בחזרה

הגיגי סתיו על צפון הודו והודו בכלל



  • @dregev03

    אל הפאס הגבוה

    סינגה לה טיפסנו בג׳יפ. מבט אחרון לכיוון יולצונג ממנו הגענו

    ומבט צפונה

    לכיוון המשך הנסיעה 

    זונפו היה סבלן והסכים לעצור בכל נקודה שביקשנו 

    אחר כך ירדו לכיוון פוטוקסאר. 



  • @dregev03

    תמונות 

    מצלמה

     

    מהקטע בין סנגה לה

    לבין הכפר

    פוטוקסאר

    וסביבותיו

    כולל החמר הזה שהלך לכפר ו”נתפס בעדשה”



  • היי דרור…

    מזמן לא נכנסתי לאתר … אבל היה שווה להציץ!! נהדר כל הכבוד ! תמונות סיפורים ריגושים וחוויות ! מה עוד שהקיץ הייתי אמורה להיות בלאדאק והתחלתי לדבר עם  החברה שלי שם על אפשרות לעשות  משהו בדומה בחלקו –  אבל אז בה ההיא  …………והפכה את סידרו של עולם …

    אבל אינני כבדת תקווה … יום יבוא אחזור ללאדאק וגם אם לא וכל לעשות טרק כמו פעם  אמצא טרק שיתאים לי !  

    תודה על ההתמדה שלך – מזל שהיה ״עוצר״ 😂😜



  • @dregev03

    עובר אורח חולף במהירות באזורים רבים ומטבע הדברים פחות פנוי לפרטים הקטנים ולדקויות התרבותיות וההיסטוריות, לכן קל לצייר לו תמונה ורודה או מוטעית לגבי החיים, התרבות ואת השתלשלות ההיסטוריה במלואה. דוגמה קלאסית היא הקהילה הבודהיסטית הטיבטית הגולה בהודו. כמעט כל מי שביקר בלאדאק יידע לומר שמדובר בפציפיסטים שוחרי אחווה ושלום על פי תורת הבודהה. מעטים יודעים שבמשך שנים רבות ואפילו לאחר גלות הדלאי לאמה ה-14 להודו, רוב (!) אוכלוסיית טיבט היו צמיתים על גבול העבדים של משפחות אצולה טיבטיות. כמו כן הטיבטים היו לוחמים אכזריים שדגלו בכוח הזרוע בניגוד גמור למהפך שחל מאז גלה הדלאי לאמה להודו. הם נהגו להילחם ללא חת באויביהם הסינים ואויבים  רבים אחרים. למעשה הכישלון הצבאי מול סין הוא שגרם להם לשנות פאזה ולהפוך לפציפיסטיים (לכאורה). מהכרותי הצנועה התמונה שהגולים הטיבטיים מנסים לצייר אינה מדוייקת בלשון המעטה.

    ההיסטוריה מורכבת הרבה יותר מהתיאור לעיל כמובן. רק רציתי לחשוף פן שלא תמיד אנשים מודעים אליו.

    ולמרות כל מה שנאמר, אובדנם העצום את המולדת העתיקה שלהם הוא אסון גדול עבורם אבל אסור לשכוח שהאחריות לכך מוטלת גם על כתפיהם.



  • @ehudze

    צילה

    מקווה שניתן יהיה לטייל עוד השנה ואם לא בלדאק אז סיכויים גבוהים יותר בנפאל שם “העונה” נמשכת בעצם עד סוף השנה למרות שקר מאוד בגבהים.

    טחנתי את “הסיפור” הזה דק דק ובכלל לא תכננתי שיהיה סיפור אבל זה השתלשל והקורונה תרמה לזה הרבה. זה נגמר בקרוב (כבר לא נשאר כמעט מה לטחון😜) אבל אני מקווה שנחזור פה בקרוב כולנו לתכנונים ונעסוק פחות בדיבורים…….

    אהוד

    תודה, על האינפורמציה………….

    נדמה לי שתאי עבר בקצרה על “הפלישה הסינית לטיבט” בהרצאה האחרונה שלו על טיבט וראיתי כאן בעבר התייחסויות דומות לשלך לגבי ההיסטוריה הטיבטית.

    אני לא הייתי רק  עובר אורח שחלף בלדאק אלא גם אחד שפחות משקיע בלמידת הרקע של האיזור בו הוא מטייל ואני יודע מעט מאוד על תרבותם.

    מבלי לטעון טענות כוללות, הלדאקים מאוד עניינו אותי בגלל השוני הרב באופי החיים שלנו וחלק גדול מהם היו אנשים מאוד נעימים ומסבירי פנים (למרות שציינתי וברור לי שקל יותר להסביר פנים לאחד שהדולרים מצויים בכיסו).

    ניסיתי לספר גם על אכזבות שהיו לי מלדאקים כאלו ואחרים ואין לי שום ספק שהם לא עם סגולה ושיש שם כל מיני סוגים של אנשים.

    עדיין, הרגשת הבטחון כשאתה מטייל שם גבוה מאוד ותיארתי אני חושב את הפליאה שעברה עלי ביום הטיפוס להנומה לה כאשר מולנו ירדה טיילת אסייתית בודדת צעירה שלא היה ברור בכלל איפה תישן בלילה במדבר הזה.

    נשמע לי שאתה מכיר מצויין את הודו ומעניין לשמוע זוויות נוספות על כל תרבות גם אם הן פחות מובלטות בזמן כזה או אחר

     



  • שוב ממליצה לקרוא את הספר הזה : 


  • @ehudze


    ה”אימפריה הטיבטית” לא קיימת בערך 800-1000 שנים. וטיבט לא היתה עצמאית לגמרי (אולי רמה מסוימת של אוטונומיה) מאז (כנראה היוו סמכות דתית מיעצת לקיסר הסיני). וכמובן כל צד מתאר בצורה שונה את היחסים בין הטיבטים לממסד הקיסרי

    בעת המודרנית, הישות העצמאית היתה תרגיל בריטי (ביחד עם מונגוליה).

    וזאת היתה דקטטורה פיאודלית, של שילוב בין ממסד דתי ועסקי (היתה ממשלה כפולה- שר דתי ושר חילוני)

    מושגים של שלום ואחווה מפי הדלאי למה לדורותיהם והממסד הדתי, נוצרה רק אחרי הגלות. מסיבות שונות, הטיבטים שנשארו בטיבט לא בהכרח מסכימים עם העמדות הפוליטיות של הגולים.

    הרבה אנשים לא אוהבים לשמוע את זה כחלק מ”התמונה הגדולה”



  • @ehudze

    ehudze – תוכל בבקשה לשלוח הפניה למחקרים שתומכים במה שאתה אומר בעניין זה שרוב הטיבטים היו על גבול העבדים? כחלק מהתואר השני נברתי במספר מחקרים הקשורים לטיבט ובשום שלב לא הצטיירה התמונה שאתה מצייר, גם לא קרובה לה.

    באופן כללי, לגבי התגובות שלך ושל תומר, צריך לזכור שהמונחים שאנו מדברים בהם היום רלוונטיים להיום ולא מתאימים לתיאור היסטוריה, גם קרובה יחסית. זכויות אדם ודמוקרטיה בכלל כפי שאנו מכירים אותה היא יישום צורת שלטון חדשה מאוד. החוקה של ארה”ב נפתחת ב: “we the people” ומצוטטת פעמים רבות אך המצטטים שוכחים שהילידים (“אינדיאנים”), העבדים (אלו שנחטפו מאפריקה, וצאצאיהם) וגם נשים לבנות לא זכו לזכויות הללו ולא יכלו להצביע בשביל שיהיו להם נציגים שיעבדו בשבילם וישנו את מצבם. במושגים של היום, ארה”ב של המאה ה 18 וה- 19 היתה מדינה נוראית ובוודאי שלא היתה דמוקרטיה. אירופה של המאה ה 19 היתה יבשת אלימה, והשיא כמובן הגיע בחצי הראשון של המאה ה 20. אז צריך להסתכל על הדברים בהקשר המתאים. מי שחושב שאיפשהו בעולם מימשו חוק חינוך חובה חינם גם באמצע המאה העשרים מוזמן ללמוד קצת על עבדות ילדים באירופה של המהפכה התעשייתית ויפקחו לו העיניים. אז זה לא שבטיבט היתה איזו תופעה ייחודית.
     

    כשמטיילים לא חייבים ללמוד היסטוריה, אבל אם לומדים היסטוריה צריך לזכור את ההקשר. זה עוזר להימנע מלצייר תמונות בשחור ולבן.

     

    ועוד הערה שממש חשובה לי: לכתוב שמה שהטיבטים עברו זה עצוב אבל שהאחריות מוטלת גם על כתפיהם זה סינדרום האשמת הקורבן. “זה נורא מה שהנערה עברה אבל אם רק היא לא היתה מתלבשת חשוף...”, “זה נורא מה שעברה אבל אם רק היא לא היתה יוצאת לבד מהבית בלילה...” הטיבטים לא הכריזו מלחמה על הסינים. הם לא עשו דבר שקשור למה שעבר עליהם בזמן מהפכת התרבות (לא רק הם סבלו בתקופה הזו כמובן) ולהגיד שהאחריות מוטלת גם על כתפיהם מסיר חלק מהאחריות מהשלטון הסיני שהוביל את זה, ואת זה אסור לעשות.

     



  • @shaharsagi

    מעבר להקשר ההסטוריה, צריך לחשוב על נרטיב של הדובר.

    בהקשר ההסטוריה בין השאר 'עצמאות' טיבט ו'כיבושה' ע'י סין הקרו סביב נפילת הקיסרות והתבססות הקומוניזם (טווח של בערך50-70 שנים).

    אני לפחות לא מנסה לקבוע עמדה נורמטיבית (לא אומר מה טוב) אבל חושב קצת כמוך, שצריך לראות את התמונה הגדולה יותר, וגם את האינטרסים של הצדדים השונים לפני שלוקחים עמדה.

    גם היום האמריקאים לא תמימים, כשהם לא חושבים ששווה לדאוג לזכויות אדם חברתיות (לא חתומים על אמנה בינ'ל), כלומר מבחינתם בריאות, תזונה ומגורים מינימליים, זה לא משהו ששווה לדאוג לו, או שהם מוכנים להצטרף לבית הדין הפלילי הבינ'ל רק אם אזרחי ארה'ב יקבלו חסינות (ואז ימשיכו לעשות מה בא להם).

    אני קצת עצלן להביא תימוכים מחקריים, אבל יכול להפנות אותך לספר במסגרת קורס 'גנוסייד' של האוניברסיטה הפתוחה שמתעסק בנושא סין/טיבט. יש שם הפניות ביבליוגרפיות. 



  • @dregev03

    מהטרק הישן בין פאדום ללאמיורו שהוא חלק מהטרק האפי בין לאמיורו לדארצ׳ה נשארו יומיים שלושה של הליכה אבל גם בנסיעה הוא יפיפה אפילו שנגמר מהר מידי. 

    הירידה מהפאס הגבוה השני שנסענו סירסיר לה מזמנת מראות הרים באפור ירקרק עד לכפר הקטן הומפאטה ומשם לאורך הנהר הכחול מירוצה (נדמה לי) שממשיך עד עד שנשפך לאינדוס. 

    הדרך היפה הזו קרובה מאוד בקוו אווירי לדרך בה נסענו בדרך לטרק בזאנסקאר אבל המראות והנופים שונים וזה הופך את ה״סיבוב״ הזה שעכשיו היינו בסופו למאוד מגוון. 

    מומלץ למי שיכול ללכת את הקטע שלא נפרץ (ונקווה שכך ישאר). צריך לבדוק  אפשרות לצאת מלינגשט או יולצונג בלוקאל. אם יש מקום ישיבה זה נשמע ממומלץ. 



  • @dregev03

    פוטקסאר היבשה של אחרי הקציר מהצד הצפוני שונה מאוד מהתמונות בירוק של לפני

    וסירסיר לה סחוף הרוחות שאליו טיפסנו ממנה.

    פיתולי הדרך שיורדת מהפאס

    ומסך ההרים החלומי ממול

    הם נופים שקשה לחלוף על פניהם במהירות של ג’יפ ולא משנה

    כמה פעמים עוצרים לצלם.

    וכמובן שהתמונות שלי מחווירות לעומת הנוף במציאות…….



  • @dregev03

    קשה להיפרד מהטרק הזה

     

    וזה שאין מושג מתי ואיפה יהיה הטרק הבא גם לא עוזר במיוחד 

    אז בינתיים עוד כמה תמונות מהאייפון הישן

     

    של הקטע היפה אחרי פוטוקסאר


 

בחזרה