תודה על העדכון!

אני עוקבת אחרי קבוצות של דיווחים של מטיילים באיזור הזה,

נראה שיש שונות מבחינת הכבישים – ושהכביש ה״ראשי״ אכן סלול בחלקים גדולים, וה״בעיה״ בעיקר בהסעפויות ובכבישים מזרחה לארגנטינה.

בכל מקרה מסתדר לי כרגע לעשות את המסלול מצפון דרומה ואז להצפין שוב, בהתאם לתהליכים בטיול עצמו אולי נשנה את הזמנים

(אם יקח הרבה יותר זמן ממה שאני מקווה לקנות רכב למשל)

מעניין מה המקומיים חושבים על כל התהליך הזה – מצד אחד זה אומר התעוררות תיירותית של האיזור כנראה, עוד כסף שיגיע לאיזור, עוד תיירים.

מצד שני – זה אומר עוד תיירים – מה שיכול להשפיע על מרקם הקהילה המקומית, עוד עומס על התשתיות, אולי אובדן חלק מאורח החיים השקט והפשוט.

את עשוייה ''להתאכזב'' מכבידים הקרטרה.

כשנהגנו שם לפני שלוש שנים, מחצית מהכבישים היו סלולים סלילה חדשה ברמה טובה ומבצע הסליחה היה בעיצומו. אני לא חושב שהגיעו עד או'היגנס ולכל הסתעפויות אבל סיפורי הדרכים הקשות קצת מתיישנים.

ככה שהחשש מיותר.

מה שבטוח – אני יכולה לתכנן עד מחר, אבל בסוף הרגעים הכי זכורים ואהובים עליי בטיולים הם ״קטנים״ (לא בנקודת התצפית ש״חייבים להיות בה״) ולא יכולתי לחזות אותם מראש. זה מה שיפה במסעות. כרגע מנסה ליצוק את סיפור המסגרת כדי שלרגעים האלה יהיה איפה להיוולד.

מאוד אהבתי את הפסקה הנכונה. זה נכון להפליא. 

תודה רבה רוני!!!

מעריכה מאוד את הפניה לאדולפו והרצון לעזור!

איזה כיף שיש קהילת מטיילים כזו שנרתמת ותורמת מהידע והנסיון. 

מעניין מה שהוא ציין, לגבי מטיילים שנוטשים את הרכבים.

כפי שאמרתי בדיון על מכירת הרכב – מבחינתי מבחינה כלכלית זה רק בונוס, אבל מבחינה בירוקרטית – ממש חובה. לא רוצה שיהיה רכב שרשום על שמי איפשהו במדינה זרה, אם חלילה יתבצע פשע או תאונה שקשורים לרכב, כל עוד הוא בבעלותי ניתן לפנות אליי גם בטענות. לכן מבחינתי למכור את הרכב גם בחינם (נקווה שלא נגיע לזה) רק בשביל לבצע העברת בעלות עם מישהו.

למעשה יש סוכנות קטנה בסנטיאגו שעוזרת למטיילים לקנות ולמכור רכבים, קראתי עליהם בעיקר דברים טובים. (לא אפרסם את שמם כי עוד לא יודעת את טיב השירות, אחרי שנעבוד איתם אכתוב כאן שיהיה למטיילים עתידיים)

כך שמהבחינה הזו אני די רגועה – שיש לי רגליים על הקרקע שיעזרו לי.

תודה על ההמלצה על אדולפו! אני מבינה שהחברה שלו עובדת בעיקר באיזור הדרום,

כרגע אני נשארת עם התוכנית של להתחיל בסנטיאגו ולהדרים (כי רוצה לעשות חודש בקרטרה לפני החודש בדרום דרום, אולי זה יראה מעט לא הגיוני אבל אני יותר מודאגת מהכבישים בקרטרה בשולי העונה מאשר מהכבישים שבארגנטינה. ומבחינת חווית טיול אני חושבת שזה יהיה סולם חוויות טוב – להגיע לדרום פטגוניה לא על ההתחלה אלא אחרי תקופה)

בכל מקרה סימנתי לי את האתר שלו ואולי אצור איתו קשר

תודה על ההמלצה!

@sd_love_nature אמר:

@rmatarasso

תודה רבה רבה על התגובה המושקעת!

תודה שלימדת אותי!

 

לגבי המהות:

א. לפי רוח הדברים הייתי מוסיף את הקטע – Cochrane - O'Higgins בדרום הקרטרה. זה אמנם 250 ק”מ לכל צד, אבל קטן עליכם.

אכן מתכננים לעשות את הקרטרה עד סופה – ראיתי אפשרויות יפות למסלולים בויה אוהיגינס.

ב. לא הייתי באושוואיה אבל נראה לי היסטרי לנהוג לשם מהטורוס 900 ק”מ לכל כיוון. אולי את הקטע הזה דווקא תעשו במעבורת או בטיסה הלוך ושוב (אל הרכב) מאל קלאפטה.

אבדוק לגבי מעבורת בין הנקודות, תודה על הרעיון. טיסה פחות רלוונטי לנו מכל מני סיבות.

ג. כדי לא לחזור על הדרך צפונה, אולי תשקלו טורס דל פיינה – חצי האי ואלדז זה יוסיף ק”מ אבל יעשה לכם מעגל.

את הדרך צפונה כנראה נעשה על נתיב מזרחי יותר באמת, לא יודעת אם נגיע לחצי האי ואלדז (לא יהיה העונה הכי מתאימה, למרות שיהיו כנראה איזשהם בעלי חיים לראות). כמובן בזמן אמת נבדוק מצבי כבישים וכו׳.

ד. לא הייתי מוותר על אזור פוקון-בארילוצ’ה והאגמים. אחד היפים.

לוקחת לתשומת ליבי – לא רוצה לוותר אבל גם לא רוצה להגיע דרומה מאוחר מדי. נהיה באיזור האגמים הצ׳יליאני יחסית בתחילת הטיול, מקווה שנגיע לברילוצ׳ה והאיזור אחרי הדרום (שולי העונה אבל אמור להיות עדיין בסדר לנהיגה)

ושוב – תודה שלימדת אותי משהו חדש! ממש פספסתי את האפשרות הזו, שימושי מאוד.

מסכימה איתך מאוד שאנשים שונים נהנים מחוויות שונות, למעשה אפילו אותו אדם עצמו יהנה מדברים שונים ברגעים שונים ובתקופות שונות בחייו.

אכן עשינו טיול ארוך בסגנון דומה בצפון אמריקה – 

שואבים את הרעיון בעיקר מזה שזו צורת טיול שאנחנו נהנים ממנה (רוד-טריפ), מנסים ליישם את זה כמה שאפשר גם בטיולים יותר קצרים.

הפעם ״דרגת הקושי״ עולה כי זה מקום שמעולם לא היינו בו (בארה״ב היינו גם לפני שעשינו שם טיול ארוך) וגם קשיי השפה שכנראה יהיו.

נשמע שהייתה לכם חוויה מיוחדת – מהדברים שאי אפשר לתכנן, ועוד נשארתם בקשר? מדהים!

מסכימה איתך שאינטראקציות יכולות להוסיף המון לטיול (יכולות אגב גם לגרוע ממנו...)

אנחנו מאוד אוהבים קמפינג ולישון בטבע, ולמעשה בבחירת יעדי טיול (במיוחד לטיול ארוך כזה) תהליך הבחירה שלנו היה –

קודם למצוא מקום שבו אפשרי מבחינתנו לטייל כך, גם מבחינת חוקי המקום, נגישות קמפינגים, אפשרות לרכישת רכב וביטחון בכבישים/ביטחון אישי

(כנראה אפשר לטייל כך בכל מקום אבל יש דרגות קושי שונות. למשל אני מאמינה שלקנות אוטו ולטייל כך בסין כנראה יהיה יותר מורכב)

ואז מתוך בריכת המקומות בוחרים את המקום שנראה לנו מתאים.

מסיבה זו – לא נוותר על דרך הטיול, אבל אנחנו מנסים (בהצלחה משתנה) גם ליצור אינטראקציות מקומיות –

כפי שכבש אמרה – בפאבים, בעיירות קטנות, במסלולי טיול וגם בקמפינגים (לפחות בארה״ב וקנדה רוב האנשים שפגשנו בקמפינגים מרוחקים היו מקומיים)

מה שבטוח – אני יכולה לתכנן עד מחר, אבל בסוף הרגעים הכי זכורים ואהובים עליי בטיולים הם ״קטנים״ (לא בנקודת התצפית ש״חייבים להיות בה״)

ולא יכולתי לחזות אותם מראש. זה מה שיפה במסעות. כרגע מנסה ליצוק את סיפור המסגרת כדי שלרגעים האלה יהיה איפה להיוולד.

וזה מה שהגיע עכשיו:

anything you need let me know, and depend what they want we can do something here

אני באמת מציע שתקשרי אליו. תקראי את חוות הדעת עליו. יכול להיות שזה פתרון טוב.

האדם מאד אמין.

אני ממשיך למרות שלא היתה תגובה.

פניתי לאדולפו.

להלן התכתבות:

Is it possible at all to buy a car in Ushuaia or in Punta arenas, drive it all the way to Santiago (or somewhere else) and sell it there?

Sincerely,

Rony Soffer/

Hi Rony,

Yes he can do it but the custome right now will start an investigation, because are several tourist doing the same and after his trips they abandoned the Vehicule in any country in south America, 

He must try to buy a good one, remember the shepeast always is more expensive on time

הרעיון של לנוע מדרום לצפון נראה לי הרבה יותר הגיוני. וכמו שדיסקסתם למעלה https://www.lametayel.co.il/tips/97ye11מכירת הרכב היא רק בונוס בסיום הטיול.

אמנם התשובה של אדולפו קצת סתומה, אבל הייתי מציע להרחיב איתו את הנושא (ואולי לקנות ממנו רכב).

בהחלט, אנחנו מסכימים על כל זה. 

קראתי הכל כבש

גם לא ניסיתי לחלוק אלא רק להציע שחוויות הן בהרבה מיקרים אישיות. יש מי שיגיע לאושואיה ואולי יצטער ויש מי שיחליט להעביר שם קייץ שלם (נשמע גם סבבה) וזו תהיה עבורו חוויה אדירה.

ניסיתי להסביר שאולי לא צריך את היופי המסנוור של הקרחונים בכדי לחוות חוויות מצויינות.  

זה גם תלוי מאוד בגישה ומהמעט שקראתי את SD, הגישה שלה מאוד חיובית כמעט להכל סביב טיולים וכנראה כל מה שהיא תעשה יהיה לה בסוף חווייתי. 

@rmatarasso

תודה רבה רבה על התגובה המושקעת!

אני עוד לא הבנתי איך מגיבים לתגובה בתוך תגובה

לוחצים על “ציטוט” ולא על “תגובה”.

אז עולה כל הטקס של הפוסט ואפשר לערוך אותו (כמו שמחקתי את ההמשך של תגובתך)

ולענות מה שבא לך.

לגבי המהות:

א. לפי רוח הדברים הייתי מוסיף את הקטע – Cochrane - O'Higgins בדרום הקרטרה. זה אמנם 250 ק”מ לכל צד, אבל קטן עליכם.

ב. לא הייתי באושוואיה אבל נראה לי היסטרי לנהוג לשם מהטורוס 900 ק”מ לכל כיוון. אולי את הקטע הזה דווקא תעשו במעבורת או בטיסה הלוך ושוב (אל הרכב) מאל קלאפטה.

ג. כדי לא לחזור על הדרך צפונה, אולי תשקלו טורס דל פיינה – חצי האי ואלדז זה יוסיף ק”מ אבל יעשה לכם מעגל.

ד. לא הייתי מוותר על אזור פוקון-בארילוצ’ה והאגמים. אחד היפים.

כנראה שדילגת על החלק השני של המשפט שלי… אמרתי שרוב האנשים יגידו שאין מה לעשות בה שבוע, אבל לא אני. הייתי הרבה יותר מזה בעיר (אומנם מאילוצים שונים אבל גם בלעדיהם היינו נשארים שבוע או יותר), וממש אהבנו את המקום. 

האמת שקל ליצור אינטרקציות עם מקומיים בארה”ב בברים בעיירות קטנות, בהוסטלים, במסלולי הליכה ובהרבה מקומות. לא היתה לנו בעיה בכלל. אנשים מוסיפים המון לחוויה, בכל מקום, מקומיים או מטיילים ושניהם גם יחד. יצא לנו להכיר אנשים (מקומיים ותיירים) גם באתרי קמפינג, גם בארה”ב וגם בדרום אמריקה. 

כבש

מה זאת אומרת “אין מה לעשות שם שבוע”…….

אנשים שונים נהנים אחרת מאותה החוויה ועושים בחירות אחרות וכמובן שאילוצי זמן משפיעים המון על החוויה ועל הבחירות.

אני רק אומר שהיינו באושואיה לפני למעלה מ31 שנים ובצפון ארגנטינה וצילה לפני יותר מ14 שנה אז אני ממש לא מעודכן אבל:

לא תכננו להגיע לאושואיה

הגענו במקרה לגמרי בהשתלשלות שהתחילה מטרמפ שתפסנו ביציאה מטורס דל פיינה שהיה אז מאוד נידח ושונה ממה שהוא היום

נשארנו יותר משבוע כי מעבר לרצון להגיע לקרנבל ולעבור דרך משפחה בבואנוס איירס, לא היו לנו אילוצים

ונהננו מאוד כי רכשנו חברים לכל החיים (אלו שעצרו לנו) גם טיילנו שם והיה מאוד יפה אבל אין שם שום דבר שמתקרב ביופיו לקרחון פריטו מורנו וגם לא לקרחון גריי

עדיין אושואיה זו עיירה או עיר עם טבע מרהיב מסביב ויש סיכוי לא קטן שאנשים יהנו שם יותר מאשר בקרחון תיירותי יפה ככל שיהיה או יותר מטיולים אחרים שפחות מתאימים להם.

לSD

אם אני זוכר נכון, אז טיילתם תקופה ארוכה בארצות הברית ברכב ומאוד נהניתם ואולי משם אתם שואבים את הרעיון?

אין לי ספק שזו דרך מרתקת ומיוחדת לטייל שגם תתאים לארגנטינה וצ’ילה. אם אתם גם ישנים ברכב או לידו באוהל או קמפינג, אז לטעמי אתם קצת מפסידים את האינטראקציות עם המקומיים ועם תיירים אחרים.

בעיני, שתי האינטראקציות האלו מאוד חשובות בטיולים. גם בארצות הברית הן חשובות אבל לטעמי פחות כי אנחנו דומים יותר תרבותית וממילא יש פחות אינטראקציות בארצות הברית כי אין כמעט “אוטובוסים של תיירים” והאינטראקציה במלון, מוטל או איירביאנבי היא בד”כ מינמאלית (היה לנו לפני שנתיים וחצי איירביאנבי בסאן דייגו לשבוע שבו הייתה קצת אינטראקציה עם בעלי הביית וזה הוסיף המון)

אבל כמו שכתבתי למעלה, זה שאנחנו אוהבים את האינטראקציות לא אומר לרגע שזה משמעותי עבורכם

אני גם מהשונאים לטוס, אז הרגש הזה מובן לי, גם אם יש מרחק ויש מרחק… דווקא בצד הארגנטינאי האוטובוסים למרחקים ארוכים מעולים, אז נסיעות של 20-25 שעות עברו מאוד בקלות וחסכו נהיגה עצמאית על פני ימים ספורים. 

רוב האנשים יגידו שאין מה להיות באושוואיה שבוע – אני לא מהם. יש מספיק מה לעשות באזור היפה הזה, וממילא יש סיכוי שמזג האוויר לא יאפשר טיול רגלי בחלק מהימים, אז אם מסתדר, לכו על זה. באמת מקום נהדר. 

לגבי קניה בפונטה ארנס – האמת שבדקתי על זה קצת, זה בעייתי למכור אחר כך – ממה שהבנתי אפשר למכור רק באיזורים פטורים ממס (כי פונטה ארנס פטורה ממס) ויש בירוקרטיה מורכבת סביב זה. 

וגם ממה שקראתי בקבוצות מטיילים אז קשה למצוא שם רכבים מתאימים.

תודה על הרעיון!

האמת שעוד לא הייתי שם אבל אני בתחושה שיתכן מאוד שגם אנחנו נרגיש ככה.

רשמתי לי בלו״ז שבוע לאיזור אושוואיה(לא כולל ההגעה לשם), בהתאם למזג האוויר אני חושבת שאולי נוסיף עוד כמה ימים.

תודה על התגובה!

לרגע לא חשבתי שזו העברת ביקורת, מפוסטים שלך בעבר אני יודעת להעריך את העזרה והנסיון שלך ויוצאת מנקודת הנחה שהכל נאמר ממקום חיובי ומתוך הנסיון הרב שלך. ואיך אומרים – אין חכם כבעל נסיון.

את צודקת לגמרי – זה בהחלט חשוב להבין במה כרוכה הנסיעה – אני עוד עובדת ומעבדת את הנושא

מבחינת נסיעה חזרה צפונה – זה לא רק בשביל המכירה, אלא גם בשביל טיול באיזורים הצפוניים יותר

(מחזיקה אצבעות שאכן נזכה לטייל גם בצפון, אבל גם אם לא – לא נורא)

מבחינת המכירה – אני לגמרי איתך במחשבה הזו! מבחינתי אני מחשבת את העלות של הרכב בתור הוצאה שלא תחזור, כמו השכרת רכב.

המכירה של הרכב היא בונוס (שאנחנו נשקיע בו קצת מחשבה ואולי כמה ימים, אבל לא יקרה כלום גם אם זה לא יתכנס. חוץ מהעניין החוקי שאני צריכה עוד לבדוק כי כנראה לא היינו רוצים שישאר רכב במדינה זרה שרשום על שמנו)

החזרה לסנטיאגו היא מכל מני סיבות – גם הרצון לטייל בצפון, גם למכור את האוטו, גם הרצון להמנע מטיסות פנימיות (בן הזוג חרד בטיסות אז אנחנו ממעטים בטיסות לא נחוצות). 

זה מאוד מאוד מאוד אישי – אבל מבחינתנו אנחנו מעדיפים כמה ימי נסיעה רצופים (שגם בהם חווים חוויות ורואים דברים בדרך כלל) על פני טיסת פנים.

לגבי המעבורת זה גם אופציה, צריכה לברר עוד לגבי זה. רעיון מעניין!

אנחנו לפחות יכולים לומר שאהבנו את אושוואיה הרבה יותר מטורס דל פיינה (אם כי גם את פיצרוי אהבנו יותר מטורס דל פיינה...). חוץ מהמסלולים המאוד מוכרים הממוספרים בפארק והטרק ללגונה יש עוד הרבה מה לראות באזור אם מתייעצים עם מקומיים, ומגיעים לשבילים כמעט ריקים מאדם. מכל ארגנטינה-צ’ילה למעט אי הפסחא, זה המקום שהכי אשמח לחזור אליו שוב (אודה שלא היינו בצפון, למעט האיגואסו). 

תודה רבה רבה על התגובה המושקעת!

אני עוד לא הבנתי איך מגיבים לתגובה בתוך תגובה

אני אשמח לקבל את הטלפון שלו, בטוחה שאפשר ללמוד ממנו הרבה. אם תוכלי לשאול אותו זה יהיה מצוין. אני יכולה גם לכתוב לו אם הוא לא מרגיש בנוח בטלפון.

לגבי התכנון – קראתי פה קצת פוסטים על תהליך התכנון שלך, כך שאין לי ספק שהתכנון היה מצוין ולא פלא שבסוף הטיול יצא בקירוב לתכנון.

אני מאמינה שדווקא תכנון נותן מקום לדינמיות בטיול – כי אם סוטים יודעים על מה מוותרים, ולא תוהים ״מה אם״

איך היה מעבר הגבול שם עם האוטו? אחרי הקרטרה נרצה לעבור לארגנטינה, ואני בדיוק מתלבטת אם לעבור משם (פאסו רובריו) או מצ׳ילה צ׳יקו

איך היה הכביש? בסדר? קשה לנסיעה? 

קראתי דברים לכאן ולכאן

ומצד שני יש כאלה שאומרים שהכביש ליד האגם בנסיעה לצ׳ילה צ׳יקו הוא הדרך הכי יפה שעשו בטיול (כנראה שנוסעים אלו לא עשו את המעבר בפאסו רובריו),

ואז אני מתלבטת מאוד אם ״להפסיד״ אותו או לא.

על פי זמני גוגל, שתי הדרכים יקחו זמן דומה, כך שהזמן לא שיקול כל כך…

הביקור בשמורת פטגוניה הוא כן שיקול לעומת זאת…

טוב נראה בזמן אמת וגם נחקור יותר על הכבישים.

לגבי הסוריפלזה – נראה מ-ר-ה-י-ב!! 

אם יהיה לנו מספיק זמן לצפון אני מקווה מאוד להגיע לשם

(ואם לא יהיה הרבה זמן – חושבת אולי רק צפון צ׳ילה ולוותר על צפון ארגנטינה, שממה שאני רואה חלק מהנופים שם דומים מאוד ליוטה ארה״ב שם עשינו ביקורים מעמיקים, לעומת זאת צפון צ׳ילה שונה מאוד.)

שוב – תודה על כל העזרה, אני מעריכה את זה!

מקווה שאכן יהיה כיף (יודעת שיהיה גם כיף וגם קשה ומאתגר – כפי שראוי שיהיה במסעות שכאלה)

אושוואיה ממש לא חובה באופן כללי, אבל עבורנו היא חלק אינטגרלי מהמסלול שאנחנו רוצים לעשות.

ראיתי תמונות רבות של הפארק הלאומי באיזור, והנופים שם ממש מלטפים לי את הנפש (סליחה על הפיוטיות הקיטשית, אבל זו האמת), וזה עוד לפני שהייתי שם. 

(נראה שאלה נופים פחות דרמטיים מאיזורים אחרים, למשל הטורס דל פיינה, אבל ממש התמונות ממש מרגשות אותי ולכן זה סימן עבורי שזה מקום ששווה להשקייע כדי להגיע אליו.)

מבחינתי איזור הצפון יגיע רק אחרי שמזג האוויר בדרום יהיה קשה מדי בשביל שנמשיך להיות שם (מבחינת קור או מבחינת תחושת ביטחון של לעשות את הנסיעה צפונה)

יתכן מאוד שנחליט להצפין רק עד סנטיאגו ולא להמשיך עוד צפונה, משאירה את זה פתוח אבל כן לומדת את האיזורים כדי שיהיה לנו את המידע.

אתה צודק מאוד לגבי הרכב – זה בהחלט יכול להיות מרכיב שישנה את מסלול הטיול, לוקחת את זה בחשבון.

בונה תוכנית ״אידאלית״, ומתוך הכרות (לפחות על הדף) מחליטה מה סובל וויתור ומה שווה מאמץ

ושוב – זה מאוד מאוד אישי וממש שום דבר לא חובה (גם לא לנו)

לדוגמה – כרגע לא מתכננת להגיע לפוקון, אבל מאוד רוצה להגיע לחצי האי צ׳ילואה (בעיקר כי נהיה שם בעונה שאולי אפשר לראות לוויתנים כחולים)

מאוד מאוד רוצה להגיע לאושוואיה, אבל לא לבואנוס איירס (גם לסנטיאגו נגיע רק כדי שתהליך קניית הרכב יהיה קל ככל האפשר)

בזמן אמת נהיה יותר חכמים לגבי המתיחה של המסלול.

אם יש טיפים ומקומות מומלצים, אשמח לשמוע

עוד סוגייה שחשבתי, אפשר לקנות את הרכב גם בערים אחרות גדולות. אם תטוסו לפונטה ארנס, ושם תיקנו את הרכב, ותמכרו בסנטיאגו.  לדעתי שווה בדיקה.

אגב, האחיין שלי קנה את הרכב בצילה ציקו מזוג ניוזילנדי שסייםמאת הקרטרה, ומכר אותו בבוגוטה בקולומביה

לא התכוונתי ב”בזבוז זמן וכסף” להעביר ביקורת על צורת טיול או לטעון שיש דרך אחת לטייל. אני בעד טיול אחר מהסטנדרט, הלוואי עליי לטייל ברכב עכשיו ברחבי ארגנטינה (פחות חיבבתי את צ’ילה...), והטיול שלי באזור היה בעצמו מאוד לא שגרתי וספג על כך מבטים תמהים והערות ממטיילים ישראלים אחרים (מטיילים זרים פרגנו). הכוונה שלי היתה לנסות להבהיר במה כרוכה נסיעה הלוך-חזור מסנטיאגו לאושוואיה, כי זה בעיניי הבנה קריטית לתכנון הטיול, ולאור ההבנה הזו אולי תרצי לשנות ואולי לא, אבל לפחות תביני במה ההחלטה כן לבצע את הנסיעה כרוכה:

זו נסיעה עצומה. אלו 3300 קילומטר! זה לנסוע מתל אביב לבודפשט. אז כן, לפעמים יש טיולים כאלו של מסלול מעגלי רב קילומטרז’ – אני בעצמי נסעתי מלוס אנג’לס לקנדה ובחזרה בטיול של כמה חודשים – אבל זה לא היה מקרה של צד אחד “דוך”, אלא שירת את המסלול (לא חזרנו על אותה הדרך). במקרה הזה, אין הרבה גיוון בחלקים גדולים מהדרך, ולא מעט מזה יהיה אוטוסטרדות בשביל “לגמור עם זה” באחד הכיוונים, וכמה וכמה מעברי גבול שלפעמים הם די אטיים. זה הרבה זמן נסיעה, שכרוך – גם אם אתם ישנים ברכב תמיד ולא תתפתו לשלם על לינה – בדלק, בכבישי אגרה, באוכל, בזמן שיכולתם לנצל אחרת. וכל זה כדי למכור את הרכב בעיר שבעיניי לא הכי סימפטית, בהנחה שאכן תצליחו למכור אותו במחיר סביר עם הקילומטרז’ הזה ואולי כמה דפיקות/בעיות שלעתים יש לאורך הדרך. בעיניי, שווה להשקיע את הזמן והכסף שכרוך בו הללו במקום אחר. נכון, אם תמכרו את הרכב בעיר יותר קטנה אולי תרוויחו פחות. אבל אני בטיול ההוא לארה”ב הבנתי כשהתקשינו למכור במחיר מציאה שאולי צריך לחשוב על זה אחרת – זה יצא הרבה יותר זול מלשכור, וכבר הרווחנו טיול עם רכב בעלות שרצינו גם אם לא היינו מוכרים בכלל, ניצלנו את הקנייה יפה עד הסנט האחרון, כך שגם אם נקבל על המכונית האומללה 500 דולר זה יהיה סבבה. זה לא ישבור לנו את התקציב ובשביל לסחוט עוד 200 דולר לא שווה לנו להמשיך לשבת ולחכות בעיר משעממת עוד שבוע. אין לי מושג מה מחירי המכוניות או הפרוצדורות של קנייה-מכירה בצ’ילה כדי להשוות, אבל זו נקודת הראות שלי. 

מכאן, לשיקולך. את יכולה לבחור בכל זאת ללכת על זה, לא ללכת על זה, לחפש פתרון ביניים של מכירה באמצע או קיצוץ אושוואיה מהמסלול, או המעבורת שהציעו כאן, יש שלל אפשרויות להתלבט ביניהן וחישובים כלכליים של כדאיות שכדאי לברר... 

אבל מבחינת עונות – כן, עדיף להתחיל בדרום ומשם לעלות. בקרטרה לא הייתי, אז אין לי מושג איך הכבישים שם. 

@rmatarasso

 

שנה בדרום אמריקה נשמע מרהיב! יש לו בלוג/סיכום טיול/אתר שאפשר לראות מה הם עשו? לצערי לא, אני מוכנה לשאול אותו עם מוכן לשוחח טלפונית ואז ארשום לך בפרטי את המספר

 

כשאני מתכננת, גם בטיול ארוך, אני מנסה להבין מה האפשרויות שלי, מה יש לעשות בכל מקום, וזה מאפשר לי גמישות ודינמיות ברגע האמת (כי אם אני מוותרת על משהו אני יודעת כי זה אני רוצה לנסות להשיג משהו אחר..) את צודקת, גם אני לפני היציאה בניתי מסלול כולל הערכה מאוד גסה לימים שנקצה לכל מקום, הפתעתי את עצמי בסוף הטיול, עד כמה ההערכות שלי היו מדוייקות, כמובן שנתתי לעצמי במהלך הטיול לסטות , אבל בגדול די עמדתי ברצונות שלי

 

לגבי הקרטרה – מתכננים להדרים עד סופה, ולהרוויח את החלקים היפים וגם את תחושת המסע.

מבחינתנו הנסיעה שם היא גם בשביל הדרך היפה אבל גם בשביל שלל שמורות הטבע ונקודות העניין שעד הדרך. אכן ממליצה להכנס  לשמורת פטגוניה נשיונל פארק. ממש יפה! אנחנו רק חצינו אותה ברכב, כי דרכה נכנסנו לקרטרו בפאסו רובריו. אני יודעת שאפשר לטייל ולטרק שם, את מוזמנת לחקור יותר

 

מכיוון שאנחנו מדרימים ואז מצפינים שוב בכל מקרה, אז האפשרות של לעשות את איזור ברילוצ׳ה בדרך חזרה ״עולה״ כמעט אותו דבר מבחינת זמן (גם ככה הכביש שבו ניסע צפונה עובר באיזור) לי זה עדיין נראה טירוף! גם אם תגיעו לאושוואיה אז אולי עדיף עלות כבר דרך כביש החוף של ארגנטינה, אולי חצי האי ולדז, ובטח יש עוד אתרים. ולהגיע לבואנוס ומשם לסלטה ואז לחצות חזרה לצילה. נראה לי שאתם הולכים לבזבז חצי מהטיול שלכם על הכביש, ואני באופן אישי לא מתחברת לזה. 

 

לגבי הצפון – אני חושבת שבעקבות פוסטים שלך שקראתי (ובעקבותיהם, מחקר לגבי שמורות הטבע בצפון) החלטתי להאריך את הטיול ולבקר גם בצפון

לפני זה חשבתי שנטייל רק בפטגוניה ולא נצפין אחרי סנטיאגו

אני קצת חוששת (אולי לא בצדק) מביקור כל כך סמוך לגבול עם בוליביה (קראתי על מקרים לא נעימים באיזורי הגבול) אין שום בעיה, ישראלים מטיילים גם בבוליביה עצמה, שאין לנו יחסים איתה. בכל מקרה מדובר באיזורים שכוחי אל שכלכך מעט אנשים מטיילים בהם. החשש היחיד שלך צריך להיות הגובה, מדובר בשמורות שמגיעות לגובה של 5,200 וצריך להגיע מאוקלמים!

 

אפשר לשאול למה את מתכוונת ב״ סוריפלז’ה״? סוריפלזה זה הר צבעים מטורף (יותר מזה של פרו), נימצא כשעה וקצת מפוטרה הכפר שממנו יוצאים לכל הטיולים בלאוקה מוזמנת להכנס לקישור הבא ולראות את התמונה מהלווין, אני אנסה גם להעלות תמונה שלי בכל מקרה הדרך לסוריפלזה עוברת ב5200 מטר גובה

 

כשאת אומרת לוותר על שבוע, הכוונה ספציפית בשביל לאוקה או באופן כללי בשביל הצפון? לאיזור סלטה וחוחוי צריך כ-5 ימים, אם תחצו לסן פדרו זה עוד סדר של 5 ימים, לאיזור של לאוקה מספיק 3-4 ימים (בלי טרקים, אני לא מטרקת בגבהים הללו)

לא מצליחה להעלות תמונה של סוריפלזה

נשמע כייפי………….

למה אושואיה יעד חובה?. יש לכם תכנונים שם? אם לא אז זו אולי “מתיחה” קצת מופרזת עם כל האילוצים?

אינטואיטבית אני אוהב את הרעיון של להדרים עד לנקודת ההתחלה ו”משם להתחיל לטייל” אבל אין פה נכון או לא נכון.

צפון ארגנטינה וצ’ילה אכן מאוד יפים אבל לא משתווים לדרום ולאיזור ברילוצ’ה והאגמים לטעמי האישי. מצד שני הם מאריכים את ה”מתיחה” וכל זה במכונית שאתם לא מכירים.

הייתי “מכווץ” את התוכנית ושוחק פחות את הצמיגים ……………..?