ראיתי את המוגולים האימתניים שם, בהחלט אין משהו דומה באירופה. אולי בסנט אנטון, אבל אי אפשר להשוות.

אני גולש סנובורד, אז מוגולים בכלל לא מדברים אלי.

תהני בדצמבר, אני בטוח שעד אז יעברו שם כמה סופות.

יש לי ותק של להערכתי כ 15 חופשות סקי בארה”ב, כולל לייק טאהו ויוטה. אבל משגיליתי את קולורדו וזינקתי ברמה מ 6 ל 8, יתרונות האתרים בארה”ב ובמיוחד וייל היו בולטים לחיוב מבחינתי.

ברור שהסקי פאס יקר- אין מילים. אבל מי שמתכנן לגלוש בארה”ב ובמיוחד באתרי האפיק פאס, מומלץ לו בחום רב שירכוש פאס מבעוד מועד כדי לחסוך כסף (וגם אז זה המון- 700 דולר זה לא בטל בשישים). 

פאודר אמנם הוא הגביע הקדוש של הגולש (למרות שמאד מאד קשה לגלוש בו, צריך לשכלל את הטכניקה מאד, ממש כמו מוגולים), אבל מבחינתי גם מוגולים זו הנאה גדולה, ולכן, גם בגלל שיש לי את הטווח שבין מוגולונים, מוגולי סמול, מוגולי מדיום, מוגולי לארג’ (עד פה אני גולשת בנינוחות יחסית), ומוגולי XL. אין דברים כאלה באירופה. אני זוכרת את ההתנסות הראשונה שלי במוגולים בפילה באיטליה, צנחתי אחרי שניה על הפנים, מילולית. היום מבחינתי זה גן עדן שרק הייתי צריכה לקבל את המפתחות אליו באמצעות הטכניקה. 

לעניין הרכבלים- אכן כן, ובמיוחד לכיוון הבלו סקיי באזין. דווקא הימים הקודרים יותר, הם ימים פחות קשים מבחינת מזג האוויר, גם אם יורד שלג. הימים האכזריים יותר הם ימים בהירים, עם שמש שקרנית שאפשר פשוט לאבד חלק מהקצוות (אצבעות, אף), אם לא שומרים על חום והגנה. 

האוכל- ובכן, אכן. גם לא יעלה על הדעת שהמבורגר עם צ’יפס יעלה 32 דולר. זה מחיר גבוה מאד. אנחנו מבינים יותר באוכל, וודאי בירקות, פירות ודברים בריאים, למרות שיש סלטים, אבל הם יכולים להיות גם 15 דולר לקערה גדולה וזה הרבה כסף. 

אבל- השופינג (וולמארט, טארגט, רוס, קניונים, אאוטלטים), אנשים מקסימים וחברותיים, מלונות אחלה, גם המלונות של העניים (קומפורט אין), עצמאות עם הרכב, מרחבים, יכולת לשפר יכולת וטכניקה by far מאתרים אחרים. ס”ה בהנתן כל אלה, מבחינתי, קולורדו היא היעד המועדף לחופשת סקי. 

A basin הוא אתר קטן לא מושקע שלא שווה להתעכב עליו

@rozmar

אוסיף דעה שונה ואת החוויה שלי . גלשתי כארבע פעמים בארהב . מלבד היתרונות שרוזמר ציינה, ישנם הרבה חסרונות.

1.  אם הbowl לא פתוח אז אתם תלוי במסלולים המוחלקים, אך לא תמיד מיישרים את כל המסלולים וצריך לראות מה יישרו ומה לא. כבר מצאתי את עצמי במסלולים במצב נוראי. 

1. לא תמיד יש פאודר, אתם יכולים לנסוע לשבוע ולא להתקל בפאודר, ואז כל היתרון של ארהב מתבטל.
2. מחירי סקי פס שערורייתיים! סקי פס יומי בוייל עולה 200! דולר. לא כל אחד יכול לקנות סקי פס עונתי או למצוא דילים כמו רוזמר.
3. אוכל על ההר וחווית אפרה סקי . האוכל על ההר הוא ברמת מאוד נמוכה( מי אוכל צ׳ילי קון קרנה בגלישה?!). אני רגיל שבכל בקתה על ההר באוסטריה, יש לי שוקו חם, פסטה בולונז, גולאש ועוד.חווית אפרה סקי שונה מאוד , יש הופעות ( להקטת וסטנד אפ) תלוי איפה אתם לנים.
4. רכבלים.  בקולורדו ויוטה יכול להיות קר משמעותית מאירופה , אך לרכבלים אין בועות. נדמה לי שרוזמר מביאה איתה תמיד שקיות חימום. כמו כן, יצא לי כבר לעלות על רכבלים ( לא בוייל) שאין להם מעקה רגליים וגם כאלה שאין להם מעקה בטיחות!!.
5. אין שם ממש חוויה של שבוע סקי. האמריקאים בעיקר נוסעים לסופי שבוע. זה משפיע על מחירי חבילות ומלונות וכו.

לסיכום, ארהב היא לא כוס התה שלי, שונה מאוד מאירופה.לדעתי שווה לנסוע אם אתם בסביבה. לא הייתי נוסע במיוחד אלא אם אתם גמישים בתאריכים ויכולים ליפול בדיוק על פאודר. אני הייתי ארבע פעמים רק פעם אחת ירד שלג והיה פאודר. היו גם חסימות כבישים , משהו שלא נתקלתי בו באירופה גם במזג האויר הכי קשה.

מקווה שנתתי עוד זוית. 

אני אכן קונה את האפיק לוקאל פאס, זה משתלם יותר אחרי 4 ימי גלישה, כי מחיר הגלישה היומי הוא יקר בטירוף. שילמתי כ 700 דולר. אני יכולה לגלוש ללא הגבלה בברקנרידג’ (גולשת שם לא מעט), קיסטון (לא) לייק טאהו ופארק סיטי עם החרגה מעטה ו 10 ימים בשנה בוייל (האתר הטוב בעולם לדעתי) וביבר קריק השכנה (לא אוהבת). איי באזין הוא אתר שהייתי בו בשלהי העונה של שנת 2013 למיטב זכרוני, והוא בסדר אבל לא משהו בהשוואה לאתרים האחרים. יש לי המון דיווחים על וייל, וגם קצת על ברקנרידג’ ואשמח לסייע בכל הנדרש. יש לקנות את הפאס עד תחילת העונה, שאחרי כן, אין יותר אפשרות לרכוש במחיר מוזל (ו 700 דולר זה מחיר מוזל, כרטיס יומי עולה כ 170-180 דולר בקולורדו). לגבי לינה- אני ישנה במוטל של העניים (קומפורט אין באייבון, אם קונים באתרים כדוגמת הוטווייר ניתן לרכוש מבעוד מועד בכ 400-500 דולר  5 לילות בתחילת עונה או בסופה) למרות שישנתי במקומות שונים ויש לי המלצות נוספות. השנה אהיה בשרתון ממש ליד הקומפורט אין. וכמובן, רכב בלבד. בארה”ב עדיף להתנייד ברכב ולא בתחבורה ציבורית, ויש לזה סיכוני מזג אוויר וסופות, אבל גם בזה יש לי ניסיון והמלצות.

אם כך, לא תהיה לך שום בעיה. כי מכאן זה רק יכול להשתפר עד שתטוסי. יתווסף עוד שלג/עומק/גובה תלוליות כרצונך

כעת הפריז ליין לא מספיק נמוך אבל לבטח זה יירד עד דצמבר. את בטח עם אפיק פס, הבנתי שA Basin כבר לא כלול. כי שם מן הסתם יהיה מספיק שלג כבר מחר

אגב, תמיד פסלתי את ארה”ב. יקר מדי ורחוק מדי, האלפים מספקים לי מספיק קילומטרים ואתגרים, מה גם שאני מתחיל השנה אוף פיסט וטורינג. בגללך נכנסתי למפות ותיאורים. ואו. עולם אחר, כעת מבין אותך.

מכוון לינואר בעוד שנה. אשמח להמלצות לגלישה ושמירה על תקציב שפוי  (מלון/דירה, השכרה/הסעה/, סוג של סקיפס ומתי לקנות וכו)

אין סיכוי שאשנה מצפון אמריקה לאירופה. בפעם היחידה (טפו טפו) שקרה דבר דומה, טסתי במקום זה לויסלר בלקומב בקנדה והיה נחמד מאד. אבל, עדיין, לא מושלם כמו קולורדו. עד כה ירדו כ 24 אינצ’ של שלג, שזה כ 70-75 ס”מ. מספיק למסלולים מוחלקים, לא מספיק למוגולים.

כמו תמיד יש 2 אפשרויות.

לחכות, בתקווה שבזמן הנותר או בזמן שהותך באתר יירד מספיק שלג. ואם לא, ליהנות מהמעט שיש וכבר פתוח.

או ללכת על בטוח ולשנות כיון לאלפים הצרפתים/אוסטרים. קנית כבר סקיפס? את הטיסה ניתן לשנות בעלות שפויה? ניתן לבטל את המלון?

אם זה ילווה בנזק כלכלי גדול, הייתי מחכה ומאלץ עצמי להיות אופטימי. אחרי הכל, אנו מדברים על אמצע דצמבר. אמור להשתפר

אנשים כאן מתלהבים מהשלג שירד בצרפת ואוסטריה, אך בהרבה מקומות הטמפרטורות עלו והגשם חזר. בטין למשל קו השלג אמור להיות 2200. 

היה לי כך בתחילת דצמבר בשנה שעברה, זה אומר גשם בול דיזר ובקטע האחרון לפני Le Lac. כך שהכל עדיין פתוח

לא יודעת למה, מצרפת עוד כמה בלו סקיי

הורנסילבר

ועוד אחד

עקרונית, בלו סקיי באזין נחשב ה”גביע הקדוש” של וייל, מסלולים הכי נידחים, הכי תלולים, הכי קשים. מבחינתי, אקסטרים אמיתי ואהבת אמת.

צפיתי רק בראשון (הלינק השני שבור?) וזה היה מרשים. אין שם איש אבל זה כלל לא מפריע לך. אהבתי.

כפי שכבר רשמתי, ליגה של גדולים.

להבדיל, אני בתקווה שיהיה מספיק שלג לפתוח את Sache בטין בעוד שבועיים, אבל זה בספק. 

ועוד אחד מה legendary back bowls,הבלו סקיי באזין, כדי להיות מדוייקים. עקרונית, מדובר במסלול שחור, אבל בגלל המוגולים שנראים יחסית שטוחים בסרטון, ובפועל הם מוגולי מדיום (אני גולשת גם לארג’ וזה מאד קשה), מדובר במסלול מורכב, שלא יכולתי לעשות עד שלא צלחתי את ההבנה הגופנית כיצד יורדים מוגולים.

בלו סקיי באזין

צודק לגבי ג’נבה, מה גם שיש לך אתרים קרובים יותר מהtarentaise. בטווח שעה שעה וחצי. או טיסות לציריך והעברה/רכבת לארלברג/ רכבת לlandeck ומשם אוטובוס/מונית לאתרי סקי קרובים.

אבל איזיג’ט מקפיץ מחיר ברגע האחרון. לי יש גם ציוד משלי שעולה יקר יותר ממזוודה/כרטיס טיסה. אפשר לומר שהמגלשיים שלי לוקחים אותי לג’נבה ולא להיפך.

אבל זה לא משהו שהייתי מוותר עליו

לא הכל יהיה פתוח אולי בוייל בדצמבר, אבל יהיה עדיין מדהים. גם השלג שם אמור להיות שונה מאשר באלפים, טוענים. רך ויבש יותר, פחות צפוף.

היעד היחיד לפני יפן שמעניין אותי. ואז יישאר לי לחלום רק על הtouring מעל lofoten

https://snowheads.com/ski-forum/viewtopic.php?t=142829&highlight=lofoten

אני מסכים, אבל ביקשת לאינסברוק שאין אליה טיסות ישירות (להוציא הספיישלים דרך סקידיל) אז מוינה יש הרבה טיסות המשך.

בכל מקרה אני רואה תחילת דצמבר הלוך חזור לגנבה באיזיגט במאה חמישים יורו כולל מזוודה, משם יש שאטלים באמת נהדרים של אלפיבס למשל לכמעט כל יעד, הרבה מהם בטווח השעתיים וחצי ואם אתה מוסיף עוד חצי שעה אז באמת שאפשר כבר להגיע לכל מקום. 

אני רק אומר פה שמי שרוצה תחילת עונה שווה לו להתאזר בסבלנות ואפשר לתפור יופי של חופשה זולה ומלאת שלג במקום להזמין מראש ליעדים יקרים ולהתפלל (ואני מתייחס רק לפקטור השלג ומתעלם מההסבר המצוין שרוזמר נתנה על אופי האתר) 

@drporat

ובכן הרגע נכנסתי לחוליו ויש טיסות לוינה של אל על לסופש ב200 דולר כולל מזוודה. משם זה קל מאוד ובטח אם הייתי יותר מתאמץ היה עוד שפע של אפשרויות. 

 

על כל פנים אני רוצה לשאול – מעולם לא הייתי בארהב לסקי, אבל מקריאה של המון פורומים של גולשים, התבוננות במפות, דירוגים של אתרי סקי של מגזינים ובלוגרים, ונתונים פיזיים של האתר – אני לא מבין את ההבדל ב׳כמה ליגות׳ 

אני לגמרי מבין למה ואל-טורנס הוא כמה ליגות מעל החרמון, או בנסקו. אבל האם אפשר להגיד באופן דומה שהאתרים בארה״ב הם כמה ליגות מעל ואל-טורנס או סאן-אנטון ? 

במה זה בא לידי ביטוי, אני באמת שואל כדי להבין האם זה שווה והאם כדאי לחסוך כמה פרוטות כדי ללכת על זה. מבחינת הוצאות – אין ספק שסקי בקולורדו זה הרבה ליגות מעל חופשה באירופה ובהיבט הזה אין צורך להסביר ולנמק. 

 

בכל מקרה, מה שבאתי להגיד מההתחלה זה שזה  אולטרא אופטימי להזמין חופשה צלתחילת דצמבר ולקוות לטוב. לא עדיף מבחינת עלות/איכות השלג לחכות ולהתבונן מה המצב ? הרי לגלוש עכשיו באלפים זה פנטסטי, התמונות והסרטונים מהימים האחרונים פשוט מדהימים 

מוינה לסאאלבך זה 4 שעות ורבע במקרה הטוב, בכביש יבש ללא שלג ולא עומס. וזה עוד לא הזמן לסאאלבך. לקיצ ולקירשברג זה עוד יותר רחוק. אין הרבה היגיון בעיניי לנהוג כמעט 5 שעות ליעד סקי. אני טס לזלצבורג דרך וינה בעתיד, עם עצירה לא פשוטה. כי זה למען שבוע הזוי עם כיסוי של מאות קמ מסלול.

יש לך ישיר סנדור לזלצבורג בחנוכה למשל. לא משהו שווה לעכשיו, וטיסת סקי לסוף שבוע עם כמה שעות נסיעה לכל כיון זה לא להיט.

דצמבר הוא תמיד בטוח במספר אתרים באוסטריה וצרפת, ואף סוף נובמבר. זה כלל לא אופטימי.

טיסות ברגע האחרון עולות תמיד יותר, גם אם זה בלופטהנסה/איזיג’ט/טורקיש לציריך/ג’נבה/אינסברוק.

זולדן ואוברגורגל פתוחים כעת, גם הקרחונים של הינטרטוקס וכו. יש לי זוג מגלשיים רחבים עם shift bindings, חבר’ה שלי כבר מטפסים לקוקומל ויורדים בserre Chevalier. מצא טיסה זולה להגיע לגרנובל/טורין כעת.

עוד 10 ימים ול דיזר וטין פותחים. מצא טיסה הגיונית בטווח שעתיים וחצי במחיר סביר, ברגע האחרון. אשמח באמת.

תודה. אני גם אהיה שם אז, אולי ניפגש...

הסבר מצוין 

תודה 

עקרונית, ברור שלכאורה זה אתר סקי, וגם זה אתר סקי, אבל כמי שגולשת גם באירופה וגם בארה”ב כבר מזה שנים (אני עושה לרוב 2 חופשות בארה”ב +2 חופשות באירופה בשנה, ומגיעה לכ 20 ימי גלישה נטו בשנה), מדובר בשמים וארץ. אם הייתי מגיעה לארה”ב כגולשת מתחילה, הייתי נצמדת לאתרים המוחלקים בלבד (דהיינו שעובר עליהם חתול שלג מדי לילה), ומקפידה לגלוש במסלולים כחולים עד שחורים מהסוג הזה בלבד. ההבדל בין ארה”ב לאירופה טמון קודם כל בתפיסת ההר- מבחינת האמריקאים- הכל גליש. מבחינת האירופים, לא. אם אני רוצה לצאת קצת מהמסלול באירופה, אני יכולה, אבל לחזור ממש מהר, או כמו בסן אנטון השנה, להרשם לפני הירידה ולוודא שנרשמתי בעת הסיום. או לקחת מדריך, ולוודא שיש לו מכשיר קשר. יציאה מחוץ לפיסט באירופה, יכולה לגרור מפולת שלגים, כי האוף פיסט אינו מוכן. בארה”ב- מכינים את כל ההר. התפיסה היא: תגלוש בכל מקום, אלא אם יש שלט שאסור לגלוש- גבול האתר. מה שאומר שאתה יכול לעבור בין מסלולים שונים בגלישה אחת, מצד לצד. כל מסלול הוא עצום  בגודלו, ובמקום תפיסת ה PIST האירופית, יש לך את תפיסת ה BOWL האמריקאית. כל הקערה הזו, ברת גלישה. אם יש מעלית למעלה- תרד איפה שבא לך, אל תתנגש באחרים, דע מהן יכולותיך, תגלוש בין עצים, צוקים, על מוגולי ענק, ותגיע אחרי האקסטרים העצום הזה למטה. יש מקום בוייל, שהכניסה לרשת המסלולים שלו  היא כמעט אנכית לגמרי. פחד אלוהים. ואנשים קופצים פנימה ויורדים את זה תוך דקה. אם תראה את הגולשים האמריקאים, באתרים האמריקאים, תבין איזה הבדל יש בין פילה או צ’רביניה, ואפילו סן אנטון, לבין וייל, שהוא אתר מושלם, למי שאוהב לגלוש את מה שאני אוהבת לגלוש. זה לא הופך את אירופה לפחות טובה, היא פשוט פחות מורכבת, ושונה.

7 חופשות באתרים שונים באירופה.

כךי שכתבתי קודם – מדוע אינה ברת השוואה ? בפרמטרים של משקעים, גובה, אורך וכמות מסלולים, עושה רושם שהיא ברת השוואה 

אז על מה מדובר? 

ובכן הרגע נכנסתי לחוליו ויש טיסות לוינה של אל על לסופש ב200 דולר כולל מזוודה. משם זה קל מאוד ובטח אם הייתי יותר מתאמץ היה עוד שפע של אפשרויות. 

על כל פנים אני רוצה לשאול – מעולם לא הייתי בארהב לסקי, אבל מקריאה של המון פורומים של גולשים, התבוננות במפות, דירוגים של אתרי סקי של מגזינים ובלוגרים, ונתונים פיזיים של האתר – אני לא מבין את ההבדל ב׳כמה ליגות׳ 

אני לגמרי מבין למה ואל-טורנס הוא כמה ליגות מעל החרמון, או בנסקו. אבל האם אפשר להגיד באופן דומה שהאתרים בארה״ב הם כמה ליגות מעל ואל-טורנס או סאן-אנטון ? 

במה זה בא לידי ביטוי, אני באמת שואל כדי להבין האם זה שווה והאם כדאי לחסוך כמה פרוטות כדי ללכת על זה. מבחינת הוצאות – אין ספק שסקי בקולורדו זה הרבה ליגות מעל חופשה באירופה ובהיבט הזה אין צורך להסביר ולנמק. 

בכל מקרה, מה שבאתי להגיד מההתחלה זה שזה  אולטרא אופטימי להזמין חופשה צלתחילת דצמבר ולקוות לטוב. לא עדיף מבחינת עלות/איכות השלג לחכות ולהתבונן מה המצב ? הרי לגלוש עכשיו באלפים זה פנטסטי, התמונות והסרטונים מהימים האחרונים פשוט מדהימים 

@rozmar אמר:

@drporat

א. תודה

ב. מה זה הפורום הבריטי?

 

קישור למסיבת סוף העונה שלהם

אם אתה פעיל שם, תן סימן חיים. בשנה שעברה הEOSB נפל בול על חול המועד והיה מוצלח. השנה פסח מגיע מוקדם יותר בשבוע ביחס לbash, נופל על השבוע המשפחתי – ו3 העמקים עדיין יהיה פתוח ברובו. בונה על זה. בינתים נותרו מקומות גם לPSB וגם לאיטליה במרץ

@rozmar

מצחיק לדאוג מקולורדו כשכל אירופה מפוצצת עכשיו שלג ואנשים נוהרים החודש לאירופה במחירי תחילת עונה וטיסות דקה 90

זה שבאמצע נובמבר יש שלג באירופה לא קרה הרבה לאחרונה, וזה לא מבטיח איכות גלישה כשתיפתח העונה, כי גל חום יחסי עם שמש/גשמים/רוחות חזקים ישנו הכל.

זה מעולה לחבר’ה עם סקינס שאוהבים touring, כי אז אפשר כבר עכשיו לעלות ולגלוש על פאודר.

תמצא לי טיסה במחיר זול טרום עונה/דקה90 לאינסברוק, ואני טס מיד.

קולורדו נמצאת בליגה שונה, אחי. הליגה של הגדולים, זה לא האלפים. מכל הבחינות

@drporat

א. תודה

ב. מה זה הפורום הבריטי?

snowheads.com פורום גולשים שכמעט כולם בריטים.

עם תתי נושאים בכל התחומים האפשריים. מעולה לקבלת מידע ושיתוף חוויות. מצוין לארגון חבורות ליעדים שונים או להצטרפות ברגע האחרון לטיול כזה אם מישהו נאלץ לבטל.

מארגן בכל שנה כמה מפגשים קבועים שמאפשרים לך לחסוך בהוצאות אך לא פחות חשוב – לרדת לחדר סקי ולגבש חבורה איתה תגלוש כל היום, בתנאי שאתה שולט באנגלית.

בזכותם הכרתי כמה חבר’ה איתם אני גולש עד היום בכל שנה

@drporat

הי,

אתה מעריך שהתנאים שם יהיו טובים אז?

תודה

שמע, זה אתר ענק בגבהים מגוונים, כך שתמיד יש לאן לגלוש בתנאי שפתחו את הקישור בין טין לול דיזר. וזה נפתח בד”כ עם ההתחלה ב30/11.

התנאים תמיד טובים. שנה שעברה היה יחסית הכי גרוע, עם לא הרבה פתוח בגזרת טין לה לק וטין ול קלארה, ועדיין היה מספיק לגלוש מבוקר עד ערב כבר בימים הראשונים. 

השנה זה בשבוע השני של דצמבר, שזה שבוע אחד מאוחר יותר. החבר’ה שם כבר עולים עם skins וגולשים מטה

האזור של EK מעולה תמיד. בעיני עדיף במרץ ותחילת אפריל כי יש כמה מסלולים אדומים ושחורים שסגורים תחילה כי אין מספיק שלג או קיימת סכנת מפולת. הוא לא קל, מאתגר מאוד ומספק את כל מה שאפשר לדמיין

@drporat

א. תודה

ב. מה זה הפורום הבריטי?

קישור למסיבת סוף העונה שלהם