבר החלטנו לוותר על הרעיון.

    אז מה כן? השלמות באיזור הסוצ’ה כבר לא נשארו לנו :-) 

    הצעתי לחזור דרך אגם פרדיל אותו ‘פספסנו’ בדרך מקרינתיה – וזכיתי במבט של ‘אתה והאגמים שלך..’

    במאגר ל-’יום המעבר’ היה לי גם פארק חבלים על הנהר באיזור מונט נה סוצ’י אבל בדיקה באתר שלהם גילה שהוא סגור יום בשבוע – והיום בשבוע הוא בדיוק היום…

    אז החלטנו לנסוע ישירות לבלד.

    היום סוג של ‘יום חורפי’ – זה אומר שמיים מעוננים וסגריריים, פה ושם ראינו טיפטופים דרדלה כאלו.. וזהו…

    הנהיגה המקסימה דרך מעבר ההרים ואנחנו מגיעים לבלד לקראת שעות הצהריים – 

    מגיעים לבלד, מקבלים את הדירה ויוצאים לסיבוב ראשון בעיר לחפש מקום לאכול, ומשם, רגלית, לגבעת strasa, שנמצאת, ליטרלי, 3 דקות צעידה איטית מהדירה שלנו.

    את אחה”צ בילינו במגלשות ההרים של בלד בגבעת סטרסה.

    הגלישה עצמה, כיף גדול! כולל העלייה ברכבל הפתוח והנוף המדהים גם מהרכבל וגם במהלך הגלישה על אגם בלד…

    במתחם עצמו יש מגדל קפיצה לכרית מתנפחת, מגלשת אבובים חמודה, ונקודת ההר של הרכבל, מאחורי נקודת המוצא של מגלשות ההרים – פארק חבלים מגניב.

    אבל כל המתחם ‘מריח’ מבלאגן אחד גדול.

    זה מתחיל משלט גדול ומאיר עיניים שמבשר ש-’אין החזר כספי כתוצאה מסגירת המגלשה בגלל גשם...’

    התורים במקום גדולים מאד ומבולגנים.

    כל כרטיס שניקנה ממוספר ולוח אלקטרוני מראה איזה מספר אמור לעלות לרכבל, אבל בפועל אין לזה שום אכיפה, ואנשים פשוט צובאים על הכניסה.

    אנחנו מבלים במתחם עד הערב, מספיקים לעשות עוד סיבוב לילי על האגם וחוזרים לדירה.

    בלילה (סוף סוף...) ירד גשם



  • @gillp2

    קמים באווירת עצלות. בחוץ גשום ואפור (התחזיות אומרות שבמהלך הבוקר מז"א אמור להתייצב בהדרגה והגשם יפסק לפני הצהריים). בנוסף - אנחנו כבר אחרי לא מעט ימים של טיול ומתחילים להרגיש את העייפות. לוקחים את הזמן. משחקים מונופול, אוכלים ארוחת בוקר. נותנים לניצן עוד קצת זמן טלויזיה... משפחה של חברים שמטיילים במקביל אלינו שולחים בווצאפ הודעה שהם כבר מתחילים את הטיול בקניון.  

     

    את ההמלצה המעולה להגיע מוקדם לקניון וינטגר הם קיבלו ממני..

    אנחנו, לעומת זאת, יוצאים מהדירה קרוב ל-11:00...   מגרש החנייה של הקניון מפוצץ והכביש חסום - מפנים למגרש חלופי וממנו שאטל לתחילת המסלול.   המסלול עמוס. מאד עמוס. מאד מאד עמוס. והוא גם מאד יפה!  לצלם קשה מאד. גם להנות ממש מהטבע. ריגעי החסד שלנו עם המסלול היו כשירדנו מהשביל בזהירות לנחל, והתיישבנו על איזה סלע מול המים השוצפים.  

    רישמית המסלול הוא מסלול קווי - כלומר הולכים עד סוף הקניון ואז חוזרים אותו בחזרה.   אנחנו בוחרים לעשות מסלול מעגלי שחוזר דרך יערות, כפרים, שדות אחו פורחים בנוף מקסים ומהמם! מומלץ מאד מאד (מסוף המסלול פשוט מטפסים ימינה עם שביל לכיוון כנסיית santa catarina ומשם עם השילוט חזרה.  

    חלק גדול מהצועדים בכלל הגיעו בלי רכב מבלד - לקחו שאטל לתחילת המסלול ועכשיו חוזרים ברגל עד בלד.  גם הרעיון הזה נראה לי בדיעבד מקסים וממש לא ארוך.  

    המסלול המעגלי קליל, לא ארוך, ויפה יפה. למעשה, נהיננו ממנו הרבה יותר מאשר מהערוץ עצמו. מומלץ מומלץ מומלץ!!!  

     

    אחרי ארוחת צהריים תופסים את השאטל חזרה לחניון וחוזרים לבלד.    אדיס וניצן עייפים. זו יותר תחושת עייפות מהטיול ופחות עייפות פיזית. ניצן רוצה להישאר בחדר עם האייפד ואדיס רוצה שנ'צ.   אני משאיר אותם בדירה ויוצא לסיבוב הליכה סביב האגם.  

    מז"א בינתיים התבהר לגמרי, השמש חזרה, ושוב נהיה חמים ונעים.  

    יש מסלול הליכה סביב מעגלי סביב האגם. מקסים! ובהזדמנות הראשונה שיש אני קופץ למים לשחות.  

    איפשהוא קראתי פעם, שכל סטייה, לא משנה כמה הזוייה היא נראית לבעליה - כנראה יש עוד אנשים בעולם ששותפים לסטייה הזו...

    זו בדיוק הסיבה שאספר עכשיו שהשחייה באגם בלד הטרידה רבות את מוחי בתכנונים שלפני...   קראתי איפשהו שאסור לשחות באגם למעט שני חופים מסודרים: חוף הטירה וחוף הקמפינג.  

    אז למי שמוטרד מהעניין אני יכול לספר שבפועל יש באמת קטע קצר, באזור מרכז בלד, שבו אסור לשחות (וכל כמה מטרים יש שלטים שמציינים את זה) אבל בשאר האגם אין בעיה להיכנס למים - למעט שני החופים המסודרים שהזכרתי יש המון נקודות שאפשר להיכנס ולשחות....  

    אני מקיף את האגם, טיול מענג שלקח לי כשעתיים כולל שתי הפסקות שחייה ארוכות, ולקראת ערב אוסף את המשפחה שהתרעננה והתאוששה לטיול רגלי נוסף סביב האגם....



  • @gillp2

    הי גיל השלמתי קריאה ,איזה תמונות נהדרות וכמה שהקטן כבר גדל !

    יש לי מחשבות לקיץ הבא לחזור לטירול או סלובניה או אולי קרינתיה…...אאלץ לפתוח מפה אחרי הקריאה כאן …..שוב תודה ! ותמשיך….



  • תודה גיל על ההמשך המפורט, שמות המקומות באנגלית והתמונות המרהיבות. בטיול המתוכנן במאי הקרוב הזמנתי 2 לילות שזה לפי התכנון יומיים וחצי של טיול  בMost na Sochi שזה ממש קרוב לכפרון שלכם. חוץ מהקפיצה מהסלע נאמץ כל מה שעשיתם. האם נסעתם לבלד דרך מעבר הרים וורשיץ?

    דבורה



  • @דפנה-11

    קרניתיה משתלבת גאוגרפית נהדר עם זלצבורגלנד , וכמובן עם סלובניה.

    אפשר גם לשלב את קרינתיה עם טירול – פרקטי יותר עם איזור אוסט-טירול – איזור מיטרסיל ודרומה וכל האיזור של הוהא טאורן שזה טבע פראי מדהים ועוצר נשימה… וכמו שאמרת: מפה :-)

     

     



  • @דבורה-פ

    הי דבורה – 

    לא, מעבר ורשיץ זה בדיוק בכיוון ההפוך – 

    אפשר להגיע מטולמין לבלד דרך מעבר ורשיץ ומעבר פרדיל – ואפשר כמו שאנחנו עשינו שזה פחות או יותר הטוואי של רכבת המכוניות ממוסט נה סוצ’י דרך ההרים לכיוון בוהין ומשם לבלד…

    ולא הייתי פוסל במקומכם את הקפיצה מהסלע לנהר בכזו קלות :-)



  • יום שלישי בבלד – הר ווגל ומפלי סביצ’ה. סוג של 'יום אתרי החובה' שכולם עושים מבלד.

     

    אקדים ואומר שזה היה היום הפחות מוצלח מבחינתי בטיול.  

    נסיעה של 45 דקות מביאה אותנו להר ווגל.

    למרבה ההפתעה אף אחד לא גובה מאיתנו כסף בחנייה ואנחנו פשוט מחנים, כמו כולם, ביער וקונים כרטיס לרכבל.  

    העלייה ברכבל - לא נעימה.

    רכבל ענק שדוחפים בו כמה עשרות אנשים. צפוף, מחניק, וקשה מאד לראות את הנוף.  

    בתחנת הביניים - נוף יפה על האגם, ואנחנו ממהרים לרכבל הכיסאות שמעלה אותנו לתחנה השנייה.  

    התצפית סה"כ מרשימה, אנחנו עושים 'סיבוב פנורמי' בתחנת ההר וזוכים לתצפיות נוף יפות מאד אבל כבר ראיתי יפות יותר. גם בטיול הזה (רכבל אנקוגל למשל...) וגם בקודמים.    אני עם חולצה ומכנסיים קצרים וממש לא נעים לי למעלה. קריר. אין לנו חשק למסלול הליכה.

     

    חוזרים לתחנת האמצע, אני ואדיס שותים קפה וניצן במתנפחים ובטרמפולינות.

    יורדים לרכב למטה כדי לגלות קנס חנייה של 40 יורו - לנו ולעוד כמה מאות רכבים שחנו ביער פשוט כי אף אחד לא גבה כסף בהגעה.  

    מרגיז, ולדעתי הצנועה גם לא הוגן.  

    נסיעה קצרה של 10 דקות מביאה אותנו למגרש החנייה המסודר של מפל סביצ'ה. הפעם כן גובים מאיתנו כסף בחנייה.  

    אז מטפסים 700 מדרגות ומגיעים למפל.   אני לא נוהג 'לדבר לא יפה' על אתרי טבע   מה כבר יכול להיות רע בללכת קצת ביער ולהגיע למפל? האמת שכלום לא רע אבל לא הצלחתי להבין מה הפך אותו לכזו אטרקציה.  

    מפלונצ'יק קטן ולא מאד מרשים ביער.  מפלי הגליל והגולן בחורף יפים לא פחות, באירופה ראיתי עשרות או מאות כאלו מרשימים הרבה יותר....   את שעות אחהצ מבלים בשחייה מהנה באגם בוהין המקסים שהיווה איזשהו פיצוי ליום לא הכי מוצלח...



  • בבוקר אני פוגש את בעלת הבית ושואל אותה איפה משלמים קנסות.

    היא מתעקשת ללכת במקומי לבנק לשלם ('יום כל-כך יפה, חבל שתבזבז אותו על לעמוד בתור לבנק...')  

     

    אנחנו עושים 'סיעור מוחות משפחתי'.

    2/3 מהמשפחה מרגישים עייפות (רמז: לי עדיין יש המון מרץ ואנרגייה...)   וכולנו מסכימים שבשלב הזה של הטיול, אחרי כמעט שבועיים די אינטנסיביים, אנחנו רוצים סיום יותר רגוע של הימים שנותרו לנו. בלי טיולים ארוכים, בלי נסיעות ארוכות, בלי יעדי חובה, בלי תורים. רוצים לסיים בקצת נופש על האגם.

    מחליטים לוותר על המערות המפורסמות שכרוכות בנסיעה ארוכה, תורים, חנייה והמוני אדם.  

    מתפצלים.

    אדיס וניצן הולכים שוב לפארק החבלים.   אני יוצא למסלול הליכה לתצפית ostojnika.  

    אני צועד ברגל לאורך האגם עד חוף הקמפינג  ומשם מתחיל לטפס לכיוון 3 לנקודות תצפית. הטיפוס לא מאד ארוך אבל די תלול.

    אני בכושר די סביר אבל מתנשף ומזיע לא מעט.

    והאירופאים האלו?... חלקם עולים עם כפכפים. חלק עם תינוק על הידיים, אפילו בלי מנשא. חלק עם ילדים קטנים שמטפסים כאילו אין מחר.  

    התצפית מלמעלה עוצרת נשימה.   

     

    אחכ נפגשים לארוחת צהריים ומחליטים להמשיך 'לעשות כיף באגם'. מטיילים סביבו, עולים לטירה (מקסים!), שטים לאי ומטפסים למגדל, עוצרים לשחות, עוצרים עוד פעם לשחות... יום רגוע וכיפי בלי להזיז את הרכב.

    שוב מגלים שהימים האלו, של סתם ללכת ברגל בנחת באיזור שלנו, הם הימים הכי כייפים בטיול.



  • ביום למחרת חשקה נפשנו באופניים.

    חשקה נפשנו ב-'סתם טיול קטן ומקסים בין הכפרים והשדות והנחלים'  

     

    יש לי אפליקציה מעולה של סלובניה שמראה מסלולי אופניים והליכה לפי רמות קושי באזור.

    אני מוצא מסלול שעובר בין הכפרים שמסביב לבלד.

    שוכרים אופניים ומתחילים לדבש.

    המסלול מקסים. נוסעים בין כרי האחו הפורחים והכפרים הקטנים והיערות.

    ניצן שועט קדימה ואני אחריו ומפעם לפעם עוצרים לחכות לאדיס...

    במקור תכננו ביום הזה לנסוע למערות, אבל במסגרת חישוב המסלול מחדש החלטנו להשאר באיזור ופשוט להנות מהמקום. וכמה שנהנינו…

    עד ש….

    עד ש...   הגענו לראש גבעה.

    ממנה ירידה ארוכה ותלולה מאד.

    ניצן שועט קדימה.

    אחרי 100 הוא מתחיל לצעוק שהוא לא מצליח לעצור.

    אני מנסה להצמד אליו אבל הוא כבר דוהר מהר מידי בלי אפשרות לעצור.

    אני צורח לו בכל הכוח: 'תעצור עם הידיים תעצור עם הידיים....' אבל הוא כבר בפאניקה.

    לא מצליח להשתלט על המהירות. ו

    ויש עוד המון ירידה.  

    היו לי כמה שניות איומות של ידיעה ברורה שהוא הולך להתרסק על הכביש בצורה מחרידה ואין שום דבר שאני יכול לעשות כדי למנוע את זה.  

     

    הוא מוריד את הרגליים ומנסה לעצור, וכמובן עף באויר ומתרסק.   

    למרבה המזל שום דבר לא נשבר אבל הוא נשרט בצורה די קשה בידיים, ברגליים ובבטן, ובעיקר היה מבוהל מאד.  

    מסתבר שכשמתחתנים עם אחות בטיפול נמרץ היא:

    א) לא ממש מתרשמת ומתרגשת מסריטות ושיפשופים ומסוגלת להעביר את הרוגע הזה גם אלינו   

    ב) ערוכה תמיד לכל מצב.

     

    מאיפשהו בתיק היא שולפת משחה אנטיביוטית, נוזל חיטוי, פלסטרים, תחבושות ואפילו חומש מאלחש כאב....

    אחרי רבע שעה הילד חבוש למישעי, אבל עדיין היסטרי, עדיין מבוהל, ולא מסוגל לעלות שוב על האופניים.  

    אני משאיר אותם באחו ונוסע להחזיר את האופניים ולהביא את הרכב.   את שאר היום אנחנו מבלים כשניצן שרוע במיטה ומסרב לזוז.

     



  • יום מלא אחרון בסלובניה – קניון מוסטניצה, סטרה פוזינה ואגם בוהין – 

     

    קמים ליום חמים ובהיר שהוא היום האחרון שלנו בסלובניה - מחר עוזבים את הדירה ומתקדמים לכיוון וינה לטיסת ערב.       ניצן קם מאושש. הפצעים שלו נראים קצת יותר טוב. ניסינו לבדוק את האופציה של טיול אופניים שוב - הוא מסרב בתוקף ואנחנו לא לוחצים עליו. מחליטים על מסלול הליכה קליל על יד אגם בוהין לקניון מוסטניצה.

     

     

      מדובר במסלול קצר ביער לאורך הנחל - סה"כ שעה וחצי הלוך ושוב כולל הפסקות.  בתחילת המסלול שלט הוראות שאוסר על רחצה בנחל בקניון. בפועל, היו שני מקומות שהמקומיים קפצו לנחל. אז גם אנחנו...   בסיום המסלול עושים סיבוב לקפה בעיירה הקטנטנה והמקסימה stara fuzina - איזה קסם של מקום. הנוף המדהים, הנחל הקטן במרכז העיירה.…

     

      משם ממשיכים לאחהצ אחרון באגם בוהין. הפעם הולכים לאגם לחלק שקרוב לסטרה פוזינה. כמה האגם יפה פה!!! מוקף יערות וכרי אחו לא נגמרים. אנחנו מטיילים סביב האגם, שוחים, ומפנימים את העובדה שמחר חוזרים הביתה.

     

     



  • סיכום כללי ומספר תובנות

    (והתנצלותי מראש אם מפאת סנילויותי אני חוזר על דברים שכבר כתבתי בהודעה קודמת או בתגובה למישהו...)

     

    קרינתיה – 

    • אוסטריה במיטבה, שמאיזשהי סיבה ‘מפוספסת’ על ידי עמישראל שנוהר לזלצבורג או לטירול. כל מה שטוב באוסטריה נמצא פה. הנופים המדהימים, הירוק, הכחול, רמת התיירות האוסטרית הגבוהה…
    • אוירת הטיול בה שונה מאוירת הטיול בטירול או בזלצבורג. יש יותר תחושה של ‘טיול נופש’. הרבה תיירים מבלים ימים שלמים בשחייה ונופש באגמים. הרבה עושים ‘חצי חצי’ – כלומר מטיילים חצי יום ומבלים את אחרי הצהריים באגמים. האוירה בהם מזכירה קצת אוירת אגמי צפון איטליה… הרבה שמש, סירות פאדלים, מזחים שקופצים מהם למים…
    • המקומיים בקרינתיה, לטעמי האישי, חביבים הרבה יותר, או אולי מדוייק לומר – קרירים פחות, מעמיתיהם הטירוליים/זלצבורגלנדיים. גם רמת האנגלית מכל נותני שירותי התיירות שנתקלנו בהם היתה מעולה.
    • בדיעבד – 6 הימים שבילינו שם, למרות שאף יום לא התפספס לנו בגלל מז”א, בהחלט לא מיצו את עצמם, והייתי מוסיף שם בדיעבד עוד יום-יומיים על חשבון בלד. לדעתי שבוע – שבוע וחצי הם זמן מעולה להקדיש לאיזור
    • כרטיס קרינתיה – אטרקטיבי מאד וחוסך הרבה כסף. בעיקר בזכות הרכבלים. בניגוד לכרטיסים אחרים שבהם צריך לעשות הרבה חישובים מראש ולקוות לימי שמש – פה, בהנחה שעולים על 2 רכבלים ומעלה – הכרטיס משתלם מאד!
    • לינה – אין נקודה אחת שהיא באופן חד משמעי ‘הכי טובה’ לטיול כוכב באיזור, וכעקרון כל האגמים הקרובים לפילאך הם אופציות: איזור גרליצן, איזור מילשטאט, אגם פאקרסי, ולדן על אגם וורתרסי וגם איזור הרמגור ואגם פרגרסי.  בעיני, בגלל אופי הטיול בקרינתיה שמאפשר קצת טיול קצת נופש, נכון ללון על גדות אגם – 
    • כאמור אנחנו לנו בסיבודן – על אגם מילשטט. בעיני – הוא האגם הכי יפה מכל האגמים שהזכרתי. יש אגם יפה יותר, אגב, וזה weissensee – ללא ספק אחד האגמים היפים שראיתי באוסטריה, אבל הוא מוצלח הרבה פחות כנקודת לינה מבחינה גאוגרפית

    עמק הסוצ’ה

    • למי שיכול – שווה ללון בעמק ולתת לו יותר מגיחה של יום מאיזור בלד. מי שיכול לתת לו יומיים מלאים – לא יצטער על זה. 
    • האיזור מיוחד מאד, נראה יותר כמו ‘איזור אמיתי שאנשים חיים ועובדים בו’ מאשר איזור תיירות מלוקק

    בלד – 

    רגשות מעורבים

    היו לנו שם כמה רגעי קסם. בעיקר ב-’סתם טיולים’:

    ‘סתם’ מסלול מענג עם האופניים בין הכפרים והשדות

    ‘סתם’ טיול מהמם באחו לייד אגם בוהין

    ‘סתם’ מסלול הליכה שמצאנו מקניון וינטגר דרך האחו חזרה…

    ‘סתם’ טיול סביב אגם בלד וקפיצה למים מפעם לפעם...

     

    ומצד שני תחושה כללית שקצת לא נעים לטייל באיזור באוגוסט. בעיקר לא ב-’מקומות שצריך...’

    צפוף מאד, עמוס, תורים, פקקים, בעיות חנייה, דוחק…

    הנחלים, הקניונים והמפלים באיזור – הכל יפה ונחמד, אבל בקיץ היבש והחם שעברנו ואחרי אוסטריה, לא ריגש.

    ואולי בעצם בלד לא אשמה אלא אנחנו?  שהיינו כבר בסוף טיול יחסית ארוך ואינטנסיבי?..

     

    זהו. תם ונשלם. בחודשיים האחרונים אני חורש על פורום צפון אמריקה ונובר באתרים של ורמונט וניו האמפשייר :-)

    אהבנו את בלד, נהנינו, אבל לא

     



  • @gillp2

    תודה גיל על סיפור מקסים! אתה כותב קליל וזורם. היה מהנה לקרוא ויהיה לא פחות מהנה להשתמש במידע הרב ששיתפת.

    תוכל לתת פרטים על הלינה בסיבודן ובבלד?

    ניו המפשייר וורמונט מקסימות. מרחקי הנסיעה גדולים מכפי שאתם אוהבים. אם נוסעים בהחלטה שלא צריך להספיק הכל, אפשר בהחלט להתארגן עם כמה כוכבים וליהנות מאוד. מה גם שבצד המזרחי של ההרים הלבנים יש המון אאוטלטים שפתוחים עד תשע בערב כך שאפשר להספיק גם טיול וגם קניות…

    דבורה

     



  • @gillp2

    תודה רבה גיל על הסיפור הנהדר. בטוח שיעזור לנו.

    אופי הטיולים שלנו שונה בהחלט (יותר רודפים אחרי “אטרקציות”) אבל בהחלט יכול לנסות לספוג מכם את השלווה והיכולת להשקיע זמן ב”לא לעשות כלום”.



  • @gillp2

    היי גיל,

    איזה כייף לקרוא סיפור טיול שלך בפורום!!!

    אוהבת את ההומור, הפירוט והתמונות של הפקר'ס.

    כעת נצטרך ללכת בעקבותיך לקירינתיה…

    נילי



  • @gillp2


    כרגיל טיול מדהים וגם אתם מדהימים.

    אינפורמציה מצוינת על אפשרויות למסלולים – כמובן שאשמור במועדפים.

    תמונות יפהפיות (בימים מסוימים התחמקת מלשים תמונות אבל נשתדל לסלוח 😉)

    מעניין מאד איך תחוו את ארה”ב – מחכה כבר לתובנות שלך...



  • @gillp2

    השלמתי קריאה. ועשית לי חשק לחזור לאוסטריה .

    אנחנו השנה בחגים עשינו לראשונה "חופשה" יותר מאשר "טיול" ( או כמו שהבן שלי אמר : זו פעם ראשונה שאנחנו בטיול שלא עושים בו כלום... ) וגילינו שזה בסדר לנוח ואפילו יכול להיות ממש מהנה-  במינון הנכון כמובן, ואחרי שנים של קוצים ב....

    אז מאוד התחברתי לימים של ה"סתם" , שברור שהם לא סתם .

     

    ואמנם אין לנו איתנו את אדיס , אחות בטיפול נמרץ .. אבל אמא שלי מסתובבת עם ערכה כזאת בדיוק בתיק , שנשלפת במהירות במקרה הצורך (ולצערנו , נשלפה מהתיק הפעם). אז זה נראה לי כמו טיפ טוב לכולם, ושלא נצטרך. 

     

    תודה על השיתוף והתמונות היפות

    וזה באמת יהיה מעניין לקרוא אותך אחרי הטיול בארהב

     



  • נהנתי לקרוא על הרפתקאותיכם בקרינתיה  וסלובניה. 

    ובהזדמנות זו רוצה לחזק את ההמלצה שלך לשילוב בין קרינתיה לאוסט טירול – ממיטרסיל דרומה עד ליינץ (כביש 108 שמקביל לכביש הגרוסגלוקנר). כאשר כפי שכבר כתבתי לך בעבר בכרטיס קרינתיה כלולים  מספר רכבלים שבעצם יושבים על המשולש בין קרינתיה , אוסט טירול , זלצבורג - והם מדהימים !! וגם באזור של הכביש בין מיטרסיל דרומה עד ליינץ יש כרטיס אזורי לרכבלים שווים ביותר, ואחד מהם אפילו נמצא באיטליה עם נוף לדולומיטים.

    תהנה מתכנון הטיול הבא….ויותר מכך מהביצוע

    לחיי הטיולים שבדרך 

    ורדה

     



  • @gillp2

    איזה סיום דרמטי עם ניצן והאופנים. ממש רגעי אימה!

    תודה על הפירוט וההתרשמות הסוביקטיבית מסלובניה.
    זה מסוג הדברים בפורום שמאד עוזרים לי לקבל החלטות.

    בספרים (כמו “המשפחה המטיילת”) התמונות יפות והמסלולים מושכים,

    אבל מה שתארת עם הצפיפות והחניות עוזר לי להחליט להתמקד בקרינתיה, ולוותר על גיחה יומית לסלובניה.

    איננו משכימי קום ולא מתאים לנו להגיע בשעה 11 למקום צפוף ולא נוח.

     

    לחיי הטיולים הבאים שלכם!


 

בחזרה