בחזרה

הגיגי סתיו על צפון הודו והודו בכלל



  • @dregev03

    אפשר לקנא בנזירים בלינגשט שעדיין לא הפכו תלויים בכביש החדש שמוביל לכפר אבל אותנו באותו ערב זה קצת הכניס למתח. לא היה שם אף אחד שידע להגיד בוודאות איך ומתי אם בכלל אפשר לצאת מהכפר. זה ארך שעה שעתיים עד שהבנו שיש נהגי משאיות בניה שחונים 100 מטר מעלינו שאמורים לצאת למחרת ללה ועוד כשעה עד שהם חזרו מארוחת הערב שלהם ואישרו שאנחנו יכולים לנסוע איתם עד איפה שנרצה. רציתי לנסוע לכפר הקרוב יולצונג אליו תכננו במקור להגיע ברגל לפני ששמענו על הכביש אבל הכפר לא היה על הדרך הראשית וללכת עם כל הציוד שהיה איתנו נשמע בילתי אפשרי.

    סיכמנו עם הנהגים שעת יציאה ליד המשאיות והתארגנו שלושתינו לשינה בחדרון הקטן שהוקצה לנו שהיה קצת יותר ארוך וקצת יותר צר מהמיטה שלנו בבית.

    על מנת להיות בטוח שאני לא מפספס כלום ולא נעשה טעויות בבוקר יצאתי עם פנס לחפש את המשאיות בחושך שמעלינו ולאחר דקות ספורות זהיתי אותן על משטח באתר הבניה שמעלינו דוממות באפילה.

    חזרתי לחדר והלכנו לישון



  • @dregev03

    מעיין קצת בירחון מקצועי שנראה כאילו מחזיר אותי ללינגשט. זה נראה ממש שם מתחת לפינת הוויפי 

    ראיתי חוות של פאנלים סולאריים כאלו מתחת לסקיומפטה וכמו שציינתי ראיתי ערימות של מצברים בלינגשט שכנראה משמשים לאגירת אנרגיה שעדיין לא הותקנו. 

     האם זה אותו המקום?



  • @dregev03

    השכמנו קום ולקחנו את התרמילים והציוד לכיוון המשאיות שיחכו להעמסה.

    היה לי ברור שאנחנו נוסעים בארגז מאחור ולכן גם בחרתי יעד קרוב מתוך תקווה שאחרי יום יומיים של התאוששות נחזור ללכת איפשהו בהמשך בפורמט כלשהו. ידעתי על סקיומפטה מסיפורי דרך שקראתי והנהג הנהן ואמר שהוא מגיע לגונגמה / סקיופטה שאני הבנתי אז שזה החלק העליון של סקיומפטה אבל פיזית זה כפר פצפון אחר שקרוב יותר לכביש ונמצא במרחק 15-20 דקות הליכה מסקיופטה.

    להפתעתי היה לנו מקום בקבינה ליד הנהג אבל הנסיעה הייתה איטית מאוד ואפילו בקבינה לא ממש מפנקת. חיפשתי בדרך ומצאתי את השבילים עליהם הלך צביקה שנתיים קודם לכן.

    הגענו מעל גונגמה וירדנו מהמשאיות.

    הנהגים לא מיהרו לעזוב ובכלל הם משמשים גם מעבירי אינפורמציה בחבל הארץ הזה שעדיין מנותק מתקשורת. הם הציעו שנשאיר את הציוד על הכביש  ונרד לכפר ונבקש שם עזרה. הם נשארו על הכביש לחכות לנזיר שאותו כבר הזכרתי ואנחנו ירדנו לכיוון בתי הכפר בירידה על השלוחה התלולה 

    גונגמה נראה מלמעלה ככפר מבטיח

    וכבר סיפרתי קודם על קורותינו שם בשלושת הימים שלאחר מכן



  • @dregev03

    שלושה ימים וחצי אחר כך באותו העיקול בכביש ועם כל הציוד שעלה איתנו על אותו החמור שהוריד אותו, ראינו את המשאיות חוזרות מלה. גם כאן לא היה ברור לנהגים עצמם מתי יעמיסו אותם בחומרי בניה וישלחו אותם חזרה ללינגשט לטובת המשך הבניה וההרחבה במתחם המנזר. יש כנראה דברים שמתרחשים בלדאק בקצב שאף אחד לא מצליח לחזות או לתכנן.

    נהגי המשאיות עידכנו שהעבירו את ההודעה שלנו לדולמה הסוכנת החברה של אנגמו ואת טאשי לא הצליחו לתפוס. הם גם אימתו את הגרסא ששמענו מהנזיר בבית המשפחה בגונגמה, שהאוטובוס השבועי מלינגשט ללה יוצא בעצם פעם בשבועיים. בשבוע שאחרי האוטובוס יוצא מיולצונג שהיה במרחק יום הליכה או שעה נסיעה מאיתנו. גם עכשיו נשארו הנהגים שעה ארוכה לשוחח עם הנזיר הנחמד המקומי שמשמש מעיין מוכתר של הכפר. הבן הסטודנט של המשפחה אצלה התארחנו בגונגמה נשאר גם הוא להתעדכן ולשוחח מחוץ לביית אביו שנראה היה שמשרה עליו שתיקה ואולי אפילו עצב.

    המשאיות המשיכו בסוף ללינגשט, הנזיר הנחמד סיפר לנו עוד קצת על ביקור שעשה אצל חבר בשוויץ (“מאוד משעמם שם”) ואז נפנה עם אחיינו הצעיר וירד חזרה לגונגמה.

    כמו שכתבתי כבר קודם ישבנו על הכביש סופרים מכוניות עוברות על יד אחת וצופים בבולדוזרים שעבדו על הכביש 2 קילמוטר מאיתנו על הכביש המפותל במשך כ-6 שעות.

    בשעה 2 לערך ראינו ג’יפ מגיע על הפאס בכביש מכיוון לה. ארכו עוד 20 דקות עד שירד בדרך העפר עבר את הבולדוזרים כשפינו לו את הדרך והמשיך להתפתל נעלם מהעיין וחזר והתגלה והגיע אלינו.

     



  • @dregev03

    נהג הג’יפ בתסרוקת מוקפדת הרכיב משקפי שמש מעודכנים ונפנה אלינו דרך החלון. לידו ישב איש מבוגר ומאחור עמד ילד שמיד הוציא ראש מהחלון.

    הוא אמר שהוא נוסע ללינגשט להוריד קצת דואר ומצרכים ו”מייד חוזר”.

    שאלתי בעצמי באנגלית וגם דרך אנגמו אם יוכל להסיע אותנו בתשלום לפוטוקסאר שהינו כפר גדול שממוקם יחסית קרוב ללה שממנו עוד קיוויתי לעשות טרק קצר נוסף לצ’ילינג ממנו יש תחבורה סדירה פחות או יותר לכיוון לה. הבחור לא התלהב במיוחד אבל אחר כך נמלך בדעתו ונקב במחיר מופרז. לאחר דיון קצר סיכמנו על חצי  מהמחיר שהוא ביקש והוא שילב להילוך והמשיך לנסוע אחרי שהבטיח שיחזור בקרוב. אחר כך נסע במהירות שהדרך הזו יכולה לאפשר מעלה אחריו שובלי אבק ואחרי מספר דקות נעלם מאחורי פאס אחר נמוך יותר לכיוון לינגשט.



  • @dregev03

    היום בכפר טקמצ׳יק בו גרה אנגמו

     נראה שזורעים לשנה הבאה

    צולם מהפייסבוק



  • @dregev03

    בחזרה לזוג החברים מפאלו אלטו שהיו נעדרים לפני כחודש ושרדו 7 ימים ו8 לילות בצמחיה סבוכה תחת כיפת השמיים (שניהם יפה בשנות ה70 אבל מאוד מנוסים ועם עבר בטיולים) אז הערב דיברנו איתם שיחת ווידאו והם עדיין קצת חלשים וקצת בטראומה אבל לפחות משפט אחד שהם אמרו הסביר איך הם הלכו לאיבוד אחרי שאיבדו את הדרך ולא ברור לי למה. 

    להבנתי הם חשבו להיחלץ דרך מפרץ שידעו שיש ממנו דרך החוצה Tomales Bay וניסו להגיע אליו דרך ערוץ שירד לים והלך והפך ליותר ויותר סבוך בצמחיה. 

    מבדיקה שהם עשו אחרי שנחלצו מסתבר שיש 1600 איש שהלכו לאיבוד בפארקים לאומיים בארה״ב ומעולם לא נמצאו. זאת כבר הפכה להיות הנחת העבודה של המחפשים אבל למזלם הבנים שלהם דחפו את צוותי החיפוש ואמרו להם שאלה לא סתם ״זקנים בגיל 70 ומשהו״ אלא אנשים עתירי ניסיון בשטח וכך היה למזלם. 



  • @dregev03

    הערכתי שהג’יפ יחזור מלינגשט בתוך שעה עד שעה וחצי אבל לקחתי בחשבון גם שעתיים.

    היינו כבר יותר מ6 שעות על הכביש וחיפשנו תנועה בשטח מסביב. סייס שחזר מאיזה טרק עלה מגונגמה רכוב עם 4 סוסים לכיוון הכביש. אנגמו החליפה איתו כמה מילים והסתבר שהוא בדרכו חזרה לכפר ניראק שצביקה מאוד המליץ עליו. אחר כך המשיך והתפתל על הכביש לאורך הרבה הזמן עד שעבר את הבולדוזרים ונעלם מאחורי הפאס קיופא לה אליו עלה צביקה שנתיים קודם לפני ששיאו נרמס בכמה פיתולים של הכביש עם לא מעט שפוכת בחלקו העליון. השביל היפה הנחשי של אז שימש עכשיו רק את קוטפי המספוא מהכפר ואפילו הסייס עשה עיקוף ארוך ארוך דרך הכביש.

    קוטף יורד לאטו בשביל הטרק לקיופא לה

     

    הג’יפ אחר להגיע ורק אחרי יותר משעתיים נוספות נראה מעבר לפאס מורגום לה שגם הוא נרמס תחת הכביש.

    אחרי כרבע הגיע אלינו כשרק הילד הקטן איתו.

    הוא אמר לאנגמו שכבר מאוחר מידי בשביל לנסוע לפוטוקסאר ושהוא נוסע ליולצונג ואם נבוא איתו יקח אותנו למחרת היום איתו ללה.



  • @dregev03

    לא דיברנו על מחיר ולא השתהינו, פשוט העלינו את הציוד לג׳יפ והתיישבנו.  לא הייתה לנו שום כוונה לחזור לגונגמה הכפר הקטנטן אחרי שהיה בת 3 ימים שם ועוד 8 שעות על הכביש. לשבת בג׳יפ ולנסוע למקום אחר פשוט הרגיש טוב בעת ההיא מה גם שיולצונג הייתה מראש בתוכנית שלנו וגם ממנה יצא אוטובוס פעם בשבועיים ללה. אבל הבחור נוסע ללה מחר וכולן חוץ ממני כבר רצו ללה. 

    הבחור ששמו זונפו נהג במיומנות והילד שמיותר לציין שלא נחגר הסתובב בפנים כמו כספית. עברנו את הבולדוזרים שעדיין עבדו כי כאמור היה אמורים לסיים משהו לפני החורף וטיפסנו דרך הכביש לקיופא לה ואחר כך נשקפו כבר נופים אחרים ולא פחות יפים. 

    הגענו לצומת בה פנינו מהכביש הראשי בירידה לכיוון יולצונג שם עבדו עוד עובדי כביש ושם עצר הג’יפ. לזונפו היו עסקים ועניינים חובקי נפה והוא דיבר שם עם מישהו ארוכות

    וכך נפניתי אני לקצת צילומים 

    של הסביבה

    היפה

    שנגלתה

    שם 



  • @dregev03

    דרור ההתמדה שלך ראויה לציון של 10 – או אם זה השיריויזיון. דוז פואנ . כל הכבוד … לפחות את וירטואלית. אני שם… תודה 



  • @dregev03

    שמרתי בטלפון את התמונה הפנטסטית של ה”ארמון של סקארמה” שצילם צביקה ביולצונג שנתיים קודם לכן.

    b86659fb6d4a9cc3d714fd406b238cad.JPG?l=6

    הוא גם ביקש שאם אני עובר שם אמסור דש.

    הג’יפ התפתל עם עקלתוני ה”כביש” שיורד ליולצונג. כמה פיתולים דרשו מזונפו תמרוני הלוך חזור על שפת תהום שהכניסו קצת מתח בבטן העליונה אבל ברור היה שהוא מכיר מצויין את הדרך לביתו ואמון על זינוק אחורה בעליה ועל שחרור בלמים ושילוב מצמדים בתזמון הנדרש. פאתי יולצונג העליונים היו מלאים במגורים זמניים מכוערים ואוהלים לעובדי הכפיים של עובדי הכביש שניכר היה בם שהם באים ממעמד נמוך מזה של הלדאקים. הלדאקים באיזור הזה היו האדונים וזה היה כבר ניכר בלינגשט ובגונגמה(סקיומפטה העליונה). גם שם עצר זונפו לכל מיני עניינים.

    אחר כך המשכנו להתפתל במורד לתוך הכפר הגדול והיפה. היה ברור שנוסעים להתארח בביית של זונפו אבל חיפשתי במבט את הארמון של סקארמה ולקראת סוף הנסיעה אפילו ראיתי אותו.



  • @dregev03

    הארמון של סקארמה כמו שאני ראיתי (לא ניתן לשחזר תמונות של צביקה😉):

    גם קו המתח, הכביש החדש משמאל והצינורלא מוסיפים הרבה הדר אבל בטח עוזרים למקומיים


 

בחזרה