אין בעיה לרגישות לפניצילין ומיגרנות

המחלה נובעת מרכוזי החמצן הנמוכים השוררים באזורים גבוהים. הדבר מאלץ את הלב והריאות למאמץ יתר על מנת לספק את כמות החמצן הדרושה לרקמות הגוף.
המחלה עלולה להופיע כבר בגבהים של 1700-2000 מטר.
ככל שעולים לגובה רב יותר ובקצב מהיר יותר גובר הסיכון לפתח את המחלה. ניתן למנוע אותה בעלייה בקצב מתון תוך מנוחת התאקלמות קצרה (לריכוז החמצן) מידי פעם .
התסמינים לרוב מופעים כמה שעות אחרי הגעה לגובה ותמיד רצוי לשון כמה מאות מטרים מתחת גובה מירבי אליהם הגעתם
אני מבינה שמדובר בטיול מאורגן ואז לרוב קצב עליה מונע אתתסמיני המחלה =בנוסף פינוי מטיילים לפי הצורך מאורגן טוב בנפל
יש אנשים הנוטים יותר מאחרים לפתח מחלת גבהים מאחרים.
מניעה:
Diamox (URAMOX )
חצי כדור עד כדור של 250 מ"ג פעמיים ביום, החל מיום לפני הטיפוס ובמשך עד ליומיים אחרי הגעה לגובה מרבי , שתייה רבה.לפעמים יש לטול כדור שלם
טיפול: להפסיק לטפס, שימוש ב- Diamox (URAMOX )באותו מינון עד ליום אחרי העלמות התסמינים. במידה והתסמינים ממשיכים לאחר מנוחה של יום יש להתחיל לרדת עד לשיפור ההרגשה. במקרים קשים מתן Dexamethasone 4 מ"ג כל 6 שעות יאפשר לייצב את החולה על מנת לאפשר לו לרדת למטה למקום בו יקבל טיפול רפואי, תרופה זו אינה מרפאה ואינה עוזרת לגוף להתאקלם. לעיתים יש לתת לחולה חמצן.

• http://wwwnc.cdc.gov/travel/yellowbook/2010/chapter-3/nepal.aspx