?Rv Ready for an R.V road trip story- דרום מערב ארה"ב- אוקטובר 2019
-
נילי יקרה, קראתי את סיפור הטיול שלך על איסלנד ו… פשוט מדהים. הכנסתי למגירת החלומות שאני ממש מקווה להוציא ולהשתמש מוקדם.
אם יש לך שאלות ספציפיות תכתבי ואנסה לענות
-
רק את יכולה להוציא תמונה כזאת מהארכיון.
U2 המשובחים בהחלט היו טריגר, אבל צדקת הפארק מקסים!!!
לגבי כביש 66 – הוא מסתיים במזח של סנטה מוניקה(כמובן יש לי משם תמונה מתלהבת), אבל איכשהו נראה לי שזה המקטע (באזור הזה) שנותן הכי הרבה נוסטלגיה מהימים ההם...(לפחות ממה שקראתי), שווה להגיע לאזור.
-
@taldar
סיפור הטיול שאת מספרת מהמם, ואני עוקבת נלהבת שלא לדבר על התמונות עוצרות הנשימה. שלכת זה כזה וואו בעיני.
תודה על הפירגון… זה עושה מוטיבציה להמשיך!
-
יאללה חברים ממשיכה בסיפור-
29.9 הו הסלע האדום
מקיצים לקראת שש וחצי, מתארגנים, מבלים זמן איכות איש איש ומכשיר הטלפון שלו ומתחברים לחברים והמשפחה בארץ.
לקראת שמונה וחצי יוצאים לדרך.
הבוקר המתבגר יושב מקדימה, הילוש ואני יושבות מאחורה ומשחקות טאקי,
בכניסה ל- Oak creek canyon אני והמתבגר מתחלפים, כי הוא יושב מקדימה אבל משחק בטלפון, חבל לבזבז נוף כזה על טלפון.
הדרך מתפתלת, עצים ירוקים מעטרים קירות של מצוקים גבוהים, לאט לאט מתחילים לראות את הצבע האדום שולט בסלעים, וזה מעניין.
בסביבות 9:45 אנחנו רואים מצד ימין את הכניסה למסלול ההליכה-West fork- הוא רשום לי כאופציה (גם TAGAרשמה שהם עשו אותו והוא יפה), אז אנחנו מחליטים לעשות אותו.
משלמים $11 כניסה לפנסיונר החביב שיושב בבודקה, ונוסעים לחנות עם הקרוואן. קונוסים מסמנים את הדרך לחניות- רק חבל שהם כל כך צפופים אחד לשני, על הדרך קונוס אחד נמחץ לפיתה וקונוס נוסף נתקע לנו בגלגלים... צחוק גדול פורץ ברחבי הקרוואן, לקרוואן שלום, ל2 הקונוסים פחות.
מתארגנים ומתחילים ללכת-בעיקרון זה מסלול של 3.5 מייל הלוך ועוד 3.5 מייל חזור- באותה דרך, כך שאפשר ללכת כמה שרוצים ולפרוש מתי שרוצים.
אנחנו צועדים במסלול היפה והקל הזה, חוצים מספר פעמים את הנחל, מדלגים על אבנים ונהנים. קירות המצוק מאוד גבוהים, חלקם ממש אדום חמרה, הולכים והולכים עד שבאיזשהו שלב מחליטים לחזור חזרה ולהמשיך את היום.
כשאנחנו יוצאים אנחנו רואין שבחניה כבר הכווול מלא, אנשים עומדים בטור מכוניות ארוווך כדי להיכנס, מזל שהגענו יחסית מוקדם!
יש לנו עוד חצי שעה של נסיעה לסדונה, בנסיעה על הכביש מתגלים לפנינו כל מיני ריזורטים שהלוקיישן שלהם חלומי, על הנחל ליד מצוקי הסלעים האדומים האלה, מצאו מקום שווה.
בהמשך הנסיעה נפתח הנוף ונגלה לפנינו - וואו וואו וואו, כל העיר מוקפת במוניומנטים עצומים של הרים מעוצבים(טבעי) בכל מיני צורות, הכול בצבע אדום חזק.
המראות מאוד עוצמתיים, בהחלט נוף מעניין, ומיוחד, שמסביר את הטענה שבסדונה יש מרכז מערבולות אנרגטיות בעלות סגולות ריפוי(הרבה מקומות וסדנאות של אנטי אייג’ינג- אם מישהו בעיניין).
אנחנו עוברים דרך העיירה, כולה בנויה מבנים חד קומתיים נמוכים, צבועים באדום/חום ומעטים אפור, מלאה בתיירים, בחנויות וגלריות.
מגיעים לדרומה של העיירה ל-Chapel of the holy cross כנסיית הצלב הקדוש.
הכנסייה נבנתה לתוך צוק אבן אדומה בשנת 1957.
מגיעים לחניה שמחים ובטוחים בעצמנו, ולפתע מגלים ש- אין כניסה/חניה לקרוואנים, אוטובוסים,משאיות.
מחליטים לוותר, עושים אחורה פנה, ואחרי כ100 מטר מול בית מאוד מאוד מפואר מוצאים מפרץ חניה בו מחליטים לאכול ארוחת בוקר בקרוואן.
אחרי ארוחת הבוקר מוצאים פיתרון לבעיית החניה- פשוט משאירים את הקרוואן במפרצון החניה וצועדים על שולי הכביש לכנסייה.
כדי להגיע אל הכנסייה עצמה יש לטפס, אבל אנחנו מגלים קלאבקרים שמסיעים מבקרים למעלה לכנסייה, אז קפצנו על אחד כזה ובצ'יק הגענו למעלה.
הכנסייה פשוטה ויפה, הנוף למעלה מרשים ביותר, העיירה סדונה נפרשת לפנינו, וההרים האדומים המקיפים אותה נותנים מסגרת לתמונה. ממש ממש יפה!!!
מפה נוסעים ל- Tlaguepaque Arts- זה מקום שהחניה בו מתאפשרת רק לתושבים, אז חונים בחוץ. יש פה הרבה מאוד חנויות של כל מיני- בגדים, תכשיטים, נרות, חפצי אומנות, מסעדות ועוד. יש דברי אומנות יפים אבל כרגע זה פחות מעניין אותנו, מה שממש מעניין אותנו הוא המקום עצמו- הרחובות המטופחים, הסימטאות, המזרקות...
מסתובבים קצת ומצליחים לא לקנות כלום!!!
חנות שמוכרת נרות-
נוסעים לשדה התעופה של סדונה ממנו יש תצפית יפה על העיר, את הקרוואן מחנים בשדה התעופה עצמו ולא בחניון.
התצפית מהממת!!!
ב16:00 מגיעים אל פארק הקרוואנים המוקפד והמאורגן שלנו להלילה.
כשנכנסים פוגשים את דיאנה והמשפחה שלה מפורום למטייל, כמה נחמד!!!
מקשקשים קצת על הטיול ועל הקרוואן, ומחליפים חוויות.
אח"כ עוד מספיקים לרדת לנחל הקסום שזורם פה בקמפינג.
מכינים רוג’ומים-
מבשלים ואוכלים ארוחת ערב חג ראש השנה, רחוקים מכל החברים והמשפחה אבל שמחים על ההזדמנות לטייל.
מסלול יומי- 29.9 מווילאמס לסדונהקישור לאתר הקמפינג-Rancho sedona rv
מה נפל מראש בחדר העריכה?/ מה לא הספקנו-
*פלגסטף- מכונה "עיר השמיים החשוכים"- יש בה פעילויות אסטרונומיות שוות.
יש בה אתר סקי פעיל, ניתן לעלות למעלה ולראות את נוף האיזור. בדאון טאון שלה יש מסעדות וברים טובים.
*מצודת מונטזומה- היא מצודה שבנויה מעל שפת קניון ביבר קריק. זה בניין קומות בן 800 שנה.
*היו רשומים לי עוד כמה וכמה מסלולי הליכה שלא יצאו לפועל.
*טיול ג'יפים.תובנות, מחשבות וטיפים-
*החימום של החלל הציבורי בקרוואן עובד על גז- יתרונות: אפשר להפעיל אותו בכל רגע נתון בלי קשר אם מחוברים לחשמל או לא, הוא באמת מחמם, הוא זול.
חסרונות: הוא מרעיש.
*קל מאוד להעביר את הזמן בנסיעות- הישיבה בחלל הציבורי של הקרוואן נוחה, יש שולחן שפתוח כל הזמן, אפשר לשחק, לצייר, להכין שיעורים(ברור!!!), לכתוב בלפטופ.*החניה של מסלול West fork- לא גדולה, המסלול מתוק.
*סדונה- בתצפית הראשונה בכביש שדה התעופה לא היתה חנייה, המשכנו עד סוף הכביש וחנינו בשדה עצמו, התצפית- חובה!!!
* Chapel of the holy cross כנסיית הצלב הקדוש- אין כניסה/חניה לקרוואנים, אוטובוסים,משאיות. מצאנו מפרצון חניה 100 מטר על הכביש.
לעיתים יש קלאבקרים שנותנים טרמפים בעליה למעלה.
* כשהסתובבנו ב- Tiaguepaque Artsאת הקרוואן החנינו בחניה של - Garland building, היה יום שבת אז לא היתה בעיה.
*בגלל שהקמפינג נמצא ליד נחל הם דורשים שירשור לצינור ביוב. למי שאין, לא יכול להתחבר בלילה לביוב בחיבור מלא. מאוד קפדניים. וגם אסור להבעיר מדורות. -
30.9 מסדונה לגרנד קניון-
הג'ט לג כבר מאחורינו, וקצת מתקשים להתעורר...מתארגנים ויוצאים לדרך, הבוקר נוסעים צפונה באותה דרך שהגענו לסדונה, דרך קניון האלון. איזה אזור מהמם, השמש מנצנצת על ההרים האדומים.
יש עבודות בכביש והדרך מזדחלת, אנחנו מזהירים את ניב לא לקחת איתנו איזה קונוס.
עוצרים בוולמרט פלגסטף כדי לקנות תנור חימום קטן, בלילות הקרים נפעיל אותו.
נוסעים קצת פחות משעתיים על כביש 180 היפה, הנוף משתנה למרבדים שטוחים עם צמחיה דלילה, מידי פעם רואים בית זרוק באמצע שום מקום, הם לא יכולים סתם לקפוץ לשכן לקחת סוכר..
אנחנו מחליטים להכין ארוחת בוקר בקרוואן ועוצרים לשם התענוג בשדה התעופה של הגרנד קניון.
הארוחה מעולה ומעניינת, עם כל המסוקים שחגים מעלינו.
נוסעים ומחנים במרכז המבקרים של הגרנד קניון, זה מגרש חניה גרנד.
הגרנד קניון הוא משהו מאוד מדובר, כולם שמעו עליו, מכירים אותו, והוא בהחלט נחשב ליעד must אצל האמריקאים.
נהר הקולורדו הארוך חרץ את הקניון הזה בעומק של 1.6 קילומטר, ממש גבוה!!! וברוחב ממוצע של 16 ק"מ. ענק!!!
(לשם ההשוואה- העמוקים שבקניוני מדבר יהודה מגיעים ל-400מטר).
הולכים ל- Mather point ובפעם הראשונה מתקרבים לשפת הקניון וכולם ביחד אומרים וואו, מעין אומר- זה באמת גדול.
העומק, הרוחב, הגודל ושכבות הצבעים הם בהחלט משהו שקשה לתפוס אותו בעין וגם במצלמה.
למרות שהיום יום שני ולא חג לאומי- הגרנד קניון מלאאאא באנשים מכל צבעי הקשת, אפילו פגשנו טיול שנתי של בית ספר תיכון מיפן.
בהחלט צפוף פה מאוד, קשה להשיג תמונות בלי עוד אנשים, לפעמים מצליחים ולפעמים המשפחה שלנו גדלה לרגע והאנשים הזרים יישארו לנצח בלופה שלנו.
תהיתי ביני לבין עצמי עד כמה מפריעים לי כמויות האנשים, והמסקנה שלי- שבחוויה הכללית זה לא פוגם לי בטיול או בנוף.
אולי קצת בתמונות.
אנחנו הולכים מערבה על הגדה, ההליכה בצמוד לשפת הקניון- מידי פעם יש גדר וברוב המקומות יש תהום ומי שמתקרב מסתכן.
בטוחה שיש הרבה פלאפונים אי שם בדרך למטה!
הולכים, מצטלמים, עומדים על שפת המצוק במקומות בטוחים אבל יפים.
מכל מקום הקניון נראה קצת אחרת!!!
הולכים כקילומטר וקצת עד שמגיעים ל--Yavapai point התצפית מקסימה.
מחליטים לבדוק את הקמפינג שלנו, עולים על השאטל הכחול וחוזרים למרכז המבקרים, פוגשים את הקרוואן ונוסעים לקמפינג.
את המשך היום נעשה בשאטלים, זו מערכת נוחה שמתפקדת כמו מכונה משומנת.
מתחברים בקמפינג ונחים צהריים.
ב- 16:30 עולים על השאטל הכחול(עובר בקמפינג) שלוקח אותנו לשאטל האדום שמוריד בכל מיני נקודות תצפית בצד המערבי של הגרנד קניון.
אנחנו יורדים ב- Powell pointוהולכים כ10 דקות עד לנקודת תצפית נוספת
שנקראת Hopi point כדי לראות את השקיעה.
ב- Hopi point כבר יש הרבה אנשים, כולם מחכים לשקיעה.
מוצאים זווית טובה, מתיישבים ומחכים גם...
השמש צובעת את השכבות בזהב, אין עננים, והראות די טובה.
מהנקודה הזאת רואים גם את נהר קולורדו שאחראי לחלק גדול בשחיקה של הקרקע.
מעין אמר שהוא לא מבין איך זה יכול להיות שאנחנו חיים כל כך מעט יחסית לכל הטבע שמסביבנו, בתכלס- צודק.
אז אם לסכם, השקיעה היתה מדהימה, עוצמתית ומנצנצת, המוני אנשים עמדו וחיכו לרגע בו השמש נפרדה מהיום, וחושך וקור תפסו מקום על פני האדמה.
5 דקות אח"כ כבר עמדנו בתור לשאטל עם המוני האדם, התור היה ארוך- ארוךךך, לא הצלחנו לעלות על השאטל הראשון ונאלצנו לחכות בקור מקפיא 20 דקות לשאטל הבא.
שאטל אדום, שאטל כחול, יורדים בקמפינג.
מכינים ארוחת ערב, מקלחות והיידה למיטות. מחר יום חדש! -
המשך-
מסלול יומי- 30.9 מסדונה לגרנד קניוןקישור לאתר הקמפינג TRAILER VILLAGE RV PARK
מה נפל מראש בחדר העריכה?/ מה לא הספקנו-
*עירייה Tusayan- השוכנת בפתחו של הגרנד קניון לבאים מדרום.
בעיירה יש סרט Imax- על מסך ענק רואים את ההיסטוריה של הגרנד קניון, רואים את הנופים ממסוק.
*רציתי לעשות יותר תצפיות בחלק המערבי(באזור של השאטל האדום), אבל החלטנו לנוח צהריים בקרוואן.
תובנות, מחשבות וטיפים-
*בגלל שאנחנו מחוברים כל לילה לחשמל בקמפינג- אני מעדיפה לקנות תנור חימום קטן שיחמם את הקרוואן.
*מפלגסטף ההמלצה לעלות על כביש 180 לגרנד קניון ולא לנסוע דרך כביש 40 מווילאמס.
*בפורום למטייל חלוקות הדעות לגבי כדאיות ההגעה לגרנד קניון... ויש אנשים שמוותרים עליו, בעיני הוא שווה הגעה(אפילו רק לתצפיות), הוא מאוד מרשים ומיוחד, זה לא משהו שרואים כל יום.
*החניה במרכז המבקרים של הגרנד קניון, גדולה- אבל כך גם כמות האנשים, יש מקומות ייעודים לחניית Rv(LOT1)
*כדאי להזמין מראש מקומות לינה בקמפינג של הגרנד קניון.
*אין קליטה ברחבי הגרנד קניון, גם לא בקמפינג.
* כדי לראות שקיעה ו/או זריחה- יש להגיע ¾ שעה לפני שהשמש שוקעת/עולה.
*הסבר קצר על מערכת השאטלים-
נקודת המוצא- חונים ב-Grand canyon visitor center.
מפה יוצאים שלושה קווים של שאטלים-
שאטל סגול- נוסע דרומה כביש 64- לכיוון העיר Tusayan
שאטל כתום- שאטל קצר, נוסע מזרחה עד תצפית- Yaki point ונוסע צפון מערב עד תצפית- Yavapai point.
*לשאר נקודות התצפית בצד המזרחי יש להגיע עם הרכב עצמאית.
שאטל כחול- (השאטל הכי פעיל בגרנד קניון)-
נוסע מערבה- עוצר בכל אזור Market plaza(Lodge Yavapai, בנק, משרדים) כמו כן, נוסע ל2 קמפינגים(עם חיבורים מלאים, בלי חיבורים בכלל).
מהאזור הזה השאטל הכחול ממשיך מערבה לאיזור ה-Village (מלונות, מרכז מבקרים, עוד שירותים לתייר)
השאטל הכחול ממשיך בנסיעה מערבה עד נקודה- Village route transfer או Hermits rest route transfer- בו מחליפים לשאטל האדום.
השאטל האדום- נוסע עוד יותר מערבה(למקום בו לא ניתן להגיע עם הרכב הפרטי), עוצר במספר נקודות תצפית עד שמגיע ל-Hermist rest.
מקומות מומלצים לשקיעה
* תצפית Mather point, הגישה לנק' התצפית היא ממגרש החניה הענק של מרכז המבקרים "גרנד קניון".
* ניתן ללכת מ-Mather point לכיוון Yavapai point (כ-850 מ').
*Hopi point (להגיע עם שאטל האדום)
*בחודש אוקטובר, אחרי שהשמש שוקעת בגרנד קניון- קר מאוד, והתור לשאטל חזרה- ארוך.
מקומות מומלצים לזריחה-
* נקודת הזריחה המומלצת היא- Yavapai point. -
קראתי הרוב, לא הכל, זה נראה ממש מגניב, אחת החלומות שלי לעשות דבר כזה, אתם אחלה של הורים, שלי קשה להם להקפיץ אותי מבת ים לתל אביב אפילו
לאט לאט כל דבר שרציתי אי פעם לעשות, אני עושה, יום יגיע ואעשה את הטיול cost to cost בארה”ב גם.
תודה על השיתוף
-
תודה על התגובה שלך ועל המילים הטובות.
אני בטוחה שאם תחלום ותרצה משהו מאוד- אז גם תצליח להגשים אותו -
תגובה מחממת לב !
הצלחת להזכיר לי שטיול משפחתי הוא הרבה מעבר לטיול/ליעד עצמו.
ריני,
הקליינטית מספר 1 שלך מחכה להמשך !
-
@adivelednizki אני מבטיחה להמשיך ממש בקרוב, תודה שאת עדין כאן איתי…
כל כך מסכימה עם מה שכתבת!!! שטיול משפחתי הוא מעבר לטיול/ליעד עצמו- |
מעתיקה מה שכתבתי בבלוג החיצוני שלי- כסיכום לטיול,
אני מאמינה שלא באמת חשוב לאן נוסעים, מה רואים ואיזה מסלולים נכנסים או מורדים בעריכה- הכי חשוב - עם מי נוסעים ולכמה זמן(שלא יהיה קצר מידי- כדי שבאמת תהיה שגרת טיול).
המשפחה שלנו מאוד מתגבשת בטיולים האלה- חוץ מנופים מהממים וקרוואן שהוא בית, יש בטיולים האלה הרבה מעבר -
יש בהם הכול מהכול- שיחות נפש, ריבים(בעיקר בין הילדים- שהכרחיים להתפתחות תקינה-אם כי מעצבנת), שיח מכבד בין הורים גם אם לא תמיד מסכימים על הכול, עזרה הדדית, פתרון בעיות, תקשורת עם מקומיים, תקשורת ושמירה על קשר עם המשפחה והחברים הרחוקים, התחשבות בזולת, סבלנות וסובלנות, הגשת עזרה וקבלת עזרה מאנשים אקראיים,
למידה ליהנות מנוף וטבע, מהליכות רגליות גם אם לפעמים מאתגרות, למידה שבשביל לראות נוף יפה לעיתים צריך להתאמץ, למידה ליהנות/לחוות ניתוק כללי מ-Wif ומשיגרה, וכמו כן יש כמובן- לימודים והרחבת אופקים על כל נושא שרק עולה על דעתכם (גאולוגיה, זאולוגיה, גאוגרפיה,דמוגרפיה,תרבויות שונות, מהגרים, כספים וחשבון, היסטוריה, אנגלית, ניווטים-קריאת מפה, איך להסתדר בתחבורה ציבורית, תעופה ועוד ועוד ועוד), אני מאמינה שכל אלה נצרבים ברקמות של הגוף במודע וגם לא במודע.
אז, נכון הילדים מפסידים קצת בית ספר, אבל מרוויחים כל כך הרבה דברים אחרים.
הלוואי והיינו יוצאים לטיול של שנה- זה חלום גדול שלי, כמובן בקרוואן. -
איזה טיול מגניב וסיכום מעולה! מודה שאני פחות מתחבר לטיול בקרוואן, אבל מי יודע אולי יום אחד…
בכל אופן התמונות מהממות ועושה חשק להגיע גם לשם !
-
ריני –
איזה יופי של סיכום על חווית טיול.
מסכימה ומזדהה עם כל מילה ופסיק בתוכו.
מחכה להמשך
-
gm165- כל אחד מוצא את הדרך שמתאימה לו לטייל קרוואן/רכב, אבל אם לא תנסה איך תדע?
(עם ילדים קטנים זה סופר נוח-שירותים, אוכל, הכול נגיש, לא צריך לפרוק ציוד...בסוף יחשבו שיש לי אחוזים במשרדי הקרוואנים)
בכל אופן שמחה שאהבת, כל פעם דחינו את הטיול לדרום מערב, ואני חייבת להודות שזה יופי של טיול.taldar- תודה על ההזדהות זה מחמם לי את הלב!!! ובכלל ראיתי שיש לנו כמה קווים דומים בהכנות ובתובנות.
סיפורי הטיול של שניכם מרתקים ושמחתי לגלות שיש לי עוד הרבה מה לראות בצפון מזרח ארה”ב.
-
אחרי הפסקה ארוכה ולא מתוכננת בכתיבה, אני משנסת מותניים וממשיכה-
2.10 -זה רק אני והאבוב שלי-
"מאחורי הקלעים" של היום הזה-
יום זה הושאר פנוי להשכרת סירה עצמאית בלייק פאוול.
קישקשנו הרבה על השכרת הסירה בוואטסאפ של "נשות הקרוואנים"- ההתלבטויות היו ברורות-
*אנחנו מגיעים בעונה שיש מצב שיהיה קר ולא נוכל להיכנס למים,
*האם להזמין מראש סירה ליום שלם או לחכות לאותו יום ולשכור לחצי יום,
*מאיפה להזמין(יש שתי מרינות- אחת שאנחנו ישנים עם הקרוואן לידה והשנייה מרוחקת יותר אבל קרובה יותר למפרצוני האגם),
*איזה גודל סירה להזמין
הפעם(שלא כהרגלי)לא סגרתי מראש את נושא הסירה.
*אתמול ב1.10 התקשרנו לאנטילופ מרינה והתלבטנו איתם ביחד על האפשרויות.
מה בסוף עשינו? בפוסט לפניכם-
מתעוררים ומתארגנים בנחת, בחוץ 9 מעלות וקר.
למעיני יש רעיון מעולה, נתחיל את הבוקר עם הליכה לתצפית שנמצאת ברשימת הMust , אח"כ כבר אמור להתחמם ואז נמשיך לסירה באגם פאוול.
יוצאים מהקמפינג ונוסעים ישירות לתצפית פרסת הסוס, משלמים $10, מחנים ומתחילים לצעוד, השמש בגב שלנו, לא מחממת אבל קיימת, עליה קטנה בחול, ואח"כ ירידה על חול ואבנים, בערך באמצע הדרך מתחיל שביל נוח שיורד עד לתצפית(שביל חדש דנדש שכרגע עובדים על הסדרתו).
התצפית עצמה היא עוד וואו אחד נוסף לטיול הזה, וואו גדול!!!
עומדים ומשתאים מול סלע עגול גדול מימדים (שמיד מזכיר לי עוגת יומולדת, חסר רק הנר באמצע) מתחתיו זורם נהר הקולורדו ומקיף אותו ב 270 מעלות, כמו פרסה של סוס.
למטה אנחנו רואים סירות מירוץ(כיף להם), וגם כמה חבר'ה שהגיעו לשם עם קייאקים ושישנו בלילה עם אוהלים.
כיום לחלק קטן מהתצפית יש מעקה, אבל עדין כל האזור שמסביב למעקה לא מגודר והתהום נמצאת, נוכחת ואיתנה.
אנחנו מסתובבים בכל האזור, מצלמים ומצטלמים. בגלל זווית השמש, החלק התחתון של "העוגה" נמצא בצל, זה קצת מעצבן אותי, אבל מי אני שאתווכח עם השמש.
אחרי שאנחנו מבינים שאם לא נזוז נאכל ע”י ההמון שקרב ובא(אם רק היינו יכולים לשים להם עיכוב של סיבוב פרסה כמו במירוץ למיליון). אנחנו עושים אחורה פנה וחוזרים לקרוואן.
העלייה בחול המציק סבירה לחלוטין ולא קשה(כמו שכתבו הרבה מטיילים בטיפים, אני מניחה שזה בגלל שעדיין לא חם).
השמש כבר בשמיים והילדים מרגישים שחם להם מספיק בשביל לקפוץ למים הקרים (מיותר לציין שאני לא קפצתי למים- משביתת שמחות שכמוני).
מגיעים לאנטילופ פויינט מרינה (תובנה למה לבחור דווקא אותה- בסוף הפוסט).
מחנים במקום שמיועד לקרוואנים ושולחים את ניב כחלוץ לברר ולגשש מה ניתן להשכיר היום בספונטניות.
בינתיים בקרוואן אנחנו מתארגנים, מכינים סנדוויצים, בגדי ים, קרם הגנה, כובעים, מגבות, מים וכו' וכו'.. כאילו מתארגנים למסע כומתה.
לניב לוקח הרבה זמן לחזור ואני לא מבינה למה...
לפתע הוא חוזר, יורד מטרמפ שתפס עם קלאבקאר, מסתבר ש-
מגרש החניה כאן גדול, החניה בכלל וחניית הקרוואנים בפרט מרוחקות מאוד מהכניסה עצמה, שלא לדבר על המרינה- שמרוחקת מאווווד מהכניסה.
אז לאמריקאים יש שירותי הסעה... מהכניסה למרינה!
הולכים לכניסה ומשם תופסים טרמפ למרינה, שם במשרד קטנטן שצף על המים, מחליטים לשכור סירה לחצי יום(5שעות), שוכרים גם מחליקי סקי-מים ואבוב, יש התרגשות מצד הילדים.
על הקיר במשרד יש שני שעונים- שעון אריזונה ושעון יוטה- חלק מהאגם ביוטה וחלק באריזונה, ויש ביניהם שעה הפרש!!!
(כבדיחה פרטית, צחקנו על זה עוד הרבה אחרי שעזבנו את פייג’, השעון פה הוא אישיו, אז… מה השעה? זמן יוטה או זמן אריזונה?)
מקבלים הסברים על הסירה, על בטיחות, חתימות, הסברים, חתימות ועוד קצת מזה... היא מסבירה לנו מה המקומות המומלצים להוריד את האבוב(אזור Padre bay), מסבירה שחייבים להניף דגל כתום כשמישהו נמצא במים, והכי חשוב- מקבלים מפה עם סימון מדוייק של מצופים ממוספרים כדי לא ללכת לאיבוד.
מהרגע שסיימנו הסברים וחתימות השעון שלנו מתחיל ספירה אחורה.
ניב הסקיפר יוצא מהמרינה אל האגם הפתוח, הרוח מצליפה בנו ואנחנו מרגישים כמו כוכבים עשירים מהוליווד שסירת המרוץ שלהם מרחפת על המים. משייטים לנו בכיף עד שמגיעים לאזור בו אנחנו לבד לגמרי, בשלב זה מדוממים מנוע.
מעין יורד למים הקרים עם מגלשי המים, מפעילים מנוע והוא גולש, אח"כ משינו אותו מהמים קפוא ורועד ועם חיוך מפה עד ישראל.
אח"כ הוא עולה על האבוב הנגרר, הבא בתור ניב, אח"כ ניב והילה, ושוב הנער תוך כדי שהוא אומר שזה היום הכי טוב בחייו (ואני חשבתי שהבר מצווה הייתה נקודת שיא- איזה אמא תמימה אני).
אחרי שכולם נהנו, מתלבשים בבגדים חמים ומתחילים את השייט חזור למרינה, לקראת הסוף עוד מספיקים לדגום את קניון נאבחו(הקניון האחרון מצד שמאל לפני החזרה למרינה), בו מפרצונים רבים ויפים, מתבוננים ונהנים לראות את המים משנים צבע בצל המצוקים המזדקרים מעלינו, מהמם!!!
בכלל כל השייט במפרצונים האלה מדהים, ואם מסתכלים על המפה רואים כמה מפרצונים כאלה יש- זה אגם ענק.
איך נסכם? למרות הרוח והמעלות הלא מאוד גבוהות- הילדים עפו על התענוג הזה!!!החזרנו את הסירה למזח, מילאנו דלק, ולקחנו שאטל עד לקרוואן.
כל מה שרצינו עכשיו לעשות זה לאכול ארוחה טובה, על כן, נסענו לעיירה החביבה פייג' למסעדת בשר שנקראת Dam bar & grill , עליה היתה לי המלצה.
המסעדה/פאב מקומי- מעולה, המלצרית חמודה, המנות גדולות וטעימות מאוד!
חזרנו לקמפינג נטולי כוחות, עם בטן שבעה וחיוך על השפתיים. -
2.10- המשך-
מסלול יומי-פרסת הסוס ושייט בפאוולמה נפל מראש בחדר העריכה?/ מה לא הספקנו-
*סכר גלן- אחד מ7 סכרים על נהר הקולורדו
*Navajo Bridge- נפתח ב-1929 ובנוי כגשר קשתי בפארק הלאומי גלן, מעל קניון של נהר הקולורדו. אחד הגשרים העתיקים.תובנות, מחשבות וטיפים-
*מי שאוהב כמוני חיבורים מלאים, הקמפינג בו ישנו מצוין מבחינת מיקום, חשוב להזמין מקום מראש גם מחוץ לעונה הבוערת.
*רחפנים- כמעט בכל מקום יש איסור על הטסת רחפנים, נשיונל פארק, סטייט פארק ואפילו בקמפינגים.
*פרסת הסוס- תשלום בכניסה $10, מגרש חניה מסודר, יש שיפוצים במקום- מסדרים שביל הליכה אל התצפית, כמו כן, סידרו מעקה לרווחת המתצפתים.
*מי שמגיע בבוקר צריך לקחת בחשבון שהשמש נמצאת בגב ועושה צל על העוגה... זה לא מפריע לראות את המקום המרשים הזה אבל זה כן מפריע לצילומים.
*לא היתה לנו בעיה להגיע לחניה של פרסת הסוס, פשוט הקלדנו בגוגל מפות ולא התברברנו, ובכלל כאן המקום לציין שגוגל מפות + גוגל מפות אופליין= מעולה!!!
*אנטילופ מרינה Wahweap MarinaVS-
> התלבטנו אצל מי להזמין, כי ישנו בקמפינג ליד Wahweap וחשבנו שיהיה לנו יותר קל להשאיר את הקרוואן בקמפינג ולשכור סירה. בפועל על הבוקר נסענו קודם כל לפרסת הסוס, המרחק מפרסת הסוס לכל אחת מהמרינות זהה(20דקות)
>לאנטילופ מרינה יש יתרון מובהק- היא קרובה יותר למפרצונים של האגם.
אם משכירים סירה ב- Wahweapצריך לשוט כ-45 דקות עד שמגיעים לאזור של אנטילופ מרינה ומשם עוד 45דקות עד שמגיעים לאזורים שמומלץ בהם לעשות אבוב.
בגלל שהיה לנו רק כמה שעות העדפנו להתקדם באגם למקום יותר מרכזי.
*בקיץ- חובה להזמין סירה מראש ובהחלט מומלץ השכרה ליום שלם, הזמן עובר מהר כשנהנים, האגם על מפרציו מדהים!!!
*לפי מה שהבנתי אין אפשרות להזמין מראש לחצי יום אלא רק ליום שלם, ההזמנה לחצי יום מתאפשרת רק באותו יום(ואז יש סיכוי שלא יהיו בכלל סירות זמינות)
*עלות השכרת הסירה באנטילופ מרינה- $375 לסירה(לחמש שעות)+$95 לאבוב ומחלקי-סקי מים, ועוד-$87 דלק שממלאים בזמן החזרת הסירה.
*באנטילופ מרינה-החניה מרוחקת מאוד מהכניסה והמרינה- יש שירותי קלאבקאר.
*כששלחנו את ניב לברר, הם לא הסכימו שהוא יחתום על הסירה בלי שכולנו נהיה נוכחים.
*בתוך אזור המרינה יש איסור לשוט מהר- מי ששט מהר דמי הערבות נלקחים כקנס.
*יש אפשרות לעשות שייט מודרך על אגם פאוול
*המסעדה Dam bar & grill מעולה ומומלצת, הבשר היה ממש איכותי וטעים, הילדים שתו לימונדה ורודה- ומאוד אהבו(הס מלהזכיר את כמויות הסוכר), נמצאת במתחם חנויות קטן ויש חניה. -
תודה על השיתוף המפורט
-
ריני יקרה
איזה כיף להזכר ביום המושלם הזה… איך לקחתם רק לחצי יום?? אנחנו לקחנו ליום שלם וגם זה לא הספיק
רצו עוד ועוד… נראה מדהים !!!
פרסת הסוס אחד המקומות הכי יפים שיש.
פייג’ מהממת ! בהחלט שוקלים לחזור לשם שוב
מחכה להמשך …
פוריה
-
-
יופי שחזרת. אני ממש נהנית מהתיאורים שלך. גם כשלעצמם וגם על תקן תזכורות מענגות.
השייט בפאוול הוא אחד הנימוקים המוחצים לטובת טיול קיץ לעומת סתיו וצפונה, אבל יפה שהחבר’ה שלך לא נתנו למעלות לבלבל אותם. זה אכן יום נפלא במיוחד.
מקווה שמעכשיו את כאן כדי להשאר...
-
היי ריני,
איזה כיף שחזרת לספר.
חיכיתי לך!
הדיווח המפורט שלך יעזור לי מאוד!
תודה! תודה!
נילי
